## Tosafot on Nedarim Daf 6a

###### Tosafot on Nedarim 6a:2:1
[Tosafot on Nedarim 6a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:2:1)

הרי הוא עלי הרי זה עלי אסור - פי' ככר מונח לפניו אמר הרי עלי אסור מפני שהוא יד לקרבן ואסר עליו הככר כקרבן שכך מתנדב אדם ואומר הרי עלי טעמא דאמר הרי עלי אסור אבל לא אמר עלי לא וקשה לאביי:


###### Tosafot on Nedarim 6a:3:1
[Tosafot on Nedarim 6a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:3:1)

אמר לך - כלומר לכך אי לא אמר עלי לא הוי בכלל דהרי הוא הפקר קאמר:


###### Tosafot on Nedarim 6a:3:2
[Tosafot on Nedarim 6a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:3:2)

והא מפני שהוא יד לקרבן קתני - דמשמע דעלי הוי יד מעליא אסור אבל אי לא אמר עלי יד מיהא הוי וקשה לאביי דאמר כו':


###### Tosafot on Nedarim 6a:3:3
[Tosafot on Nedarim 6a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:3:3)

והא מפני שהוא יד לקרבן - כלומר אינו אלא יד בעלמא ואינו עיקר הקדש ואינו אסור אלא לזה ולא לכ"ע:


###### Tosafot on Nedarim 6a:4:1
[Tosafot on Nedarim 6a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:4:1)

אלא אימא טעמא דאמר עלי הוא דאסור וחבירו מותר - דאי אמר הרי הוא אסור לכ"ע ולאו דווקא שניהם אסורין כל אחד לדידיה לחודיה דהרי הוא עיקר הקדש קאמר:


###### Tosafot on Nedarim 6a:5:1
[Tosafot on Nedarim 6a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:5:1)

הרי זו חטאת הרי זו אשם - בהמת חולין עוברת לפניו אמר הרי זו חטאת לא אמר כלום משום דאין חטאת באה נדבה ולכך כי אמר חטאת ולא אמר חטאתי לא אמר ולא כלום דמשמע שמתנדב חטאת הלכך חולין הוי ואף על גב דאמרינן לקמן ככר לפניו ואמר הרי זה קרבן אסור יש לומר דהתם משום דיודע דאי אפשר לככר היותו קרבן ונתכוין לומר כקרבן אבל הכא הוא סבור שיכול להתפיס חטאת בנדבה ולא נתכוין לאסור בהמה כחטאת אלא נדבה הלכך לא אמר כלום:


###### Tosafot on Nedarim 6a:5:2
[Tosafot on Nedarim 6a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:5:2)

הרי זו חטאתי - אם מחויב חטאת דבריו קיימין ופריך מרישא דקאמר לא אמר כלום דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דאי הויין ידים כי אמר ה"ז לחטאת היה לנו לאסור כאילו אמר חטאתי:


###### Tosafot on Nedarim 6a:6:1
[Tosafot on Nedarim 6a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:6:1)

הא מני ר' יהודה היא - דאמר לא הויין ידים:


###### Tosafot on Nedarim 6a:7:1
[Tosafot on Nedarim 6a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:7:1)

לימא רבא דאמר כרבי יהודה - כי היכי דאביי כרבנן ה"נ רבא כרבי יהודה ולא כרבנן:


###### Tosafot on Nedarim 6a:7:2
[Tosafot on Nedarim 6a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:7:2)

לימא רבא דאמר כר' יהודה - דס"ד דכי היכי דהדר ביה אביי ה"נ הדר ביה רבא:


###### Tosafot on Nedarim 6a:8:1
[Tosafot on Nedarim 6a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:8:1)

אמר לך רבא ה"נ אנא דאמרי אפי' לרבנן - כדאמר לעיל ופליגי רבא ואביי אליבא דרבנן:


###### Tosafot on Nedarim 6a:8:2
[Tosafot on Nedarim 6a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/6a:8:2)

עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דאין אדם מגרש אשת חבירו - כאן משמע דמוכיחות הוי ממינאי ובגיטין משמע דהוה להוכיח שמגרשה בלא גט ותרוייהו תננהי וצ"ע בתוס' ממילתיה דידים שאין מוכיחות: