## Tosafot on Niddah Daf 13b

###### Tosafot on Niddah 13b:2:1
[Tosafot on Niddah 13b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Niddah/r/13b:2:1)

המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי. אינו מנודה מעצמו אלא כלומר חייבים לנדותו כדאמרי' בפ"ק דקדושין (דף כח:) עד היכן הוא גלגול שבועה עד שיאמר השבע לי שאין עבדי אתה ההוא שמותי משמתינן ליה דתניא הקורא לחברו עבד יהא בנדוי משמע דיהא בנדוי היינו דמשמתינן ליה:


###### Tosafot on Niddah 13b:4:1
[Tosafot on Niddah 13b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Niddah/r/13b:4:1)

בין ביד בין ברגל. היינו דמשפשף מילתו ביד או ברגל:


###### Tosafot on Niddah 13b:5:1
[Tosafot on Niddah 13b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Niddah/r/13b:5:1)

קשים גרים לישראל כספחת. מה שמקשה רש"י דלא חשיב בסוטה ערבות דערב רב י"ל לפי שלא ידע חשבונן מיהו במכילתא אמר דערב רב היו כפלים כיוצאי מצרים ור"י מפרש דלפיכך קשים שמטמעים בישראל ואמר בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף ע:) אין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל וכן נראה דהתם על ההיא מילתא מייתי דר' חלבו: [וע"ע תוס' יבמות מז: ותוס' קדושין ע: ד"ה קשים]:


###### Tosafot on Niddah 13b:7:1
[Tosafot on Niddah 13b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Niddah/r/13b:7:1)

עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. והא דאמר (שבת דף קיח:) אילמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלים וי"ל דהרבה היו יולדות בכרס אחד:


###### Tosafot on Niddah 13b:10:1
[Tosafot on Niddah 13b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Niddah/r/13b:10:1)

דינא תנן. ובשבת (דף קח:) דאמרי' יד לפה תקצץ אינו לא דינא ולא לטותא אלא כלומר טוב לו לקוץ ידו קודם שיגע למקומות הללו משום בת מלך:


###### Tosafot on Niddah 13b:10:2
[Tosafot on Niddah 13b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Niddah/r/13b:10:2)

אלמא דינא תנן. השתא סבור דתקצץ ממש והיינו דקאמר כריסו נבקעת ומשני ה"ק תקצץ ידו על טבורו פי' על שנגע על טבורו ולעולם לטותא הוא והא דקתני כריסו נבקעת לא קאי אתקצץ אלא על ישב לו קוץ דאם לא יסיר הקוץ תבקע כריסו וקשה דמאי ס"ד מעיקרא דהא בהדיא קתני והלא כריסו נבקעת אחר ישב לו קוץ ומיהו בתוספתא גריס והלא כריסו נבקעת ברישא והשתא אתי שפיר ומ"מ משני דה"ק אם אסור לעולם ליגע פעמים שכריסו נבקעת כגון אם ישב לו קוץ: