## Tosafot on Pesachim Daf 105a

###### Tosafot on Pesachim 105a:1:1
[Tosafot on Pesachim 105a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/105a:1:1)

קשיא לעולא - לפירוש הקונטרס דפירש לעיל דלא אמר אלא המבדיל בין קודש לחול ותו לא קשה מאי ס"ד דמקשה הא פשיטא דלברכת הפירות דמיא דאין לך קצרה יותר מזו ועוד לימא דסבר עולא כר' יהודה הנשיא דמשמע נמי דלא הוי חתים ונראה דעולא אמר נמי כל שאר הבדלות ואישתיק בלא חתימה וס"ד דמקשה כיון דארוכה היא קצת הוה ליה למיחתם בברוך מידי דהוה אקידוש שחותמין בה אע"ג דהודאה היא כיון שיש בה אריכות קצת ומשני דדמיא שפיר לברכת פירות וכן משמע דרב יהודה לא היה שואל אלא לידע אם יחתום או כרב או כשמואל:


###### Tosafot on Pesachim 105a:3:1
[Tosafot on Pesachim 105a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/105a:3:1)

כך קובעת לקידוש - שאסור לאכול בלא קידוש אפילו התחיל לאכול מבעוד יום וה"נ קובעת למעשר אפי' התחיל לאכול עראי מבעוד יום כדאמרינן בסוף המביא כדי יין (ביצה ד' לה.) היה אוכל באשכול וחשכה לו שבת רבי אליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור:


###### Tosafot on Pesachim 105a:5:1
[Tosafot on Pesachim 105a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/105a:5:1)

והנ"מ דאכלו ושתו מעיקרא - משמע שהיו אוכלים בשבת סמוך לחשיכה ותימה שלא נהגו לאכול בין מנחה למעריב וגם ר"ת כעס על רבינו משולם שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב דאמר במדרש השותה מים בשבת בין השמשות גוזל את קרוביו המתים וכתב שפעם אחת אירע מעשה בלותיר ובא לידי סכנה ובקושי התירו ערב יום הכפורים לאכול אחר וידוי משום שכרות וגם תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה התירו בקושי ויש לדחות דמיירי הכא שהתחילו בהיתר ובאמצע סעודה התפללו מנחה והיכא דהתחילו בהיתר מותר להשלים:


###### Tosafot on Pesachim 105a:5:2
[Tosafot on Pesachim 105a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/105a:5:2)

אבל לשתיה מפסיקין - פירוש שתיה בלא סעודה דאין בה קביעות ולכך מפסיקין:


###### Tosafot on Pesachim 105a:7:1
[Tosafot on Pesachim 105a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/105a:7:1)

לא קפדי אמיא - וברייתא דכל הטועם מיתתו באסכרה לא מוקמי אמיא ומיתתו באסכרה מדה כנגד מדה הוא משביע גרונו יחנק ואסכרה במקום חנק כדאמרינן (כתובות ד' ל:) מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי והיינו אסכרה: