## Tosafot on Pesachim Daf 108a

###### Tosafot on Pesachim 108a:1:1
[Tosafot on Pesachim 108a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:1:1)

אלא אי אמרת מסעד סעיד - והא דאמרינן בפ' כיצד מברכין (ברכות דף לה:) דחמרא סעיד ומשמח מפרש התם דטובא גריר פורתא סעיד:


###### Tosafot on Pesachim 108a:2:1
[Tosafot on Pesachim 108a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:2:1)

רב ששת הוה יתיב בתעניתא - לאו דוקא אלא שומר עצמו מלאכול אי נמי היה מקבל עליו ממש תענית כדי שיהא נזכר ונזהר מלאכול והבכורות נהגו להתענות ערב פסח דקתני במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) שאין מתענין בניסן אלא הבכורות בערב הפסח:


###### Tosafot on Pesachim 108a:2:2
[Tosafot on Pesachim 108a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:2:2)

נימא קא סבר רב ששת משום פסח - ואע"ג דהשתא ליכא פסח מכל מקום האיסור שהיה בזמן הבית לא בטל ואע"ג דרבי יהודה בן בתירא לא מכשר אלא בדיעבד אבל לכתחלה אסור משום לא תשחט על חמץ לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים עד ו' שעות ולא אשכחן תנא דפליג מכל מקום כיון דדיעבד כשר סבירא ליה להחמיר שלא לאכול מן הבקר:


###### Tosafot on Pesachim 108a:7:1
[Tosafot on Pesachim 108a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:7:1)

מאי דהוה הוה - שכבר אמרו גאולה לפני הסעודה ואף על גב דמצה צריכה הסיבה ולא אמר מאי דהוה הוה שאני מצה שהיא עיקר סעודה יותר מיין ועוד ביין היסב כבר בשני כוסות הראשונים ועוד שכתובה בתורה זכר לחירות שלא הספיק בצקם להחמיץ עד שנגאלו ואע"ג דהויא לחם עוני יש לאוכלה דרך חירות ומה שצריך הסיבה במצה היינו כשמברכין לעל אכילת מצה ובאפיקומן:


###### Tosafot on Pesachim 108a:8:1
[Tosafot on Pesachim 108a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:8:1)

כולהו נמי צריכי הסיבה - וכל ד' כוסות צריכים הסיבה בשעת שתיה וצ"ע אם שכח ולא היסב אם יחזור וישתה וכן אם בכוס שלישי לא היסב אם יכול לחזור ולשתות בהסיבה אף על גב דבין שלישי לרביעי לא ישתה:


###### Tosafot on Pesachim 108a:9:1
[Tosafot on Pesachim 108a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:9:1)

פרקדן - פניו למעלה ולא כמפרש פניו למטה דאין דרך לאכול בענין זה וכן משמע בהמוכר את הספינה (ב"ב עד.) במתי מדבר דגנו אפרקיד ואזיל פרשא תותי ' כרעיה כדנקיט רומחא בידיה:


###### Tosafot on Pesachim 108a:11:1
[Tosafot on Pesachim 108a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/108a:11:1)

בפני רבו אין צריך הסיבה - נראה דאביו והוא רבו נמי אין צריך דלא גרע מרבו אחר מיהו סתם אב מלמד לבנו תורה כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לא.) שהבן ירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה ואפי' הכי קאמר בפני אביו צריך הסיבה: