## Tosafot on Pesachim Daf 113b

###### Tosafot on Pesachim 113b:2:1
[Tosafot on Pesachim 113b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/113b:2:1)

שראה בו דבר ערוה - ואם תאמר דבאלו מציאות (ב"מ דף לב: ושם) אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו וי"ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב (משלי כ״ז:י״ט) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה ושייך כפיית יצר:

**[fr]:**
Il a vu en lui une chose indécente — Et si tu dis que dans le passage "Élou Métsiot" (Baba Metsia 32b), il est dit : "celui qui aime (l'autre) doit (l’aider à) décharger, et celui qui hait doit (l’aider à) charger, [et la mitsva est de] s’occuper de celui qu’il hait, afin de soumettre son mauvais penchant", et ici, quelle soumission du penchant peut-il y avoir, puisqu’il est une mitsva de le haïr ? Il faut répondre que puisque lui le hait, son camarade aussi le hait, comme il est écrit : "Comme l’eau reflète le visage, ainsi le cœur de l’homme reflète celui de l’autre" (Proverbes 27,19), et de là ils en viennent à une haine totale, et c’est là qu’intervient la soumission du penchant.


###### Tosafot on Pesachim 113b:7:1
[Tosafot on Pesachim 113b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/113b:7:1)

שלשה חייהן אינם חיים הרתחנין כו' - תימה דבפרק המביא (ביצה דף לב.) תניא ג' חייהן אינם חיים המצפה לשלחן חבירו ומי שאשתו מושלת עליו ומי שייסורין מושלין בגופו ואמאי לא מני לכולהו הכא ויש לומר דהכא לא מיירי אלא בהנך דהוו תולדת האדם משום דלעיל נמי איירי דדמי להנך שלשה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס:


###### Tosafot on Pesachim 113b:14:1
[Tosafot on Pesachim 113b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/113b:14:1)

ואין לו בנים - נראה דוקא על ידי פשיעתו שאינו מתעסק בפרי' ורביה דומיא דאחריני ומי שאין לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו מיירי בשיש לו ואינו מניחן אי נמי אפי' אין לו יש לחזר ולהביא עצמו לידי חיוב כדאשכחן (סוטה דף יד.) במשה שהיה תאב ליכנס לארץ ישראל כדי לקיים מצות שבה והא דאמרי' (שבת דף מט.) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע היינו כדמפרש שלא יפיח בהן ולא יישן בהן ובשעת ק"ש כדי לקבל עליו מלכות שמים שלימה בקל יכול ליזהר:


###### Tosafot on Pesachim 113b:14:2
[Tosafot on Pesachim 113b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/113b:14:2)

ואין מיסב בסעודת מצוה - היינו סעודת מילה דאמר במדרש דניצול מדינה של גיהנם וסעודת נישואין בת"ח ובת כהן לכהן ודוקא שיש שם בני אדם מהוגנין כדאמרינן בזה בורר (סנהדרין דף כג.) נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובין בסעודה אלא כן יודעין מי מיסב עמהם:


###### Tosafot on Pesachim 113b:16:1
[Tosafot on Pesachim 113b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/113b:16:1)

צריך לנהוג בו כבוד - בשלא למד ממנו דבלמד ממנו אמרינן (אבות פ"ו) בדוד (עשאו) [קראו רבו אלופו אע"פ שלא למד אלא שני דברים מאחיתופל: