## Tosafot on Pesachim Daf 90b

###### Tosafot on Pesachim 90b:2:1
[Tosafot on Pesachim 90b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/90b:2:1)

מחוסר טבילה - ואף על גב דמחוסר כפרה נמי צריך טבילה כדתנן בפ' חומר בקודש (חגיגה דף כא.) האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקודש אינו אלא מדרבנן כדמוכח התם ועוד דבההיא טבילה לא בעי הערב שמש ולא שייך התם דילמא פשע:


###### Tosafot on Pesachim 90b:6:1
[Tosafot on Pesachim 90b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/90b:6:1)

עד שיכלו כל המעות שבשופר - הקשה ריב"א הא אי אפשר שלא יהא מעורב בכל קן וקן ממעות שתי נשים ואפי' למאן דאמר יש ברירה כי האי גוונא לא שייך למימר דאנן סהדי שנתערבו ואי הוה אמרינן שמכל מעות שבשופר קונה קינין יחד מאדם א' הוה אתי שפיר אבל לישנא דעד שיכלו לא משמע הכי ונראה לר"י דכל אחת היתה צוררת מעותיה ונותנת בשופר:


###### Tosafot on Pesachim 90b:8:1
[Tosafot on Pesachim 90b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/90b:8:1)

מי לא עסקינן שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח - ואם תאמר ואפילו טבל נמי לא ישחטו עליו מהאי טעמא וי"ל כי יהיה טמא כתיב והאי קלישא טומאתיה:


###### Tosafot on Pesachim 90b:8:2
[Tosafot on Pesachim 90b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/90b:8:2)

שחל שביעי שלו - אבל ששי שלו ליכא למימר מדכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא הא למחר היו יכולים לעשות ולשחוט הן עצמן בלא שליחות מדלא כתיב ולא יכלו לאכול אי נמי דייק מביום ההוא דמיותר ואי ששי הוא לישתוק מיניה ואם תאמר למה אמר להם לדחות לפסח שני יטבלו בו ביום וישחטו עליהם ויש לומר דשמא כן עשו ובשעה ששאלו לא טבלו עדיין ואמר להו משה אם לא תטבלו היום תדחו לפסח שני:


###### Tosafot on Pesachim 90b:20:1
[Tosafot on Pesachim 90b:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/90b:20:1)

בשמיני פשיטא - אמתניתין דקתני זב שוחטים עליו בשמיני ליכא למיפרך פשיטא דמצי למימר דקתני לה אגב רישא דזב שראה שתי ראיות ושומרת יום כנגד יום שוחטין עליה ולא חיישינן שמא תראה ותסתור:


###### Tosafot on Pesachim 90b:27:1
[Tosafot on Pesachim 90b:27:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/90b:27:1)

האונן - כגון שמת לו מת אחר חצות שכבר חל עליו חיוב פסח אבל קודם חצות חל עליו אנינות כדאמר במי שהיה טמא (לקמן פסחים דף צח.):