## Tosafot on Pesachim Daf 94a

###### Tosafot on Pesachim 94a:1:1
[Tosafot on Pesachim 94a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/94a:1:1)

לרב יהודה לא קשיא טמא שרץ רחמנא דחייה - וא"ת הואיל וסבר רב יהודה אין שוחטין וטמא דקרא היינו טמא שרץ אמאי לא יליף דרך רחוקה מטמא דהיכא דלא יוכל ליכנס בשעת שחיטה לא ישחטו עליו כי היכי דאין שוחטין על טמא שרץ דהא ר"ע מדמי להו לעיל אהדדי וי"ל דסבר רב יהודה כיון דיכול ליכנס בשעת אכילה שוחטין עליו דלא דמי לטמא שרץ דהא טהור הוא ואינו חסר כלום אלא ביאה בעלמא ור' עקיבא מדמי דרך רחוקה שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה לטמא ומייתי שפיר ראיה בהא דלא אמרי' כרבי אליעזר דאמר מאיסקופת עזרה ולחוץ ומסבר' אית לן למימר כל שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה דהואיל וטהור הוא אין לו לדמותו אם יכול ליכנס בשעת אכילה:


###### Tosafot on Pesachim 94a:6:1
[Tosafot on Pesachim 94a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/94a:6:1)

רבי יהודה אומר משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין - קשה לר"ת דבסוף במה מדליקין (שבת דף לד:) אמר איזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין דברי ר"י ומסקי' התם דבין השמשות דר"י תלתא ריבעי מיל והכא קאמר ר"י גופיה ארבעה מילין וי"ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד' מילין והתם קאמר מסוף שקיעה:

**[fr]:**
Rabbi Yehuda says: From sunset to dusk one can walk four mil - Rabbeinu Tam finds this difficult, since at the end of [the chapter named] "With what do we light" (Shabbat 34b) it says: "What is twilight? From sunset for the whole time that the eastern sky is red - these are the words of Rabbi Yehuda." They conclude there that Rabbi Yehuda's twilight is three quarters of a mil, and here Rabbi Yehuda himself says it is four mil. One can [solve this by] saying that here he was stating from the beginning of sunset, which is when the sun begins to enter the width of the firmament, until the night time, which is four mil. There he was counting from the end of sunset.


###### Tosafot on Pesachim 94a:10:1
[Tosafot on Pesachim 94a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/94a:10:1)

כל הישוב כולו תחת כוכב אחד עומד - הך פליגא אהא דאמר בעלמא כל העולם כולו שליש ימים שליש מדברות שליש ישוב דא"כ לא היה להיות ברקיע אלא שלשה כוכבים ואפילו אם נאמר דאין ים אוקינוס בכלל שליש ימים וקיימי כל הכוכבים כנגד ים אוקינוס מ"מ פליג אדאמרי' לקמן מן הארץ עד לרקיע ה' מאות שנה ובמס' תמיד (דף לב.) משמע דממזרח למערב כמו מן השמים לארץ ואי כל הישוב תחת כוכב א' עומד א"כ אורך העולם כמה אלפים שנה שהרי אין מספר לכוכבים וגם חשבון של ה' מאות שנה פליג אחשבון דכוש אחד מס' בעולם: