## Tosafot on Pesachim Daf 97a

###### Tosafot on Pesachim 97a:2:1
[Tosafot on Pesachim 97a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:2:1)

אילימא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה פשיטא למה לי קרא - ואע"ג דקתני ליה במתני' לאשמעינן דאיכא תמורה דלא קרבה מ"מ לא איצטריך להכי:


###### Tosafot on Pesachim 97a:2:2
[Tosafot on Pesachim 97a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:2:2)

פשיטא - השתא לא שייך לשנויי דקרא אסמכתא בעלמא כדשני לעיל דאם כן קרא למאי אתא:


###### Tosafot on Pesachim 97a:2:3
[Tosafot on Pesachim 97a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:2:3)

אלא לאו שנמצא קודם שחיטה - תימה ללישנא קמא מאי מקשה אביי לרבה מהך ברייתא והלא סיפא מסייעתא לו בהדיא כדמסיק השתא וזהו תימה לומר שלא ידע אביי סיפא דברייתא דמקשי מינה:


###### Tosafot on Pesachim 97a:3:1
[Tosafot on Pesachim 97a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:3:1)

אמר שמואל כל שבחטאת מתה כו' - שמואל כרבי זירא סבר דאמר חצות קבע מדא"ר יוחנן אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה והכי [דייק] לקמן:


###### Tosafot on Pesachim 97a:4:1
[Tosafot on Pesachim 97a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:4:1)

וכללא הוא והרי כו' - תימה דפריך אסיפא דמילתיה דכל שבחטאת רועה וארישא נמי איכא למיפרך דהא תמורת חטאת [או] שמתו בעליה דלמיתה אזלא ואלו בפסח אמרי' במתני' דתמורת הפסח רועה אם המיר קודם חצות דקבעיה חצות וכן מתו בעליו אמר לקמן דאי מת קודם חצות דקבעיה חצות:


###### Tosafot on Pesachim 97a:4:2
[Tosafot on Pesachim 97a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:4:2)

רואין אותה כאילו היא בבית הקברות - נקט הכי משום דדחיית בית הקברות לאו דחיה היא וכמו כן עברה שנתה לא חשיב דחוי כמו מתו או נתכפרו בעליה:


###### Tosafot on Pesachim 97a:4:3
[Tosafot on Pesachim 97a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:4:3)

ורועה - פירש רש"י ויפלו דמיה לקיץ המזבח ממדרשו של יהוידע ואין נראה לריב"א דלא נאמר מדרש יהוידע אלא בהפריש מעות לחטאתו או לאשמו ונשתייר מהם או אבדו והפריש אחרים ואחר כך נמצאו דמה שנשתייר יפלו לנדבה אבל בכי האי גוונא שלא נתכפרו עדיין בעלים אמרינן תימכר ויביא אחרת בדמיה והביא ר"י ראיה לדבריו דתנן בפרק ולד חטאת (תמורה דף כא:) ושאבדה אם משכיפרו כו' ואם עד שלא כפרו בעליה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא אחרת בדמיה והשתא בדחויה גמורה כמו אבדה דמודי ריש לקיש לאחר כפרה דמתה קתני עד שלא כיפרו יביא בדמיה אחרת בעברה שנתה דלאו דחוי גמור הוא דאף לאחר שכיפרו בעליה אינה מתה לא כל שכן שאם נסתאבה קודם כפרה דיביא אחרת בדמיה:


###### Tosafot on Pesachim 97a:9:1
[Tosafot on Pesachim 97a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:9:1)

קודם חצות לאו אבוד הוא - פירוש ובכי האי גוונא לא איירי שמואל דהא שנינן כי קאמר שמואל באבודין קאמר:


###### Tosafot on Pesachim 97a:10:1
[Tosafot on Pesachim 97a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Pesachim/r/97a:10:1)

אלא רועה לרבי היכי משכחת לה - דליכא למימר כגון שנאבדה בלילה דאבידת לילה לאו שמה אבידה ושמואל באבודין איירי כדפרישית: