## Tosafot on Shabbat Daf 148b

###### Tosafot on Shabbat 148b:1:1
[Tosafot on Shabbat 148b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:1:1)

ניפרוס סודרא עליה אתי למסחטיה - מכאן מייתי ר"ת ראיה דביין ושמן לא שייכא סחיטה לעיל בשלהי שמונה שרצים (שבת דף קיא. בד"ה האי מסוכרייתא) פירשתי:


###### Tosafot on Shabbat 148b:2:1
[Tosafot on Shabbat 148b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:2:1)

לא מספקין ולא מטפחין - לא כפי' הקונטרס משום דא"כ מאי איריא ביו"ט אפי' בחול המועד נמי אסור כדתנן במועד קטן פרק בתרא (דף כח:) נשים במועד מענות אבל לא מטפחות אלא נראה לרבי משום שמחה רגילין לספק ולטפח בהשמעת קול ואסור שמא יתקן כלי שיר כדמפרש בהמוצא תפילין (עירובין דף קד.):


###### Tosafot on Shabbat 148b:4:1
[Tosafot on Shabbat 148b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:4:1)

וכן היה הלל אומר - כרבנן דפליגי עליה באיזהו נשך (ב"מ ד' עה.) וקי"ל:


###### Tosafot on Shabbat 148b:6:1
[Tosafot on Shabbat 148b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:6:1)

רבה אמר ניתנה ליתבע - הלכה כרבה לגבי רב יוסף: ורב אויא ורבה בר עולא מחמרי אנפשייהו כ"ה בס"א דאי אמרת ניתנה ליתבע אתי למיכתב. אע"פ שמזכיר לו לשון שאלה:


###### Tosafot on Shabbat 148b:9:1
[Tosafot on Shabbat 148b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:9:1)

דאיגלאי מילתא דבחול הויא - ורב יוסף לא מיירי אלא בשבת ויו"ט ודאי:


###### Tosafot on Shabbat 148b:16:1
[Tosafot on Shabbat 148b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:16:1)

והא אנן תנן אין נימנין כו' - פירש ה"ר פורת בשם רבינו שמואל דל"ג ליה חדא דמה שייך להקשות מנמנין של רשות לנמנין של מצוה ועוד דמפרש התם בביצה פרק אין צדין (ביצה דף כז:) מאי אין נמנין אין פוסקין דמים בתחילה לבהמה ביו"ט הרי אני עמך בסלע הריני עמך בשתים אבל אומר לו הריני עמך לשליש ולרביע:


###### Tosafot on Shabbat 148b:19:1
[Tosafot on Shabbat 148b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/148b:19:1)

מטילין חלשים על הקדשים ביו"ט - תימה דאמר בפרק ב' דקדושין (דף נג. ושם) דאין חולקין זבחים כנגד זבחים ומנחה כנגד מנחה ומפיק לה מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו ועוד דפריך התם מוהצנועים מושכין ידיהם והגרגרנים חולקין מאי חולקין חוטפין כו' ואומר רבי דאין מועלת בהם חלוקה וגורל שיהא ממונו לקדש בו את האשה ולהוציאו בדיינים אבל מ"מ מטילין היו חלשין לתת לכל א' חלקו פן יריבו ביחד כדכתיב (הושע ד) ועמך כמריבי כהן והא דמשני התם חולקין לאו דוקא אלא חוטפין ולא משני הכי משו' דחולקין משמע כופין לחלוק ע"כ מחמת שחוטפין אותן שאינן שלהם. מ"ר: