## Tosafot on Shabbat Daf 23b

###### Tosafot on Shabbat 23b:3:1
[Tosafot on Shabbat 23b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/23b:3:1)

הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא - ונראה לרשב"א כשחל ר"ח טבת להיות בשבת שיש להפטיר בנרות דזכריה משום פרסומי ניסא ולא בהשמים כסאי שהיא הפטרת ר"ח ועוד כיון שהמפטיר קורא בשל חנוכה יש לו להפטיר מענין שקרא ומה שמקדימים לקרות בשל ר"ח משום דבקריאת התורה כיון דמצי למיעבד תרוייהו תדיר ופרסומי ניסא עבדינן תרוייהו ותדיר קודם אבל היכא דלא אפשר למעבד תרוייהו פרסומי ניסא עדיף ועוד דבקריאת התורה אין כל כך פרסומי ניסא שאינו מזכיר בה נרות כמו בהפטרה ועוד נראה לרשב"א דעל כן הקדימו של ר"ח כדי שהמפטיר יקרא בשל חנוכה ויפטיר בנרות דזכריה:

**automated translation:**
**He then resolved it - the Hanukkah lamp takes precedence on account of publicizing the miracle:** And it appears to Rashba that when Rosh Chodesh Tevet falls out to be on Shabbat, we should read the haftara of the lamps in Zechariah, on account of publicizing the miracle; and not, "The heavens are my throne," which is the haftara of Rosh Chodesh. Moreover, since the last to read [from the Torah] reads from the [section related to] Channukah, he should read a haftara from the topic that he read [in the Torah]. And that which we first read from the [section related to] Rosh Chodesh: It is because, with the Torah reading, since he is able to do both of them - what is usual and publicizing the miracle - we do both of them, and the usual is first. But where it is not possible to do both of them, publicizing the miracle takes precedence. Also, there is not so much publicizing the miracle in the Torah reading, as it does not mention the lamps, like in the haftara. Moreover it appears to Rashba that this is why he have [the hafara] of Rosh Chodesh precede - in order that the one reading the haftara will read [the Torah section related to] Channukah and [hence] read the haftara of the lamps in Zechariah.


###### Tosafot on Shabbat 23b:4:1
[Tosafot on Shabbat 23b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/23b:4:1)

ה"ג חזא דהוו רגילי בשרגא - פי' הבעל והאשה לכך אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא ולקמן אמר חזא דהוה רגילה האשה לבדה לכך קאמר דנפיק חד גברא רבא בזכותה:

**automated translation:**
**This is the version we teach, "He saw that they were accustomed to lights":** The explanation is both the husband and wife [were accustomed to this]. Hence he said, "Two great men will emerge from here." And later, it said [that] he saw that only the wife was accustomed [to it]. Hence he said, "A great man will emerge from here," in her merit.


###### Tosafot on Shabbat 23b:4:2
[Tosafot on Shabbat 23b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/23b:4:2)

דבי נשא דרב שיזבי - אומר ר"ת דכבר נפטר אביו לכך קאמר בהאי לישנא דאי מחיים הוה ליה למימר דבי אבוה ואומר ר"ת בשם רבינו שמואל שכשכותבין כתובה אם אבי הכלה מחיים כותבין דהנעלת ליה מבי אבוה ואם כבר מת כותבין דהנעלת ליה מבי נשא ולרשב"א נרא' דאפי' מחיים אשכחן דקאמר בי נשא בפרק מי שהחשיך (לקמן שבת דף קכו.) לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשא דקגביל וספי לתוריה בטש ביה אתא אבוה אשכחיה כו' . ויכול לכתוב בכתובה כאשר ירצה:

**automated translation:**
**In Rabbi Sheivzi's family's house (*bei nasha*):** Rabbenu Tam said that [R. Sheizvi]'s father had already died. Hence it said it with this expression. As if he was alive, it should have said, "in his father's house." And Rabbenu Tam said in the name of Rabbi Shmuel that when we write a marriage contract (*ketuvah*) - if the father of the bride is alive, we write, "that she brings to him from her father's house." But if he is already dead, we write, "that she brings to him from her family's house." However, it appears to Rashba that we find that even when he is alive, it says, "the family's house": In the chapter [entitled] Mi SheHechshikh (Shabbat 156a) - "Levi, son of Rav Huna bar Chiyah, found the one who kneads in his family's home kneading bran and feeding it to his ox. He kicked him. His father came and found him." So he can write what he wants on the marriage contract.


###### Tosafot on Shabbat 23b:7:1
[Tosafot on Shabbat 23b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/23b:7:1)

גזרה יו"ט אטו שבת - וא"ת בכל שמנים שאין מדליקין בהן בשבת נגזור יו"ט אטו שבת ובמתני' תנן אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט משמע דבשאר שמנים מדליקין וי"ל דבשאר שמנים דכיון דאין נמשכין אחר הפתילה כי שרי ביו"ט לא אתי למישרי בשבת דפשיטא הוא דאיכא למיגזר בהן שמא יטה אבל שמן שריפה אי שרי ביו"ט איכא למטעי ואתי למשרי בשבת כיון דנמשך אחר הפתילה לפי שאינו פשוט לעולם דטעמא דמתוך שמצוה עליו לשורפו גזרה שמא יטה הקשה ה"ר אליעזר דהכא מפרש רבה דטעמא גזרה יו"ט אטו שבת ולקמן (שבת דף כד:) מפיק מקרא דהוא לבדו והשיב לו רבינו שמואל דע"כ לקמן הוי רבא שהוא אחר אביי והכא רבה שהרי משיב לו אביי תלמידו וגם פליג עליה רב חסדא חבירו אך קשה מאי פריך הכא אביי אלא מעתה ביו"ט לישתרי והוא גופיה מפיק לקמן דאין מדליקין בשמן שריפה מעולת שבת בשבתו ונראה לפרש דאביי ורבא לקמן לא קיימי אמאי דקאמר מ"ט אין מדליקין לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט ולית להו האי גזרה [תרומה אטו קדשים] אלא קיימי לפרושי מנ"ל שאין שורפין קדשים ביום טוב ורשב"א מפרש הכי אלא מעתה ביום טוב לישתרי אי אמרת בשלמא דמיירי ביום טוב שחל בערב שבת וטעמא לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב כדמוקי לה רב חסדא שפיר אלא כיון שאמרת טעמא דאין מדליקין בשבת גזירה שמא יטה השתא לא מצי לפרושי דביום טוב אין מדליקין לפי שאין שורפין. קדשים ביו"ט דהא מה שייך יו"ט למיתני הכא כיון דביו"ט טעמא אחרינא הוא אלא צריך לפרש דביו"ט נמי שמא יטה ומאי יטה שייך ביו"ט ולפ"ז מתיישב לישנא אלא מעתה דמשמע שיש לפרש בענין אחר שלא יקשה ביו"ט לישתרי ולא קשה דאביי אדאביי ואם תאמר דהכא גזר רבה יו"ט אטו שבת ושבת גופיה שמא יטה א"כ סבר דגזרינן גזרה לגזרה ובריש פירקין קאמר היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה ולא גזרי' נתן לתוך חלב מהותך שמן אטו לא נתן דבלא נתן נמי לא אסור אלא אטו שאין מהותך אע"ג דבחלב מהותך גזרינן גזרה לגזרה דגזרי' אטו שאינו מהותך ושאינו מהותך אטו שמא יטה הא לא חשיב גזרה לגזרה דכשאינו מהותך ודאי יטה לפי שאינו נמשך אחר הפתילה אבל הכא משום שמצוה עליו לית לן למימר ודאי יטה ותירץ ר"י דהכא לא חשיב גזירה לגזרה דיו"ט ושבת כי הדדי נינהו כדאמרינן בפרק במה אשה (לקמן שבת דף ס. ושם) גבי סנדל המסומר וקשה לרשב"א דהכא גזרינן יו"ט אטו שבת ובריש כל הכלים (לקמן שבת דף קכד. ושם) מסקינן דלא גזרינן ושמא אין להשוות גזרות של חכמים זו לזו אותם שאינם במלאכה אחת:


###### Tosafot on Shabbat 23b:7:2
[Tosafot on Shabbat 23b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shabbat/r/23b:7:2)

גזירה יו"ט אטו שבת - וקשה לרשב"א הא דתנן בפ"ג דביצה (דף כז: ושם) מעשה ושאל ר' טרפון עליה ועל החלה שנטמאת ואמרו לו לא יזיזם ממקומם והשתא לרבה אמאי לא יזיזנה והא חזיא להיסק תחת תבשילו דלא שייך בה למיגזר יו"ט אטו שבת כמו בשמן ולפי טעמא דאין שורפין קדשים ביום טוב ניחא וצריך לדחוק דגזרינן חלה בשבת אטו שמן: