## Tosafot on Shevuot Daf 36a

###### Tosafot on Shevuot 36a:14:1
[Tosafot on Shevuot 36a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shevuot/r/36a:14:1)

והוא דאמר לאו לאו. ולאו דשבועה ממש היא אלא יש להזהר וקצת יש עונש בדבר:


###### Tosafot on Shevuot 36a:16:1
[Tosafot on Shevuot 36a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shevuot/r/36a:16:1)

ועל הכנויין באזהרה. וא"ת למ"ד בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף סו.) אלהים לא תקלל קדש איש איש כי יקלל למה לי וי"ל דאיצטריך לכרת והא דאמרינן על הכנויין באזהרה למעוטי מיתה אתא ולא למעוטי כרת:


###### Tosafot on Shevuot 36a:18:1
[Tosafot on Shevuot 36a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shevuot/r/36a:18:1)

בנקבו שם יומת מה ת"ל. תימה הא איצטריך לכדדרשינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נו.) דאינו חייב עד שיברך שם בשם:


###### Tosafot on Shevuot 36a:20:1
[Tosafot on Shevuot 36a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shevuot/r/36a:20:1)

ושמור נפשך מאד. תימה בקללה ד"ה חייב ובחובל עצמו איכא פלוגתא (ב"ק צא:) חבלה נמי תיפוק ליה מהאי קרא או מוהשמרו מאד לנפשותיכם ועוד תימה דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סו.) דחיק לאשכוחי אזהרה למקלל אביו מנשיא וחרש ודיין ליגמר ממקלל עצמו וי"ל דאי לאו דאשכחנא אביו לא הוה גמרינן בעצמו מה שלא מצינו שאסור בחבירו:


###### Tosafot on Shevuot 36a:20:2
[Tosafot on Shevuot 36a:20:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shevuot/r/36a:20:2)

מקלל חבירו דכתיב לא תקלל חרש. מחרש ואביו אתי אלא שלא חש כאן להאריך וליכא למיפרך שכן משונין כדפריך בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סו. ושם) על דיין וחרש ונשיא דאביו אינו משונה:


###### Tosafot on Shevuot 36a:21:1
[Tosafot on Shevuot 36a:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Shevuot/r/36a:21:1)

יכך וכן יככם זו היא אלה שנאמרה בתורה. תימה דלעיל לא גמרינן אלא שבועה שאין עמה אלה שהיא כשבועה שיש עמה אלה אבל אלה שאין עמה שבועה כיש עמה שבועה מנ"ל: