## Tosafot on Sukkah Daf 26a

###### Tosafot on Sukkah 26a:1:1
[Tosafot on Sukkah 26a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:1:1)

חתן פטור מקריאת שמע. דטריד ושאר בני חופה חייבין לית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה כדפירש בקונט' וקשיא דאי לית להו א"כ יתחייב חתן בסוכה ומשמע דבחתן פוטר יותר מת"ק לכך נראה דקסבר חתן אין יכול לכוין דעתו כלל אפי' בפסוק ראשון אבל שאר בני חופה יכולין לכוין ואקריאת שמע לחודיה קאי ובכולהו אחריני מודי לת"ק:


###### Tosafot on Sukkah 26a:2:1
[Tosafot on Sukkah 26a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:2:1)

ומכל מצות האמורות בתורה. מאי דאיצטריך למיחשב הני אגב דחשבינהו בברייתא קמייתא:


###### Tosafot on Sukkah 26a:3:1
[Tosafot on Sukkah 26a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:3:1)

הולכי דרכים ביום. כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שמצטער:


###### Tosafot on Sukkah 26a:3:2
[Tosafot on Sukkah 26a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:3:2)

וחייבין בלילה. כשאדם לן בלילה ביישוב:


###### Tosafot on Sukkah 26a:6:1
[Tosafot on Sukkah 26a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:6:1)

פרצה קוראה לגנב. לאו משום דלית ליה לרבא דרשה דתשבו כעין תדורו דברייתא היא לקמן בפירקין (סוכה דף כח:):


###### Tosafot on Sukkah 26a:7:1
[Tosafot on Sukkah 26a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:7:1)

ואפילו חש בעיניו. אע"פ שאין בו סכנת עין דסכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת כדמוכח פרק אין מעמידין (ע"ז דף כח.) גבי עין שמרדה:


###### Tosafot on Sukkah 26a:8:1
[Tosafot on Sukkah 26a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:8:1)

משום בקי. ואע"פ שבפ"ק (דף יא.) דרש רבה בר רב הונא מותר לישן בכילת חתנים אע"פ שיש לה גג ואע"פ שגבוהה עשרה אין הלכה (כרבה) כדפירשתי שם:


###### Tosafot on Sukkah 26a:10:1
[Tosafot on Sukkah 26a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:10:1)

תרתי (או) תלת. פירש בקונט' שתים או שלש פעמים יתן לתוך פיו מורשי"ל בלע"ז ויש ספרים שכתוב בהן תרתי תלת ביעי והכל אחד כדמוכח לקמן גבי לימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף ואביי דשיעור בית הבליעה כביצה ולבסוף מסיק כדטעים צורבא מדרבנן ואזיל לכלה שזה מלא פיו דהיינו כביצה ושיעור זה דוקא בפת דפירי לאו בעו סוכה כדמסיק פרק בתרא דיומא (דף עט: ושם) דקבע דידהו כאכילת עראי דפת:


###### Tosafot on Sukkah 26a:12:1
[Tosafot on Sukkah 26a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:12:1)

אבל שינת קבע לא. והא דאמרי' פרק במה טומנין (שבת דף מט. ושם) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים ואמר אביי שלא יפיח בהן ורבא אמר שלא ישן בהן לאו דשרי אביי לישן דהא אסר אביי גופיה הכא אלא קסבר אע"פ שאינו זהיר בשינה כאלישע מניחן כיון דזהיר שלא יפיח דשינה גופה אינה אלא גזרה שמא יפיח:


###### Tosafot on Sukkah 26a:15:1
[Tosafot on Sukkah 26a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Sukkah/r/26a:15:1)

הישן בתפילין. מתוך הלשון משמע דרבי יעקב שרי אפי' שינת קבע דאי לאו הכי במאי פליגי וי"ל דכולהו מודו בשינת קבע דאסיר ופליגי במילתיה דרבי נתן דבסמוך דשרי. לישן בתפילין ביום שאין דרכו לישן שינת קבע ובלילה חולץ אפילו לשינת עראי דלמא ממליך וישן שינת קבע ור' יעקב לא חייש דלמא ממליך: