## Tosafot on Yevamot Daf 20b

###### Tosafot on Yevamot 20b:1:1
[Tosafot on Yevamot 20b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:1:1)

מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין - ותימה מנלן לאוקמי קרא בחייבי לאוין נוקי קרא בחייבי עשה גרידא דאע"ג דאין מייבמין מ"מ עולים לחליצה כיון דתפסי בהו קידושין אבל חייבי לאוין נימא דאתי עשה ודחי לא תעשה ויעלו גם לייבום וי"ל דמשמע ליה השתא לדרוש מקרא דיבמתו לאסור יבום ולהצריך חליצה אבל קשה א"כ היכי הוה בעי לאוקמי קרא בחייבי כריתות והא ל"ל דהכי פריך ואימא חייבי כריתות נמי ליבעי חליצה מהאי קרא דהא קאמר בתר הכי ומה ראית דמשמע ואימא איפכא:


###### Tosafot on Yevamot 20b:4:1
[Tosafot on Yevamot 20b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:4:1)

פצוע דכא וכרות שפכה וסריס אדם - פירוש סריס אדם לאפוקי בידי שמים שלא היה להם שעת הכושר:


###### Tosafot on Yevamot 20b:4:2
[Tosafot on Yevamot 20b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:4:2)

אם בעלו קנו - ה"ה דלכתחילה נמי שרי כדמוכח לקמן אלא איידי דנקט בסיפא לשון דיעבד נקט נמי ברישא לשון דיעבד:


###### Tosafot on Yevamot 20b:7:1
[Tosafot on Yevamot 20b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:7:1)

אמר קרא והתקדשתם - אע"ג דהאי עשה נמי הוה במצות יבום ואיכא תרי עשה מ"מ אין תרי עשה דוחה ל"ת ועשה:


###### Tosafot on Yevamot 20b:13:1
[Tosafot on Yevamot 20b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:13:1)

אי הכי כל הנשים לא יתייבמו - כל הני פירכי לא פריך שיעקרו חכמים לגמרי מצות ייבום והכי פי' אשת אחיו מאביו לא תתייבם כשאינו אחיו אלא מאביו לא תתייבם עד דמיחדי באבא ובאמא גזיר' משום אשת אחיו מאמו אשה שאין לה בנים לא תתייבם פירוש שאין לה עכשיו אבל היו לה בחיי הבעל ומתו גזירה משום אשה שיש לה בנים אשת אחיו שהיה בעולמו כגון שבא ממדינת הים והיה מוחזק לן דלית ליה אחים דדמי כמי שלא היה בעולמו כל הנשים לא יתייבמו פירוש אשה שלא היה לה בנים מעולם לא מזה ולא מאחר דדמיא לאילונית:


###### Tosafot on Yevamot 20b:14:1
[Tosafot on Yevamot 20b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:14:1)

גזירה ביאה ראשונה אטו כו' - אלמנה מן הנשואין וחייבי עשה נפקא לן מיבמתו דאע"ג דאין עולין ליבום עולין לחליצה:


###### Tosafot on Yevamot 20b:14:2
[Tosafot on Yevamot 20b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:14:2)

אטו ביאה שניה - לאו דוקא נקט ביאה שניה דהא אפילו גמר ביאה ראשונה אסור דיבמה נקנית בהעראה והו"מ למימר גזירה אטו גמר ביאה ואין להתיר ביאה שניה מטעם דנעשית אשתו לכל דבר דאינה נעשית כאשתו אלא היכא דשרי ליה בלא דחייה אבל חייבי לאוין אפילו ביאה ראשונה לא שריא אלא משום דאתי עשה ודחי לא תעשה וביאה שניה דלית בה עשה לא דחיא אע"ג דבפרק הבא על יבמתו (לקמן יבמות סא.) לא מצריך קרא אלא לאירס ואח"כ נתמנה להיות כהן גדול אבל נשאה קודם שנתמנה משמע דלא צריך קרא שיכול לקיימה משום דנשאה בהיתר התם נמי משום דבהיתר בלא שום דחיית איסור נשאה אבל הכא ביאה ראשונה לא שריא אלא משום דאתי עשה ודחי לא תעשה ביאה דמצוה דחיא דלאו מצוה לא דחיא:


###### Tosafot on Yevamot 20b:17:1
[Tosafot on Yevamot 20b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/20b:17:1)

מיתיבי ואם בעלו קנו - תימה דרבא גופי' מותיב מהך ברייתא והשתא איתותב מינה: