## Tosafot on Yevamot Daf 47a

###### Tosafot on Yevamot 47a:1:1
[Tosafot on Yevamot 47a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:1:1)

אין לי אלא בארץ - פי' דמקבלין גרים ואע"ג דחובת הגוף היא בעיא ריבויא כיון דכתיב בארץ כדאשכחן בסוף פ"ק דקידושין (דף לח:) גבי שילוח עבדים והשמטת כספים אי נמי בארץ לא חיישינן דלמא הדרי בהו משום דאיכא שבחא דארץ ישראל:


###### Tosafot on Yevamot 47a:2:1
[Tosafot on Yevamot 47a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:2:1)

מהו דתימא לא להימניהו - ויש ספרים דגרסי מהו דתימא ליהמניהו וה"פ ליהמניהו כעד מפי עד:


###### Tosafot on Yevamot 47a:8:1
[Tosafot on Yevamot 47a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:8:1)

יש לך עדים - פירוש שנתגיירת בינך לבין עצמך ותימה מיהא אי הא דבעינן ג' היינו דוקא לכתחלה אבל דיעבד חד נמי כשר א"כ אם יש לו עדים לאו בינו לבין עצמו הוא:


###### Tosafot on Yevamot 47a:8:2
[Tosafot on Yevamot 47a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:8:2)

נאמן אתה לפסול עצמך כו' - היינו דוקא במילי דמשוי נפשיה חתיכה דאיסורא אבל אם בא על בת כהן לא פסלה כדפרישית לעיל בסוף פ' שני (יבמות דף כה: ושם) וא"ת היכי דמי אם אשתו עובדת כוכבים ממה נפשך בניו פסולים דאין קרוי בנך אלא בנה ואם היתה אשתו ישראלית ממה נפשך בניו כשרים דקי"ל (לעיל יבמות דף מה.) עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכי תימא נהי דממזר לא הוי פגום מיהא הוי הא השתא נמי דאין נאמן פגומין הם דר"י אית ליה בפרק עשרה יוחסין (קדושין עז.) דבת גר זכר כבת חלל זכר וי"ל דקסבר ר"י עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נג. ושם) אמר דר' יהודה סבר לה כרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין:


###### Tosafot on Yevamot 47a:9:1
[Tosafot on Yevamot 47a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:9:1)

כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה - ר' אליהו מפרי"ש מפרש דנפקא לן מדכתיב בן השנואה יכיר (דברים כ״א:י״ז) וכן משמע בירושלמי בפרק בתרא דקידושין ולשון הש"ס לא משמע הכי דקתני כשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור משמע דמינה גמר וי"מ דטעמא דר' יהודה דמשמע ליה קרא דנאמן אדם לומר זה בני בכור אפי' על תינוק בין הבנים וכשאומר על הקטן שהוא בכור א"כ הראשון ממזר אלמא דנאמן לפוסלו וה"נ דנאמן לומר שהוא בן גרושה:


###### Tosafot on Yevamot 47a:10:1
[Tosafot on Yevamot 47a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:10:1)

ואין עדות לעובד כוכבים - ועל עצמו נאמן משום דשוי נפשיה חתיכה דאיסורא:


###### Tosafot on Yevamot 47a:10:2
[Tosafot on Yevamot 47a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:10:2)

ואין אתה נאמן לפסול בני בניך - אומר ר"י דה"פ נאמן אתה לפסול בניך פי' כשאין לו אלא בנים ואין לו בני בנים ואי אתה נאמן לפסול בני בניך כשיש לו בני בנים אין נאמן לפסול אפי' בניו דאין סברא לומר שיהיו בניו פסולים ובני בניו כשרים וכן משמע בסמוך דקאמר ואין אדם נאמן על בנו גדול ומפרש כשיש לו בנים משמע דאבנו נמי לא מהימן:


###### Tosafot on Yevamot 47a:12:1
[Tosafot on Yevamot 47a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Yevamot/r/47a:12:1)

והלכתא כוותיה דרב נחמן בר יצחק - משמע דהלכה כר"י דנאמן אף לפסול בניו דדוקא משום דאין עדות לעובד כוכבים דאין יכול לפוסלן ולא כמו שמפרש רבינו תם דאין הלכה כרבי יהודה אלא כשפוסל אחרים על ידי הכרת בכור אבל בלא הכרת בכור לא ובשאלתות בפרשת וירא נמי דקדק מהך דשמעתין דבכל ענין הלכה כרבי יהודה: