## Tosefta Kifshutah on Terumot Chapter 4

###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:1)

1. **התורם והמעשר בשבת וכו'.**כפו"פ פל"א עמ' ת"ק, ועיי"ש פי"ח עמ' תל"ו. ובמשנתנו פ"ב מ"ג: המטביל כלים בשבת שוגג ישתמש בהם, מזיד לא ישתמש בהם. המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל, מזיד לא יאכל וכו'. ועיין בירושלמי כאן ובבבלי ביצה י"ז ב', ובר"ש למשנתנו. והבבא שלנו נכפלה להלן שבת פ"ג ה"ט וה"י. והתוספתא כאן אינה נכנסת לעניין היתר האכילה בשבת, אלא מלמדת אותנו שאעפ"י שעבר על דרבנן שגזרו שאין מגביהין תרומות ומעשרות בשבת (מפני שהוא כמקדיש, ואף נראה כמתקן את המאכל, עיין בר"מ פכ"ג מה' שבת הי"ד) מ"מ בדיעבד מה שעשה עשוי. וכן להלן ביצה פ"ד ה"ד: ולא מגביהין תרומה ומעשרות וכו', וכולן שעשאן בין אנוסין ובין שוגגין ובין מזידין ובין מוטעין מה שעשה עשוי.¹ ובר"מ (הנ"ל הט"ו) פוסק כמשנת תרומות הנ"ל ומוסיף: ובין כך ובין כך תיקן את הפירות, כלומר, מוסיף את התוספתא כאן למשנתנו.

footnotes:
¹ וכ"ה "מה שעשה עשוי" אף בד, בכ"י לונדון ובראשונים, עיין מ"ש בתס"ר ח"א, עמ' 211–212. ובכי"ו שם בטעות: הרי זה אסור. ומ"ש בתס"ר בשם כי"ו אינו נכון, וסמכתי על שנו"ס של צוקרמנדל, עיין מ"ש בהקדמה לתס"ר ח"ב, עמ' 4.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:2)

2. **והמטביל כלים בשבת וכו'.**עיין ר"מ פכ"ג מה' שבת ה"ח, ומ"ש לעיל בסמוך.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:3)

2-3. **תורמין חטין על הפת.**כפו"פ פ"כ עמ' תמ"ח. וכ"ה בר"מ פ"ה מה' תרומות סהי"ח. ועיין במשנתנו פ"ב מ"ד. וכנראה שלה נסמכה הברייתא שלנו. ופת וחטים מין אחד הן. ובאר במהרי"ק (על הר"מ הנ"ל) שחטים יפות מפת, מפני שהכהן יכול להכין מהן כל מה שירצה. ופשיטא שאין כאן משאינו גמור על הגמור, שהרי חטים כבר נגמרה מלאכתן בגורן, ומה שבעה"ב עושה בהם אח"כ תלוי בדעתו ובטעמו, ואין לדבר סוף, ועיין ברדב"ז על הר"מ שם. אבל עיין בכפו"פ הנ"ל עמ' תמ"ט. ולפי דברינו להלן פירושו שתורמין מן החטים לפי מדה, מפני שבקב חטים יש יותר מקב פת.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:4)

3. **על החטין אלא לפי חשבון.**וכ"ה בד, בכי"ע ובכפו"פ הנ"ל. ובר"מ הנ"ל חסרה המלה "אלא" בהוצאות שלנו (לרבות ד' רומי, שונצינו וקושטא), אבל במהרי"ק שם (וממנו בכ"מ) מעיר שבספרי הר"מ המוגהים הגירסא כמו בתוספתא, וכ"ה במעשה רוקח בשם נ"א כ"י. וכ"ה בשנו"ס מכ"י ישן נושן, פראנקפורט תר"נ, וכ"ה בכל כתה"י שבדקתי (שנים על קלף, כת"י פרסי, וארבע כתי"י תימן). וכנראה שהמלה נשמטה בהוצאות בטעות הדפוס. ולפ"ז ברור שאין להגיה בתוספתא. ופירושו שתורם לפי חשבון החטים גרידא, אבל לא לפי הנפח, ואם הפת יכולה למלא קב שלם, אינה פוטרת חמשים קבין של חטין, עיין במהרי"ק הנ"ל.²

footnotes:
² מדברי רבינו שם משמע שאין דעתו נוחה לגמרי מפירוש זה, משום מאי קמ"ל. ונראה שאין כאן אלא הקדמה לסיפא, ובה אף רשב"ג מודה.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:5)

3-4. **תאנים על הגרוגרות במדה.**וכ"ה בד ובכי"ע, וכן היה כנראה אף בכ"י פ"מ. וכן בס' יחוסי תנאים ואמוראים כת"י ערך רב חנניה סתם: ובתוספתא שנויה הברייתא בהפך גמרא דידן, תאנים על גרוגרות במדה וכו',³ וטעמא לא ידענא שפיר, אע"ג דאיכ' למימר שמא התוספתא אית לה לכמות שהיו (כלומר, שרואין את הגרוגרות כאילו הן תפוחות, כמו שהיו תחילה) וכו', מיהו כיון דמייתו לה בגמ' דידן (מנחות נ"ד ב') כדאיתא בירושלמי (כאן פ"ב ה"ד, מ"א ע"ד) וכו'. ורבינו נוטה להגיה בתוספתא ע"פ התלמודים. וכן הדין נותן שגירסתנו משובשת, שהרי מניין התאנים הלחות והנפוחות במדה הוא פחות ממניין הגרוגרות היבשות והצמוקות באותה מדה, ואם תורם מן התאנים על הגרוגרות במדה, נמצא מפחית במניין. וכן אם תורם מן הגרוגרות על התאנים במניין, ומפריש שתי גרוגרות על תשעים ושמונה תאנים נמצא מפחית במדה, שהרי הנפח של שתי תאנים הוא גדול מנפחן של שתי גרוגרות. ולפיכך ברור שעלינו להפך את הגירסא. וכ"ה בר"מ פ"ה מה' תרומות הי"ה. וכן הגיהו כל המפרשים.

footnotes:
³ ויש שם חסרון בפיסקא מן התוספתא.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:6)

4. **וגרוגרות על תאנים במניין.**צ"ל: במדה, כפי שכתבנו לעיל. ובמנחות נ"ה א': ת"ר תורמין תאינים על הגרוגרות במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות, ולא גרוגרות על תאנים ואפילו במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות וכו'. ועיין ר"מ רפ"ה מה' תרומות. ולפ"ז הברייתא שלנו במקום שאין כהן, שתורם מן המתקיים, ברם קשה לפרש כן בתוספתא כאן, וגם בירושלמי אין זכר לזה. ולפיכך נראה שבא"י לא החשיבו את האחד על השני אם נותן גרוגרות במדה, כי מה שמפסיד ביופי מרויח במדה, וכרשב"ג וכר' ישמעאל בר' יוסי להלן, עיין מש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:7
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:7)

4-5. **אבל לא תאנים על הגרוגרות במניין וכו'.**צ"ל להפך, כמו שהוא בירושלמי ובר"מ הנ"ל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:8
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:1:8](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:1:8)

6. **סלי תאנים וסלי גרוגרות כולן שוין וכו'.**וכ"ה בכפו"פ פי"ז עמ' ת"ל. ובירושלמי הנ"ל: סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן וכו'. ובמשנתנו פ"ב מ"ד: כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה אחד, ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. ר' יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה. ומכיוון שממשנת בכורים (פ"ג מ"ג) מוכח שתאנים יפות הן מגרוגרות, הרי משמע שתרומת גרוגרות על תאנים שנויה במחלוקת חכמים ור' יהודה, ולר' יהודה לעולם תורם מן התאנים, ואפילו במקום שאין כהן, וכן מוכח בבבלי מנהות נ"ה א'.
ברם מלשון התוספתא כאן "כולן שוין" משמע שתורם לכתחילה מאחד על השני, והיא חולקת על הבבלי הנ"ל. ואשר למשנתנו אפשר לפרש שהסיפא ("כל מקום שיש כהן וכו'") אינה מפרשת את הרישא, אלא היא דבוקה לבבא שאחריה, ומשנה ה' היא שמבארת את הכלל: כל מקום שיש כהן וכו' (כפירוש הר"ש, ועיין בתיו"ט ובמלא"ש). והתוספתא סוברת בשיטת ר' יהודה שביפה ומתקיים רוצה מפריש מן היפה, רוצה מפריש מן המתקיים, כפי שנוכיח להלן, ורשב"ג סובר כר' יהודה (עיין להלן סה"ד, שו' 14 ומש"ש).


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:2:1)

7. **אמ' ר' ישמעאל בי ר' יוסה וכו'.**וכ"ה בירושלמי הנ"ל, אבל בבבלי מנחות נ"ד ב' ונ"ה א': א"ר אלעזר בי ר' יוסי וכו'.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:2:2)

**אבה היה נוטל עשר וכו'.**בבבלי הנ"ל מוקי לה בתרו"מ, ועיי"ש בתוס' ד"ה ניטלת. וצ"ע איזה חשש יש במרבה בתרו"מ, והרי אין שם שום קלקול בפירות.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:2:3)

**מן המוקצה.**וכ"ה בירושלמי, אבל בבבלי הנ"ל: שבמקצוע, וכבר הוכחנו לעיל דמאי פ"א ה"ג (שו' 8) שהוא מוקצה הוא מקצוע, ופירושו מחצלת ששוטחין עליה תאנים לייבש, כפירוש הר"מ עיי"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:2:4)

8. **על תשעים תאנים שבכלכלה.**בירושלמי הנ"ל: ר' ירמיה סבר מימר אתה רואה את הצמק כאילו תפח ונסב **צלין**⁴ כמה דאינון (כלומר, כמו שהן, עיין בבבלי מנחות נ"ה א' וביפה עינים שם). ר' יונה ור' יוסי תרי[הו]ן אמרין דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמק לתפוח. ונסב צלין⁵ רברבין כתאנייא.⁶ כלומר, לקח גרוגרות גדולות כתאנים. ולפ"ז עישר מן הגרוגרות על התאנים במניין ובמדה, ושווי הגרוגרות בוודאי לא היה פחות מן התאנים, ואף לא הרבה במעשרות. ועיין להלן סה"ו שו' 25 ומש"ש.

footnotes:
⁴ כ"ה בכי"ר, וכן היה אף בכי"ל, אלא שהמגיה תיקן את הצד"י לסמ"ך, קרי: סלין, וכן נדפס בהוצאות שלפנינו, והמפרשים נדחקו מאד. ובספר יחוסי תנאים ואמוראים כת"י (ערך רב חנניה סתם): עלון, וצ"ל: צלין. ואין צלין אלא גרוגרות. וכן בירושלמי שבת פ"ז ה"ב, י' ע"א: ההן דשטח צלין צימוקין וכו'. ועיין בפ"מ ומ"ש בהירושלמי כפשוטו שם, עמ' 138. וכן בירושלמי פאה פ"ז ה"ד, כ' ע"ב: ההוא דובשא דיהבית לכון דצליין יינון (=אינון). ואף שם פירושו דבש של תאנים. [וכ״ה בתרגום דהי״א, ב׳ נ״ד, ע״ש (צנייא=צלייא).] והרז"פ בפירושו לפיאה שם (פ"ו סע"א) השיג על פירוש בעל פ"מ בשבת הנ"ל, וכתב: ומסוגייתנו נראה שהוא תמרים, שהתמרים מוציאין דבש, ולא תאנים. ולא חש הרב הנ"ל לקמחיה, שהרי שלש שורות לפני כן מפורש בירושלמי שם: מעשה שאמר ר' יהודה לבנו בסיכנין עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש (וכן בספרי האזינו פיס' שט"ז, עמ' 358). וכן לעיל שם בירושלמי: מעשה באחד שהיה לו שורה של תאינים ומצא גדר של דבש מקיפן. וכן לעיל שם (ועיין בבלי כתובות קי"א ב'): מעשה באחד שקשר עז לתאינה ובא ומצא חלב ודבש מעורבים. ופי' הרז"פ עצמו שם: דבש של תאנה. וכן אומר פליניאוס (תולדות הטבע סט"ו פכ"א, סי' פ"ב) שטעם המיץ של תאנים מבושלות ביותר הוא כטעמו של דבש.
⁵ כ"ה בכי"ר, וכן היה בכי"ל. ובס' יחוסי תו"א הנ"ל: עלון, וצ"ל: צלין, עיין מ"ש לעיל ריש הע' 4.
⁶ כנ"ל ברור שצ"ל. ולפנינו בטעות: בתאנייא, ובכי"י קשה להבחין בין בי"ת לכ"ף.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:3:1)

**תורמין קלופסין על זיתי שמן וכו'.**במשנתנו (פ"ב מ"ו): ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש וכו'. ובערוך ערך קלפס:⁷ דתני בריש פר' ג'⁸ דתוספת תרומות תורמין⁹ קלופסין על זיתי שמן ולא זיתי שמן על הקלופסין. וכבר בארנו לעיל (פ"ג שו' 59) שזיתי שמן הם זיתי אגורי שהם מתקלקלים כדרך השמן שממהר להתקלקל, אבל הקלופסין הקשים שאוכלים אותם בשמן וציר מתקיימים יותר. ולפיכך מפריש מן המתקיים, כדין גרוגרות על תאנים ששנינו לעיל, ועיין מ"ש לעיל פ"ג סהט"ו סד"ה מודים, שו' 60–61.

footnotes:
⁷ לפי כת"י ספרדי על קלף (אדלר 1405) וכת"י קהוט. ובשאר כתה"י שבדקתי חסר לגמרי ערך זה.
⁸ עיין מ"ש לעיל פ"ג הע' 27 והע' 63.
⁹ בהוצ' הערוך שלפנינו: אין תורמין, וכן מעתיק בשמו בפי' הרש"ס כאן, י"ד ע"ב: דתניא בריש פ"ד (זהו תיקון הרב בעצמו) אין תורמין וכו'. והוא שיבוש ברור, כפי שיוצא מהמשך התוספתא, ואין לנו איפוא אלא גירסת כתה"י של הערוך שהבאנו בהע' 7. ועיין במלא"ש פ"ב מ"ו סד"ה תורמין.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:3:2)

9. **ר' יהודה או' אף זיתי שמן וכו'.**כבר אמרנו לעיל (סה"א, שו' 6) ששיטת התוספתא בדברי ר' יהודה היא שביפה ומתקיים תורם מה שהוא רוצה.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:3:3)

10. **תורמין יין צלול וכו'.**כ"ה בכל הנוסחאות, וכן מעתיק בר"מ פ"ה מה' תרומות הי"ח,¹⁰ וממנו, כנראה, בכפו"פ פ"כ עמ' תמ"ו. וע"פ העניין כאן נראה שיין צלול פירושו שהוא צלול לגמרי, ולא משמריו בלבד אלא אף מכל תערובת טבעית שבו, לרבות אף את הבריות שבו.¹¹ ויין כזה מתקיים יותר, אבל שאינו צלול¹² טבעי יותר ויש שמעדיפים אותו,¹³ מ"מ תורם מן הצלול, מפני שהוא מתקיים יותר.¹⁴

footnotes:
¹⁰ ולרבינו בכ"מ נזדמן איזה דפוס משובש של התוספתא.
¹¹ עיין מ"ש ר"ע לעף בפלורה ה"א, עמ' 95 ועמ' 96, ועיין להלן פ"ז שו' 41, ומש"ש.
¹² והתוספתא דייקה בלשונה, ולא נקטה יין עכור שפירושו יין עכור בשמרים, עיין להלן פ"ו ה"י.
¹³ ולא עוד אלא שביד הכהן לשנותו לפי טעמו, והרי אינו צלול יכול לעשותו צלול, אבל לא להפך. ועיין בשו"ת הרדב"ז, לשונות הרמב"ם סי' רצ"ו.
¹⁴ ועיין בח"ד שהאריך בזה, אבל קשה להגיה את כל הנוסחאות. ולהר"מ יש כאן שיטה אחרת לגמרי.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:3:4)

10-11. **ר' יהודה או' אף שאינו צולל וכו'.**כשיטתו לעיל שתורם מאיזו שירצה.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:3:5)

11. **ובלבד שיתרום מן היפה.**ר' יהודה הוסיף כאן, שאעפ"י שיכול לתרום משאינו צלול, אבל לא יתרום מיין עכור בשמריו (עיין לעיל הע' 12), שאינו יפה לשתייה.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:4:1)

11-12. **תורמין יין שאינו מבושל וכו'.**רוקח סי' שס"ח. ואף בבא זו היא מדברי ר' יהודה, וכפי שמוכח ממשנתנו פ"ב מ"ו,¹⁵ ויין שאינו מבושל מקובל יותר לרוב בני אדם,¹⁶ עיין מ"ש להלן.

footnotes:
¹⁵ וכמפורש בירושלמי במקומו, וכפירוש הריבמ"ץ והר"ש שם החולקים על הרמב"ם.
¹⁶ ולא עוד אלא שאינו מבושל יכול לעשותו מבושל. עיין לעיל הע' 13.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:4:2)

12. **ולא המבושל על שאינו מבושל.**לעיל ראינו שלר' יהודה ביפה ומתקיים תורם מאיזה שירצה. ואף כאן היתה ברייתא ששנתה כן, וכמפורש בירושלמי (פ"ב ה"ה, מ"א ע"ד): מתני' פליגא על ר' יוחנן **ואף** משאינו מבושל על המבושל (עיין מ"ש להלן על גירסת רש"ס). ומכאן מסיק הירושלמי: וכל שכן מהמבושל על שאינו מבושל. ומתרץ: אמר ר' אימי לא תני ר' יוחנן אף.¹⁷ וברור שלפי גירסת הברייתא בירושלמי היה תנא ששנה:¹⁸ תורמין מן המבושל על שאינו מבושל אבל לא משאינו מבושל על המבושל (מפני שמבושל מתקיים יותר) ר' יהודה אומר **אף** משאינו מבושל על המבושל.¹⁹ אבל התוספתא שלנו סוברת שלא אמר ר' יהודה שתורם מן המתקיים אם רוצה, אלא דוקא בשלא נשתנה מברייתו, וקלופסין ויין צלול הם מתקיימים מחמת עצמם, ואף גרוגרות שוטח אותם על המחצלות ומחמת ייבושם הם מתקיימים יותר, אבל יין מבושל נשתנה מברייתו (עיין מ"ש להלן בסוף ההלכה), ומקצת בני אדם אינם שותים אותו כלל,²⁰ והוי ליה כתורם ממין על שאינו מינו. אבל תורם משאינו מבושל עליו, שהרי אף יין מבושל היה מתחילתו יין, וכבר נתחייב.²¹

footnotes:
¹⁷ כ"ה בכי"ר. וכן הגיה הגר"א מדעתו, ולפנינו בטעות: אמר.
¹⁸ עיין במבוא לנוה"מ להרי"ן אפשטין ז"ל, עמ' 272 ואילך.
¹⁹ וכשיטתו לעיל בכ"מ, ועיין מ"ש להלן בדברי רשב"ג.
²⁰ אעפ"י שמשביחו לשותיו, עיין במשנתנו פי"א סמ"א ובירושלמי כאן ושם, ובירושלמי ע"ז פ"ב ה"ו, מ"א ע"ג. ויתבאר אי"ה במקומו בלי שום הגהה.
²¹ ולא עוד אלא שאינו מבושל יכול לעשותו מבושל. ועיין להלן הי"ז ומש"ש בעניין תורם יין על חומץ.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:4:3)

12-13. **רבן שמעון בן גמליאל או' אף המבושל וכו'.**רשב"ג סובר כר' יהודה לעיל שבכל מקום אם רצה תורם מן המתקיים (עיין שיטתו לעיל סה"א ומש"ש), ואינו מוציא מכללו אף יין מבושל, מפני שהוא מתקיים ביותר, וכפי שהוא מבאר להלן. וברוקח סי' שס"ח (בד' פאנו ובד' קרימונה): דתני בתוספת' תורמין יין שאינו מבושל על המבושל, ולא המבושל על שאינו מבושל. וכן היה רשב"ג אומ' מן המבושל [על] שאינו מבושל וכן היה רשב"ג אומר יין מבושל אין בו משום גילוי וכו'.²²
ובירושלמי נוסח הר"ש סיריליאו, כ"ה ע"א: מתניתא פליגא על ר' יוחנן דתניא רשב"ג אומר אף מן המבושל על שאינו מבושל, וכ"ש משאינו מבושל על המבושל. ובפירושו שם: הכי תניא לה בתוספתא רשב"ג אומר וכו'. וקרוב לוודאי שכ"ז הוא הגהת הרב בעצמו ע"פ התוספתא, כפי שנראה מן הלשון "דתניא" (לשון בבלי במקום "דתני") וכן מן ההמשך בהלכה שלהלן שם: א"ר אמי תני ר' יוחנן אמר ר' בון בר כהנא וכו', וזה לא יתכן כלל, והעיקר כבהוצאות שלנו וכגי' כי"ר, וכמו שהעתקנו לעיל בריש ההלכה.

footnotes:
²² אם אין כאן ט"ס ברוקח, הרי ברור שגירסתו אינה מקויימת, וכיצד אפשר לומר: וכן היה רשב"ג אומר וכו', והרי רשב"ג חולק על הרישא. ובדרך השערה הייתי אומר שבתוספתא שהיתה לפני רבינו צ"ל: "אוסר" במקום "אומר" (שיבוש רגיל מאד, עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1209), דהיינו: וכן היה רשב"ג אוסר מן המבושל על שאינו מבושל, כלומר רשב"ג הסובר בעיקר ההלכה כר' יהודה (עיין לעיל סה"א) אף הוא סובר כאן כר' יהודה ברישא ואוסר לתרום מן המבושל על שאינו מבושל, מפני שיין מבושל אין בו משום גילוי ומשום יין נסך, ונשתנה מברייתו לגמרי, ולפיכך אינו תורם ממנו על יין שאינו מבושל. אבל תורם עליו מיין שאינו מבושל, שהרי אף יין מבושל היה מתחילתו יין, וכבר היה ראוי לתרום עליו ממינו, ותורמין עליו כשם שתורמין מן החטים על הפת, ולא עוד אלא שיין שאינו מבושל בידו לעשותו מבושל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:4:4)

14. **אף יין מבושל אין בו וכו'.**"אף" ליתא בד, בכי"ע וברוקח הנ"ל, ונכנסה כאן בטעות מן השורה שלמעלה. וכתב ברוקח הנ"ל: פי' אין מצוי בו הפסד כשאר יין, לכך מותר לתרום ממנו (כלומר, מפני שהוא מתקיים ביותר).


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:4:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:4:5)

**משום גלוי. ואין בו משום יין נסך.**מפני שיין מבושל אין הנחש שותה אותו ואין הגויים מנסכים אותו. ובירושלמי (פ"ח ה"ה, מ"ה ע"ג, ובמקבילה שבע"ז פ"ב) וכן בבבלי ע"ז ל' א' נשאו ונתנו בזה ובעניין יין נסך, והביאו בירושלמי ראייה מתוספתא ע"ז פ"ה (כי"ע פ"ד) רהי"ב, ועיין בבבלי שם כ"ט ב'. ולא הזכירו את דברי רשב"ג כאן. וכן פסק הר"מ (ע"פ הבבלי) בפי"א מה' רוצח ה"ח ובפי"א מה' מאכלות אסורות ה"ט. ובראבי"ה ח"א סי' קכ"ג, ח"א עמ' 106: ירושלמי יין מבושל מברך עליו שהכל נהיה בדברו. וצדק אפטוביצר בהחלטתו שאין הוא ירושלמי, עיין בהערות אפטוביצר לראבי"ה סי' תכ"ג ח"ב עמ' 54 הע' 22 ובראשונים שציין שם.²³

footnotes:
²³ אבל למעשה החמירו כמה אמוראים (עיין בירושלמי כאן פ"ח ה"ה, מ"ה ע"ג ובמקבילות) ולא שתו יין מבושל שנתגלה.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:1)

14-15. **ירק שדרכו להשתמר וכו'.**בר"מ פ"ה מה' תרומות ה"י: אין תורמין מן הלח על היבש ולא מן היבש על הלח, ואם תרם תרומתו תרומה. כיצד ליקט ירק היום וליקט ממנו למחר אין תורמין מזה על זה אלא אם כן דרכו להשתמר ב' ימים וכו'. וממנו בכפו"פ פי"ה עמ' תל"ז. ובח"ד ציין לש"ך יו"ד סי' של"א ס"ק נ"ו. ועיין ירוש' פאה פ"ג ה"ב, י"ז ע"ג.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:2)

16. **והטרכסמין והטרדין וכו'.**בד: והתרדין וכו'. ובכי"ע: הַטְרַקסִמון והתרדין וכו'. ובירושלמי כלאים (פ"א ה"ב, כ"ז ע"א) פירשו עולשין - טרוקסימון, כלומר, הינדבי (chicorium endivia), עיין מ"ש ר"ע לעף פלורה ח"א עמ' 418. ותרדין הוא סלק, עיין בבלי עירובין כ"ח ב'-כ"ט א' ומ"ש הנ"ל עמ' 346 ואילך שם.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:3)

17. **החזרין והכרשין וכו'.**כלומר החזרת (עיין מ"ש לעף הנ"ל עמ' 426) והחציר (עיי"ש ח"ב עמ' 132).


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:4)

18-19. **הקפלוטות והמלפפונות וכו'.**בירושלמי (כלאים פ"א ה"ב, כ"ז ע"א) מפרש כרישי שדה-קפלוטין. ובתשה"ג אסף (הוצ' מק"נ ירושלים תש"ב עמ' 165): קפליט. כרתי. ובנדרים פ"ו מ"ט: [הנודר] מן הכרישין מותר בקפלוטות. ובערוך ערך קפלט: והקפלוטות פי' כרשין שיש להם ראש.²⁴ ועל מלפפונות עיין מ"ש להלן כלאים פ"א ה"א.
ובר"מ (פ"ה מה' תרומות ה"י הנ"ל): וכן ירק שדרכו להשתמר ג' ימים, כגון המלפפונות, כל שליקט בשלשת ימים מצטרף ותורם מזה על זה. ומכאן משמע קצת שאין סתם ירק משתמר יותר מג' ימים. ועיין רש"י ע"ז ו' ב' ד"ה אבל דבר.

footnotes:
²⁴ κεφαλωτόν, עיין מ"ש ר"ע לעף, פלורה ח"ב, עמ' 133 ואילך ועמ' 137.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:5)

20-21. **לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית וכו'.**פרי התות²⁵ מתייבש מיד, והיו נוהגים ללקט אותו השכם בבוקר ולמכור אותו מיד, לפני שיתקלקל מחום היום.²⁶ ולפיכך אמר ר' נחמיה שלא יתרום מן התותים שליקט בשחרית, ועבר עליהם חום היום, על התותים שליקט בין הערבים. ובר"מ הנ"ל: ירק שדרכו להשתמר יום אחד בלבד, וליקט בשחרית וליקט בערב, תורם מזה על זה. וכנראה שרבינו פירש שהת"ק חולק על ר' נחמיה, וכל מין שנלקט באותו יום (בין ירק, בין פירות שאינם משתמרים) תורמין ממנו עליו. ועיין מ"ש להלן מעשרות פ"ב שו' 62–63.

footnotes:
²⁵ Morus nigra, עיין מ"ש לעף, פלורה ה"א, עמ' 266 ואילך.
²⁶ עיי"ש עמ' 270.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:6)

21. **וכן היה ר' יוסה או' וכו'.**המלים "וכן היה" ליתא בכי"ע (וצוק' לא דק) ובירושלמי פ"ג ה"א, מ"ב ע"א²⁷ ובבבלי ב"ב קמ"ג א'. ובח"ד מעביר את ההלכה שלנו לסה"ו, ולפ"ז מתפרשת הלשון "וכן היה", אבל קשה להגיה נגד כל הנוסחאות.

footnotes:
²⁷ ואף בפ"מ לירושלמי שם העתיק בשם התוספתא בלי המלים הללו. וכנראה שהרב קיצר, עיי"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:7
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:5:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:5:7)

22. **הרי זה מוסיף על חיצון שבה ותורם.**וכ"ה בד. ובכי"ע בטעות: הרי זה מוסיף החיצון שבה וכו'. ובירושלמי הנ"ל: כיצד הוא עושה, מוסיף על החיצון וכו'. וברור שר' יוסי חולק על משנתנו (רפ"ג) ששנתה: התורם קישות ונמצאת מרה וכו' תרומה ויחזור ויתרום. ור' יוסי סובר שאינו צריך לתרום שנייה על הכל, אלא מוסיף ממקום אחר על החיצון (וממנו עצמו אינו יכול להוסיף, שהרי כבר תרם ממנו) לפי חשבון הפנימי. ובבבלי הנ"ל: לפיכך כשהוא תורם מוסיף וכו', והלשון מגומגמת, ומשמע ממנה שבכל קישות תורם מן החיצון ומוסיף ממקום אחר אם אין בו כדי שיעור, כפירוש הרשב"ם. אבל פירוש זה קשה מאד, וכבר הוכיחו בתוספות וברמב"ן שם מן הירושלמי הנ"ל שדברי ר"י הם בתרם קישות ונמצאת מרה, ונמצא שהוא תרם מקצתו מיפה על היפה ומקצתו מן הרע על היפה, והוי ליה את וחמור, עיי"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:6:1)

22-23. **התורם את הבור ונמצא מגולה וכו'.**וכ"ה בד. אבל בכי"ע: התורם הבית ונמצאת מגולה וכו'. וכע"ז אף בירושלמי פ"ג ה"א, מ"ב ע"א. וכן ברמב"ן ב"ב פ"ד רע"ב: בתוספתא במס' תרומו' התורם חבית של יין ונמצאת מגולה וכו'. וכ"ה בר"מ פ"ה מה' תרומות הכ"ב. וזו היא נוסחא ישרה, ופירושה שתרם חבית על הבור, ונתברר שהחבית נתגלתה לפני שתרם, ונמצא שתרם ממגולה על שאינה מגולה, וצריך לשפוך את היין המגולה, עיין במשנתנו פ"ח מ"ד.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:6:2)

23. **אבטיח ונמצא נקוד וכו'.**כלומר אעפ"י שלא ראו את הנחש נוקר (עיין להלן פ"ז שו' 72–73), ודינו כחבית מגולה אעפ"י שלא ראו את הנחש שותה. ועיין להלן.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:6:3)

**תרומה יחזור ויתרום.**והסיקו בירושלמי הנ"ל שהדין אחד הוא בין ראו את הנחש נוקר ובין שלא ראו אותו, שאפילו ראו אותו עדיין לא יצאנו מגדר ספק שמא לא הטיל ארס, ומספק, תרומה ויחזור ויתרום. אבל אם היה ברור שהטיל ארס הרי הפריש עפר בעלמא. ודין התרומה כאן כדין משנתנו פ"ג סמ"א, וכ"ה בר"מ הנ"ל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:6:4)

23-24. **ר' ישמעאל בי ר' יוסה אומ' משם אביו תורמין וכו'.**ירושלמי ספ"ב. ועיין ר"מ פ"ה מה' תרומות הכ"א ולהלן שו' 27–28.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:6:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:6:5)

25. **אפי' תורמין, אין תורמין אלא לפי חשבון.**המלים "אפי' תורמין אין תורמין" אינן בד ובכי"ע וברמב"ן ב"ב הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: אבל לא מן החומץ על היין. עבר ותרם תרומתו תרומה. ולפי רוב הנוסחאות כאן תורמין לפי חשבון אפילו לכתחילה, אע"פ שהוא מן הרע על היפה, מכיוון שנותן לו חומץ כשיעור שווי היין. ועיין לעיל שו' 8 ומש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:7:1)

25-26. **התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ וכו'.**רמב"ן הנ"ל, תוספ' הרא"ש נדה ב' ב', מה"פ ריש פ"ג ד"ה התורם בשם תוספתא כ"י. וכל הברייתא כאן עד "ויחזור ויתרום" היא משנתנו פ"ג מ"א, עיי"ש. ולפי פשוטו פירושו שהתורם תרם בסתם ולא היה מפורש בלבו שרוצה לתרום מן היין דוקא, ולפיכך יש מקום לתנא לחלוק על משנה זו ולומר שבדיעבד אפילו אם נמצאת חומץ תרומתו תרומה, שחומץ ויין מין אחד הוא, וכמו שמפורש להלן.
ודין יין קוסס לא נתבאר בתוספתא כאן לעניין תרומה ומעשר. אבל בתוספ' ב"ב פ"ו ה"י: ר' שמעון בן אלעזר אומ' וכו' עשאו (כלומר, יין קוסס) תרומה ותרומת מעשר יצא. ועיין בבלי שם צ"ו א', צ"ז ב'. ועיין להלן שו' 31–32.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:7:2)

27. **הרי זו תרומה. ספק, תרומה ויחזור וכו'.**וכ"ה בכ"י פ"מ הנ"ל. ובד: ספק תרומה יחזור וכו'. ובכי"ע: אם ספק יחזור וכו'. ובתוספ' הרא"ש נדה הנ"ל וכן במשנתנו: ואם ספק, תרומה ויחזור וכו'. וברמב"ן ב"ב הנ"ל גרס כאן: הרי זו תרומת ספק, ויחזור ויתרום. ופירש: "אם משתרמה החמיצה, פי' שמא החמיצה". ואין הבדל למעשה בין הגירסאות.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:7:3)

27-28. **דברי ר', שר' או' יין וחומץ וכו'.**וכ"ה בכי"ע, בכ"י פ"מ הנ"ל (ובמה"פ ספ"ב ד"ה רבי), ר"ש ורא"ש פ"ג מ"א, תוספ' ותוספ' הרא"ש יבמות פ"ט א', רמב"ן ותוספ' הרא"ש נדה הנ"ל. ובד בטעות: דברי ר' יוסי שר' יוסי אומר וכו'. ובירושלמי ספ"ב: דא"ר ישמעאל בר' יוסי משום אביו תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין עבר ותרם תרומתו תרומה (לעיל שו' 24 ומש"ש). ר' אומר יין וחומץ שני מינין אין תורמין ולא מעשרין זה על זה. א"ר יהושע בן לוי מסתברא יודה ר' לדבר תורה. מה טעמא דר', שאם אומר את כן, שמותר לתרום מן היין על החומץ, אף הוא סבר מימר שמותר לתרום חומץ על היין. ושמא הפירוש הוא שמדבר תורה מותר לתרום יין על החומץ, מפני שאף החומץ היה מתחילתו יין ונתחייב בתרומת יין,²⁸ אבל בתורם חומץ על יין אין תרומתו תרומה מן התורה, כפי שמוכח כאן.²⁹ ובבבלי ב"ב פ"ד רע"ב: דתני יין וחומץ מין אחד הוא. רבי אומר שני מינין. ועיין מ"ש להלן.

footnotes:
²⁸ ואף עכשיו לא יצא מתורת אוכל, ולא עוד אלא שבידו לעשותו חומץ, ועיין לעיל הע' 21.
²⁹ אבל בתוספ' יבמות פ"ט א' ד"ה קישות ובר"ש כאן פ"ג מ"א לא פירשו כן.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:7:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:7:4)

28. **וחכמים או' מין אחד.**ולפ"ז ברור שמשנתנו (פ"ג מ"א) היא כרבי, וחכמים חולקים על משנתנו, וכן מפורש בירושלמי פ"ג ה"א: ר' חייה בשם ר' יוחנן דר' היא. וכן הוכיחו מכאן אף בר"ש ובתוספ' יבמות הנ"ל. אבל ברמב"ן ב"ב הנ"ל מביא בשם תוספות רבינו הצרפתים שמשנתנו היא אף כחכמים, והיא מדברת בכיוון להפריש יין דווקא, ומשום טעות אתינן עלה (ועיין גם ברשב"א יבמות פ"ט א'). ולפ"ז אעפ"י שהלשון במשנה ובתוספתא שוה, הם מפרשים אותו בשתי פנים. ועיין בשנות אליהו פ"ג מ"א ובבאוריו ליו"ד סי' של"א ס"ק ס"ה אות ק"ח. ובתוספות שלפנינו³⁰ מוכח שלא העמידו אלא את הסיפא שבברייתא שלהלן (ה"ח) אף כחכמים, אבל לא את משנת תרומות.

footnotes:
³⁰ ב"ב פ"ד ב' ד"ה יין; נדה ב' סע"ב.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:1)

28-29. **יין על יין, מה שבידו חומץ, אין תרומתו תרומה.**כ"ה בד ובכי"ע. וכ"ה בר"ש וברא"ש פ"ג מ"א הנ"ל, ברמב"ן ב"ב ובתוספ' הרא"ש נדה הנ"ל [חי׳ הר״ן שם [עמ׳] 308.], ברשב"א, ובריטב"א יבמות³¹ פ"ט א' וקידושין מ"ו ב'. ובכי"ו: מה שבידו יין, ולכאורה ט"ס ברורה היא. ובר"מ פ"ה מה' תרומות הכ"א (בהוצאות החדשות): היה בלבו לתרום מן היין על היין ונמצא בידו חומץ אינה תרומה, וזהו כגירסת התוספתא כאן. ברם לא מצאתי בבא זו בשום דפוס עתיק (עד ד"ו שי"א ועד בכלל) ולא בשום כת"י (שנים על קלף, כ"י פרסי, וארבע כתי"י תימן). ובמעשה רוקח על הר"מ: היה בלבו לתרום מן היין וכו'. בנ"א כ"י נמחק ואין שם אלא היה בלבו לתרום חומץ וכו', אינה תרומה (עיין להלן). ומשמע מלשונו שהיה כן בכ"י אלא שנמחק ונשארה רק הסיפא. וכן מעתיק בבא זו מן הר"מ גם ברש"ס בפירושו כאן, כ"ה ע"ב, והיא מחוברת אצלו עם הסיפא בדבור "וכן".
ובסיפא בר"מ שם: היה בלבו לתרום חומץ על חומץ ונמצא החומץ שתרם יין אינה תרומה.³² ונראה שכן היה לפניו בתוספתא כאן, ובכי"ו נשאר עדיין שריד של גירסא זו ("מה שבידו יין"). והפירוש הוא שאעפ"י שביין על חומץ תורם לכתחילה לשיטת החכמים ולפסק הר"מ (שם הכ"א), זהו דווקא בשנתכוין לכך, אבל כאן שהיה בדעתו לתרום חומץ על חומץ ונטל בטעות חבית של יין הרי זו תרומה בטעות. וכנראה שזו היתה גירסת הר"מ במהדורה ראשונה, ואח"כ הוכנסה הרישא, לפי גירסת רוב הנוסחאות שבתוספתא, ונשארו שתי הנוסחאות באילו ספרים.³³
ולתוספתא זו כיוונו אף ביד רמה ב"ב צ"ה ב' ד"ה א"ל ובתוספ' שם פ"ו ב' ד"ה יין ונדה ב' סע"ב. ועיין מאירי קידושין 232 ואילך, מעשה רוקח פ"ה מה' תרומות הכ"ב, ואפשר שכיוון למלא"ש כאן רפ"ג.

footnotes:
³¹ ושם: מיין על יין ונמצא חומץ.
³² כ"ה בכל הדפוסים הישנים וכתה"י הנ"ל, ובסמ"ג עשין קל"ד, קצ"ח ע"ב, וכ"ה אף במעשה רוקח וברש"ס הנ"ל, ונוסח ההוצאות החדשות הוגהו ע"פ מרן בכ"מ.
³³ עיין מ"ש במבואי לה' הירושלמי להר"מ, עמ' ו' ובהערה 27 שם.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:2)

29. **מה שבידו יין היין וכו'.**המוסגר ליתא בכי"ו ובכי"ע, והשלמתיו ע"פ ד. וכ"ה ברמב"ן ב"ב פ"ד ב' הנ"ל, בר"ש וברא"ש כאן, וברשב"א יבמות, בריטב"א קידושין הנ"ל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:3)

**היין תורם וכו'.**וכ"ה בד וברמב"ן הנ"ל,³⁴ ופירושו שהיין תרום.³⁵ ובשאר הראשונים הנ"ל בפירוש: היין תרום. ואולי הגירסא הנכונה בתוספתא היא: [היה בלבו לתרום יין על יין וחומץ על חומץ] מה שבידו יין, היין תורם ויחזור ויתרום את החומץ. כלומר, אם לקח בטעות יין על הכל, לא תרם את החומץ, וכע"ז פירשו הראשונים הנ"ל אף לפי הגירסא שלנו, והיינו שהיה סבור שכל החביות הן של יין, ונמצא שמקצתן חומץ.

footnotes:
³⁴ עיי"ש מה שדייק מלשון זו.
³⁵ הוי"ו בשורוק, עיין מ"ש ר"ח ילון בלשוננו ח"ג, עמ' 345 ואילך ובקרית ספר שי"ג, עמ' 305 ואילך.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:4)

30. **מה שבידו חומץ וכו'.**וכ"ה אף בכי"ע, ובד ליתא כל בבא זו. ובראשונים הנ"ל גורסים לפני בבא זו: [היה בלבו לתרום חומץ על חומץ] מה שבידו חומץ, ופירשו כנ"ל שהיה סבור שכל החביות הן של חומץ ונמצא שמקצתן היו של יין.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:5)

**החומץ תורם וכו'.**וכ"ה בכי"ע וברמב"ן הנ"ל, ובשאר הראשונים: תרום, עיין מ"ש לעיל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:6)

31. **היה בודק את החבית וכו'.**כלומר, שהיה בודק את החבית בהקשה שהיה מקיש בה³⁶ להוודע אם לא נתחמצה. ומכאן שכוונתו היתה לתרום מן היין דווקא, ואם נתחמצה אינה תרומה, ומחמת תרומת טעות אתינן עלה, עיין בראשונים שהבאנו לעיל, ועיין מאירי פסחים ק"ז א' (91 ע"ב).

footnotes:
³⁶ כמפורש בירושלמי ב"ב פ"ו סה"ב, ט"ו ע"ג, ובגיטין שם ספ"ג.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:7
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:7)

**להיות מפריש עליה והלך וכו'.**בד ובכי"ע לנכון: והולך, וכ"ה בירושלמי. ובבבלי: להיות מפריש עליה תרומה והולך. ופירש"י (בקידושין): להיות סומך עליה בהפרשת תרומותיו ממנה על שאר חביות. וכן הסיגנון להלן רפ"ה, עיי"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:8
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:8](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:8)

31-32. **עד שלשה ימים ודיי וכו'.**וכ"ה בירושלמי ב"ב. ובבבלי נדה ב' ב': כל ג' ימים הראשונים ודאי וכו', וכן היה בקידושין הנ"ל לפני רש"י ותוספות שם. ובירושלמי ובבבלי הנ"ל נחלקו האמוראים בפירושה, ויש סוברים ששלשה ימים הראשונים ודאי יין, מכאן ואילך ספק. ויש אומרים ששלשה ימים האחרונים וודאי חומץ, ולפניהם ספק, ויש סוברים שג' ימים הראשונים וודאי יין, ג' ימים האחרונים ודאי חומץ ובאמצע ספק. ועיין ר"מ פ"ה מה' תרומות הכ"ד, ובשי"ק גיטין ספ"ג ד"ה שלשה. ועיין מ"ש לעיל רה"ז שו' 25–26 סד"ה התורם.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:9
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:8:9](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:8:9)

32. **אבל יין מגתו מפרישין עליו וכו'.**כלומר, אבל יין מגתו אינו צריך לבדוק, והוא בחזקת יין כל מ' יום, מפני שאינו מצוי להחמיץ תוך זמן זה, ובירושלמי גיטין ספ"ג: יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד ארבעים יום. ר' יהודה אומר עד הפרק. וברייתא זו נשמטה בירושלמי ב"ב, אבל נשאו ונתנו בה שהרי כ"ה שם (פ"ו ה"א, ט"ו ע"ג): ר' יצחק שאל עבר הפרק בסוף מ' יום, כוחו של פרק ביטל כח מ' יום, או כח מ' יום ביטל כוחו של פרק? ובירושלמי גיטין ספ"ג מבואר שלרבנן מ' יום עיקר, ואפילו בא הפרק לפני כן תורם. ולר' יהודה הפרק הוא עיקר, ואם בא הפרק לפני מ' יום אינו תורם, ואם לא בא הפרק אפילו באו מ' יום תורם.³⁷ ועיין במהרי"ק על הר"מ פ"ה מה' תרומות הכ"ה שנסתפק מעצמו בדבר זה, ובסוף הסיק: ועיי"ש בירושלמי.
ובר"מ הנ"ל: ויין מגתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין מ' יום.³⁸ ורבינו לא באר מה דינו אם לא בדק יום או יומים לאחר מ' יום, ואח"כ בדק ומצאו חומץ אם חוא בחזקת יין עד סוף מ' יום. ובירושלמי גיטין הנ"ל היא שאלה שלא נפשטה, ועיי"ש בפ"מ, ועיקר.

footnotes:
³⁷ עיי"ש בירושלמי, ויש שם ט"ס ברורה, עיין בק"ע ובפ"מ שם ומ"ש במחברתי תלמודה של קיסרין, עמ' 69.
³⁸ כ"ה בכתי"י, ועיין אף במעשה רוקח במקומו. ובדפוסים ישנים: בן מ' יום.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:9:1)

33. **האומ' תרומת הכרי הזה וכו'.**במשנתנו (פ"ג מ"ה): האומר תרומת הכרי הזה בתוכו וכו' עד שיאמר בצפונו או בדרומו. ופי' הר"מ בפיה"מ שם שאינו יכול להפריש תרומה ממקום אחר, אלא מפריש מיניה וביה, וכן פסק בפ"ג מה' תרומות ה"ח. ובירושלמי (פ"ג ה"ה, מ"ב ע"ב) מפורש שהתרומה חלה באמירתו זו ונדמע חצי הכרי, ולפיהו צריך למוכרו לכהן חוץ מדמי תרומה שבו. וכן פירשו בריבמ"ץ ובר"ש שם. ועיין להלן.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:9:2)

**מחציו כלפי צפון מדומע.**בירושלמי הנ"ל מפרש: ונסב פלגא, כלומר נוטל החצי ומוכרו לכהן חוץ מדמי תרומה שבו, עיין מ"ש לעיל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:9:3)

34. **עושה אותו כמין כי.**כלומר כמין כ"י יונית X,³⁹ ולפי זה מתחיל הדמוע באמצע, וכל מה שמתקרב לצפון מתרחב והולך. ובירושלמי הנ"ל: חד מן ארבעה, כלומר זוית הכ"י שפונה כלפי צפון. ובר"מ פי"ג מה' תרומות הט"ו: אמר תרומת הכרי בצפונו חולקין אותו לשנים והחצי שבצפון לשנים, ונמצא רביע הכרי שהוא צפון צפונו⁴⁰ הוא המדומע. ועיין בפיה"מ להר"מ מנחות פ"ו מ"ג וכלים ספ"כ, הוצ' דירינבורג עמ' 178 ומ"ש לעיל בהע' 39.
ובפירוש הגאונים כלים (הוצ' אפשטין עמ' 56) משמע שפירשו שהיא כף הפוכה, ועיין מ"ש בהערות שם בשם גליון כת"י הבבלי בכריתות. וכן מפרש ר' טוביה מארץ יון בלקח טוב תצוה כ"ט, ז' (עמ' 192): "כמין כ"י יווני, כמו שקורין היוונים כ' כפא", כלומר K.⁴¹ וקרוב לוודאי שכן פירש גם הר"מ את התוספתא והירושלמי כאן, והיינו שמתחילה מחלק את הכרי באלכסון, ואח"כ מחלק שוב את החלק הצפוני באלכסון @@@@, ונמצא צפון צפונו של הכרי מדומע⁴² (עיין להלן בתוספתא).

footnotes:
³⁹ כפירוש ר"ב מוספיא. וכ"ה בר"מ פ"א מה' כלי המקדש ה"ט בהוצ' אמסטרדם תס"ב ואילך, ועיין הירושלמי כפשוטו, עמ' 224. אבל בר"מ ד' רומי, ד' קושטא ושני כתי"י על קלף (שכטר ורבינוביץ) הציור הוא כמין כ"ף שלנו. ובכתי"י תימן שם הציור הוא כמין כ"ף הפוכה. ונראה שכל סופר וסופר צייר ע"פ סברתו. ועיין בשנו"ס מר"מ כת"י פרנקפורט תר"ן, עמ' 68, ובכת"י על קלף חסר לגמרי (עיין בבית תלמוד של ווייס ש"א, עמ' 96), ואינו אף בד' שונצינו ובד"ו רפ"ד. ועיין מ"ש להלן. ועיין מאירי הוריות, עמ' 165. ברם אין ספק שהכוונה היא כמו שפירשנו, שהרי כבר העיר בבאר שבע להוריות י"ב א': "ולכל הפירושים קשה בעיני למה נקטו כ"ף יונית, הואיל שיש תמונתה באל"ף בי"ת שלנו וכו'", ובעל כרחנו אנו אומרים שכיוונו ל־X היונית שאין כצורתה בעברית.
⁴⁰ כגי' כתהי"י. ועיין אף במעשה רוקח במקומו.
⁴¹ ברור שהגאונים ור' טוביא מארץ יון פירשו כן מפני שבימיהם בטאו היונים (וכן הם מבטאים אות זו אף בזמננו) אות X כמין שי"ן (עיין בפיה"ג לטהרות, עמ' 70 ובהערה 13 שם), שהיא קרובה יותר לשי"ן שמאלית מאשר לשי"ן ימנית. וכן באמונות ודעות לרב סעדיה מאמר א', חידוש, דעת שני: עד שיהיה כצורת השין (כ"ה בנוסח הערבי, ושלא בצדק תקנו החכמים: כצורת הכ"י, עיין בתרגום של ר"א אלטמאן, עמ' 63 הע' 3) היונית, אשר היא כצורת אלף למד בלא תושבת. וברור שהגאון כיוון לאות X היונית, כמו שהוא בהוצ' קושטא ואצל אפלטון מקור הגאון. ומכיוון שבזמנם קראו אות זו ש"י (ולא כ"י), הרי מובן מעצמו שהגאונים ור' טוביה פירשו כ"י יוונית שבמקורות התלמוד כמין כפא יונית ולא X (ש"י של זמנם).
⁴² ועל עצם הסתירה בין פסק הר"מ כאן (פי"ג הט"ו) ובין פסקו בפ"ג ה"ח (עיין מ"ש לעיל שו' 33) כבר עמדו בתוספ' אנשי שם למשנת תרומות פ"ג מ"ה, ואין ליישבה אלא בדוחק רב.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:9:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:9:4)

34-35. **נוטל את התרומה בצפון צפונו.**וכ"ה בירושלמי: נוטל את תרומתו וכו'. ומלשון זו מוכח שלרשב"ג לא נדמע הכרי כלל, אלא הוא כקובע מקום לתרומה בחוד הצפוני של הכרי. והוא חולק באלכסון את הזוית הצפונית של הכ"י, ומרים את התרומה מראש זוית זו. ובירושלמי הנ"ל מבאר: חד מן תומנייא, כלומר, צפון צפונו הוא חד מן תומניא. ושמא צ"ל שם: [מ]חד מן תומנייא, כלומר, נוטל מן השמינית הצפונית, וכמו שפירשנו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:10:1)

36. **אע"פ שעובר בלא תעשה וכו'.**במשנתנו (פ"ג מ"ו): שנ' מלאתך ודמעך לא תאחר (שמות כ"ה, כ"ה). ובמכילתא (משפטים פי"ט עמ' 318): מליאתך אלו בכורין הניטלין מן המלא, ודמעך זו תרומה. וכ"ה בבבלי תמורה ד' א' (ועיין ברש"י ובתוספ' שם), ה' ב' (לפי שטמ"ק שם אות י"ב).


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:10:2)

36-37. **שיני לא יאכל עד שיוציא עליו ראשון וכו'.**כ"ה בכי"ע. וכן בפיסקי ר' אליהו מנחם מלונדריש לסדר זרעים:⁴³ ומיהו אם הקדים מעשר שני לראשון לא יאכלנו עד שיוציא עליו מעשר ראשון. וממעשר ראשון יוציא התרומ'.⁴⁴ וברור שפירש ע"פ התוספתא כאן, וכגי' כי"ע. וגי' כי"ו וד משובשות, עיין בשנו"ס.

footnotes:
⁴³ הוצ' רמ"ל זק"ש, עמ' 12, תיו"ט פ"ג מ"ו.
⁴⁴ כצ"ל. ולפנינו שם: התרומות מעשר, והיא טעות בפתרון סימן הקיצור.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:10:3)

38. **שאין תרומה מעכבת את הבכורים.**בבא זו חוזרת לרישא, ומפרשת שאם הקדים תרומה לבכורים וכו' מה שעשה עשוי, וחייב להפריש אח"כ את המוקדם שאין הפרשת תרומה מעכבת את הפרשת הבכורים. ובתמורה ה' ב' (לפי שטמ"ק שם אות י"ג): דכתיב מכל מעשרותיכם תרימו, להביא אע"ג דקא עשרת מעשר ראשון מקמיה דתשקול תרומה, מ"מ תפריש תרומה.
ובאמת הלכה זו שנויה במחלוקת, ונחלקו אמוראים בירושלמי (פ"ג ה"ז, מ"ב ע"ב) אם הוא עובר על הפרשה הראשונה (כלומר, כשמפריש תרומה לפני בכורים עובר מיד על הפרשת התרומה), ואח"כ מותר לו להפריש בכורים, או שאינו עובר כלום עד הפרשה השניה.⁴⁵ ואמרו שם בירושלמי: לסירוף הכרי נפק מביניהון, כלומר לעניין אם צריך לשרוף את הכרי בהקדים מעשר ראשון לתרומה, ולמ"ד שעובר מיד, הרי כבר מה שעשה עשוי ואין לו תקנה, אבל למ"ד שעובר בהפרשה שנייה צריך לשרוף את הכרי כדי שלא יעבור על בל תאחר.⁴⁶ ועיין להלן שם בירושלמי ובפ"מ שם. ופושט הירושלמי: תנון⁴⁷ קומי דר' אבהו תרומה אינה מעכבת את הבכורים, וזו היא הברייתא שלנו, וש"מ שעל הראשונה הוא עובר, ואינו מעוכב מלהפריש את המאוחר.⁴⁸ וכל מפרשי הירושלמי נדחקו מאד, עיי"ש.

footnotes:
⁴⁵ עיין בס' ניר מה שתמה ע"ז, ועיין בירוש' יומא פ"ה ה"ב, מ"ב ע"ב.
⁴⁶ לעיל דמאי פ"ד ה"ה, שו' 10–11, הוכחנו שלשיטת בני א"י אינו עובר בלאו אלא אם הקדים את המאוחר בפשיעה, אבל אם הקדים בשוגג, הרי יש כאן הפרשה בטעות, ואין כאן הפרשה כלל. ועיין להלן שו' 41 ומש"ש.
⁴⁷ כ"ה בכי"ר, ולפנינו בטעות תניין.
⁴⁸ ר' אבהו דוחה שם ראייה זו ומפרש את הברייתא שאין (הירוש' גרס כאן: אין, או שפירש "שאין" כמו "אין", עיין במבוא לנוה"מ להרי"ן אפשטין, עמ' 652 ואילך) הפרשת תרומה מעכבת את הפרשת בכורים, פירושה אם הכרי כבר נתחייב בתרומה, ורוצה להפרישה מיד, אין הפרשתה מעכבת את הפרשת הבכורים ויכול להפריש תרומה ובכורים כאחת, וכשיטת אבא פנימון שם שאינו עובר אם מפריש שתיהן כאחת, עיי"ש. ומסתבר שאינו אלא דחוי בעלמא, והברייתא מתפרשת כפשוטה, ועובר על ההפרשה הראשונה, וחייב להפריש אח"כ את המוקדם.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:10:4)

**כיוצא בו העושה עיסה מן הטבל וכו'.**כלומר, דין הקדמת חלה לתרומה ותרומה לחלה כדין הקדמת מעשרות לתרומה ומע"ש למע"ר. ופסקה הר"מ בפ"ו מה' בכורים ה"ו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:10:5)

39-40. **חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה.**בר"מ הנ"ל: חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ותרומת מעשר. ועיין ברדב"ז שם. ובירושלמי חלה פ"א רה"ה, נ"ז ע"ד: בנתיים מהו⁴⁹ וכו', ר' יונה בשם רשב"ל בנתיים כבראשונה (כלומר, חייבת בחלה ופטורה מן המעשרות) ר' יוסה בשם רשב"ל בנתיים כבאחרונה (כלומר, פטורה מן החלה וחייבת במעשרות). איזהו בנתיים? העושה עיסה מן הטבל, חלה חייבת בתרומה, ותרומה חייבת בחלה. מניין שחלה חייבת בתרומה וכו', חלה תרימו תרומה, מחלה תרימו תרומה. מניין שהתרומה חייבת בחלה וכו' מאותה שכתוב בה ראשית תרימו חלה. נמצאנו למדים שרשב"ל חולק על הברייתא שלנו. ועיין במלא"ש חלה פ"א סמ"ד.

footnotes:
⁴⁹ כלומר, המשניות שנו שם חיוב מעשרות ופטור חלה, וכן חיוב חלה ופטור מעשרות, והשאלה היא מהו דינו של ה"בנתים" שלא נשנו שם, והיא עיסת טבל. כן פירש בס' ניר שם (ה"ג ד"ה בשמירח) ובאו"ש פ"ו מה' בכורים ה"ג, והוא סיגנון רגיל בירושלמי עיי"ש בס' ניר שרמז לירושלמי כלאים פ"ז ה"ג, ל' ע"ד; נזיר פ"ז רה"ג, נ"ו ע"ג.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:10:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:10:6)

40. **ותרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה.**וכן בר"מ הנ"ל: ואם הפריש תחלה תרומה לא תאכל וכו'. ואעפ"י שאמרנו במשנת חלה (פ"א מ"ד) שהמדומע פטור מן החלה וכ"ש תרומה (עיי"ש פ"ד מ"ג), כבר נתבאר בירושלמי (חלה פ"א ה"ד, נ"ז רע"ד) שהוא דווקא כשנדמע ואח"כ חל חיוב חלה, אבל כשכבר חל חיוב חלה אינו נפקע ע"י תרומה, ועיין ר"ש חלה פ"א סמ"ד.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:11:1)

41. **היה הולך להפריש תרומה וכו'.**כלומר היה בדעתו להפריש תרומה ובשעת ההפרשה אמר ה"ז מעשר ראשון מחמת פיזור הדעת, וכן אם הלך להפריש מע"ר ובשעת ההפרשה נתפזרה דעתו ואמר ה"ז מע"ש ונמצא מקדים מע"ר לתרומה או מע"ש לראשון. דבריו קיימין, ואין זו הפרשה בטעות שהרי בשעת ההפרשה היו פיו ולבו שוין, ושיגרא כגון דא אינה נחשבת כשגגה, עיין לעיל הע' 46.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:11:2)

44. **בשעת הפרשתו אמ' הרי זה מעשר עני וכו'.**כלומר, דבריו קיימין, והברייתא כר"מ הסובר שאין אדם מוציא דבריו לבטלה, והוא יודע שאין מעשר עני בשנה ראשונה והשניה,⁵⁰ ומתכוין לשם צדקה, עיין בבלי ערכין ה' א' (ובמקבילות) ובתוספ' שם ד"ה אדם. וצריך לקרוא לו אח"כ שם מע"ש ופודהו ומחלקו לעניים. ועיין מ"ש בתס"ר ח"א עמ' 47.

footnotes:
⁵⁰ גייגר וסייעתו טענו שהיתה קיימת הלכה עתיקה שלפיה נותנים בשנה ג' מעשר שני ומעשר עני. ולוא ידעו מתוספתא זו היו מסתייעים ממנה. ועיין אף להלן הט"ו שו' 68, ומש"ש. אבל אין לשיטה זו שום יסוד. עיין מ"ש הרצ"מ פיניליש בדרכה של תורה, עמ' 173 ואילך (ועיין עכשיו בנוסחא המתוקנת של הספרי הוצ' הר"א פינקלשטין ראה פיס' ע"ב, עמ' 137 ועמ' 321), ומ"ש הר"ד רבל בצופה האנגלי סדרא חדשה ח"ב, עמ' 534 ואילך.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:11:3)

44-45. **נתכוין לומ' מעשר שני וכו'.**משנה פ"ג מ"ח, ועיין בירושלמי כאן ובנזיר רפ"ה, נ"ג ע"ד, ובבלי פסחים ס"ג א'. ובתוספ' שם ד"ה המתכוין: אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים וכו', התם אינו טועה בדבורו, אבל הכא דברים שבלב הם, ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום, לפי שטעה בדבורו. ועיין מלא"ש למשנתנו מה שכתב על פירוש ר"מ פיזנטי.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:11:4)

45-46. **מעשר עני ואמ' מעשר שני וכו'.**כ"ה בכי"ע. ובכי"ו ובד בטעות: מעשר ראשון ואמ' וכו'. ופירושו שאם בשנת מעשר עני אמר כן דבריו קיימין, מפני שאין אדם מוציא את דבריו לבטלה (עיין מ"ש לעיל), ואנו מפרשים את דבריו שכיוון למעשר שהוא שני לראשון (עיין בתוספ' ערכין ה' א' ד"ה אדם), ותיקן את הכרי ממעשר עני.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:11:5)

46. **ר' יוסה או' אם לשום מעשר עני נתכוון וכו'.**כלומר, ר' יוסי סובר כחכמים שאדם מוציא את דבריו לבטלה (ועיין בתוספ' נזיר ט' א' ד"ה אין), וסתם מעשר שני הוא מעשר שני ממש, ולא שני לראשון, ואם הוא כיון למעשר עני ואמר מעשר שני סתם בטל דבורו את מחשבתו, ולא אמר כלום, וצריך לקרוא אח"כ שם מעשר עני.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:11:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:11:6)

47. **אם משום מעשר שני לראשון וכו'.**כלומר, אם הוא בעצמו כיוון בדיבור "שני" לשני לראשון, ולא סתר את מחשבתו, הרי אין הוא גרוע מהפריש סתם ולא קרא לו שם, שהמעשר חל לשיטת ר' יוסי להלן מע"ש פ"ד הי"ד (עיין מש"ש), ובפרט כאן שמחשבתו היתה לשם מעשר עני. ועיין בר"ש למשנתנו. ועיין במשנת תמורה פ"ה מ"ד.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:1)

47-48. **גוי שתרם תרומתו תרומה.**כפו"פ פ"ד עמ' כ"ז. ובמשנתנו פ"ג מ"ט: הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשרות וכו'. ובמלא"ש שם: אית ספרים דגרסי שתרמו משלהן תרומתן תרומה. וכ"ה בירושלמי נוסח הרש"ס, ל"א ע"ב, וכנראה שהגיה ע"פ הבבלי גיטין כ"ג ב'. ועיין קידושין מ"א ב'. ובירושלמי כאן: מה פליגי בתרומת גורנו, אבל גוי שלקח פירות מישראל אף ר"ש מודה וכו', היא [ה]מחלוקת. כלומר ר"ש חולק אף בגוי שלקח מישראל, אבל אף לשיטה זו המשנה מדברת בתרומת גורנו. וכן משמע מן התוספתא להלן שהגוי הפריש מפירות גורנו, ואין קניין לגוי בא"י להפקיע מידי מעשר, ואין מרוחו פוטר. ועיין ברש"י ובתוספ' בבבלי הנ"ל. ועיין ר"מ פ"ד מה' תרומות הט"ו, ועיין מ"ש הרי"פ פערלא (בבאורו לכפו"פ פ"ד, ע"ג ע"ב ואילך) בברור שיטות גדולי האחרונים בזה. ועיין להלן שו' 53 ד"ה וחלה ומש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:2)

48. **במי דברים אמורים.**עיין מ"ש על צורה זו לעיל דמאי פ"ג הע' 14.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:3)

**על הגורן הפריש תרומה וכו'.**וכ"ה בכפו"פ הנ"ל. ופירושו שהפריש בפנינו ונתנה מיד לכהן וכו', ומוכה ממעשיו שהפריש כתקון ע"מ לתת לכהן, ללוי ולעני, לכל אחד כדינו. ובבבלי ערכין ו' א': א"ר יהודה אמר רב גוי שהפריש תרומה מכריו, בודקין אותו אי בדעת ישראל הפרישה (פירש"י: למקום שתרומת ישראל הולכת) תנתן לכהן, ואם לאו טעונה גניזה, חיישינן שמא לבו לשמים (כלומר להקדש). ועיין בשטמ"ק שם.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:4)

49. **פירותיו מתוקני'.**וכ"ה גם בכפו"פ הנ"ל. ומכאן שאין כאן שאלה בתרומה גרידא שהיא אסורה לזרים, אלא אף בתיקון הפירות שהותרו משום טבל, עיין מ"ש ברישא.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:5)

49-50. **המכניס פירותיו לתוך ביתו וכו'.**וכ"ה בד, ובכפו"פ חסרה בבא זו. ובכי"ע: הכניס פירות וכו'. ולפנינו צ"ל: היכניס פירותיו וכו'. כלומר, שהגוי הכניס אח"כ את פירותיו המתוקנין לתוך ביתו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:6)

50. **פירותיו מקולקלין.**שיש כאן חשש שמא עירבן בפירותיו טבל, ונמצא טבל והולין מעורבין זה בזה, וצריך לתקן אותם ממקום אחר. ואעפ"י שראינו את הגוי מפריש תרומה ומעשר מפירות גורנו כדין, לא הוחזק בזה כנאמן שיתקן גם את שאר פירותיו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:7
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:7)

**ישראל החשוד שמכניס וכו'.**וכ"ה בד. ובכי"ע: להכניס וכו'. וצ"ל לפנינו: שהכניס וכו', כלומר ישראל החשוד שראינו אותו מפריש תרומה ומעשר כדין וכו'.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:8
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:8](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:8)

51. **פירותיו מקולקלין.**וכ"ה בד. אבל בכי"ע לנכון: פירותיו מתוקנין. וכנראה שאף בכפו"פ הנ"ל היתה הגירסא כן, ונשמט ע"י הדומות מ"מתוקנין" עד "מתוקנין" ועיין להלן שו' 60–61. והכוונה היא שבישראל החשוד שראינו אותו מפריש כדין, אין אנו חושדין בו שערב את הפירות בפירות שאינן מתוקנין.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:9
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:9](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:9)

**הכותי כגוי וכו'.**כפו"פ הנ"ל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:10
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12:10](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:12:10)

51-52. **כותי כישראל.**וכן להלן פסחים פ"א הט"ו (בכי"ע. ובכי"ו פ"ב ה"ג): רבן שמע' בן גמליאל אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל. ועיין בירושלמי שם פ"א ה"א, כ"ז ע"ב. ובבבלי ברכות מ"ז ב': והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי וכו', דאמר מר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה וכו'. ועיין גיטין י' א', קידושין ע"ו א', חולין ד' א'. ולפ"ז דין כותי בפירות שהכניס לתוך ביתו (ולא למכירה לשוק) כדין ישראל חשוד שראינו אותו מתקן, ופירותיו מתוקנין, כגי' כי"ע. ועיין לעיל דמאי פ"ה שו' 105–106 ומש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:1)

52. **גוי שהפריש בכור פטר חמור וכו'.**בבבלי מנחות ס"ז א': גוי שהפריש פטר חמור וחלה וכו'. וכן בשו"ת הרשב"א ח"ה סי' נ"ו: ותניא גוי שהפריש פטר חמור וכו'. ורבינו לא כיוון לתוספתא כאן, אלא העתיק את לשון הבבלי.
והנה בבבלי ליתא המלה "בכור", וברור שהכוונה היא לפטר חמור גרידא, או לפדיון פטר חמור (עיין מ"ש להלן), אבל בתוספתא משמע שהפירוש הוא: גוי שהפריש בכור בהמה טהורה או פטר חמור וכו'. ואם נאמר שאף בישראל מצוה להקדיש את הבכור,⁵¹ הרי יש מקום לומר שאף גוי שהפריש בכור בהמה טהורה דינו כהקדיש קרבן לשמים (עיין ערכין ו' א'), ואסור בגיזה ובעבודה. ברם בספרי ראה (פי' קכ"ד עמ' 183) מפורש: לא תעבוד בבכור שורך, עובד אתה בשל אחרים וכו'. ופי' רבינו הלל שם (מ"ו ע"ג): "דהיינו בשל גוים, דאי[ן] הקדישו קדשות כדתני בספרי דבי רב⁵² וכו' לרבות גוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל, מותרין בגיזה ועבודה וכו' ". כלומר, גוי שהפריש בכור אין דינו כנדר ונדבה, והוא מותר בגיזה ועבודה.⁵³ ובירושלמי שבת פ"א ה"ד, ג' ע"ג, נמנו בין גזירות י"ח דבר שגזרו על מתנותיהם⁵⁴ ועל בכוריהן. ושמא הכוונה היא שלא יקבלו מהם אפילו בכור בעל מום ופטר חמור.

footnotes:
⁵¹ עיין בבלי נדרים י"ג א' ובמקבילות.
⁵² תו"כ אמור פרש' ז', צ"ח ע"א.
⁵³ בבבלי בכורות ט' ב' פירשו את הברייתא בשותפות גוי וישראל. ועיין בספרי דבי רב לר' דוד פרדו שם, רכ"ט ע"ד ואילך.
⁵⁴ כלומר, על נדרים ונדבות שלהם, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו שם, עמ' 45. ועיין בילקוט בלק רמז תשס"ו לפסוק מה אקב.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:2)

53. **עובדין בו וגוזזין אותו ואחר כך וכו'.**במנחות הנ"ל: מודיעים אותו שהוא פטור, וחלתו נאכלת לזרים, ופטר חמור גוזז ועובד בו. וכ"ה בשו"ת הרשב"א הנ"ל: ופטר חמור גוי העובד בו, וצ"ל: גוזז ועובד בו. והנה לפי הבבלי מודיעים אותו שהוא פטור (כדי שלא יחשוד בישראל שהם מזלזלים בקדשים, עיין ש"ך יו"ד סוף סי' שכ"א), ואח"כ מותר פטר החמור בגיזה ועבודה.⁵⁵ ברם בתוספתא מפורש שבפטר חמור שהנאתו מרובה, הודעה גרידא אינה מספיקה, אלא מקודם עובדים בו וגוזזים אותו כדי להוכיח לגוי שאינו בכור, ואח"כ מקבלין אותו, ושוב אין כאן חשש של חשד.
ובתוספ' מנחות ד"ה עו"כ כתבו: "שהפריש פטר חמור. פירש בקונטרס שהפריש שה, וקשה אפילו בשל ישראל ליתא משום קדושה דחולין גמורין הוא וכו'". ברם ברי לי שרש"י פירש את הברייתא אחרת, שכ"ה לשונו: "שהפריש שה לפדיון פטר חמור שנולד לו בהיותו גוי". הרי לך ברור שרש"י פירש שאנו עוסקים בגוי שהפריש שה לפטר חמור ונתגייר, והדין הוא שמודיעים לו שהוא פטור, ואינו צריך לתת את השה לכהן, ופדייתו אינה פדייה, ופטר חמור עצמו גוזז בו ועובד בו, כלומר הגר. ולשון הברייתא בבבלי מתפרש יותר יפה כפירש"י, עיין בשטמ"ק שם אות י"ט, וכן משמע מן הלשון "גוזז ועובד בו"⁵⁶ אבל מלשון התוספתא משמע כפירוש התוספות שם, שאנו מדברים בגוי שהפריש פטר חמור עצמו כדי לתת אותו לכהן. וכן משמע מסתימת לשון הר"מ פי"ב מה' בכורים הי"ז.

footnotes:
⁵⁵ וכר' יהודה בספרי ראה פי' קכ"ד, עמ' 183, וירושלמי קידושין פ"ב ה"ט, ס"ג ע"א, בבלי שם נ"ז ב', בכורות ט' ב'. אבל לר"ש אין פטר חמור אסור בגיזה ועבודה, כמו שהעירו בתוספ' במנחות במקומו.
⁵⁶ כלומר, התחיל בלשון רבים "מודיעים וכו'", וסיים בלשון יחיד.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:3)

**וחלה נאכלת לזרים.**בבבלי הנ"ל הוכיחו מברייתא זו (וכן מן התוספתא חלה פ"ב סה"ו) שתנא זה סובר מירוח הגוי אינו פוטר (שהרי מפורש אמרנו לעיל שתרומתו תרומה, ופירותיו תוקנו ע"י תרומתו), וגלגול הגוי של העיסה פוטר מחלה. ולהלן שם דחו ראייה זו. אבל בא"י פירשוה כפשוטה, וכן הסיקו בירושלמי חלה (פ"ג ה"ה, נ"ט ע"ב) שאליבא דרבנן: גילגול פוטר ברשות הגוי, אין המירוח פוטר ברשות הגוי, עיי"ש שלמדו כן מן הכתוב.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:4)

54. **הוציא תרומה מתוך ביתו וכו'.**כלומר שלא ראינו את הגוי מפרישה על הגורן, אבל כשנותנה לכהן אין לחשוד בו שהוא נותן טבל לשם תרומה, שלמה יעשה כן. וכל הברייתא בירושלמי ספ"ג, מ"ב ע"ב.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:5)

**טבל ותרומה דברי ר'.**פירשו בירושלמי הנ"ל שרבי חושש שמא הפריש ממין על שאינו מינו, ואין התרומה חלה כלל, וממילא יש כאן ספק תרומה ספק טבל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:6)

55. **אלא תרומה גדולה בלבד.**כלומר, שאינו הושש שמא הפריש ממין על שאינו מינו או משנה לחברתה וכדומה.⁵⁷

footnotes:
⁵⁷ בכי"ע: אלא לשום תרומה בלבד, וחסרה שם המלה "גדולה". ובמשנתנו לא נזכר כלל הביטוי "תרומה גדולה", ואף בתוספתא אינו נמצא אלא בסוטה ספי"ג ובמכות פ"ג (כי"ע פ"ד) ה"ד. אבל במדרשי הלכה, בירושלמי ובבבלי הוא השם הרגיל לתרומת ראשית. ובס' יריאים סי' קע"א (פיסקא זו חסרה בהוצ' הר"א שיף, עמ' 163): וזאת התרומה הנקראת ראשית נקרא בלשון חכמים תרומה גדולה, פי' חשובה שהיא ראשונה, ועוד שיכולה להיות גדולה שאין לה שיעור. ובשל"ה (שעור האותיות אות ק') פירש להפך שהיא נקראת גדולה מפני שמדאורייתא חטה אחת פוטרת את הכרי, ותרומה גדולה הוא כינוי במקום תרומה זעירה, דוגמת קידושא רבה (כפי' בעל תוספ' רי"ד פסחים ק"ו א' כ"ו ע"א מן הספר; מאירי, מהר"ם חלאוה שם ועוד) במקום קידושא זעירא. ועיין בפי' הרי"פ פערלא לכפו"פ פ"א כ"ו ע"ג ואילך. ויש להוסיף אף פי' הראב"ן למס' כלה הוצ' טולידאנו, עמ' י"א ואילך. וכ"ה במנהיג שהביא הרי"פ פערלא שם. ועל ראשון=גדול עיין שמו"ר פט"ו, א', וחזקוני בא י"ב, ג'.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:7
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:7)

56-57. **אין נוהג בו אלא מעשר ראשון בלבד.**כלומר, רשב"ג אינו חושש לכלום, והוא נאמן. ובירושלמי הנ"ל גורס: אינו צריך להפריש, אלא מעשר ראשון בלבד. ויש כאן קיצור לשון, והכוונה: אינו צריך להפריש (כלומר, כלום), אלא [הוא] מעשר ראשון בלבד.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:8
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:8](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:8)

57. **אמ' פדוי הוא.**כלומר, שעכשיו הפירות הם חולין גמורים, ופשיטא שאינו נאמן. ובירושלמי חסרה בבא זו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:9
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:9](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:9)

58. **פדאוהו אליכם.**בד ובכי"ע: פדאוהו לכם, כלומר הגוי אומר להם שהוא מע"ש גמור וצריך פדיון. ובירושלמי חסרות שתי מלים הללו (אלא סתם מע"ש), והיא היא. ובכי"ו נראה שצ"ל: פדאוי⁵⁸ הוא ליכם (=לכם). וכנראה שכ"ז הוא באשגרה מלהלן שו' 60, והנכון הוא בירושלמי הנ"ל.

footnotes:
⁵⁸ צורה רגילה בספרות א"י, דוגמת: קראוי, מצאוי, עיין מ"ש בתרביץ ש"ב, עמ' 112.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:10
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:13:10](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:13:10)

59. **אין נוהג בו אלא מעשר שני בלבד.**ובירושלמי הנ"ל: אינו צריך להפריש אלא מעשר שני בלבד. ופירושו כדלעיל, אינו צריך להפריש, אלא הוא מע"ש בלבד. ואמרו שם בירושלמי: א"ר יוסי בר בון ר' חשש שמא הפריש ממין על שאינו מינו (ולפיכך יש כאן בכל מקום ספק טבל גמור). ורשב"ג חשש שמא הקדים. ולפי גירסא זו עלינו להגיה בירושלמי בדברי רשב"ג (עיין בפירוש הגר"א), והירושלמי חולק על התוספתא. ברם בירושלמי כי"ר: ורשב"ג או חושש שמא הקדים. ולפ"ז אפשר שהירושלמי שאל: ורשב"ג אן (=אין) חושש שמא הקדים? כלומר, וכי רשב"ג אינו חושש שמא הקדים הגוי מעשר לתרומה, ומע"ש לתרומה ולמע"ר, ונמצא מע"ר שלו טבול לתרו"ג, ומע"ש טבול לתרו"ג ולמע"ר (ועיין ירוש' דמאי פ"ד ה"ה, כ"ד ע"א). ונשאר בקושיא. ולפי גירסא זו מתאימים דברי הירושלמי לגירסת התוספתא כאן.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:1)

60. **פדוי הוא לכם לא אמ' כלום.**וכ"ה בד. והמלה "לכם" מיותרת כאן ובאה באשגרה מלהלן, ואיננה בכי"ע. ואיננה גם במה"פ לדמאי (פ"ד ה"ג ד"ה אתא), אבל מכיוון שאינו מזכיר את הכת"י שלו, אפשר שתקן בעצמו כן. והפירוש הוא שמכיוון שהחשוד אומר שעכשיו הם חולין גמורין אינו נאמן, כי מה לי מע"ש פדוי, מה לי פירות מתוקנין. ובירושלמי שם: הוציא להן מעשר שיני מתוך ביתו, אמר להן פדוי הוא נאמן וכו'. וכנראה שאין זו הברייתא שלנו, ושם הכוונה שראוהו מפריש מע"ש, והחשש הוא שמא הקדים מע"ש לראשון. ועיי"ש בירושלמי שרצו לומר שהברייתא כר' אליעזר הסובר נאמן לשני נאמן לראשון, אבל לחכמים אפשר שצריך להפריש ראשון מן השני, עיי"ש. ועיין ר"מ פי"ב מה' מעשר ה"ה ובהשגות שם. ועיין להלן מע"ש פ"ג שו' 51 ואילך ומש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:2)

60-61. **פדאוהו לי פדאוהו לכם וכו'.**כלומר אם החשוד אומר שהוא מע"ש שאינו פדוי, בין אם אמר פדאוהו לי, בין אמר פדאוהו לכם (כדי להפטר מן החומש) נאמן, שאין ישראל חשוד לתת טבלים לישראל בחזקת מע"ש שאינו פדוי. ובירושלמי דמאי הנ"ל: פדו לו (צ"ל: פדוי לי, וכ"ה בהשגות הנ"ל, ובכי"ס שם), ופדו לכם אינו נאמן, כלומר, לי הוא פדוי, אבל אתם פדו לכם (אם אינכם מאמינים לי), אינו נאמן שפדה אותו, וזו היא ברייתא אחרת, עיין מ"ש לעיל. ולפי גירסת התוספתא אף רבי מודה בישראל חשוד שהוא נאמן על מע"ש, ואינו נוהג בו אלא מע"ש בלבד.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:3)

61. **והכותי כגוי וכו'.**כלומר, אם הוציא מע"ש ואמר פדאוהו לכם, נוהג בו טבל ומע"ש, כשיטתיה לעיל.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:4)

62. **כותי כישראל.**לרשב"ג באמת אף גוי נאמן על מע"ש שאינו פדוי, כשיטתיה לעיל, אלא שהברייתא כאן היא כללית, כלעיל שו' 51–52. עיין מש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:5)

**כותי שתרם ונתנה לכהן וכו'.**ברייתא זו היא קשה מאד ולא הובאה בשום מקום לא בבבלי ולא בירושלמי ולא בראשונים. ומן קושיי פתרתי לה בתס"ר (ח"א עמ' 48) שהכותי נתנה לכהן כותי.⁵⁹ ושמא צ"ל לפנינו: ונתנה לכותי.⁶⁰ ואעפ"י שהכותי תרם מלכתחילה ע"מ שלא לתת לכהן (שהרי הכהנים שלו הם זרים), מ"מ היא תרומה גמורה, שהרי לשם תרומה הפרישה. וכבר חקרו האחרונים בדין תרומה שהפרישה ע"מ לעכבה לעצמו, עיין מ"ש הרב רח"י קוסובסקי בספר "אזכרה" לזכר הרב קוק מחלקה ה', עמ' כ"ה ואילך, ועיין מ"ש הרי"פ פערלא בבאורו לכפו"פ י"ג ע"א ואילך, ומ"ש לעיל ברכות עמ' 116 ובהערה 53 שם.

footnotes:
⁵⁹ עיין לעיל דמאי פ"ג ה"ג ומש"ש.
⁶⁰ ושיבוש כזה אף בתוספתא נדרים פ"ב בכי"ע, עיין בהוצ' צוקרמנדל, עמ' 277, שו' 13.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:6)

63. **תרומה ויחזור ויתרום.**רשב"א חוכך לומר שאפשר שהפרשה ע"מ לתת לכהן כותי אין כאן הפרשה בקדושה כלל, שכותי כגוי הוא ואם אינו תורם כדעת ישראל אין תרומתו תרומה כלל, ולפיכך צריך הישראל להפריש שניה.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:7
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:7)

63-64. **מכהן שתרם ונתנה לפני בהמתו.**כלומר, כהן שתורם טבל טמא משל עצמו, נחשוש שמא לא תרם אלא על מנת לתתה לפני בהמתו,⁶¹ ונמצא לשיטתך שלא תיקן את הכרי.

footnotes:
⁶¹ עיין בבלי פסחים ל"ב סע"א (ובהגהות ר"ש איגר שם) ובתוספ' ביצה כ"ז ב' ד"ה ועל וברשב"א שבת רפי"ח, קכ"ו ב'. ועיין מה שהאריך הרב ב"צ אלקלעי בעניין נתינת תרומה טמאה לפני בהמה ב"המסדרונה" של הירשענזאהן ש"ב הי"א, עמ' של"ג ואילך בברור שיטות הראשונים בזה. ועיין בסדר אליהו רבה פי"ג, הוצ' רמא"ש פי"ד, עמ' 66 ואילך. עיי"ש היטב.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:8
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:14:8](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:14:8)

64. **הפרשה היא זו וכו'.**בכי"ע: אפרשתה היא זו וכו'. כלומר, בכהן ישראל שהפריש תרומה מכרי טמא היא הפרשה גמורה, שהרי ברך על הפרשתה ותרם בקדושה לשם תרומה וזכה בה, והתורה לא אסרה במפורש לתתה לפני בהמתו, עיין מ"ש בהע' 61.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:1
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:15:1)

65. **היתה לו ערימה מורחת.**הברייתא קשה מאד, וכי עניין גמר מלאכה אתינן לשנות כאן? ובכי"ו יותר קרוב לקרוא: מודחת, ונראה שצ"ל: מודדת, כלומר ממודדת, מדודה.⁶² ובפירושו נראה שאעפ"י שמצוה לתרום באומד, מ"מ אם היתה לו ערימה מדודה מותר לעשות כולה תרומה על כרי מוקף שאינו מדוד, משום שסוף כל סוף אינו תורם במדה,⁶³ שהרי אינו יודע מדת הכרי התרום. וכן מסתבר שמותר לו לאדם ליטול תאנה ושתים ולתרום אותן על תאנים שלא מנאן, ואין הוא נקרא תורם במניין. ועיין מ"ש להלן על שייכות ברייתא זו לכאן.

footnotes:
⁶² עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1254 ואילך.
⁶³ במשנתנו פ"א מ"ז: אין תורמין בסל וקופה שהם של מדה. ובריבמ"ץ ובר"ש שם: "שהרואה אומר במדה תורם". והדברים תמוהים, שהרי הוא באמת תורם במדה ממש, ומה עניין כאן למראית העין? ועיין מ"ש במלא"ש שם בשם ר' יהוסף [אשכנזי]. ברם לפי התוספתא כאן הכוונה היא שלא יתרום בקופה של מדה על כרי שאינו מדוד משום חשד ותקלה לרואים. אבל בכרי שהוא יודע מדתו אין כאן מראית העין, שהרי אינו ניכר לרואים שהוא יודע מדתו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:2
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:15:2)

66. **נטלה תרומתה אם רצה לעשות אותה וכו'.**כלומר, אם היתה לו ערימה מדודה אחרי שניטלה תרומתה מותר לו לכתחילה לעשות את כל הערימה מעשר על כרי שאינו מדוד, ויחשב אח"כ כשימדוד את הכרי, ואין הוא נקרא מעשר אומדות. וכן הדין אם ניטל מעשר ראשון מערימה מדודה יכול לעשותה מעשר שני על כרי שאינו מדוד. ונראה שהברייתא נסמכה למשנתנו רפ"ד: המפריש מקצת תרומה ומעשרות וכו'. ועיין מ"ש להלן פ"ה ה"א, ומ"ש הרדב"ז לשונות הר"מ סי' קמ"ו. ולעצם ההלכות כאן עיין ר"מ פ"ג מה' תרומות סהכ"ב. ועיין מ"ש בסוף פרקין.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:3
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:15:3)

68. **ניטל מעשר שיני וכו'.**וכ"ה בד, ואין לה פתרון, שהרי בשנה שנוהג בה מעשר שני אינו מפריש מעשר עני,⁶⁴ ואין תורמין ומעשרין מן החדש על הישן (משנה פ"א מ"ה). וכנראה שנכתבה באשגרת סופרים, ובכי"ע ליתא לבבא זו (וצוק' הדפיסה בטעות), ואפשר שרק המלים "ניטל מעשר שיני" הן בטעות, והכונה היא רצה לעשות אותה מעשר שני עושה (בשנת מע"ש), רצה לעשות אותה מעשר עני (בשנת מ"ע) עושה.

footnotes:
⁶⁴ עיין לעיל הע' 50 ומש"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:4
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:15:4)

69. **ואם אמ' הריני תורם ומחשב וכו'.**וכ"ה בד. ובכי"ע בטעות: אם אמ' הריני תורם תורם ומחשב (אשגרה מלהלן פ"ה ה"ו) אמ' אם תעלה וכו'. והנכון כלפנינו, ופירושו, אבל אם אמר כשבא לעשות את הערימה המדודה (כהגהתנו לעיל) תרומה על מקום אחר: הריני תורם ומחשב וכו', כלומר, אני אמדוד אח"כ אף את הכרי התרום, כדי לראות אם הערימה היא אחד מששים שבו וכו'.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:5
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:15:5)

**תרומתו תרומה וכו'.**צ"ל: תרומתי תרומה וכו' אין תרומתי תרומה, והכל הוא מן התנאי שלו.


###### Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:6
[Tosefta Kifshutah on Terumot 4:15:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Terumot/r/4:15:6)

70-71. **תרומתו תרומה אלא שתרם במדה.**כלומר, אעפ"י שהוא תרם באומד, אלא כיוון לאחד מששים, מ"מ אם התנה שאם לא יכוין את המדה לא תחול התרומה, הרי הוא כאילו מדד אף את הכרי, ונמצא תורם במדה. אבל כשעושה את הערימה המדודה מעשר על מקום אחר, עדיף שיתנה כן שאם לא יעלה בידו אחד מעשר שלא יהיה מעשר, כדי שלא ירבה ולא ימעט במעשרות. ועיין בירושלמי פ"ד ה"א, מ"ב ע"ג, ומ"ש לחלן פ"ח ה"א.