## Tosefta Kifshutah on Yevamot Chapter 7

###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:1:1
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:1:1)

1. **העושה מאמר ביבמתו ומת, חולצת ולא מתיבמת וכו'.**משנתנו פ"ג מ"ט. ואמרו שם בדעת הת"ק: שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין, ומאמר קונה מקצת ומשייר מקצת. ועיין ספרי כי תצא פי' רפ"ח, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 306, ולעיל פ"ה, שו' 41–42, ד"ה ר' לעזר בר' שמעון, ובהערה 8 שם.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:1:2
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:1:2)

**ר' שמעון אומ' וכו'.**עיין במשנתנו הנ"ל.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:1:3
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:1:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:1:3)

2. **שאם מאמרו מאמר תתיבם, שהיא אשתו של שיני וכו'.**בבלי י"ט א'.¹ ור"ש סובר שמאמר או קונה, או לא קונה, עיין ירושלמי פ"ב ה"א וה"ב, ג' ע"ג, פ"ג ה"ה, ד' ע"ד, פ"ה ה"א, ו' ע"ד, ועיי"ש פ"ג ה"ד, ד' ע"ד. ועיין מ"ש לעיל בפ"ה הנ"ל. ועיין להלן פי"א, שו' 59–61, ד"ה ר' שמעון, ולהלן שם.
ובתוספתא לא נזכרה כאן צרה כלל, והת"ק הוא בין כר"מ ובין כרבנן, עיין ירושלמי פ"ג ה"י, ה' ע"א, פ"י הי"ז, י"א ע"ב, ובבלי צ"ו ב'.

footnotes:
¹ ועיי"ש בתוספות, ד"ה דתניא, ולהלן שם עמ' ב', ד"ה ר"ש. ועיין להלן פי"א סה"י ובבבלי נ"א ב', צ"ו ב'.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:1
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:2:1)

3. **כיצד מצות יבום וכו'.**משנתנו פ"ה סמ"ב, ירושלמי שם סה"ב, ו' ע"ד, בבלי נ"ב א'.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:2
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:2:2)

4. **כנסה עד שלא עשה בה מאמר וכו'.**בבלי הנ"ל, עיי"ש.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:3
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:2:3)

4-5. **העושה מאמר ביבמתו קנאה לעצמו, ופסלה על ידי אחים.**וכ"ה בספרי כי תצא פי' רפ"ח, עמ' 307. ובירושלמי פ"ב ה"א, ג' ע"ג, פ"ד ה"א, ו' ע"ג, קידושין פ"א סה"א, נ"ח סע"ד: מה הועיל בה מאמר. לאוסרה לאחין.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:4
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:2:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:2:4)

5. **באו עליה אחין, ועשו בה מאמר וכו'.**כלומר, אם האחים באו עליה אחרי שעשה בה מאמר, או שעשו בה מאמר אחר מאמרו, או שנתנו גט, או שחלצו אחר מאמרו, פוסלין על ידו. והברייתא מפרשת את דברי חכמים שבמשנתנו פ"ה מ"א שיש מאמר אחר מאמר (בשני יבמין ליבמה אחת).


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:1
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:1)

6. **העושה מאמר ביבמתו נפטרה צרתה.**וכ"ה בד ובקג"נ. ועיין בח"ד שנדחק לפרש גירסא זו אליבא דב"ש, וכשיטת ר"י בתוספות כ"ט א', ד"ה אלא, אלא שהוא בעצמו הסיק שבוודאי יש כאן ט"ס, וצ"ל: **נפסלה** צרתה. וכ"ה בכי"ע. ועיין להלן בסמוך.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:2
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:2)

7. **הנותן גט ליבמתו נפטרה צרתה והיא.**בד: נפטרה היא וצרתה. ובקג"נ: נפטרה צרתה. ובכי"ע: **נפסלה** היא וצרתה. וכן, כנראה צ"ל לפנינו. ובספרי כי תצא פי' רפ"ח, סוף עמ' 306: הנותן גט ליבמתו פסלה לעצמו ופסלה על ידי אחים. ולעיל שם פי' ר"ע, עמ' 290: מנין לנותן גט ליבמתו שאסור לחזור עליה, תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון. ועיין בבלי נ"ב ב' וירושלמי פ"ה ה"א, ו' רע"ד (ובברייתא של חזקיה שם). ומסוגיית הירושלמי מוכח שגט ומאמר פוסלים מדאורייתא, ושיטת הבבלי אינה כן, אלא הכל מדרבנן. ועיין בתוספות נ"א ב', ד"ה כולהו, וד"ה ביאה. ועיין מ"ש הגרמ"ש מדווינסק במשך חכמה כי תצא, עמ' 394, ד"ה הנותן.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:3
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:3)

**חלץ לה נפטרה צרתה.**כלומר, חלץ לה אחרי שנתן לה גט, נפטרה צרתה ומותרת לשוק, ואינה צריכה חליצה אחרת. והברייתא שלנו סוברת שאין זיקה, כשיטת התוספתא,² וממילא אין כאן מקום לשאלה אם חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחים, עיין בבלי כ"ו סע"א ואילך ובתוספות כ"ו ב', ד"ה מדקאמרת, ובקרן אורה שם.

footnotes:
² עיין מ"ש לעיל פ"ו, שו' 10–11, ד"ה שומרת יבם.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:4
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:4)

7-8. **וחכמים אומ' יש גט וכו'.**פיסקא ממשנתנו פ"ה מ"א. ואעפ"י שדברי החכמים כבר נתפרשו לעיל, נקט מסדר התוספתא פיסקא זו, כדי להסמיך לה את דברי רבן גמליאל.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:5
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:5)

8-9. **מודה רבן גמליאל לחכמים שיש גט אחר מאמר וכו'.**ירושלמי פ"ה ה"א, ו' ע"ד, בבלי נ"א א' (ועיי"ש כ"ז ב'). ועיין להלן.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:6
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:6)

9. **גט אחר ביאת מאמר וכו'.**וכ"ה בכל נוסחאות התוספתא (לרבות קג"נ) ובירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: וגט אחר ביאה ומאמר וכו'. ולשון התוספתא והירושלמי מדוייק ו"ביאת מאמר" כוונתו ביאה על השנייה אחר מאמר של הראשונה, כלומר, גט אחר מאמר באחת וביאה על השנייה.
ואמרו בירושלמי הנ"ל: גט אחר ביאת מאמר היך עבידה ? היו שלש יבמות, עשה מאמר בזו, ובעל לזו, ונתן גט לשלישית. הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר וכו'.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:7
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:7)

**ומאמר אחר ביאת גט.**וכ"ה בכל נוסחאות התוספתא (לרבות קג"נ) ובירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: ומאמר אחר ביאה וגט, ועיין מ"ש לעיל. ובירושלמי הנ"ל: מאמר אחר ביאת גט היך עבידה ? היו שלש יבמות, נתן גט לזו, ובעל לזו, ועשה מאמר בשלישית. הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר וכו'.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:8
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:8](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:8)

9-10. **כיצד היה רבן גמליאל אומ' וכו'.**וכ"ה בד ובקג"נ. ובכי"ע בט"ס: כיצד היה רבן שמעון בן גמליאל אומ' וכו'. ובבבלי נ"א א': ת"ר כיצד אמר רבן גמליאל וכו'.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:9
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:9](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:9)

11. **חולץ לראשונה ומותר בקרובות שנייה וכו'.**וכ"ה בבבלי הנ"ל, אלא ששם: חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה.³ ובארו בירושלמי הנ"ל: כל מה שהגט השני עתיד לפטור, כבר פטר הראשון. ועיין בבבלי לעיל שם. ומ"ש חולץ לראשונה, עצה טובה קמ"ל שלא יאסר בקרובות שנייה.

footnotes:
³ ומילתא דפשיטא היא, שהרי חלץ לה, ולפיכך לא חשה התוספתא לפרשה.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:10
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:10](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:10)

11-12. **וחכמים אומ' אסור בקרובות שתיהן וכו'.**בבבלי הנ"ל: וחכמים אומרים נתן גט לזו וגט לזו אסור וכו'. אבל בכי"מ שם ובתוספ' חד מקמאי ובפיסקי רי"ד הגירסא בבבלי היא כמו בתוספתא. ולפנינו בבבלי הוגה ע"פ רש"י. וכנראה שלפני רש"י היתה הגירסא: נותן גט לזו וכו', ולפיכך הגיה: נתן.
וטעם החכמים הוא שלכל אחד ואחד (מן האחין) ולכל אחת ואחת (מן היבמות) תקנו גט ומאמר, ואין כח הגט לדחות לגמרי את האחים האחרים, ולא את הצרות, והוא הדין במאמר, עיין בבלי נ"א א'.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:11
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:11](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:11)

12. **וצריכה חליצה אחת מהן.**במשנתנו פ"ה מ"ד: גט לזו וגט לזו צריכות הימנו חליצה. ובבבלי נ"ג א' פירשו למ"ד שחליצה פסולה אינה צריכה לחזר על כל האחין: מאי צריכות, צריכות דעלמא, כבתוספתא כאן. ועיין מ"ש לעיל, שו' 7, ד"ה חלץ לה. והואיל ולרבנן בין כך ובין כך אסור בקרובות שתיהן, הרי לא איכפת לנו אם חולץ לשנייה, עיין מ"ש לעיל, שו' 11, סד"ה חולץ.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:12
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:12](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:12)

12-13. **עשה מאמר בזו וחזר ועשה מאמר בזו, רבן גמליאל או' נותן גט לראשונה וכו'.**וכבר הקשו הראשונים למה נפטרה השניה ומותר בקרובותיה, והרי אפילו אחרי ביאה וחליצה קידושין תופסין בצרתה, ולמה תצא השניה בלא גט. ותירץ ריב"ן⁴ שרבן גמליאל בשיטת ר"ע הסובר שקידושין אין תופסין בחייבי לאווין. אבל כמה מן הראשונים⁵ מפרשים שאפילו אם נאמר שקידושין תופסין בחייבי לאווין, הני מילי ביבמה שכבר נפטרה בייבום, או בחליצת חברתה, ונפקעה ממנה זיקת ייבום לגמרי, אבל כל זמן שהיא זקוקה לו מדאורייתא אין קידושין נופלין על זקוקתו. ובירושלמי פ"ה ה"א, ו' ע"ד: טעמא דהן רבן גמליאל, כל מה שמאמר השני עתיד לקנות כבר קנה הראשון.
ובבבלי נ"א ב' הקשו למה נותן גט לראשונה, תתייבם, שהרי הגט בשנייה לא הועיל כלום, ותירצו: גזירה דילמא אתי ליבומי לשנייה.

footnotes:
⁴ לפי תוספות נ' א', ד"ה ר"ג.
⁵ עיין בתוספות הנ"ל, בחי' הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והמאירי שם.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:13
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:13](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:13)

14-15. **וצריכות שני גיטין וחליצה לאחת מהן.**במשנתנו פ"ה מ"ד: כיצד, עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין וחליצה. ונחלקו הראשונים אם הלשון הוא בדווקא, ואין כאן ייבום כלל, או שיכול לתת גט לזיקתו, ולכל הפחות השניה הותרה לו, עיין רמב"ן ל"ב א', ד"ה נתן, בתוספות הרא"ש נ' ב', ד"ה מאמר, ובמאירי בסוגיין (דיקמן, עמ' 199).


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:14
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:3:14](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:3:14)

15. **וכן שני יבמין ויבמה אחת.**פירש"י: נתן זה גט וזה גט. ר"ג אומר חולץ לה הראשון, והשני מותר בקרובותיה, ולדברי חכמים שניהם אסורים בקרובותיה.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:1
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:4:1)

15-16. **בעל את זו ועשה מאמר בזו וכו'.**משנתנו פ"ה מ"ה. ומוכח מכאן שאין קידושין תופסין בשניה אחרי שבעל את הראשונה. ועיין ברי"ף בסוגיין סי' ע"ד ובנושאי כליו שם, ומ"ש להלן, שו' 17, ד"ה חלץ לזו ועשה מאמר בזו.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:2
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:4:2)

16-17. **אין אחר חליצה כלום.**וכ"ה בכל הנוסחאות, וברור שנתחלפו הגירסאות (מן הסיפא לכאן, ומכאן לשם) וצ"ל כאן: אין אחר בעילה כלום, כמו שהגיהו המפרשים. ובבבלי נ"ג א': וליתני נמי אין אחר ביאה כלום.⁶ אביי ורבא דאמרי תרווייהו תני אין אחר ביאה כלום. **ותנא דידן** וכו'. ובתוספות ישנים שם: והקשה הר' נתנאל, למאי קאמר תנא דידן, הא אמר תני במתניתין, ואם כן אינו כי אם מגיה המשנה, ואין זה תנא אחר. ותירץ דה"ג תנא אין אחר ביאה כלום, דברייתא היא **בתוספתא**, והשתא ניחא דקאמר ותנא דידן, דלא תני במתניתין הכי.⁷ וברור מתוך דבריו שהיתה לפניו הגירסא כאן: אין אחר בעילה כלום, כהגהת כל המפרשים.

footnotes:
⁶ פירש"י: "בסיפא דקתני או בעל ובעל, או בעל ועשה מאמר כו' ". והיא גם הברייתא שלפנינו.
⁷ ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ. עמ' 146, ונעלמו ממנו לפ"ש דברי רבינו נתנאל.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:3
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:4:3)

17. **חלץ לזו ועשה מאמר בזו וכו'.**והקשו בירושלמי (על משנה ג': חלץ ועשח מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום): אילו המקדש חלוצתו שמא [לא] תפסו בה קידושין ? תיפתר או כר', שלא לדעת, או דברי הכל, במתכוין לקנותה לשום מאמר יבמתו, ואינה יבמתו. ובבבלי נ"ב ב' שיטה אחרת, עיי"ש, והעמידוה כר' עקיבא שסובר שאין קידושין תופסין בחייבי לאווין.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:4
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:4:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:4:4)

18. **אין אחר בעילה כלום.**צ"ל: אין אחר חליצה כלום, עיין מ"ש לעיל, שו' 16–17, ד"ה אין אחר חליצה.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:1
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:1)

18-19. **אע"פ שאמרו אין אחר בעילה כלום, חליצה אחר בעילה פוסלת לכהונה.**הברייתא קשה מאד, ולכאורה היא דבוקה למעלה, ובבעילה בתחילה הרי כולם מודים שאין אחריה כלום, ולמה תפסול חליצה אחר בעילה לכהונה. והמפרשים פירשו שבבא זו נסמכה למשנתנו ספ"ה, ולדברי ר' נחמיה (עיין להלן), והכוונה לבעילה שהיא באמצע, לבעילה פסולה, ופירושה אעפ"י שאין המעשה שאחר בעילה מועיל לר' נחמיה, מ"מ אם חלץ לאחר ביאה שהיא באמצע (ביאה פסולה), החליצה פוסלת לכהונה. ואף פירוש זה קשה מאד, ולא מיבעי לשיטת רש"י במשנתנו (נ' ב') ועוד, שפירשו בדברי ר' נחמיה שאין אחר ביאה כלום, ויוצאה בגט בלי חליצה,⁸ חוזר הקושי למקומו, למה תפסול החליצה לכהונה.⁹ ואפילו לשיטת רש"י בגמרא (נ"א סע"ב) בדברי ר' יוחנן (אליבא דר' נחמיה) שאין אחר בעילה שהיא באמצע כלום פירושו שאין מעשה מועיל אחריה, אבל מ"מ צריכה חליצה, שהרי ביאה פסולה היא, ג"כ קשה, דפשיטא שהחליצה פוסלת לכהונה, שהרי אסורה להנשא בלי חליצה, ולמה לא תפסול ?
ובירושלמי פ"ה רה"ד, ז' רע"א: אע"פ שאמרו אין חליצה אחר חליצה, אבל ביאה שאחר חליצה פוסלתה מן הכהונה. ונשאו ונתנו בה, והסיקו: א"ר יוסי תיפתר שהיה יבמה כהן ובא עליה וחיללה. ולכאורה היא הברייתא שלפנינו, ואף בבבא זו צריך להפך את הגירסא, ולגרוס: אע"פ שאמרו אין אחר חליצה כלום, בעילה אחר חליצה פוסלת לכהונה. ומה שאמר אח"כ: כיצד שלש יבמות וכו' הוא פירוש לדברי ר' נחמיה במשנתנו ספ"ה, ואינו עניין לכאן.
ברם קשה להגיה את כל נוסחאות התוספתא (בקג"נ קטוע), ואף המשך הק"ו בדברי ר' נחמיה להלן אין לפרש לפי גירסא זו. ומרוב הקושי נראה שהתוספתא היא בשיטת רבנן דתמן בירושלמי ספ"ה, וביאה פסולה פוטרת בכל מקום, בין לאחר המאמר בין לאחר הגט, ואין צורך בחליצה, כשיטת הבבלי כאן קי"א א' (ומבבא זו ואילך הם דברי ר' נחמיה), ומכל מקום אם ההמיר על עצמו וחלץ ליבמה, נפסלה לכהונה,¹⁰ הואיל והביאה שלפניה לא היתה כדין.

footnotes:
⁸ וכן מוכח בבבלי קי"א א', כמו שהעירו הראשונים.
⁹ עיין בתשובת הר"מ שבמרדכי קידושין פ"ג סי' תקל"א (ובקיצור בשו"ת מהר"מ ב"ב, ד' פראג סי' תקפ"ח), ולשיטת ר' אליעזר מביהם היא באמת פסולה לכהונה, שהרי אין כאן סימנים מוכיחים (דומיא דאיילונית) שאינה צריכה חליצה, עיי"ש. אבל כל הראשונים חלקו עליו, ועיי"ש במרדכי.
¹⁰ עיין לעיל, הע' 9.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:2
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:2)

19-20. **כיצד, שלש יבמות ויבם אחד וכו'.**רשב"א נ"א סע"ב בשם התוספתא. וברייתא זו מפרשת את דברי ר' נחמיה במשנתנו ספ"ה, והיא דבוקה להלכה שלפניה שאף היא מדברי ר' נחמיה, עיין מ"ש לעיל. ובירושלמי ספ"ה העתיקו את הברייתא בנוסחא אחרת, וכל השיטה שם קשה מאד.¹¹

footnotes:
¹¹ פירושי האחרונים ע"פ הבבלי קשים, שהרי שיטת הירושלמי היא שמאמר וגט יבמין עושים רושם מדאורייתא (עיין מ"ש לעיל בפנים, שו' 7, ד"ה הנותן). אבל גם הרמב"ן מפרשה ע"פ שיטת הבבלי. וצ"ע.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:3
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:3)

20. **וחזר ועשה מאמר בזו.**וכ"ה ברשב"א הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: ונתן **גט** לשלישית, וכן מעתיק משם הרמב"ן נ"א ב', והיא טעות סופר, שהרי החכמים מסיימים: וצריכות שלשה גיטין.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:4
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:4)

20-21. **ר' נחמיה אומ' ראשונה צריכה גט.**וכ"ה בכל נוסחאות התוספתא וברשב"א הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: ראשונה צריכה גט **וחליצה**. וכן מעתיק ברמב"ן הנ"ל, עיי"ש שמסתייע מכאן לפירושו שאין אחר ביאה פסולה כלום לר' נחמיה כוונתו שאין מעשה אחר מועיל אחר הבעילה, אבל ביאה פסולה עצמה אינה פוטרת מן החליצה, עיי"ש. ולפי פירושו צ"ל ש"וחליצה" בראשונה לאו דווקא, והוא הדין שיכול לחלוץ לשניה אם רוצה.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:5
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:5](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:5)

21-23. **ומה חליצה שפוסלת בכהונה חליצה אחר בעילה, אין אחריה כלום, בעילה שאין פוסלת בכהונה בעילה אחר חליצה, אינו דין שלא יהא אחריה כלום.**וכ"ה בד. וכע"ז גם בכי"ע. והרמב"ן הנ"ל מעתיק בשם הירושלמי: ומה אם חליצה שהיא פוסלת' מן הכהונה אין אחרי' כלום, ביאה שאין פוסלתה מן הכהונה אחר בעילה אינו דין שאין אחרי' כלום. ולפנינו בירושלמי הגירסא עוד יותר משובשת, עיי"ש.
וכנראה שתורף הק"ו הוא שחליצה שהיא פטור, כחח מפוזר, ואף אחר בעילה עדיין יש בח כח לפסול מן הכהונה, אבל בעילה שהיא קניין כחה מרוכז, וכל תוקפה הוא לפני חליצה. ולפיכך אומר ר' נחמיה, ומה חליצה שפוסלת בכהונה [אפילו] חליצה אחר ביאה (כמפורש לעיל), ומ"מ כולם מודים שאין אחריה כולם, בעילה שאינה פוסלת בכהונה, בבעילה אחר חליצה (כלומר, אם בא יבמה ישראל עליה אחר חליצה¹² והיא בת כהן לא פסלה מלאכל בתרומה,¹³ שהרי כולי עלמא מודים שאין אחר חליצה כלום, ואפילו חליצה באמצע, חליצה פסולה), משום שכל כחה מרוכז לפני חליצה, ואינה פועלת כלום אפילו אחרי חליצה פסולה, מכל שכן שלא יהא אחריה כלום אחרי שכילתה את כל כחה בקניין. והפירוש בירושלמי צ"ע רב, עיין במפרשים במקומו ומ"ש בקרן אורה נ"א, ב', ואף דבריו ז"ל לא נתחוורו לי.

footnotes:
¹² כלומר, בתורת ייבום, ולא בתורת קידושין (עיין מ"ש לעיל, שו' 17, ד"ה חלץ), או שבא עליה בלי עדים (עיין בשלטה"ג ספי"ג בשם קונטרס הראיות להריא"ז, שמצריך עדי ייחוד גם ביבמה. ועיין בס' ישרש יעקב נ"ב א' לתוספות, ד"ה דמקדש בביאה). ועיין ביש"ש פי"ג סוף סי' כ"ה. ועיין באחרונים שציין הגרא"י רבינוביץ בספרו עין יהודה (ירושלים תש"ח) אה"ע סי' ב', והוא ציין שם גם לשו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ח, ומפורש שם שביבמה אין צורך בעדי יחוד.
¹³ עיין מ"ש לעיל פ"ו, שו' 30, ד"ה היא כשירה.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:6
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:6](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:6)

23-24. **וחכמים אומ' צריכות שלשה גיטין וחליצה אחת מהן.**וכע"ז בירושלמי הנ"ל, וכשיטתם במשנתנו ספ"ה.


###### Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:7
[Tosefta Kifshutah on Yevamot 7:5:7](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Kifshutah%20on%20Yevamot/r/7:5:7)

24-25. **אימתי אמרו אין אחר בעילה כלום, בזמן שהוא כתחלה, אינה כתחילה הרי היא כמאמר.**מפשוטה של לשון משמע שבבא זו היא מדברי חכמים, אבל לדברי ר' נחמיה לעיל אפילו אינה כתחילה אינה כמאמר. ובירושלמי הנ"ל חסר סיום זה. ובבבלי נ"א סע"ב אמרו (אליבא דר' נחמיה): והא ביאה פסולה, דכמאמר שויוה רבנן. והדברים קשים מאד, עיין בתוספות שם, ד"ה ביאה, ברמב"ן, ברשב"א, בריטב"א ובמאירי שם. והרמב"ן והרשב"א שם הביאו את פירוש הר"ח שכתב: כמאמר שויוה רבנן, כדתניא **בתוספתא** הביאה בזמן שהיא בתחלה אין אחרי' כלום, אינה בתחלה הרי היא כמאמר. ועיי"ש ברמב"ן שתמה: מניין לו דר' נחמיה היא, דילמא רבנן היא. והרשב"א שהעתיק שם גם את הרישא של התוספתא העיר שמעניין התוספתא מוכח שהסיפא היא כחכמים, ולא כר' נחמיה, עיי"ש.