## Tosefta Zevachim Chapter 2

###### Tosefta Zevachim 2:1
[Tosefta Zevachim 2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Zevachim/r/2:1)

השוחט הפסח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ להקטיר אימוריו בחוץ או כזית מאימוריו בחוץ לאכול בשרו בחוץ או כזית מבשרו בחוץ פסול ואין בו כרת וכן אתה אומר בערלים וטמאים כיצד השוחט את הזבח על מנת שיזרקו ערלים וטמאים בחוץ או מקצת דמו בחוץ על מנת שיקטירו ערלים וטמאים את אימוריו בחוץ או כזית מאימוריו בחוץ על מנת שיאכלו ערלים וטמאים את אימוריו בחוץ או כזית מאימוריו בחוץ פסול ואין בו כרת. לזרוק דמו למחר או מקצת דמו למחר להקטיר את אימוריו למחר או כזית מאימוריו למחר לאכול בשרו למחר או כזית מבשרו למחר פגול וחייבין על אימוריו כרת וכן אתה אומר בערלים ובטמאים כיצד השוחט את הזבח על מנת שיזרקו ערלים וטמאים את דמו למחר או מקצת דמו למחר על מנת שיקטירו ערלין וטמאין את אימוריו למחר או כזית אימוריו למחר על מנת שיאכלו ערלים וטמאים את בשרו למחר או כזית מבשרו למחר פגול וחייבין עליו כרת.


###### Tosefta Zevachim 2:2
[Tosefta Zevachim 2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Zevachim/r/2:2)

השוחט את העולה לזרוק את דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ השוחט לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פסולה ואין בה כרת וכן אתה אומר בערלים ובטמאים. השוחט את הזבח לאכול כזית מעור האליה חוץ למקומה פסול ואין בה כרת חוץ לזמנה פגול וחייבין עליו כרת רבי אלעזר בן יהודה איש אוכלים אמר משום ר' יעקב וכן היה רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכוס אומר משום רבי שמעון אחד עור האליה ואחד עור הראש ועור פרסות בהמה דקה וכל הנאכלין משם עור בבשר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת. כל הזבחים ששחטן שלא לשמן קיבל והילך וזרק חוץ לזמנן או ששחטן חוץ לזמנן קיבל והילך וזרק שלא לשמן פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו כיצד קרב המתיר כמצותו שחט בשתיקה וקיבל וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו והילך וזרק בשתיקה או ששחט וקיבל והילך וזרק בשתיקה זה הוא שקרב המתיר כמצותו כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו וקיבל והילך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קיבל והילך וזרק חוץ למקומו או ששחט וקיבל הילך וזרק חוץ למקומו בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת כיצד קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום שחטו חוץ לזמנו קבל והילך וזרק חוץ למקומו כיצד קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן שחט חוץ למקומו וקיבל והלך וזרק חוץ לזמנו. הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן [וקיבל והילך וזרק חוץ לזמנו] פסול ואין בו כרת מפני שלא קרב המתיר כמצותו. השוחט את הזבח לאכול בשרו לחוץ להקטיר מאימוריו למחר לאכול בשרו למחר להקטיר מאימוריו לחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת.

**Sefaria Community Translation:**
One who slaughters [an animal intended for] a burnt offering [with the intention] to sprinkle its blood outside (i.e., outside the Temple), or some of the blood outside, to eat its flesh outside, or an olive's bulk of its flesh outside: It is disqualified, but they may not hold [the priest] liable for excision, and you can say the same as to uncircumcised and impure [priests]. One who slaughters a sacrificial animal [with the intention] to eat an olive's bulk of the skin of the fatty tail outside its designated area: It is disqualified, but [the priest] is not liable for excision. [But if he intended to burn it] beyond its designated time, it is *piggul*, and they hold him liable for excision. Rabbi Elazar ben Yehuda of Aveilum (not "Ochlin"; see Hul. 122b:7) said in the name of Rabbi Yaakov, and so too would Rabbi Shimon ben Yehuda of K'far 'Ikkom say in the name of Rabbi Shimon: The same law applies to the skin of the fatty tail and the skin of the head and the skin [covering] the hooves.


###### Tosefta Zevachim 2:3
[Tosefta Zevachim 2:3](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Zevachim/r/2:3)

כל הזבחים ששחטן חוץ לזמנו או שקבלו פסולין את הדם וזרקוהו בשתיקה או שלן הדם וזרקוהו בשתיקה או שיצא הדם חוץ לקלעים וזרקוהו בשתיקה אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכן בפנים להקטיר כזית מאימוריו בחוץ וכן כזית בפנים פסול ואין בו כרת. לאכול מבשרו כזית היום וכזית למחר להקטיר מאימוריו כזית היום וכזית למחר פגול וחייבין עליו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים להקטיר מאימוריו כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים כשר וכן למחר כשר. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מאמוריו כזית היום וכזית למחר בין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומר אף בזה אם הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ להקטיר מאמוריו כחצי זית בחוץ לאכול מבשרו כחצי זית למחר להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין זה עם זה אבל אכילה ואכילה הקטרה והקטרה מצטרפות זו עם זו כיצד השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ כזית למחר להקטיר מאמוריו כזית בחוץ כזית למחר פסול ואין בו כרת מפני שאכילה ואכילה הקטרה והקטרה מצטרפות זו עם זו. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית למחר בשעת זריקה וחשב עוד להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר פגול וחייבין עליו כרת מפני ששחיטה וזריקה מצטרפין זה עם זה לפגל. השוחט את הזבח להקטיר מאמוריו פחות מכזית למחר כשר שאין פחות מכזית מפגל ופוסל בכל מקום.


###### Tosefta Zevachim 2:4
[Tosefta Zevachim 2:4](https://torahapp.org/share/book/Tosefta%20Zevachim/r/2:4)

השוחט את הזבח לאכול אמוריו ולהקטיר בשרו לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר הדבר שאין דרכו להקטיר כשר ורבי יהודה פוסל להניח את דמו ואת אמוריו למחר או להוציא לחוץ כשר ור' יהודה פוסל רבי אלעזר אומר רבי אליעזר פוסל ור' יהושע מכשיר אמר להן רבי יהודה מה אם הניח את הדם למחר אינו פוסל וחכמים אומרים זה וזה כשר אין לך שפוסל אלא מחשבת אכילה והקטרה וזריקת דמים אמר רבי פעם אחת היינו יושבין לפני רבי אלעזר והיה אסי הבבלי יושב לפניו ואבי עליו א"ל רבי השוחט את הזבח לאכול אמוריו ולהקטיר בשרו מהו אמר לו כשר להניח את דמו ואת אמוריו למחר או להוציאן מהו אמר לו כשר אלא שרבי אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למנחה בא אצלו אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למחרת בא אצלו אמר לו רבי שנה לי את הדבר ושנה לו אמר לו מה זה יוסי דומה שלא כוונת שמועתך אמר לו הן רבי. אלא שרבי יהודה שנה לנו פסול וחזרתי על כל חברי ולא מצאתי לו חבר סבור שמא טעות היא בידי עכשיו שאמרת לי דבר משם ר' אליעזר החזרת לי אבדתי זלגו [עיניו] דמעות אמר אשריכם צדיקים שאתם מחבבים את התורה לקיים מה שנא' (תהילים קי״ט:צ״ז) מה אהבתי תורתך וגו' מפני שיהודה בנו של רבי אלעאי ואלעאי תלמידו של רבי אליעזר לפיכך הוא שונה משנתו של רבי אליעזר.

**Sefaria Community Translation:**
One who slaughters a sacrifice [with the intention] to eat its fats and to burn its flesh, to eat something that he does not normally eat and to burn something that he does not normally burn -- [the sacrifice is deemed ritually] fit, but Rabbi Yehuda disqualifies it (cf. Zev. 3:3, "Rabbi Eliezer disqualifies it"). [One who slaughters with the intention] to leave over its blood and its fats for the next day, or to take them outside [the Temple] -- it is fit, but Rabbi Yehuda disqualifies it. Rabbi Elazar says, "Rabbi Eliezer disqualifies it and Rabbi Yehoshua deems it fit." Rabbi Yehuda said to them, "What if he [intended to] leave over the blood for the next day -- does he not disqualify it?" And the Sages say, "Either way it is valid. You are not able to disqualify [a sacrifice] except with a[n improper] thought of eating or burning or sprinkling blood." Said Rebbi, one time we were sitting before Rabbi Elazar, and Issi the Babylonian was sitting before him, and my father was sitting next to him. He said to him, "Rabbi, one who slaughters the sacrifice [with the intention] to eat its fats and to burn its flesh -- what is the ruling?" He said to him, "It is fit." "[And one who intends] to leave over its blood and its fats for the next day or to take them outside [the Temple] -- what is the ruling?" He said to him, "It is fit, only that Rabbi Eliezer disqualifies it and Rabbi Yehoshua deems it fit." He said to him, "Teach me the halacha (lit., "the matter")." And he taught it to him. The [time for] *mincha* arrived at his place (i.e., the place of Rabbi Elazar), and he [again] said, "Rabbi, teach me the halacha." And he taught it to him [again]. He said to him, "What is this, Yosei*? Does it seem to you that your own teachings are not precise?" He said to him, "It is so, Rabbi. Rather, Rabbi Yehuda taught us 'disqualified' and I returned to all my colleagues and I did not find a single one of my colleagues who held [that way]; [thus, I thought that] perhaps I had made a mistake. Now that you told me over this teaching in the name of Rabbi Eliezer, what I had lost was restored to me." His eyes were filled with tears. He said, "Fortunate are the righteous ones that that you hold the Torah so dear, to establish what is said (Ps. 119:97), 'How I love your Torah[, it is my constant devotion].' Because Yehuda is the son of Rabbi Ilai, and Ilai was the student of Rabbi Eliezer. Therefore he teaches over the teachings of Rabbi Eliezer."