## Tur, Choshen Mishpat

###### Tur, Choshen Mishpat 197:1
[Tur, Choshen Mishpat 197:1](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:1)

**הלכות קנין בהמה**
 בהמה בין גסה בין דקה נקנית במשיכה ואין צריך להגביהה ומה היא משיכתה אפילו לא תפש בה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:2
[Tur, Choshen Mishpat 197:2](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:2)

אלא קורא לה והיא באה או שהכישה במקל או שהנהיגה בקול משעקרה יד ורגל קנאה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:3
[Tur, Choshen Mishpat 197:3](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:3)

ואין צריך שתהלך מלוא קומתה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:4
[Tur, Choshen Mishpat 197:4](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:4)

כתב הרמ"ה שגמל וחמור שניהם נקנין בין במשיכה בין בהנהגה אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב דוקא גמל במשיכה וחמור בהנהגה אבל גמל בהנהגה וחמור במשיכה איכא חד מינייהו דלא קני ולא ידעינן הי מינייהו קני והי לא קני הילכך במכר ובמתנה לא קני חד מינייהו דאוקי ממונא בחזקת מריה ובמציאה והפקר קנו שניהם:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:5
[Tur, Choshen Mishpat 197:5](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:5)

וברכיבה שרוכב עליה אינו קונה אלא אם כן מנהיגה ברגליו:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:6
[Tur, Choshen Mishpat 197:6](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:6)

וב' שרוכבין עליה ומנהיגין ברגליהם קונין שניהם זה כזה ולא אמרינן שהראשון עיקר והשני טפל לו וכן אם אחד רוכב ומנהיג ברגליו והשני מנהיג לבד קנו שניהם והרמב"ם כתב שברכיבה לחוד קונה וכן דעת רב אלפס וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה ואם א' רוכב על החמור והשני תופס במוסירה הרוכב קנה החמור ובית פגיה ותופס במוסירה קונה מה שתפס ממנה בידו והשאר לא קנו לא זה ולא זה ואם יבוא אחר ויחזיק בו קנה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:7
[Tur, Choshen Mishpat 197:7](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:7)

ומסירה גם כן קונה בבהמה ומה היא מסירתה י"א שצריך המוכר למסרה מידו ליד הלוקח וי"א שא"צ למסרה מידו לידו רק שיאחז בה ברגלה או במשאוי או באוכף שעליה במצות המוכר אפי' שלא בפניו אם א"ל לך חזק וקני ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:8
[Tur, Choshen Mishpat 197:8](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:8)

מסירה אינה קונה אלא בר"ה ובחצר שאינו של שניהם אבל לא בסימטא ובחצר של שניהם ולא ברשות המוכר ומשיכה אינה קונה ברשות הרבים ולא בחצר שאינו של שניהם אלא בסימטא ובחצר של שניהם והגבהה קונה בכ"מ:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:9
[Tur, Choshen Mishpat 197:9](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:9)

והא דמסירה קונה דוקא שאמר לו קני סתם או חזק וקני אבל אם א"ל לך משוך וקני הוי קפידא ואינו קונה עד שימשכנה ואפילו אם עומדת בר"ה צריך שימשכנה למקום הראוי למשיכה ואם עומדת ברשות המוכר ישכור את מקומה וכתב הרמ"ה דוקא היכא דשני לגריעותא כנון דבר שקניינו במשיכה ומסירה ואמר ליה משוך וקני או שני ממשיכה למסירה אבל אי שני לקנין חשוב כגון להגבהה קנה אבל ודאי אי א"ל לא תקנה אלא במשיכה לא קנה בקנין אחר אפילו אי עביד הגבהה דעדיף מיניה כיון דגלי דעתיה דלא בעי דליקניה אלא במשיכה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:10
[Tur, Choshen Mishpat 197:10](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:10)

והוא הדין נמי בשוכר מקומה אינו קונה א"נ קיימא ברשות לוקח ולא קבל עליה מוכר דזבין ליה סתמא אלא א"ל משוך וקני גלי דעתיה דלא ניחא ליה דנקני ליה רשות לוקח ע"כ ולדעת ר"י אפילו שינה למעליותא כגון שא"ל משוך וקני והגביהה או שא"ל קני במסירה ומשכה לא קנה וכן דעת רב אלפס וא"א הרא"ש ז"ל:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:11
[Tur, Choshen Mishpat 197:11](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:11)

משך שלא בפני המוכר לא קנה עד שיאמר לו משוך וקני ואם מסר לו משכוכית והיא בהמה המהלכת בראש העדר והכל הולכין אחריה אצ"ל לו משוך וקני דכמאן דא"ל דמי וקונה אפי' שלא בפניו:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:12
[Tur, Choshen Mishpat 197:12](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:12)

המוכר או נותן בהמה לחבירו ואמר לו קנה כדרך שבני אדם קונין אם משכה או הנהיגה או הגביהה בכל מקום קנאה ואם רכב עליה בשדה או אפילו בעיר בסימטא קנאה ואם רכב עליה ברשות הרבים אם הוא אדם חשוב קנאה שכן דרכו לרכוב בעיר וכן אם אדם מזולזל הוא שאינו מתבייש לרכוב בעיר קנה ופי' הרמב"ם כגון המטפלין בגידול הבהמות והעבדים אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב אדם מזולזל קנה ובינוני לא קנה לפי זה דוקא בינוני לא קנה אבל כל שאינו בינוני אפילו אינו עבד קנה דבכלל מזולזל הוא ואשה קונה בכ"מ שכן דרכה לרכוב ובמציאה והפקר בכל ענין קנה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:13
[Tur, Choshen Mishpat 197:13](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:13)

וכתב הרמב"ם האומר לחבירו משוך ותקנה או חזק ותקנה ומשך או החזיק לא קנה שתקנה משמע להבא ועדיין לא הקנה לו כלום אלא צריך המוכר או הנותן לומר משוך וקני או חזק וקני דמשמע שיקנה עתה בעת שימשוך או יחזיק:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:14
[Tur, Choshen Mishpat 197:14](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:14)

וגדולה מזו פירש רש"י שאפילו אם אמר לו משוך חפץ זה לקנותו לא קנה עד דא"ל קני אותו דמשמע משוך לקנותו אבל אני איני מקנה לך אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב אם אמר לו משוך חפץ זה לקנותו קנה והראב"ד השיג עליו ג"כ וכתב במשוך ותקנה שקנה:


###### Tur, Choshen Mishpat 197:15
[Tur, Choshen Mishpat 197:15](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/197:15)

האומר לחבירו משוך בהמה זו ולא תהא קנויה לך אלא לאחר שלשים יום לא קנאה ואם אמר לו מעכשיו ולאחר שלשים יום אפילו שעומדת לסוף שלשים יום באגם שאינה ברשותו קנאה: