## Tur, Choshen Mishpat

###### Tur, Choshen Mishpat 252:1
[Tur, Choshen Mishpat 252:1](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/252:1)

מתנת ש"מ אינה קונה אלא לאחר מיתה לפיכך מוציאין מיד המקבל למזון האשה והבנות ולכתובתה שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים למזון האשה והבנות ולכתובתה והמקבל אינו קונה אלא עד לאחר מיתה נמצא שקדמו הם למקבל:


###### Tur, Choshen Mishpat 252:2
[Tur, Choshen Mishpat 252:2](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/252:2)

קי"ל מצוה לקיים דברי המת אפי' בבריא שצוה ומת בד"א שנתנו ביד שליש לשם כך אבל אם באו לידו אחר הצואה או שהיה בידו תחילה ולא לשם כך לא:


###### Tur, Choshen Mishpat 252:3
[Tur, Choshen Mishpat 252:3](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/252:3)

שכ"מ שהודה על כל נכסיו שהם של ראובן אלא שהם בידו בתורת פקדון בין הודה בכולם בין הודה במקצתם הויא הודאה ואין לו דין מתנת שכיב מרע ואינו יכול לחזור בה אם יעמוד:


###### Tur, Choshen Mishpat 252:4
[Tur, Choshen Mishpat 252:4](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/252:4)

ואם הקדיש או הפקיר נכסיו מיבעיא אם חוזר ולא איפשיטא והרמב"ם כתב שחוזר וכן הרמ"ה אבל א"א הרא"ש פסק שאינו חוזר:


###### Tur, Choshen Mishpat 252:5
[Tur, Choshen Mishpat 252:5](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/252:5)

ואם מכר כל נכסיו ונתרפא אם המעות בעין שלא הוציאם יכול לחזור בו ואם אינם בעין שהוציאם אינו יכול לחזור בו: