## Tur, Choshen Mishpat

###### Tur, Choshen Mishpat 32:2
[Tur, Choshen Mishpat 32:2](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:2)

ראובן שתבע משמעון מנה והודה לו כן בפני עדים אינם יכולין להעיד בשביל זה שחייב לו מנה ל"ש אם תבעו והודה לו ל"ש הודה לו מעצמו אם תבעו והודה לו לא יעידו שאם יטעון שמעון משטה הייתי בך נאמן ופטור:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:3
[Tur, Choshen Mishpat 32:3](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:3)

וכתב הר"ר סעדיה שצריך לישבע שלא כיון בהודאתו אלא להשטות בו וכן מסתברא לא"א הרא"ש:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:4
[Tur, Choshen Mishpat 32:4](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:4)

ואפילו טען להד"מ פטור דכל מילי דכדי לא דכירי אינשי:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:5
[Tur, Choshen Mishpat 32:5](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:5)

אבל אם לא טען משטה הייתי בך לא טענינן ליה:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:6
[Tur, Choshen Mishpat 32:6](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:6)

והא דנאמן לומר משטה הייתי בך דווקא שלא תבעו בשעת מיתה אבל תבעו בשעת מיתה והודה לו בניו חייבים לשלם אפילו לא אמר אתם עדים דאין אדם משטה בשעת מיתה:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:7
[Tur, Choshen Mishpat 32:7](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:7)

אבל אם תבעו שלא בשעת מיתה ובא זה ותבע ליורשין טוענין להם שאביהם היה משטה בו אע"פ שלא היינו טוענין לו אם היה קיים אביהן אם לא שיטעון בעצמו ליתומים טענינן כל מה שאביהן היה יכול לטעון:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:8
[Tur, Choshen Mishpat 32:8](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:8)

ובהודה לו מעצמו נמי לא יעידו דנהי דאינו נאמן לומר משטה הייתי בך דלא שייך משטה הייתי בך אלא כשאדם תובעו שכן דרך אדם להתל בחבירו להודות לו כשתבעו דבר שאין חייב לו מ"מ יכול לומר שלא להשביע את עצמי הודיתי אפילו הודה בפני האחד שא"ל מנה לך בידי כיון שלא תבעו יכול לומר לו כדי שלא להשביע עצמי הודיתי:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:9
[Tur, Choshen Mishpat 32:9](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:9)

אפילו אי לא טעין ליה אנן טענינן ליה:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:10
[Tur, Choshen Mishpat 32:10](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:10)

אפילו הודה בשעת מיתה אמרינן כיון שלא להשביע את בניו וטענינן להו אפילו אם לא טענו אינהו הכי:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:11
[Tur, Choshen Mishpat 32:11](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:11)

אבל כשתבע והודה אינו יכול לומר שלא להשביע עצמי הודיתי שלא היה לו להודות על טענת חבירו כדי שלא להשביע עצמו אלא יטעון משטה הייתי בך שזה הוא דרך העולם כדפרישית: ולענין שבועה אם טוען תן לי מנה שאתה חייב לי ואם תרצה לכפור הרי פלוני ופלוני שאמרת לפניהם שאתה חייב לי צריך לישבע היסת דדל עדים מהכא צריך לישבע לו על תביעתו:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:12
[Tur, Choshen Mishpat 32:12](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:12)

אבל אם אמר תן לי מנה שאמרת בפני פלוני ופלוני שאתה חייב לי אף שבועה אין צריך:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:13
[Tur, Choshen Mishpat 32:13](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:13)

ואינם יכולין להעיד שחייב בשביל הודאתו אלא אם כן שאמר הלוה הוו עלי עדים שאני מודה שאני חייב לו:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:14
[Tur, Choshen Mishpat 32:14](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:14)

או שאמר המלוה אתם עדי ואמר הלוה כן תהיו עדים או ששתק:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:15
[Tur, Choshen Mishpat 32:15](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:15)

ודוקא בפני המלוה אבל שלא בפני המלוה אפי' אמר הלוה הוו עלי עדים שאני מודה לו שאני חייב לו אינם כלום:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:16
[Tur, Choshen Mishpat 32:16](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:16)

והרמב"ם כתב המודה בפני עדים דרך הודאה ולא דרך שיחה זה יש לו אצלי כך וכך חייב וכן כתב הרמ"ה שאם אמר הריני מודה לפניכם אין צריך לומר אתם עדי דעד כאן לא קאמרי' שצריך לומר אתם עדי אלא בשלא אמר לוה בלשון הודאה אבל אם אמר בלשון הודאה א"צ לומר אתם עדי דתו לא מצי לומר משטה הייתי בך ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:17
[Tur, Choshen Mishpat 32:17](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:17)

וכתב הרמ"ה היכא דאודי ליה קמי סהדי בהודאה גמורה וחזי ליה סהדי אחריני אע"ג דליתנהו עדי הודאה כי אתו עדי ראייה ומסהדי דאודי קמי הנך מיחייב דהודאה כהלואה דמיא וכי היכי דבהלואה לא בעינן עד דמקבל לסהדי אנפשיה אלא מכי חזי ליה מהימני לאסהודי לגבי הודאה נמי אע"ג דלא מקבל לאחריני עליה מהימני דמשעת הודאה מחויב ליה והני גלויי מילתא בעלמא נינהו:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:18
[Tur, Choshen Mishpat 32:18](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:18)

כתב בעל המאור שאם הודה בפני אחד אין בהודאתו כלום אפי' שאמר לו אתה עד ולא משתבע אפומיה אם כפר בהודאתו ולא מיחייב אם הודה בהודאתו דמילי דכדי נינהו עד שיאמר לשנים אתם עדי:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:19
[Tur, Choshen Mishpat 32:19](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:19)

ולא עוד אלא אפי' המטמין עדים לחבירו והודה לו בינו לבין עצמו והעדים שומעין לו מאחורי הגדר ואמר לו הודה לי בפני עדים והוא משיב לו הייתי מודה לך אלא שירא אנכי שתכפני לפרוע אע"פ שהעדים שומעין שהיה מודה לפניהם אם לא שירא אינה הודאה להעיד על פיו ויכול לומר משטה הייתי בך:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:20
[Tur, Choshen Mishpat 32:20](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:20)

ואם לאחר שאמר לו רצונך שתודה לי בפני עדים אמר לו הן כ' הרמ"ה דהוי הודאה וא"א הרא"ש ז"ל כ' שאינה הודאה:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:21
[Tur, Choshen Mishpat 32:21](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:21)

ודווקא כי האי גוונא דלא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה שהיו שם עדים אבל אי איבעי ליה לאסוקי אדעתיה שהיו שם עדים כההוא דאטמין סהדי לחבריה בכילתא ואמר לו מנה לי בידך ואמר לו הן אמר לו עירי ושכבי ליהוו סהדי עליך ושתק הוי הודאה בפני עדים דשתיקתו הוי קבלה דאיבעי ליה לאסוקי אדעתיה שיש שם עדים כי למה אמר עירי ושכבי ליהוו סהדי אם לא שהיו שם וכל כיוצא בזה אבל כשאמר לו עירי ושכבי הוי סהדי ואמר לו לא הרי מיחה בהדיא שלא יהיו עדים:


###### Tur, Choshen Mishpat 32:22
[Tur, Choshen Mishpat 32:22](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/32:22)

השוכר עדי שקר פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים: