## Tur, Choshen Mishpat

###### Tur, Choshen Mishpat 89:1
[Tur, Choshen Mishpat 89:1](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:1)

כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין (ס"א ולא נוטלין) אלא נשבעין להפטר:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:2
[Tur, Choshen Mishpat 89:2](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:2)

ואלו נשבעין ונוטלין. השכיר שעושה מלאכה אצל בע"ה ואומר לא פרעתני בין אם יאמר לו בע"ה פרעתיך כל שברך או קצתו נשבע השכיר בנקיטת חפץ כעין של תורה ונוטל:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:3
[Tur, Choshen Mishpat 89:3](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:3)

ובלבד שתהא הכפירה בשתי כסף וכ"כ הרמב"ם והראב"ד השיג עליו וכתב מה יעשה השכיר שהשכיר עצמו במעה ילך בפחי נפש ומסתברא כדברי הרמב"ם:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:4
[Tur, Choshen Mishpat 89:4](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:4)

ועוד כתב הרמב"ם אפילו אם השכיר קטן השכיר נשבע ונוטל והראב"ד השיג עליו וכתב ודאי אין משביעין לקטן אלא ישבע בע"ה אע"פ שתובעו קטן וראיתי בנוסחאות אפילו השוכר קטן השכיר נשבע ונוטל:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:5
[Tur, Choshen Mishpat 89:5](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:5)

ודוקא ששכרו בעדים ותבעו קודם שעבר זמנו דהיינו שכיר יום כל הלילה שלאחריו ושכיר לילה כל היום שלאחריו אבל שכרו שלא בעדים נאמן לומר פרעתיך בלא שבועה ופר"י דהיינו דוקא כשטוען פרעתיך כל שכרך דאז הוא נאמן במגו דלא שכרתיך ששתי הטענות שוות שיש בהם העזה אבל אם מודה מקצת ליכא מגו דלא אמרינן יהא נאמן במגו דאי בעי לומר לא שכרתיך מעולם דהוה ליה העזה הילכך אם טוען ברי שפרע קצת נשבע השכיר ונוטל ואם טוען ספק נוטל השכיר בלא שבועה אבל הרמב"ם כתב שאין חילוק שכתב שכרו שלא בעדים נאמן לומר נתתי לך שכרך וישבע בע"ה היסת שנתן או שבועת התורה כשמודה מקצת והכי מסתברא:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:6
[Tur, Choshen Mishpat 89:6](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:6)

ואם יש עד אחד ששכרו ובע"ה אומר שפרעו כתב הרמ"ה שצריך לישבע שבועה דאורייתא וה"ר ישעיה כתב שהשכיר נשבע ונוטל והרמב"ם כתב שעד אחד אינו כלום ונשבע בע"ה היסת ונפטר ומסתברא כדברי הרמ"ה:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:7
[Tur, Choshen Mishpat 89:7](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:7)

תבעו אחר שעבר זמנו אע"פ ששכרו בעדים המוציא מחבירו עליו הראיה ואם אין לו ראיה ישבע בע"ה ויפטר ואם יש עדים שתבעו בסוף זמנו ה"ז נשבע ונוטל אפילו עבר זמנו עד כדי משך זמנו כיצד היה עושה עמו ביום ב' עד הערב זמנו כל ליל ג' וביום ג' אינו נשבע ונוטל ואם יש עדים שתבעו בסוף ליל ג' הרי זה נשבע ונוטל כל יום ג' ומיום ג' ואילך אינו נשבע ונוטל וכתב הרמב"ם וכן אם הביא עדים שהיה תובע והולך עד סוף יום ד' ה"ז נשבע ונוטל כל יום ה':


###### Tur, Choshen Mishpat 89:8
[Tur, Choshen Mishpat 89:8](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:8)

בד"א ששכיר נשבע ונוטל כשחלוקים על הפרעון אבל אם חלוקים על הקציצה שהאומן אומר קצצת שנים ובע"ה אומר לא קצצתי לך אלא אחד בע"ה נשבע ונפטר לא שנא אם כופר בכל שאומר קצצתי לך ב' ופרעתיך לא שנא אם מודה מקצת שאומר נתתי לך אחד מהם נשבע כעין דאורייתא ונפטר וכתב הרמב"ם בד"א ששכרו בעדים ולא ידעו כמה קצץ לו וזה תבעו בזמנו וכן אם יש עדים שתבעו בסוף זמנו כדלעיל נשבע כעין דאורייתא אפילו אחר זמנו כדי משך זמנו אבל שכרו שלא בעדים ותבעו אחר זמנו אין בע"ה צריך לישבע אלא היסת שלא קצץ לו אלא מה שכבר נתן לו או שלא נשאר לו אצלו אלא מה שאומר לו במגו שלא שכרתיך כדין כל הטענות:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:9
[Tur, Choshen Mishpat 89:9](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:9)

הנותן טליתו לאומן והאומן אומר ב' קצצת לי ובע"ה אומר לא קצצתי לך אלא אחד אם הטלית ביד האומן ויכול לטעון עליה לקוח הוא בידי כאשר יתבאר בחזקת האומן בעה"י נאמן לטעון עליה עד כדי דמיה ומיהו צריך לישבע בנקיטת חפץ אע"ג דאילו משתבע לקוח הוא בידי לא היה נשבע אלא היסת ואם אין הטלית בידו או שאין לו בו חזקה שאינו נאמן לטעון לקוח הוא בידי המע"ה ואם אין לו ראיה נשבע בע"ה היסת אם הוא כופר בכל ודאורייתא אם מודה מקצת:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:10
[Tur, Choshen Mishpat 89:10](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:10)

ואע"פ שמגלגלין שבועה כאשר אפרש בע"ה אין מגלגלין על שבועת שכיר:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:11
[Tur, Choshen Mishpat 89:11](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:11)

לשון הרמב"ם ז"ל שכיר שבא לישבע אין מחמירין עליו ואין מגלגלין עליו כלל אלא נשבע שלא נטל ויטול. וכל הנשבעין אין מקילין עליהן חוץ משכיר שמקילין עליו ופותחין לו תחילה ואומרים לו אל תצער עצמך השבע וטול:


###### Tur, Choshen Mishpat 89:12
[Tur, Choshen Mishpat 89:12](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/89:12)

ואפילו היה שכרו פרוטה אחת ובע"ה אומר נתתיה לך לא יטול אלא בשבועה: