## Tur, Choshen Mishpat

###### Tur, Choshen Mishpat 92:1
[Tur, Choshen Mishpat 92:1](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:1)

החשוד על השבועה אין משביעין אותו לא שבועה של תורה ולא שבועה של דבריהם ואפילו אם אמר התובע אקבל שבועתו אע"פ שהוא חשוד אין שומעין לו :


###### Tur, Choshen Mishpat 92:2
[Tur, Choshen Mishpat 92:2](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:2)

ונקרא חשוד מי שנשבע לשקר אחד שבועת עדות ואחד שבועת הפקדון ושבועת שוא וביטוי:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:3
[Tur, Choshen Mishpat 92:3](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:3)

ופרש"י דוקא אכלתי ולא אכלתי שבשעה שנשבע מוציא שבועת שקר מפיו אבל אם נשבע שלא יאכל ועבר עליו ואכל אינו נקרא בכך חשוד על שבועת שקר להוציא שבועת שקר מפיו ולפ"ז העובר על החרם שגוזרין הציבור אינו נקרא חשוד וכן כתב הרמ"ה וכ"כ הרמב"ם וכן דעת רב אלפס אבל ר"ת פי' אפילו העובר על החרם נקרא חשוד וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:4
[Tur, Choshen Mishpat 92:4](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:4)

וכן הפסול לעדות מחמת עבירה בין בעבירה של תורה כגון מלוה בריבית או אוכל נבילות וכיוצא בו בין של דבריהם כגון מפריחי יונים ומשחקי בקוביא נקרא חשוד:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:5
[Tur, Choshen Mishpat 92:5](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:5)

וכן מי שחשוד ליקח ממון חבירו חשוד על השבועה ודוקא שיש עדים שלקח ממון חבירו אבל בלא עדים אי אפשר להיות חשוד דשמא מלוה ישנה יש לו עליו שבשבילו תפש אותו:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:6
[Tur, Choshen Mishpat 92:6](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:6)

התובע לחבירו מלוה שהלוהו וכפר אע"פ שמביא עדים להכחישו אפילו הכי אינו חשוד כל זמן שלא נשבע:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:7
[Tur, Choshen Mishpat 92:7](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:7)

אבל הכופר בפקדון הוי חשוד אף ע"פ שלא נשבע וכגון שיש עדים שראוהו בידו בשעה שכפר הא לאו הכי לא:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:8
[Tur, Choshen Mishpat 92:8](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:8)

כתב הרמב"ם אין אדם נעשה חשוד עד שבאין עליו עדים שעבר עבירה שנפסל בה אבל המודה מעצמו שהוא חשוד ושעבר עבירה שנפסל בה אע"פ שחושדין אותו ואין ראוי לעשותו עד לכתחילה אם נתחייב שבועה משביעין אותו שהרי אומרים לו אם אתה אומר אמת השבע ולא מפני שעברת עבירה אסור לישבע לך באמת ואם שקר אתה אומר הודה לבעל דינך וכתב הרמ"ה אבל אי ניחא ליה לתובע לישבע וליטול כי אמר נתבע חשוד אני נשבע ונוטל וה"מ דלא מהימן למימר חשוד אני בשבועה בנשבע ונפטר אבל בנשבע ונוטל נאמן דהא לחיוביה נפשיה ממונא קאתי והודאת בעל דין כמאה עדים דמי:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:9
[Tur, Choshen Mishpat 92:9](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:9)

תשובה לא"א הרא"ש ז"ל ששאלת ראובן נתחייב שבועה לשמעון ושאל שמעון שיחרימו בבית הכנסת על מי שיודע אם ראובן עבר על השבועה כדי לפסלנו חלילה וחס לא תהא כזאת בישראל לבייש בן ברית ברבים ואף התובע החרם ראוי לנזיפה שהוציא עליו לעז והזכיר עליו שם פסול:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:10
[Tur, Choshen Mishpat 92:10](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:10)

מי שנתחייב שבועה והוא חשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל אם טוען עליו טענת ודאי ואם שניהם חשודין פסק רב אלפס מתוך שאינו יכול לישבע משלם וכ"כ הרמב"ם ורבינו האי גאון כתב שיחלוקו וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל ולא אמרינן שמי שחשוד שכנגדו נשבע ונוטל אלא בשבועה דאורייתא אבל בשל דבריהם לא:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:11
[Tur, Choshen Mishpat 92:11](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:11)

וכתב הרמב"ם שומר שהוא חשוד וטוען שאבד הפקדון או נגנב אין שכנגדו יכול לישבע וליטול שהרי אינו טוענו ודאי שאכלו לפיכך אם טען בעל הפקדון לפני שלח יד בפקדוני או אכלו נשבע התובע כתקנת חכמים ונוטל:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:12
[Tur, Choshen Mishpat 92:12](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:12)

וה"ר ישעיה כתב נראה לפרש דכיון שהוא חייב שבועה דאורייתא ואינו יכול לישבע מפני שחשוד משלם שאם היה התובע טוען ודאי שלח בו יד הוינן משביעינן ליה ועכשיו שטען ספק הוא אינו יכול לישבע ושכנגדו מחויב שבועה ואין יכול לישבע ומשלם וכן דעת הרמ"ה:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:13
[Tur, Choshen Mishpat 92:13](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:13)

מי שנתחייב שבועה מדבריהם והוא חשוד אם הוא מהנשבעין ונוטלין אינו יכול לישבע וליטול וכתב רב אלפס שהנתבע פטור בלא שבועה ובעל העיטור כתב שנשבע היסת וכ"כ הרמב"ם וכתב עוד שבפוגם שטרו או היכא שהלוה טוען אישתבע לי שלא פרעתיך והמלוה חשוד נשבע הלוה היסת ונפטר והראב"ד השיג עליו וכתב שיטול המלוה בלא שבועה כיון ששטר מקוים בידו ואין לבטלו בשביל שבועה דרבנן וכ"כ הרמ"ה דגבי פוגם שטרו אם הוא חשוד נוטל בלא שבועה ובשאר נשבעין ונוטלין אם הם חשודים ישבע הנתבע היסת חוץ משכיר אם הוא חשוד ישבע בע"ה כעין של תורה:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:14
[Tur, Choshen Mishpat 92:14](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:14)

כתב הרמב"ם היה החשוד מן הנשבעים בטענת ספק אינו נשבע לפי שהוא חשוד ואין שכנגדו נשבע ונוטל שאין טוען טענת ודאי שישבע על טענתו:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:15
[Tur, Choshen Mishpat 92:15](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:15)

החשוד על השבועה ומוציא שטר על היתומים כיון שאין נפרעין מן היתומים אלא בשבועה והוא אינו יכול לישבע יפסיד כמו גבי מת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת מלוה שאין בני מלוה נפרעין מן הלוה כיון שאינן יכולין לישבע:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:16
[Tur, Choshen Mishpat 92:16](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:16)

מי שנתחייב שבועת היסת והיה התובע חשוד אין הנתבע יכול להפך עליו שבועה שהרי אינו יכול לישבע אלא ישלם או ישבע היסת ואין שומעין לזה לתלות בדבר שא"א וה"ז כמי שמהפך שבועתו על הקטן שאנו אומרים לו או השבע היסת או תשלם לו:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:17
[Tur, Choshen Mishpat 92:17](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:17)

מי שנתחייב שבועה בין של תורה בין של דבריהם ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא חשוד אין שבועתו שבועה ואם נשבע ונטל יחזור בעל דינו ויטול כל מה שנתן לו ואם נשבע ונפטר ישבע זה שכנגדו ויטול ממנו:


###### Tur, Choshen Mishpat 92:18
[Tur, Choshen Mishpat 92:18](https://torahapp.org/share/book/Tur/s/Choshen%20Mishpat/r/92:18)

לעולם דנין כזה לחשוד עד שילקה בב"ד ואם היו עדים שלקה על ידם ועשה תשובה חוזר לכשרותו בין לעדות בין לשבועה: