## Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 109

###### Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:1
[Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:1](https://torahapp.org/share/book/Turei%20Zahav%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/109:1)

חד בתרי בטל. דכתיב אחרי רבים להטות ולא החמירו רבנן להצריך ס' כיון שאינה ראוייה להתכבד רק שהחמירו שלא יאכל שלשתן כא' דהא ממה נפשך אוכל האיסור באותה אכילה:


###### Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:2
[Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:2](https://torahapp.org/share/book/Turei%20Zahav%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/109:2)

**כשנתערב במינו.**דבמינו אפי' בלח בלח אין צריך ס' רק מדרבנן כמ"ש סי' צ"ח ס"ח ביבש אפי' מדרבנן לא החמירו אבל באינו מינו שמן התורה צריך בלח בלח ששים כיון שיש נתינת טעם) ע"כ החמירו רבנן גם ביבש להצריך ס' שלא יבוא לידי איסור דאורייתא בבישול) וקשה לי קודם הבישול נתבטל ברוב ואי בעי שרי למיכליה מדאורייתא ונעשה כהיתר גמור ולמה יאסר אח"כ מן התורה בבישול ומ"ש מההיא דסי' צ"ח בסעיף ב' בנתערב במינו ואינו מינו דאמרינן מינו רבה עליו ואין איסור במה שיתן האיסור אח"כ טעם באינו מינו כיון שכבר נעשה היתר ומן התורה אין צריך ס' ה"נ נימא הכי וי"ל דשם אע"פ שגם האיסור נ"ט לאינו מינו מ"מ אין הטעם נרגש בפני עצמו משא"כ בדין זה שטעם האיסור נרגש בפני עצמו:


###### Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:3
[Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:3](https://torahapp.org/share/book/Turei%20Zahav%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/109:3)

**ואין בו משום מבטל איסור.**כיון שכל אחד בפני עצמו מותר אין כאן איסור:


###### Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:4
[Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 109:4](https://torahapp.org/share/book/Turei%20Zahav%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/109:4)

**וי"א אם נודע כו'.**משום דכבר נקרא עליו שם היתר: