## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property Chapter 2

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 2:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/2:1:1)

**האומר**כו' ערך לבי כו'. הנה בגמ' כאן דף כ' ע"א אמר דאיצטריך לאתויי מארכובה ולמעלה דג"ז הוה כמו ערך כולו ורבינו לא הביא זה כאן וכ"כ בזה בח"א דס"ל דזה רק גרם שימות ולא איתרבי זה מנפשות וע' בנזיר דף כ"א ע"ב ובתמורה דף י"א ע"ב וכ"מ בזה. וע' ב"מ דף קי"ד ע"א בתוס' ד"ה מה ע"ש וע' בתוס' תמורה דף כ"ו ע"א ד"ה האומר מה דמחלקים בין חציי לאבר שהנשמה תלויה בו ונ"מ דהא קי"ל דגבי כבד לא הוי טריפה רק עד שלא ישתיר בו שיעור ויהי' נ"מ אם אמר ערך חצי כבדי עלי דאם נימא דחצי עדיף י"ל דבכ"מ מעריך חצי וע' תוס' גיטין דף מ"ב ע"א ד"ה חצי ובהך דסוטה דף מ"ג ע"ב גבי כרם של ב' שותפים דאינו חוזר ובירוש' שם גבי בית של ב' שותפים ובירוש' שביעית פ"י גבי פרוזבול דאמר שם כל קלח וקלח של שותפות הוא וע' חולין דף קל"ה ע"ב ברש"י ד"ה ואבע"א גבי צאן ע"ש ובמש"כ רבינו בפהמ"ש דמאי פ"ו מ"ח דס"ל דיש רשות לשותף לאמר טול זה כנגד זה וע' בכורות דף נ"ו ע"ב וב"ב דף י"ב ע"ב. וע' בחולין דף ל"ח גבי שחטו לאכול כו' חצר כבד כו' וכ"כ בזה וע"ש דף קל"ג ע"ב גבי שותף בראש כו' רק שם דבירר דרק בראש אבל אם אמר שיהא לו חלק אף באחד מאלף בבהמה פטור מכל המתנות ועמש"כ רבינו בהל' בכורים פי"ב הט"ו ה"נ כן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 2:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/2:3:1)

**האומר**דמי וכו'. כ"כ דמבואר בגמ' כאן דף י"ח ע"א דאזלינן בתר שעת נתינה ע"ש והנה רבינו לא הביא זה וע"ש בתוס'. ובתוס' ב"ק דף ס"ו ע"א וע' בתוס' ב"ק פ"ג דמבואר שם דגבי נזקין אזלינן בתר שעת הנזק. אך באמת י"ל דרבינו ס"ל דהך שיתן כשעת נתינה ר"ל לאפוקי אם מת קודם השומא וזהו מה דמבואר במשנה והובא כבר לעיל פ"א הכ"ב. ויהיה נ"מ בזה להך דין דלק' ה"ה גבי האומר משקלי עלי דאם נימא דהטעם משום דאין עליו תורת דמים וא"כ זה לא שייך רק גבי דמי עלי ואדרבה גבי משקל י"ל דחמיר יותר לאחר מיתה משום דמת משקלו יותר כמבואר בגיטין דף נ"ו ע"ב ותוס' כאן דף י"ט ע"ב. אבל אם נימא דכ"ז שלא שקל אותו אין עליו חיוב כלל שוב י"ל דגם גבי משקל כן גם י"ל דשוב אינו נקרא משקלו. אך מלשון רבינו לק' ה"ח מוכח דהיורשים חייבים גבי משקלי ומשמע שם דקאי אהאומר משקלי עלי ע"ש והוה כמו האומר דמי בהמה זו עלי דאף אם מתה צריך ליתן דמיה וכמש"כ לעיל. והנה באמת לכא' י"ל דרק גבי דמי עלי דזה צריך אומד בעשרה דזה הוה שומת בי"ד וע' מש"כ רבינו לק' פ"ח ה"ב אבל גבי משקלי עלי זה לא הוה רק גילוי מילתא וכמו דאמרינן כאן דף כ' מי איכא דלא שוי ד' זוזי וה"נ גבי משקל כה"ג דלא הוי אלא גילוי מילתא וכע' דאמרינן בב"ב דף פ"ד ע"ב גבי פסק ולא מדד וכ"מ ובזה י"ל אמאי ס"ל לרבינו בה"ח דגבי יורשים די בפחות שבלשונות דהא מבואר במנחות דף ק"ח ע"ב או שאמר לו אבא ושם לא ר"ל כפירש"י שהקדיש אחד מהם דא"כ איך די בהגדול ניחוש ג"כ לבינוני ע"ש וע"כ דר"ל דקיבל עליו להקדיש ומ"מ אמרינן דגם בזה צריך להקדיש הגדול וע' במש"כ רבינו בהל' מעש"ש פ"ו ה"ד. וכן אמאי לא כתב רבינו זה על ה"י כאן אך הטעם כך דס"ל דגבי מת לא שייכא הני לשונות דה"ח רק מ"מ ס"ל כמש"כ מי איכא גברא דלא שקיל כך וכך וכאן לא שייך תירוץ הגמ' דבעי אומדנא דכאן לא מעכב זה דהוה רק גילוי מילתא ולכך נותן כפחות שבלשונות וע' בגיטין דף י"ג ע"א אי חישינן למנה קבור ובשם דף ס"ו ע"א גבי גניבא ודמי חמרא ע"ש ברש"י ותוס' ור"ן וב"ב דף קמ"ח ע"ב ובתוס' שם וא"כ לפ"ז אם אמר על אחר כה"ג ומת גם היורשים צריכים ליתן לחומרא:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 2:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/2:14:1)

**שתי**לשכות כו' הוצרכו כו'. ע' בהשגות וע' בתוספתא פ"ז דתמורה ומש"כ רבינו לק' בהל' תמורה פ"ד הי"א ובמה דפליגי בכתובות דף ק"ו אם כלי שרת הוי כצורך קרבן או צורך בית ומשני שם דצורך קרבן הוא ומ"מ אם הותירו קדשי בה"ב עושין מהן כלי שרת דהיינו צורך קרבן וע' במש"כ רבינו בספ"ד מהל' שקלים ובמש"כ שם וע' במה דס"ל לרבינו שם דמזבח נעשה משירי לשכה משום דס"ל דצורך קרבן דלא ס"ל כר' יהודה בזבחים דף נ"ט דמקריבים על הרצפה ולכך ס"ל דבנין המזבח ובדק הבית הוה ב' דברים כמבואר בסוף הל' שקלים ובהל' תמורה וע' בירוש' ספ"ו דשקלים מין ספות כסף כו' ר"ל דאין עושין מכלים של מזבח לבדק הבית וע' מש"כ רש"י תמורה דף כ"ג ע"ב על הך דוזהב לכפורת ובתו"י יומא דף נ"ה ע"ש אך י"ל דכפורת ג"כ צורך קרבן הוא דהא מזין עליו ביוהכ"פ וע' ביומא דף נ"ה ובירוש' שם דהוה מחלוקת אם היו נוגעים הדמים בעצם הכפורת או לא וע' בתמורה דף ל' ע"ב בהך דריבר"י גבי רקועין אם עושין מאתנן וע' במנחות דף צ"ט ע"א דגופו של מזבח עדיף מכלי שרת וע' תוס' יומא דף מ"ו ודף מ"ח אם מחתה הוה כלי שרת ותו"י שם דף מ"ז ודף נ"ג ותוס' חגיגה דף כ"ג ע"ב. אך י"ל דמזבח של משה שאני דהוא היה כלי שרת לא רצפה לבד כמבואר בזבחים דף ס' ע"א ונמשח וע' תוס' שם דף נ"ט ע"א וברש"י שם דף כ"ז ע"ב ד"ה הא רצפה וע' בסוף חגיגה גבי המזבחות ע"ש ולכך מבואר בזבחים דף ס"א בתוס' ד"ה אע"פ דיש שם מזבח עליו אף בשעת נסיעה וע' בירוש' ספ"ד דיומא דהוי מחלוקת בזה והטעם משום דהמזבח של משה לא בעי שיהא אטום באדמה דהוא כלי ולא בנין וע' בע"ז דף נ"ב ע"ב בתוס' ד"ה כיון דכלים יש עליהם שם תקרובת והוא מהך טעם דהוה צורך קרבן ושם דף נ' ע"ב בתוס' ודף מ"ז ע"א גבי כלי שיר דהוי מכשירי קרבן ולכך אמרינן בכתובות דף ק"ו ע"א דפרוכת היו נוטלין שכר אריגתו מתרומת הלשכה משום דהני לצניעותא עבידי כמבואר בזבחים דף נ"ה ע"ב והוי לצורך קרבן כדי שיוכל לאכול קדשים כמבואר שם וכן מבואר בירוש' שקלים פ"ד וע' במעילה דף ט' ע"ב במה דאמר כל קרבנות המזבח למזבח ע"ש ברש"י ולכא' הא זה הוי כמו מה דאמר שם גבי קרבנות ציבור אך כונת רש"י כך דע' בתוספתא דמעילה ספ"ג דנקט הקדש מזבח ור"ל כשיטת רבינו דאם נהנה מדבר שהוקדש לצורך מזבח יביאו ג"כ לצורך מזבח ולא לצורך בדה"ב זהו כונת רש"י ג"כ וע' במש"כ רש"י כריתות דף כ"ב ע"א וכ"כ בזה ובאמת יש דבר אחד דהוה כלי שרת של מזבח וכלי שיר לשיטת רש"י ערכין דף י' ע"ב גבי מגרפה ועיין תמיד דף ל"ג ע"א ודף ל' ע"ב ובפה"מ שם ועיין תמיד שם דעל הבזיך של קטורת היתה מטולטלת אחת של בגד וע' בחולין קל"ח ע"א גבי כדי לעשות בגד קטן ואמאי לא מוקי לה על זה וי"ל דזה ג"כ הוה צורך קרבן דמזבח הפנימי ובאמת נראה לי דזה בכלל בגדי השרד ע"ש דף קל"ז ע"א וביומא דף ע"ב וברמב"ן ז"ל וע' ביומא דף מ"ד ע"ב גבי ניאשתיק וע' מש"כ התוס' זבחים דף נ"ט ע"ב דהפרים שהתנדבו הנשיאים למשכן הקריבם שלמה למזבח והוא כשיטת רבינו וע' בתענית דף כ"ז ע"א דכלי שיר מעכבין את הקרבן ומשמע דאף אם נימא דאין שיר מעכב את הקרבן מ"מ הכלים צריכים שיהיו וע' במש"כ רש"י עירובין דף ק"ב ע"ב גבי נימת כינור שנפסקה דכתב שם דהוה רק כמו מכשירין ולכא' ל"ל לאמר זה הא תיקון הכלי הוי מכשיר אבל באמת מוכח שם דף ק"ג ע"א דלענין שיר אינו יכול לשיר בה אם קושרה ע' בזבחים דף פ"ח גבי כלי שרת דאין מתקנין אותם ובירוש' פ"ז דשבת דלא היה שום קשר בכלי המשכן וכמבואר בגמ' שם דף ע"ד ע"ב השתא כו' אך מ"מ לענין זה שצריך להיות במקדש הני כלים לענין זה מהני אם קשרן וכן מוכח בירוש' עירובין שם וע' בתו"כ פ' אחרי דמרבה דאין מחללין יו"כ לתקן בגדי כהונה אף דהוי מכשירי קרבן ופליג על רש"י דכאן וע' בסוף עירובין דרק שבות התירו וע"ש ברש"י: