## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce Chapter 11

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:4:1)

**ואינה צריכה בדיקה כו'.** הנה מלשון רבינו נראה דאף הך חזקה דרבא בסתם אף דלא נבדקה הוא רק לשל תורה אבל לשל דבריהם לא ונ"מ דאפשר דהא דאמרינן דאם בדקו ולא מצאו דחיישינן גבי קדושי תורה זה רק שעכ"פ מצאו גומא אחת דבזמן הגמ' בקיאים בגומות עיין תוס' ב"ב ד' קנ"ו ע"א ונדה ד' נ"ב ע"ב וגם הא דקי"ל דגומות אעפ"י שאין שערות הוא משום דאמרינן שנשרו כמש"כ לעיל בפ"ב מהלכות אישות רק דצריך ב' גומות אבל לספק די אף באחת ועיין בשאלתות סוף פ' בחקותי מפרש שם דגם הגומא נפשטת ע"ש ועיין ברמב"ן במלחמות פ"א דחולין מבואר שם דס"ל דחזקה דרבא הוה חזקה גמורה והבדיקה הוא רק חומרא ובזה א"ש הך דיבמות ד' ק"ה ע"ב גבי הך דאבדן דאמר ליה רבי דלר"י א"צ לבודקה אף לכתחלה וע"ש בתוס' ד"ה קטנה ובכורות דף י"ט ע"ב וע"ש ד' ס"א ע"ב מבואר להדיא דאף למ"ד דקטנה מתייבמת מ"מ אינה חולצת וכן מבואר בתוספתא כאן פי"ב דלרבנן רק דיעבד דהיינו ר"י והא דלא אצרכה כאן לבדוק משום דאיירי דהגיעה לכלל שנים ובדרבנן סמכינן לכתחלה אחזקה דרבא וכמש"כ ובאמת לפי שיטת רבינו מה דאמר שם דלר"י תחלוץ משתגיע לעונת נדרים היינו בת י"ב שנה ולא הביאה שתי שערות כמש"כ וא"כ י"ל דגם נתקדשה רק קדושין דרבנן יכול ליתן לה חליצה בלא בדיקה לכשתגדיל ועיין בהך דב"ב ד' קנ"ו ע"א דשם מיירי בקדושין דרבנן כדמוכח שם מדברי התוס' ד"ה ולגירושין ומ"מ לחליצה בעי בדיקה ולא סמכינן אחזקה דרבא אף בדרבנן ועיין בתוס' שם ד' קנ"ד ע"ב גבי הך דבני ברק מבואר ג"כ דס"ל דחזקה דרבא הוה חזקה גמורה, ועיין בנדה ד' מ"ח ע"ב גבי הך דאמר שם נשים בודקות אותה דכתב שם רש"י דע"כ ר"ל לאחר הפרק ולחליצה דאל"כ מהו הפעולה שבודקות אותה הא חיישינן שמא נשרו ואמאי לא מוקי כגון דלא בעל אך י"ל דר"י ור"ש לשיטתם ד' נ"ב דיכול למאן ועי' בירוש' רפ"א דיבמות, אך י"ל דאז נשים נאמנות וכן מה דאמר שם דאינם נאמנות לומר גדולה היא שתחלוץ דלענין דרבנן נאמנות, וע' תוס' עירובין ד' ה' ע"ב ד"ה וספק ע"ש דרק משום טרחא גדולה א"צ בספק דבריהם אך שם ליכא חזקה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:4:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:4:2)

[השמטה**במש"כ גבי חזקה דרבא. גם**מדברי רבינו לעיל בהלכות אישות פ"ב הי"ג גבי סריס אדם מוכח כן דרק היכא דאפשר לברר אז לא סמכינן אחזקה דרבא ע"ש: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:14:1)

**ובכלל לאו זה כו'.** עיין בכסף משנה מש"כ על הך דלקמן סוף פ"א מהל' אס"ב ומה שתירץ שם והנה כן מוכח לקמן מדברי רבינו ז"ל דכמו דגבי מחזיר גרושתו צריך שיהיה הקדושין והנשואין בעבירה כן גבי סוטה אינו לוקה עד שיהא גם הקדושין בעבירה אבל בשאר חייבי לאוין לדברי רבינו רק בלא קדושין אינו לוקה אבל מ"מ אף אם היו הקדושין בהיתר אין נ"מ ועיין בהך דיבמות ד' ס"ט ע"א מה דאמר שם ואימא עד דאיכא הויה וביאה ר"ל כיון דשאר חייבי לאוין לא לקי עד שיהא הויה וביאה לא לפסול ג"כ, ועיין בירושלמי קדושין פ"ג ה"א דאמר שם דאם הוסיף בה השני קנין גמור ואח"כ גירשה אסורה לראשון משום לאו דלא יוכל ע"ש אף דקדושין של הראשון היו בהיתר קודם הקדושין של שני וא"כ מוכח דלא כנ"ל ובאמת זה נ"מ בשינוי הגירסות שבין רש"י לתוס' בקדושין ד' ע"ח ע"א אם יליף מן דרך לקוחין אסרה תורה או מן דרך הויה אסרה תורה דזה ר"ל שהעבירה ג"כ בלקוחין ושניהם גומרין העבירה וזה ר"ל דצריכה רק שתהא לקוחה אף דהלקוחין היו בהיתר וכמש"כ:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:15:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:15:1)

**חרש כו' אבל כו'.** עיין בהשגות ועיין בה"ה מה שהביא ראיה מהירושלמי ממה דאמר גירש מותרת להנשא לראשון, אך זה אינו ראיה כלל דשם ר"ל כמו הך דפליגי רבינו והר"א ז"ל לעיל בהל' אישות פ"ד ה"ט והטעם כמש"כ הרב בעל המאור ז"ל בהך דיבמות ד' צ"ב ע"ב דאם נימא דקדושין תופסין ביבמה וצריכה גט מותרת להתייבם דשם אין חשש שמא יאמרו דכבר חלץ לה וה"נ כן גבי אשת חרש משא"כ בדין של רבינו ואף אם נגרוס בירושלמי כשיטת רבינו אין ראיה כלל מהירוש' דהירושלמי לשיטתיה דס"ל דחרש אין לו קנין כלל באשה אפילו מדרבנן רק צריך גט זה הויא תקנה ולכך ס"ל בהירושלמי פ"ז דבת כהן שנשאת לחרש ישראל מותרת לאכול בתרומה משא"כ לדידן י"ל ג"כ דאסורה לחזור לראשון:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:21:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:21:1)

**שפחה שנשתחררה.** עיין בדברי ה"ה, והטעם דס"ל לרבינו דזה בכלל גזירה דצריך להמתין ולא מטעם הבחנה רק זה הוא דין וזהו מה דר"ל בגמ' שם ד' מ"ב ע"ב הלכה כר"מ בגזירותיו ר"ל דהגזירה היא על הדבר לא על האדם העושה הדבר דאז יש לחלק בין קטנה לגדולה משא"כ אם הגזירה הוא על הדבר, ועיין בהך דכתובות דף ס' ע"ב בהך דמינקת ע"ש בתוס' ד"ה ואמר, ועיין בירושלמי פ"ד דיבמות דאמר שם דר"מ חשש לגיטין, ועיין בדמאי פ"ב ה"ה גבי מדה גסה ומדה דקה דר"מ אזיל בתר הדבר ולא בתר עושה הדבר, ועיין רש"י שבת דף ג' ע"ב ד"ה בשוגג מה דמחלק שם בין קנס לגזירה ור"ל ג"כ כן דקנס שייך רק על האדם העושה וגזירה הוא על הדבר בעצמו וא"א לחלק ועי' בהך דשבת דף מ' ע"א ש"מ האי מאן דעבר כו' ותוס' ריש פ"ק דכתובות ד"ה ותנשא ושם דף ה' ע"א ועיין בהך דפסחים ד' י"א ע"א ע"ש דרבנן אזלי בתר הדבר, ויהיה נ"מ להך דין דהלכה כ"ב גבי ממאנת אם ר"ל משום דהמיאון מפקיע הקדושין והוה כזנות בעלמא וכמו דאמרינן ביבמות דף ק"ח ע"ב ע"ש או משום דהגט משוה לה כקדושין, ועיין בהך דקדושין ד' מ"ה ע"א בתוס' ד"ה אלא ע"ש ונ"מ כגון קטנה שנשאת בקדושי מיאון ונתאלמנה אם צריכה להמתין ג' חדשים והך דהלכה כ' שם ר"ל בנשואי קטנה דאורייתא דהיינו ע"י אביה, ועיין מש"כ התוס' גיטין דף צ' ע"א ד"ה והלכתא ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:21:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:21:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:21:2)

**וכן יפת תואר.** כן מבואר בתוספתא דיבמות פ"ו דמדרבנן צריכה ג' חדשים לד"ה, ועיין בספרי פ' תצא דלא משמע כן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:24:1)

**המארס כו'.** עיין בהשגות ועיין בתוס' סוטה דכ"ד ע"א ד"ה ושאר ועיין בהך דנדרים ד"כ ע"א ומש"כ הרמב"ן ז"ל בתולדות האדם גבי אבילות כה"ג ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:25:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:25:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:25:1)

**ואעפ"י כו'.** שמא יזיק, עיין בכס"מ אך באמת צ"ל דס"ל לרבינו דמה דאמר שם דלמא איעברה ומיעכר חלבה כו', ר"ל כך דהחשש משום דחסא נשאר דאמר דחייסה עליה ר"ל האשה ואינה מנחת להזיק הולד אך דחיישא דלמא איעברה והיא נצרכת לתבוע ליורשין בב"ד והורגת את בנה ר"ל שוב אינה מקפדת ג"כ ונשאר החשש משום דחסא וא"ש לשון והורגת:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:25:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:25:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:25:2)

**ומניקה.** עיין במש"כ רבינו ז"ל בפה"מ פ"ז דגיטין על הך דד' ע"ה ע"ב מבואר שם דאם האשה הוה יורשת בנה כמו הך דב"ב ד' קמ"ד ע"א י"ל דאז לא גזרו הך דין של מניקה מחמת הך דכתובות ד' ק"ב ע"ש ועי' בע"ז ד' כ"ו ע"א דלא מהניא אפילו עדים ע"ש גבי עכו"ם:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:27:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:27:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:27:1)

**מת בנה.** עיין בירושלמי סוטה פ"ד דס"ל כמר בר רב אשי בגמ' דילן דאפילו מת אסור, ובזה יש לבאר דברי הירושלמי פ"א דמו"ק ס' ה"ה לא ישא אדם אשה שיש לה בנים אפילו בקבר ע"ש ור"ל כגון מינקת שמת בנה, והך מעשה שאירע ר"ל כהך דכתובות דף ס' ע"ב דהוה עובדא וחנקתיה, וע' ברמב"ן בתורת האדם מה שדחק בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:28:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 11:28:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/11:28:1)

**עבר ונשא כו'.** עיין בתוס' כאן ד"ה ולא בשם מהר"י מאורלייניש ע"ש. והנה באמת לפי מה דר"ל שם בגמ' דר"א ס"ל כר"מ דלא יחזיר עולמית ועיין בתוס' סוטה ד' כ"ה ע"ב ד"ה מיתיבי מש"כ בשם התוספתא משמע דר"א ס"ל כרבנן דיכול להפרישה ע"ש וצ"ל דר"א לשיטתיה אזיל דס"ל ביבמות ד' ל"ד ע"ב דכל מינקת צריך לשמש במוך לכן לא חש כל כך ואף דר"מ ס"ל ג"כ כן שם ד' י"ב ע"ב וכ"מ ומ"מ קנס ר"מ לטעמיה דס"ל דזה תקנה כמו גבי ג' חדשים ולא משום גדר ולד ועי' בירוש' פ"ד דיבמות וכ"כ בזה: