## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce Chapter 9

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:3:1)

**במקום שאינו רה"ר כו'.** עי' בה"ה מ"ש מהך דמכירה אך באמת כך דכאן כיון שהיא הלכה והניחתו בצדי רה"ר קנתה את המקום כמש"כ התוס' קדושין דף כ"ה ע"ב בד"ה בהמה גסה גבי סימטא בשם רשב"א ועי' תוס' ב"מ דף צ"ט ע"א ד"ה כיון ע"ש משא"כ בהל' מכירה דשם הלכה הפרה בעצמה לאגם וא"כ לא קנתה המקום לכך אינה ברשותו ולא קנה וא"ש, לכך צריך דוקא מעכשיו, ועי' מש"כ התוס' יבמות דף צ"ג ע"ש ומש"כ ה"ה ז"ל בפ"ב מהל' מכירה ה"ט ע"ש, ושם ר"ל דאם תוך ל' נכנסה לרשות אחר אף דאח"כ ביום ל' היתה ברשותו י"ל דזה דומה להירושלמי ריש פ"ג דקדושין דאם קידשה לאחר ל' ותוך ל' נתקדשה לאחר ומת השני ג"כ בתוך ל' אם חלו קדושי ראשון דהירושלמי ס"ל שם דחלה. ועי' שם בר"ן ובראשונים דפליגי בזה, וה"נ כן, ועי' בירושלמי פ"ג דב"ב ה"ו המוכר לחבירו ונתעצל לוקח כו', וירד המוכר והחזיק נתבטל המכירה ועי' בהך דעירובין דף ס"ח ע"ב גבי ביטל רשות כה"ג וע"ש בירושלמי פ"ו:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:5:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:5:1)

**ומה בין המגרש על תנאי כו'.** ולענין אם יש לבעל פירות עי' בהך דגיטין דף ע"ג ע"ב, וע"ש בירושלמי, ועי' מש"כ בזה בפ"א מהל' נחלות וגם א"כ הוה הגט מוקדם ולא שייך כאן למימר כמו גבי גיטין הבאים ממדינת הים דהתם קלא אית ליה והכא ליכא קול ועי' מש"כ בסוף הל' זכיה ומתנה פי"ב הט"ו ע"ש בזה. והנה רבינו ז"ל כאן וכן לעיל בפ"ח ה"א ס"ל דגבי גט הוה תנאי לא בעצם הדבר דאל"כ הוה שיור רק דס"ל דתנאי הוה מלתא אחריתי ומ"מ אם עבר התנאי נתבטל הגט ועיין במש"כ רבינו ז"ל בהל' מכירה פי"א הי"א גבי מכירה דאף דהתנאי קיים מ"מ אין בזה חשש ריבית ועי' בירושלמי קדושין פ"ג ה"ד ר"א אומר מקודשת אפי' בעדים ר"ל אם אמר כן בעדים רק לא לשם תנאי וכ"כ בזה, אך כאן הוה תנאי רק לא בעצם ועי' מש"כ בזה לעיל בהל' אישות פ"ד הי"ו ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:9:1)

**התנה עליה כו'.** עי' בה"ה מש"כ שם בשם הרמב"ן בענין תנאי ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפה"מ גיטין פ"ד מ"א ושם דף ל"ג ע"א ועי' מש"כ הר"ן ז"ל בנדרים דף ע"ג ע"א ד"ה סבר ע"ש, ועי' מש"כ הרא"ש ז"ל במס' ב"ב פ"א על הך דאם יש עדים שמחל על היזק ראיה דשם כבר נתחייב ומהני מחילה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:18:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:18:1)

**אמר לה כו' ועמד והלך כו'.** עי' בהל' רוצח פ"ד ה"ג וה"ד דס"ל על הך דסנהדרין דף ע"ח דאם לא הבריא לגמרי רק הקל אין אומדין אותו רק אם הבריא לגמרי משמע דס"ל דכל זמן שלא הבריא עדיין הוא מחמת חולי הראשון ומה דאמרינן בסנהדרין דף ע"ח שרגלים לדבר קאי את"ק וכשיטת הירושלמי. אך עי' בתוספתא דב"ק פ"ט מבואר דלא כשיטת רבינו, ועי' בהך דב"ק דף פ"ה ע"א גבי נסתרה המכה אף שהבריא לגמרי, ועי' שם דף צ"א ע"א גבי הך משמיא מרחמי עליה אך באמת כאן ר"ל רבינו הך אומדין אותו כו', ר"ל אם החולי שמת בו הוא מין חולה הראשון ולא מין חלאת אחר אף שבאמת נתרפא לגמרי בינתים, ועי' בזה בר"ן כאן ובהך דנדרים דף מ"ז ע"א גבי בית זה ונפל ובסוכה דף כ"ז ע"ב וכ"מ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:20:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:20:1)

**חולה שרצה כו'.** עי' בה"ה ז"ל מ"ש שם וצ"ל כך דכיון דחזינן שרוצה שתהיה מגורשת אמרינן דכונתו עם גמר מיתה ולא לאחר מיתה וכשיטת אביי בהך דב"ב דף קל"ז ע"א ולא לאחר מיתה, וכעין זה אמרינן בירושלמי פ"י דכתובות ה"א למה זה דומה לאחד שלוה מחבירו כו', ר"ל דהשיעבוד בא בב"א ולא למפרע ולא לאחר כך, ועי' בירושלמי דגיטין פ"ז ה"ג גבי אם מתי דר"ל ג"כ כה"ג, ועי' בהך דנדרים דף ע"ט ע"ב בר"ן ד"ה אי לימא אם ר"ל שהנדר חל אחר שתעבור או קודם אם תעבור, ועי' בירושלמי שם מה דמחלק בין אמר אם אצא מרשותך בין אמר לכשאצא ע"ש ור"ל ג"כ כה"ג לא משום דאם משמע למפרע, ועי' מש"כ הר"ן ז"ל בשבועות פ"ג על הך דדף כ"ח ע"א דהטעם דגבי גט שאני משום שמגרש בקושי ע"ש, וכאן כיון דמגרש שלא תפול קמיה יבם לא אמרינן כמו דאמרינן בריש פ"ק דכתובות שאני התם דלא כו', וגם כיון דזה הוה תקנה דאמרינן אתקין שמואל בגיטא דשכ"מ וכדי שלא תפול קמיה יבם אמרינן דהנותן דעתיה כמו שתקנו חכמים וכמו שכ' התוס' בגיטין דף ט' ע"א ד"ה ואינו חוזר דגבי ש"מ אמרינן דסתמא דעתיה כמו שיאמרו חכמים ועי' שם בתוס' דף י"ד ע"ב ד"ה הא, ועי' בהך דב"ב דף קמ"ו ע"ב מאן תנא דאזלינן כו', ר"ל אומדנא מה שחכמים אמדו דעת כל אדם ושוב הנותן דעתו כמו חכמים וכן ר"ל הך דכתובות דף צ"ה ע"ב גבי אומדנא דר"ל ג"כ של חכמים לא של דעת הנותן, וא"ש מש"ה התוס' שם ד"ה שאם מ"ט לא הביאו מהך דשמואל דאזיל בתר שודה ע"ש. ובזה א"ש דהך דשמואל להיפך דהאומדנא של הנותן לא של חכמים וע"ש דף ס"ח ע"א גבי הך דלפרנסה, ועיין בהך דעירובין דף ע"ג ע"א מה דאמר שם בההוא אנן סהדי כו', ושם בתוס' דף ל"ו ע"ב ד"ה דאי ס"ד ג"כ כן דיחולו שניהם כאחת ושפיר הוה עירוב אי לאו משום דבעינן סעודה הראויה ע"ש ועי' בהך דתמורה דף כ"ה ע"א דאמר על הבכור עם כו' דאמרינן שם דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ונימא דגם כאן כן דיחול היבום קודם הגט, ועיין בהך דנדרים דף ס"ט ע"ב גבי קיים ומופר ליכי בב"א ע"ש בדברי רבינו, אך י"ל דהך דתמורה הוא רק בדבר דהוא ממילא, משא"כ ביבום דיש דבר אחר הפועל זה דהיינו האח. אך זה יהיה תליא בין אם עיקר היבום הוא מכח האח או מכח המת, ועי' בהך דגיטין דף פ"ג ע"ב ובקדושין דף י"ד ע"א במה דאמר שם ר"א ושם דף ט' ע"ב וזהו בעצם המחלוקת אם זיקה מה"ת או לא, וכן הך פלוגתא דירושלמי אם חליצה הוא פטור או קנין, וכך הך דס"ל לר"ע ביבמות דף מ"ד דקרובת חלוצתו אסורה מה"ת דס"ל דהזיקה הוא מחמת האח החי ולא מחמת המת. ובזה א"ש הך דסוטה דף י"ח ע"ב דלר"ע יבמה שזינתה אסורה ליבם והטעם משום דר"ע ס"ל דהחי הוא העיקר ולכך נאסרה עליו ועי' בירושלמי ריש פ"ג דקדושין דאמר שם דגבי הקדש אם אמר הרי זו עולה לאחר ל' והקדישה בתוך ל' הקדש אחר ונעשה בעל מום תוך ל' ופדה אותה שוב לאחר ל' לא חל עליה קדושת עולה דעדיין נשתייר קדושה הראשונה דאסור בגיזה ועבודה עי' בקדושין דף י"ג ע"ב דזה נשאר מקדושה הראשונה משא"כ גבי אשה אם נתקדשה לאחר בתוך ל' וגירשה תוך ל' אז אחר ל' חל קדושי ראשון, ואמר שם דאם מת השני תוך ל' ונשאר יבם שוב לא חל קדושי ראשון דעדיין נשאר מאחיו שמת, וכן להיפוך גבי הקדש אם בשעה שהקדישה בתוך ל' היתה בעל מום דאז לאחר פדיון חל הקדש ראשון דהא אין אסורה בגיזה ועבודה ע"ש, הרי חזינן דהירושלמי ס"ל דהעיקר יבום הוא מחמת המת וזה ג"כ ר"ל הירושלמי בגיטין פ"ט ה"א גבי הך דר' ירמיה בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ כו' ואמר שם מלתא אמרה שמיתתו גירושין ר"ל כך דאף דסבירא לן דאם אמר חוץ מפלוני ונשאת לאחר ומת השני מותרת לכל אדם, לא דנשואי שני מפקיעין אישות הראשון כמ"ש התוס' בגיטין דף פ"ג ע"א ד"ה אילימא והטעם משום דא"א שתהא א"א של שנים ועי' תוס' יבמות דף ט"ז ע"א, רק שהמיתה של שני מתרת גם של ראשון. ובזה א"ש מה שהקשה התוס' שם דף פ"ב ע"ב ד"ה כגון ע"ש, וא"כ נמצא שאם מת שני והניח יבם דעדיין לא התירה מיתתו עדיין יש עליה גם אישות של הראשון, ועי' בירושלמי דקדושין שם גבי הך דר"א בשם ר"י הרי זו עולה לאחר ל' דאמר שם דאינה מכורה ואינה קדושה ולא אמר לאחר ל' רק להתיר גיזה ועבודה והיאך אפשר זה ממ"נ אם חל על הבהמה קדושה מיד א"א לשייר גיזה ועבודה כמבואר בחולין דף קל"ה ע"א ועי' תמורה דף י"א ע"ב ועי' בתוספתא פ"ג דתמורה הובא בדברי רבינו בהלכות ערכין פ"ו ה"ט ע"ש מה שכתבתי שם ועי' בירושלמי פ"ז דגיטין ה"ג ופ"ב דנזיר ה"ט דמחלק שם בין אומר הרי זו ובין אומר הרי עלי ור"ל דהחיוב מוטל עליו עכשיו שתיכף לאחר ל' תהיה קדושה קדושת עולה וכהך דנדרים דף ע"ט ע"ב הנ"ל וע"ש דף כ"ט ע"ב ברש"י מה דמחלק שם מחמת דלאחר ל' יום עולה אמר תחלה וע"ש בתוס"י ושם דף ס"ט ע"ב. ובזה יש ליישב דברי הגמ' בנדרים דף ע"ט ע"ב בהך מה דהקשה שם ועוד בהא לימא ר"י כו' דהוא סותר על מה דאמר לעיל דלא הוה כלל עינוי נפש. אך דהנה י"ל דכיון דאמר מתחלה קונם פירות אם ארחץ י"ל דכונתו שיחול תחלה האיסור קודם התנאי מדהקדים. אך באמת זה תליא במחלוקת דר"י ורבנן הובא בגיטין דף ע"ו ע"ב דאם אמר כתבו ותנו כו' אם לא באתי כו' דר"י ס"ל שם דדייקינן מדהקדים כתבו קודם להתנאי אמרינן דכונתו שיכתבו הגט מיד וא"כ לר"י לשיטתיה שפיר הוה עינוי נפש משא"כ לדידן דלא ס"ל כן וכן פסק רבינו לקמן בהלכה כ"ב ע"ש וא"ש נמצא דלדידן בא בבת אחת, ועי' מש"כ בזה לקמן בהל' יבום פ"א דגם פלוגתא דרב ושמואל אם קדושין תופסין ביבמה ג"כ תליא בזה אם הוא מחמת הבעל אם מחמת היבם, ועי' בירושלמי דנדרים פ"ג ה"ו גבי טלית זה קרבן ג"כ כן אם הקדושה הוא מכאן ולהבא או למפרע ועי' בהך דבכורות דף ל"ט ע"א גבי הך דפנחס ובדברי רבינו בהל' איסורי מזבח וכ"כ בזה במקום אחר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:23:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:23:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:23:1)

**אמר להם כתבו ותנו כו'.** עי' בה"ה ובכ"מ, ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפה"מ פ"ז דגיטין על הך דדף ע"ד ע"א גבי ע"מ שתתני מכאן ועד ל' מוכח שם דרק שם מהני זה אף אם נתנה תוך ל' אבל בדבר אחר לא ע"ש, ועי' מש"כ רבינו לקמן בהל' ל"ג ע"ש בזה, ועי' בירושלמי ספ"ג דשבועות בהך מחלוקת דר"ל ור"י, ועי' בהך דנדרים דף ס"א בהך מחלוקת דר"מ ור"י ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:25:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:25:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:25:1)

**נתייחד עמה כו' מק"ו כו'.** עי' לעיל פ"ח ה"ג ופ"א. ובזה א"ש מ"ש התוס' בגיטין דף כ"ו ע"ב וכ"מ ד"ה לכשאכנסנה דבכל מקום אמר רק דלכתחלה לא תנשא וכאן אמר דאינו גט כלל אך שם ר"ל שצוה להם לכתוב לאחר שיכנסנה וס"ל דבזה היחוד נתבטל הצווי והוה כמו מעשה דמבטל דבור ועי' בה"ה ז"ל כאן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:33:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:33:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:33:1)

**האומר לשליח כו' במקום פלוני כו'.** והנה אם ר"ל רק המקום או ר"ל ג"כ מחמת הזמן שצריך לשהות מכאן ועד מקום פלוני ונ"מ אם נזדמן לו גמלי ופרחי וכדומה דלא אסיק אדעתיה זה הבעל אם הוה גט. והנה בירושלמי ריש פ"ח דתרומות משמע דהוה גט דתירץ שם כגון דנזדמן לו סוס רץ ע"ש. ובאמת זה תליא בהך בעיא דירושלמי דנדרים פ"ח הובא בר"ן שם דף ס"א ע"ב ודף ס"ב ע"ב גבי קבע זמן ע"ש בר"ן ועי' ברא"ש שם דף ע"ה ע"ב ד"ה דאתפיס דנהי דאמרינן דתיכף כשנדרה נתבטל הנדר מ"מ הזמן שצריך לומר מופר לך עדיין יש הנדר, ועי' בירושלמי חלה פ"א ה"א דאף דקיי"ל דעצם היום מתיר מ"מ הזמן שצריך שישהה הבאת הקרבן אסור החדש ע"ש. ובזה מדויק דברי רש"י ז"ל במנחות דף ס"ח ע"א דנקט גבי האיר המזרח הנץ החמה ובכ"מ אינו כן, ובזה א"ש דכאן צריך לשהות עוד זמן דיכול להקריב וגם מצות ההקרבה הוא מנץ החמה ע"ש, ועי' בהך דשבועות דף י"ז ע"א מה דבעי שם ג"כ כה"ג אם הזמן הוא ג"כ מהחיוב או רק הפעולה ע"ש, ועי' בהך דיומא דף מ"ז ע"א גבי הולכת כף ומחתה דהטעם משום דזו חמה וזו צוננת ומ"מ מבואר שם בירושלמי דאם החליף פסול הרי חזינן דהתורה כשאמרה סתם הוה ג"כ כמו הרגילות וכאילו מפורש בתורה וצריך לעשות כן והוה קפידא ועי' בירושלמי שם פ"ב ה"ג גבי פתילה שכבתה דצריך שיהא מצן ור"ל דאף אם אז לא נצטרך לזה מ"מ יכול להמתין שיעור זה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:33:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:33:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:33:2)

**תנהו לה ביום כו'.** ולענין אחר הזמן עי' לעיל בהל' כ"ד דאמר שם דפסול ועי' מש"כ התוס' גיטין דף י"ח ע"ב ד"ה שמא פייס ע"ש משמע דסבירא להו דזה לא מקרי עבר על התנאי. והנה גבי נדר אם נדר צדקה ופרט היום אם נתן הדבר קודם אם יצא עי' בהך דמגילה דף ה' ע"א גבי זמן עצי כהונה ע"ש ברש"י דמבואר דלא יצא, אך י"ל דשם שאני דכיון דהוא באמת לא נדר רק שהוא מן המשפחה שמביאין וא"כ כיון שלא הגיע הזמן לא שייך עליו זה וגם י"ל דהא גבי עצים ע"כ צריך למוסרן לצבור כמבואר בירושלמי שם וכ"מ א"כ תיכף אחר הנתינה שוב פקע שמו מיד כמבואר בירושלמי פ"א דשקלים ה"ה ובפסקי תוס' ערכין דף ד' ע"א ועי' בהך דפליגי הראשונים בהך דנדרים דף ס"ה ע"ב אם לאחר שנתן לקופה של צדקה אם יש עדיין זכות להנותן ע"ש בזה אם מותר למי שמודר הנאה ליטול מהם ע"ש משא"כ בצדקה ולא דמי להך דבכורות דף מ"ט גבי נתאכלו המעות ע"ש, ועי' בהך דגיטין דף ל' ע"א גבי המלוה מעות את הכהן ואת הלוי כו', אך לא דמי דשם מיד כשהפריש חל עליו שם הדבר ושייך בזה לומר גדר עשו שאינו זוכה כזוכה וכה"ג אבל גבי שאר דברים כמו פדיון הבן וראשית הגז כ"ז שלא נתנם אינם כלום, ועי' תוס' בכורות דף נ"א ע"ב ד"ה אבל ע"ש ובתוספתא סוף חולין ותוס' ב"ק דף ס"ו ע"א גבי ראשית הגז לא שייך זה כלל והוה כמו הך דחולין דף קל"ט ע"ב גבי ערכין ע"ש וע"ש דף קל"א ע"א מה דחשיב שם ט' נכסי כהן וחשיב שם דבע"ח נוטלם בחובו וע"כ צ"ל לאחר שבא ליד כהן גבי ראשית הגז ופדה"ב ועי' בהך דערכין דף ו' ע"א דאמר שם צדקה אינה כהקדש והרי היא בב"ת כו' ר"ל כך דהנה אף דמבואר דגם בהרי זו שייך ב"ת עי' מגילה דף ח' ע"א ור"ה דף ו' וכ"מ זה רק גבי קרבן דמחוסר הקרבה כמבואר בחולין דף קל"ט ע"א ע"ש משא"כ בקדשי בדה"ב אם אמר הרי זו י"ל דלא עבר בב"ת משום דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא אך זה רק גבי הקדש דאסור להשתמש בו אבל גבי צדקה דמותר להשתמש בה נמצא דכ"ז דלא יהיב לעני לא הויא הפרשה כלום ולכך ישנו בב"ת וי"ל ג"כ דלא שייך בו הך דין דגיטין דף ל', וכן לענין זמן כמש"כ:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:37:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Divorce 9:37:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/9:37:1)

**בין שנתנה.** עי' מש"כ ה"ה ז"ל הטעם דמקרי קדם החפץ לגט כיון דהגט אינו מועיל ועי' מש"כ לעיל פ"ח הי"ב בשם הרמב"ן ז"ל. ועי' מש"כ התוס' ב"מ דף נ"ז ע"א ד"ה יצא לחולין גבי הקדש באונאה דלא מקרי אונאה כיון דההקדש לא יצא לחולין עד שישלים ע"ש: