## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 12

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:1:1)

**כיצד כו' שדרכן לנסך כו'.** עי' לקמן בהל' י"ג נראה מדברי רבינו דס"ל כהך מ"ד דאמר בירושלמי כאן פ"ד ה"ח דאין עושה יי"נ בפיו ע"ש ועי' כאן ד' נ"ח ע"א גבי הך שקדח במינקת וע"ש בתוס' ד"ה איקלע והאיסור בהיין הוא רק מחמת כחו ואז רק אם נתכוין ליין עי' לקמן בהל' ו' אבל שכשך עושה אף אם לא ידע שזה יין רק נתכוין ליין וזהו הך דדף נ"ז ע"ב ולקמן בהל' ז' ועי' בהך דכריתות ד' י"ט ע"ב אם היה צריך לדבר וחיפש אחריו ועשה דבר אף שסבר שזה הדבר אינו מה שצריך מ"מ י"ל דהוה כמו בכונה. אך באמת נ"ל דטעם רבינו דס"ל כאן דצריך לשכשך הוא משום דזה הוה יין של אחר ולא רצה הישראל למכור לו ונטלו שלא מדעת ישראל וקיי"ל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו רק ע"י מעשה לכך בעי שכשוך דהוה מעשה ולכך גבי גת וגבי הך דשם ד' נ"ח ע"ב גבי דאמרי תא עסקינן וכן בהך דדף ע"ב ע"ב גבי גישתא שם מיירי דנטל ברשות ישראל לכך אוסר בהנאה אף בלא שכשוך ועי' תוס' חולין ד' מ' ע"ב ולכך הוה ס"ד דרבא שם ד' נ"ז ע"ב דלא אסר בהנאה דהוה ס"ל דזה אינו מעשה ומה דאמר שם ר"נ שכשוך אינו עושה יי"נ ר"ל כך דהנה לפי המבואר בהך דע"ז ד' ע"א ע"ב בהך דאמר דאיכא עכבת יין ושם בתוס' ד' ס' ע"א שכתבו בסוף ד"ה אמר דראשון ראשון נאסר ושם ד' נ"ו ע"ב ד"ה מהו וכ"מ משמע דאף למ"ד אין ניצוק חיבור מ"מ יש מין יי"נ דכל יין שנגע בו נעשה עליו ג"כ שם יי"נ ולכך פסקינן שם ד' ע"ד ע"א דלגבי יי"נ גמור אם נתערב אסור למכור הכל חוץ מדמי יי"נ שבו וכמו שכ' רבינו בהל' טומאת אוכלים פ"ב הכ"ו גבי מי שפיכות וכן הדין גבי ג' לוגין מים שאובין שנפלו למקוה פחות ממ' סאה שנעשה כל המים שם שאובין ובאמת ס"ל לרבינו דהא דאמר בע"ז ד' ע"ג לחלק בין נפל יין מחבית לבור דאמרינן ראשון ראשון בטל ס"ל דזה ר"ל או איין נסך לדידן או אסתם יינם לת"ק דס"ל ג"כ דנאסר הכל ואמר שם דזה רק אם נפל בב"א וגם בין חבית לצרצור אבל היין בעצמו לכ"ע לא בטל בכל ענין וכן נ"ל דנ"מ בין אם מערה ובין אם נפל מעצמו וכעין דאמרינן בהך דנדרים ד' נ"ט ע"ב דרק היכא דטרח לבטולי אז בטל, ובזה א"ש הך דר"י דכאן נקט המערה ואח"כ נקט נפל וא"ש מ"ש שם רש"י ותוס' בדף ע"ג ובכורות דף כ"ב ע"ב א"כ נמצא לדידן דפסקינן כרשב"ג דבסתם יינם ימכר חוץ מדמי יי"נ שבו אין נ"מ הך דר"י ד' ע"ג רק לענין יי"נ ממש ובזה מדוייק לשון רבינו לקמן פט"ז הכ"ח דגבי יי"נ נקט אוסר בהנאה ר"ל שכולו אסור ועל זה מחלק בין אם עירה מיין המותר על יי"נ או להיפך, אבל גבי סתם יינם דקיי"ל דאינו אוסר רק הוא בעצמו אסור בזה אין שום נ"מ, ועיין תוס' נדה ד' מ"ז ע"א דמחלק כה"ג גבי תרומה במדומע בין אם התערובות נאסר לגמרי או רק מחמת שמעורב בו איסור ועיין תוס' חולין ד' ק' ע"ב ובכורות ד' כ"ב ע"ב וכן הדין גבי קדשים דאם נבלע ק"ק בקדשים קלים או גם קדשים פסולים אז אין נאסר החתיכה לגמרי רק שאסורה מחמת שיש בתוכה בלוע וזה ר"ל באמת המיעוט דחולין ד' צ"ט ע"א לא נצרכה אלא למקום חתך דבשאר איסורים אסור ובקדשים מותר ר"ל דמקום שיש בו שני הדברים מעורב גבי קדשים לא נאסר מחמת עצם כעין דאמרינן בסנהדרין ד' מ"ח מאי דחזי לו תפיס כו' ובכ"מ בזה ובזה א"ש הך דזבחים ד' צ"ז ע"ב דפריך גבי יקדש שתהיה כמוה אמאי ליתי עשה ולידחי ל"ת וקשה הא כיון דנפסל הדבר מה שייך שם גדר עשה כלל וע"ש בתוס' דר"ל דקאי אקרא גופא אמאי נפסל אך באמת גבי קדשים א"א שגם דבר שאין בו זה הדין יהיה כמו זה וא"כ ממילא שייך הך דאתי עשה ודחה ל"ת. ובאמת זה תליא משום דגבי שאר איסורים האיסור הוא על האדם לא על הדבר וא"כ י"ל כמו שנאסר האדם בזה כך נאסר בדבר שנבלע האיסור אבל הקדש האיסור הוא על החפץ וכן תרומה כה"ג וא"א שיהיה דבר שאינו קדוש יהיה קדוש ועי' שבועות ד' כ"ב ע"ב גבי דאמר שם אריה הוא דרביע עליה ר"ל על האדם ועירובין ד' ע"ח ע"ב גבי אשירה ועיין פסחים דף מ"ח ע"א גבי טבל. ובזה א"ש ג"כ הך תוס' פסחים דף ע"ה ע"ב גבי יטול ע"ש גבי קליפה ואמאי לא נימא דהקליפה תאסר חברתה כמש"כ התוס' חולין ד' צ"ז ע"ב וכאן לא שייך מה שתירצו שם אך משום דגבי קדשים לא שייך זה הגדר דנאסר הכל, והנה ס"ל דיי"נ הוא איסור אגברא ולכך אוסר הכל בהנאה משא"כ בסתם יינם דרק על הדבר ולא אסר וזהו מה דאמר בגמ' ד' נ"ח שכשך אין עושה יי"נ ר"ל שיהיה עליו דין לאסור הכל וגם שם הפילו בידים והוה כמו טרח לבטוליה וא"ש מ"ש התוס' והראב"ד ז"ל מהך דאגרדמין דנקט שם שטיפת יין אסורה ואוסרת בכ"ש די"ל שם משום דלא טרח לבטוליה וכן ס"ל לרבינו גבי הך דינא דהשקה דמים שאובין וא"ש מ"ש התוס' מכות ד' ד' ע"א על רש"י בד"ה חבית של מים, וזה ג"כ ר"ל התוס' פסחים ד' ל' ע"א בשם ר"ת דסתם יינם אינו אסור בהנאה דהוא תמוה דהוא נגד כל הש"ס אך דר"ל דאינו אוסר אחרים בהנאה דהאיסור הוא על הדבר ולא על גברא וכמש"כ:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:1:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:1:2)

**אבל אם פשט כו'.** עיין בהשגות, וע"ש בתוס' ד' נ"ט ע"ב ד"ה נקטוהו ועיין בתוספתא פ"ח דכאן ירדו לשלות חרצנים ואמר שם דהוה כמו שלא בכונה וכאן לא נאסר כלל משום דהוה אינו שלו וכמש"כ דלא אסר בלא מעשה וזה לא הוה מעשה כיון שלא נתכוין, ועיין בירושלמי כאן גבי ארמייא נפל לגובא וט"ס שם דאל"כ היינו מתניתין וצ"ל אתרוגא:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:9:1)

**או שנטל כו'.** עיין בהשגות. וע"ש בתוס' דף ס"א ד"ה התם וד' נ"ט ע"ב וכ"מ אך באמת נ"ל דרבינו מפרש הך דקאזיל מיניה מיניה דר"ל שנטל חבית של יין וזרקו לבור וע"י כך נשפך היין מן החבית לבור וכעין הך עובדא דירושלמי כאן גבי ההוא ארמאה ע"ש בהל' י"ב ועיין בעירובין ד' ל"ה ע"א גבי רעדה הבא מחמת כחו דהוה מחלוקת גבי זב וה"נ נשפך היין מחמת הזריקה לא מחמת כחו ועיין בזבחים ד' ס' ע"א ודלמא משום דקא סבר שפיכה מכח האדם בעינן ועיין ב"ק ד' י"ז ע"ב ג"כ בהך דר"א ועיין סנהדרין ד' ע"ח ע"א גבי כח כחוש ע"ש ובשבת דף צ"ט ע"ב בתוס' ד"ה או, וזהו ג"כ כונת הגמ' בחולין ד' י"ב ע"ב והלכה ושחטה כדרכה ר"ל כך דההליכה הוה כדרכה ר"ל לא לצדדין רק למעלה וס"ל דגבי שחיטה בעינן כחו ממש דגם כח כחוש לא מהני לזה, ועיין תוס' שם ד' ע"ז בסנהדרין ד"ה סוף והטעם דגבי שחיטה בעינן לא רק שהנפילה מידו תהיה מכחו רק שהחתיכות סימנים יהיה ג"כ מכחו ממש, ועיין ב"ק ד' צ"ח ע"ב גבי היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר אם מחמת המכה חייב ועיין ב"ב דף כ"ו גבי רקתא וגץ היוצא מתחת הפטיש ורבינו ס"ל דלא הוה בגדר אש רק בגדר מזיק בידים ולכך הביא זה רבינו בהל' חובל ומזיק פ"ו הי"א דס"ל דזה מזיק בידים, ועיין בחולין ד' ל' ע"ב גבי רבא בדק גירא וכן מוכח בתוספתא דחולין פ"א כדרך הליכתה כשרה ושלא כדרך הליכתה פסולה וזהו דאמר שם בע"ז דקאזיל מיניה מיניה ר"ל שהשפיכה היה מחמת כח בריא של הזריקה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:10:1)

**חבית כו' ושתחת הנקב כו'.** עיין בהשגות ובתוס' ועי' תוס' מנחות ד' כ"ב ע"ב בסוף הדבור מה שכתבו בשם תוספתא, ועיין בהך דמנחות ד' צ' אם אמרינן דהיין נעקר גם מלמטה ועיין בתוספתא פ"ח דדמאי שהביא הראב"ד ז"ל ומש"כ רש"י מכות ד' י"ט ע"ב גבי תאנה של טבל ועיין בירושלמי פ"ז דדמאי ה"ב גבי ת"מ בכוס וסוף פ"ב דמעש"ש ע"ש ובמש"כ רבינו בסוף פ"ח מהל' מעש"ש ובהשגות אך כך הא כיון דאמר דרק מה שישאר בשולי הכוס או רק מה שהטהורים שותים זה יהיה ת"מ או מעש"ש א"כ מה שייך בזה לומר חשש עירוב ועיין בהשגות הראב"ד על בעהמ"א בהך דביצה ד' ל"ז ע"ב שרצה לחלק שם בין משקה לאוכל גבי ברירה ע"ש, ועיין בסוף פ"ג דמעש"ש גבי חוץ מקנקנה ר"ל אם שייר קנקן אחד שוב לא בטל החבית למעש"ש ועיין ב"מ דף מ"ד ע"א דגבי יין הוה כל החבית בסיס לחד רביעית ע"ש והוה כמו דבר אחד ועיין תוס' נזיר דף ל"ו ע"א גבי מקפה דהשום והשמן אף של חולין הוה יד לתרומה ע"ש והנה י"ל דלכך מוקי בירושלמי בדמאי ובמעש"ש מכבר לכשישתו לא משום גדר ברירה רק דשוב הוה כמו אינו מסויים כיון דאינו ידוע איזה משקין יהיו בשולי הכוס וס"ל דהסיום צריך על הדבר לא על מקומו ועיין בירושלמי תרומות פ"ג ה"ו ובמש"כ רבינו ספי"ג מהל' תרומות גבי שני כריים אם מקרי מסוים או לא וה"נ ס"ל לרבינו כאן כמש"כ לעיל דמגע עכו"ם לא הוה בגדר איסור עליו רק בגדר עצם וכמו דאמרינן בקדשים דמקום חתך מותר היכא דלא נתערב ע"י סיבה רק מתחלה היה כן לא מקרי תערובות כלל ה"נ גבי מגע עכו"ם כה"ג ולכך התיר כאן וכן ס"ל לרבינו בהל' ע"ז גבי מי שהיה ביתו סמוך כו' ע"ש בפ"ח דמחצה שלו מותר ולא חייש לברירה כשיטת רש"י ועיין מנחות דף ס"ו ע"ב בהך שלא ניתנה מעות אלא לצורך, וכן ס"ל בהך דעיסה של עיר הנדחת בסנהדרין דף קי"ב ולא שייך זה כלל לגדר ברירה וכ"כ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:15:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:15:1)

**כותי שהיה מעביר כו'.** עיין בכ"מ מ"ש דלמה לא הביא הך בבא דרך עקלתון והנה גם בהל' מטמא מו"מ לא הביא זה. והנה באמת כך דכבר כתבתי דס"ל לרבינו דכל שהוא ברשות העכו"ם אף אם ודאי לא נגע רק אם אפשר ליגע אז אסור אף בהנאה אך אם הפקיד אצלו בחותם בתוך חותם אז הוה כמו שהוא ברשות ישראל עיין ב"מ דף מ"ג ע"א לכך מותר אף בשתיה אבל אם הפקיד אצלו בחותם אחד אז אם יחד לו קרן זוית אף ברשות העכו"ם זה הוה כמו שאינו רשות העכו"ם עיין ביצה דף מ' וב"מ דף ס"ד ע"א וכ"מ אך מ"מ אינו בחזקת שמירה לכך בשתיה אסור ובהנאה מותר ומה דאמרינן בגמ' דע"ז דף ל"א דבשתיה ג"כ מותר עיין בירושלמי פ"ב דע"ז דמבואר שם דאסור בשתיה ומותר בהנאה וגם במייחד דאז הוה כמו שאינו רשות העכו"ם וכן שוכר בית הוה ג"כ כן אך מ"מ אינו בגדר שמור וס"ל לרבינו דכל שאינו שמור אסור בשתיה ומותר בהנאה כמבואר כאן בהל' כ"ז גבי חבית שצפה בנהר ולעיל בפ"י הי"ג דאסורה בשתיה ומטעם דלא הוה שמורה וזהו כונת הגמ' ד' ס"ט ע"ב דקיי"ל כר"א דלא חייש לזיופא מ"מ לא מותבינן חמרא ביד עכו"ם משום שייכא ע"ש ברש"י אך רבינו מפרש דכיון דהוא בחותם אחד אף דליכא חשש נגיעה מ"מ י"ל דשייך בו רשות עכו"ם ומקרי אינו משתמר ואם לא יחד לו קרן זוית אז אסור אף בהנאה ואם יחד לו אז רק דלא הוה משתמר ואסור בשתיה ומותר בהנאה ועיין מש"כ רבינו בפי"ב מהל' מטמא מו"מ הי"ט גבי גגות זה בצד זה הטהרות טמאות ע"ש דהוא נגד הגמ' דע"ז דף ע' ע"ב אך כ"כ בזה דכיון דס"ל לרבינו כהך דגיטין דף ע"ט וכן בהל' שבת עיין בעירובין דף פ"ט ודף צ' ובירושלמי שם דאין חילוק רשויות בגגין הוה כאילו כולם ברשות ע"ה וטמאות וא"ש והנה גבי הך דכאן הא דצריך בבא להם דרך עקלתון הוא רק משום חשש זיוף אבל כיון דקיי"ל דלא חיישינן לזיוף האיסור רק משום גדר שמירה וכיון דיש אימתו עליהם הוה גדר משתמר ולכך גם בהך דהל' י"ז גבי חביות סתומות לא כתב כלל שאסור כיון שהוא ברשות ישראל ולא דמי לחנות דשם הוא רשות המיוחדת לכל, והא דפסק רבינו בהל' גזילה ואבידה פי"א דאם בא ישראל ונתן סימן בהחבית מותר אף בשתיה אף דלא היה משתמר שם כיון דהישראל יודע בה סימן הוה כמו שהיא עדיין ביד ישראל ועיין מש"כ רבינו לקמן פי"ג ה"ג דאם היין בביתו של עכו"ם אף שישראל יוצא ונכנס לא מהני רק אם ישראל דר באותו חצר ע"ש דהר"א ז"ל פליג עליהם וטעם רבינו משום דרשות העכו"ם לא מהני יוצא ונכנס וזהו כונת התוספתא פ"ח אם היה חזקת לו אסור ר"ל דהוה ברשות העכו"ם וי"ל דשם גם חותם בתוך חותם לא מהני כמש"כ התוס' שם ד"ה המטהר וזהו מה דאמר בגמ' שם וחכמים אומרים לעולם ר"ל אף חותם בתוך חותם וע"ש ד' ל"א ע"א בהך דר"י ור"א ומה דאמר שם בדף ל"א דלר"א בייחד לו קרן זוית מותר אפילו בשתיה זה תליא בהך דעירובין דף ס"ב ע"א אם שכירות בריאה בעינן ע"ש ועיין ברשב"ם ב"ב דף נ"ד ע"ב ד"ה אסתלק ומשום דלא סמכא דעתיה ועיין בכורות דף י"ג ע"ב דגבי עכו"ם לא שייך גדר דברים ולכך ס"ל לרבינו דנהי דנסתלק מרשות העכו"ם מ"מ אין עליו גדר שמירה ולכך אסור בשתיה אף שיש חותם משא"כ בשוכר בית ולכך שוב לא הביא רבינו כאן הך דין דדרך עקלתון וכן בהל' י"ז לא הביא הדין דחביות סתומות משום דכיון דפסקינן דזיופא לא חיישינן רק משום העכו"ם, בהך דהלכה י"ז דשם לא אסר להם רשותו לא חיישינן בחביות סתומות כלל והוה כעין הך דטהרות פ"ז גבי אומנין וכיוצא בהם דקיי"ל כרבנן דרק עד מקום שהם יכולים לפשוט כיון דלא מסר להם שמירה לא איכפת לן וכן במטהר חמריו ופועליו ג"כ כן כיון שהוא הולך אחריהם לא נתן להם לשומרם ועיין בטהרות פ"ז מ"ז בהך מחלוקת דמניח את כליו בחלון של אוליירין ע"ש בר"ש מה שהביא בשם תוספתא ובדברי רבינו בפי"ב מהל' מטמא מו"מ ה"ד דאם חתם על החלון טהור ועיין מה דס"ל לרבינו לקמן פי"ג ה"ו דפי' מה דאמר בגמ' ד' ס"א חלון כרה"ר ר"ל אם היין מונח בחלון דהוה כמי שאינו ברשות העכו"ם ואף דגבי טהרות ס"ל דחלון מקרי גדר רשות ע"ה צ"ל דס"ל כמ"ד בע"ז דף ע' ע"ב דטהרות אלימא מיי"נ ע"ש ועיין במס' מקואות פ"ח מ"א בר"ש מה שהביא בשם התוספתא גבי מרחץ שבלניה עכו"ם ומחלק שם בין פתוחה לרה"ר או לרה"י ובין רשות העכו"ם ור"ל ג"כ כה"ג וכן מחלק שם בין ביום ובין בלילה ור"ל כמש"כ התוס' ע"ז ד' ס"א ע"א ד"ה וחלון ע"ש וכן הדין גבי שבויה עיין בהך דכתובות ד' כ"ז ע"א גבי מחבואה וכן במה דמקשה שם דלמא ערקי חדא מינייהו ע"ש ברש"י ותוס' דר"ל דשוב לא הוה ברשות העכו"ם ואין עליה שם שבויה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:24:1)

**כותי שנמצא עומד כו'.** עיין בתוספתא דטהרות הובא בר"ש פ"ז מ"ז דאף אם הבור חוץ לעיר ומצא עכו"ם עומד בצדו אינו חושש משום יי"נ אף דעל הכניסה לא נתפס כגנב מ"מ מותר ועיין בתוס' כאן דף ס"א ע"א ד"ה ההוא ודף ע' ע"א ברש"י ד"ה אי מה דמחלקי שם:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:27:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 12:27:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/12:27:1)

**חבית שצפה כו' מותרת בהנאה כו'.** וכן פסק רבינו לעיל בפ"י הי"ג גבי חבית של יין דעכ"פ בשתיה אסורה משום דאינו משתמר וכ"כ בזה וכן ר"ל בהל' כ"ח אבל גבי הך דחבית שפתחוה גנבים שם היא ברשות ישראל ולכך אם ליכא חשש כותי מותר אף בשתיה: