## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 17

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:2:1)

**ולא אסרה תורה כו'.** עיין ע"ז דף ע"ו ע"א הטעם משום גזירה. והנה רבינו ז"ל דייק כאן כלי חרס עיין בכ"מ אך י"ל דכבר כתבתי דדברים של עכו"ם לא שייך בהם גדר גזירה כיון דביה אין שייך איסור וכעין מש"כ רש"י פסחים דף מ"ב ע"א גבי בצקת ועיין מש"כ רבינו בהל' שמיטה פ"ד ה' כ"ט דלא גזרו על עכו"ם שזרע בשביעית משום ספיחין ע"ש ועיין בתוספתא שביעית פ"ג גבי בית הפרס ועיין בירושלמי דמאי פ"א ה"ג דאף דאין מחפין טבל אבל עם העכו"ם מותר לחפות ובתוספתא שם אמר דאסור ועיין בנדרים דף נ"ח ע"ב גבי המנכש עם הכותי ומדברי הר"ן שם נראה דר"ל כותי ממש ועיין בתרומות פ"ט מוכח דר"ל עכו"ם ותוס' מנחות דף ס"ז ע"ב וזה שייך אם גבי עכו"ם גזרו ג"כ על גידולין לכך גבי כלי חרס כיון דכשהוא בן יומו אין בו תקנה אסור לעולם דהוה כגוף האיסור משא"כ בכלי מתכות והך דהל' ג' ר"ל כגון שלקחן כשהיו בני יומן אך מלשונו לא משמע כן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:3:1)

**הלוקח כלי תשמיש סעודה כו'.** הנה באמת נ"ל דרק אם העכו"ם עשה זה עבורו לסעודה אז חייב טבילה מן הדין אבל אם עשאן לסחורה י"ל דאין עליהם שם כלי סעודה כלל כמו פת פלטר. אך זה יהיה כמו הך דפסחים דף ל"ח ע"ב גבי נחתום עשאן למוכרן בשוק וה"נ י"ל כן ועיין בחלה פ"א סוף הל' ז' בירושלמי ובהל' ח' שם גבי נחתום לא בדעתו כו'. ועיין במה דס"ל לרש"י בע"ז דף י"ט ע"ב דהיכא דעשה ישראל ע"ז למוכרה לעכו"ם יש עליה שם ע"ז של ישראל ע"ש דרק אם היה אומן של עכו"ם אז הוה ע"ז של עכו"ם ועיין בתוספתא דע"ז פ"ו במה דס"ל לר' דעכו"ם שעשה ע"ז לצורך ישראל הוה כמו ע"ז של ישראל לענין ביטול ע"ש ובירושלמי דע"ז פ"ה ה"ד ר"ל אמר תפתר באומן שעשה למכור בשוק ע"ש ועיין בהך דביצה דף ל"ח גבי שור של פטם הרי הוא כו' וג"כ משום זה דאינו תחת רשותו ובאמת זה הטעם דס"ל ב"מ דף פ"ח דמוכר אינו קובע למעשרות מה"ת ומוכח מדברי רבינו בפ"ב מהל' מעשר ה"א דזה רק אם לכתחלה גמרן ע"מ למוכרן ועי"ש בתוס' והטעם דזה לא הוה כגמרן לאכילה וגמר אינו חייב רק אם גמרן לאכילה ועיין במש"כ רבינו בהל' כלים פ"ח ה' י"ג גבי אומן שעושה זוגין ע"ש ושם בהל' ט"ו גבי אומר לאומן ובירושלמי פ"ג דגיטין ה"א דמבואר שם דהוה מחלוקת ר"ש ורבנן אם צריך לברר. אך י"ל לפי מה דמבואר בירושלמי פ"א דתרומה דעכו"ם אין לו מחשבה ה"נ כן ועיין שבת דף מ"ט ע"ב גבי עורות ונסרים ושם דף נ"א גבי הפתק ובירושלמי שבת סוף פ"ג גבי מנורה קטנה כו' ואמר שם תפתר שלקחה עמו לסחורה ע"ש ואם המוכר מכרו לאכילה והוא לקחו לתשמיש אחר עיין בירושלמי שביעית פ"ח ה"א דאזלינן בתר המוכר ולא בתר הלוקח לענין מחשבת אוכלין ועיין בירושלמי ערלה פ"א דאם חישב עליו לעצים יכול לחזור בו לאוכלים ולהיפך לא ועיין סוטה דף מ"ג ע"ב ועיין בהך דזבחים דף קט"ז ע"ב דמבואר שם דאף למ"ד דבעי דבר שלא נשתמש בו הדיוט מ"מ בחדתי אף שעשאן לשם הדיוט לא איכפת לן ועיין בירושלמי יומא פ"ג ה"ו דמבואר שם דזה תליא בהך דסנהדרין דף מ"ח גבי הזמנה ע"ש ואביי ורבא דזבחים דף קט"ז אזלי לשיטתייהו בסנהדרין הנ"ל אך רבינו ז"ל בהל' בית הבחירה פ"א לא פסק כן ע"ש בהל' כ' וצריך לחלק מהך דסנהדרין דאומן שאני וכמש"כ ומהך דזבחים צ"ל משום דעכו"ם אין לו מחשבה כמש"כ ועיין בהל' אישות פ"ז ה' י"ז גבי הך דיכול להוציאו ע"י הדחק ע"ש בהשגות לפי גירסת ה"ה דס"ל דאם לא יחליפנו אינה מקודשת והטעם משום דמבואר בערכין דף כ"א ע"ב דאשה מקפדת על זה ע"ש וא"כ גבי קדושין אף דמצד המקדש הוה זה מטבע מ"מ כיון דקדושין ע"כ צריך להיות אשה והיא מקפדת על זה לכך צריך להחליף וזה תליא בהקדושין לא בתביעת ממון ולא דמי לשאר דברים אם בתר נותן או בתר מקבל דשם הוה רק גדר סבה אך נ"מ כגון אם אביה מקבל קדושין:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:6:1)

**או שמשכן העכו"ם כו'.** עיין בכ"מ ועיין בהך דפסחים דף ל"א דישראל מעכו"ם אינו קונה משכון והוה מחלוקת שם. ואף דרבינו ז"ל בהל' חמץ פ"ד ה"ה לכאורה לא פסק כן ע"ש בדברי הה"מ אך באמת בהך דר"מ דפסחים דף ל"א לא נקט רק עובר ולא אסור בהנאה וי"ל דהוה כמו חמץ של עכו"ם באחריות ישראל דנהי דישראל עובר מ"מ החמץ לא נאסר כמבואר בירושלמי פ"ב דפסחים דהוה מחלוקת דאמוראי וכן ס"ל לרבינו כמש"כ שם ובאמת בירושלמי שם לפי הנראה גרס במשנה גבי ישראל שהלוה לעכו"ם מותר בהנאה ועיין מש"כ רבינו בפיהמ"ש דרק אם אמר לו קנה מעכשיו ע"ש ובלא זה נהי דעובר עליו מ"מ מותר בהנאה ועיין תוס' שבועות דף מ"ד וב"מ דף פ"ב ע"ב ד"ה אימר ועיין בהך דגיטין דף מ"ג ע"ב גבי עכו"ם שמשכן את שדהו לישראל משמע שם ג"כ דלא הוה קנין ע"ש בתוס' ד"ה הא לגופא ורבינו ז"ל לא הביא זה בהל' תרומות ועיין בהך דב"מ דף ע"ג ע"ב גבי הך עובדא דמרי בר רחל ובדברי רבינו בהל' מלוה ולוה פ"ז ה"ו ושם רק משום דיניהם וגבי טבילה לא שייך זה כמבואר בירושלמי דצריך לבוא לקדושת ישראל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:6:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:6:2)

**וכן אם לקח כו'.** עיין מש"כ רבינו בפ"ח בהל' מעה"ק ה' ט"ו דכלי אבנים א"צ הגעלה ע"ש וכ"כ בזה בהל' חו"מ:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:9:1)

**ויש שם דברים כו' ויבואו לידי חתנות כו'.** עיין תוס' ע"ז דף ל"ח ע"א גבי אם בישל ברשות של ישראל וע"ש דף י"ב ע"א דמשמע דאסור גם זה אך בירושלמי כאן ע"ז פ"ב ה' י' נקט שם ישראל ועכו"ם שהם שותפים ע"ש דמשמע דהאיסור הוא רק אם הם שותפים ועיין בירושלמי כאן ע"ז פ"ה ה"ב דגבי כותים לא אסרו בישוליהם ע"ש ועיין בהך דשביעית פ"ח ותוס' חולין דף י"ג ע"א ע"ש ועיין בהך דע"ז דף ל"ח ע"ב בהך דאמר רב שם תרי מיני שתיתאה כו' ועיין בירושלמי קדושין פ"ד ה"א דהוה עכו"ם ע"ש ועיין בע"ז דף ס"ד ע"ב גבי גר תושב דשם ג"כ גזרו ועיין בהך דגיטין דף מ"ד דהוה בעיא שם גבי כותי ומומר אם הוא בכלל נכרי לענין תקנת חכמים ותוס' קדושין דף ע"ו ע"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:10:1)

**כיצד לא ישתה כו'.** עיין מש"כ רבינו בהל' ע"ז פ"ט ה' י"ג. אך כאן ר"ל כמו הך דאמרינן בע"ז דף י"ד ע"א בטווזיג ועיין בהך דברכות דף נ"ב ע"ב סתם מסיבה כו' ועיין בסנהדרין דף ק"ד ע"א כל המזמן כו' ועיין בהך דביצה דף כ"א ע"ב ע"ש ועיין שבת דף קכ"ב אדעתא דרובא:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:11:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:11:1)

**יין תפוחים כו'.** כן מבואר בע"ז דף מ' ע"ב ועיין תוס' שם דף ל"ב ע"א ד"ה ומאוצר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:13:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:13:1)

**הדליק הכותי כו'.** והנה אם העכו"ם מסייע ללישה עיין בר"ן כאן ועיין תוס' ע"ז דף נ"ה ע"ב ד"ה אבל דמבואר שם דאפיה עם הלישה הוה גדר מלאכה אחת ועיין במנחות דף נ"ו ע"א גבי מה דאמר שם אפה לוקה שתים מוכח דבאפיה נגמר כל המלאכות שקודם ע"ש ברש"י ותוס'. ועיין מש"כ רש"י בכורות דף ל"ג ע"ב ד"ה הכל מודים דנקט רק אם לש אחד ואופה אחר ולא נקט על אחד לחייב שתים משום דבאפיה לבד יש בו שניהם ועיין בתוספתא דע"ז פ"ה דמבואר שם דלישת העכו"ם אינו אוסר. ועיין בירושלמי שבת פ"ז ה"ב מה דמחלק בין שבת למחמץ מנחות. ועיין בהך דביצה דף ל"ד גבי קדירה וכ"כ בזה בהל' שבת:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:13:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:13:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:13:2)

**כותי שבשל.** עיין בירושלמי דע"ז פ"ב ה"ט דחלוט שלהם מותר משום דאינו נגמר ע"י חליטה ועיין בהך דיבמות ד' מ' ע"א גבי חלוט ע"ש בתוס' דאפייה שלהם מבטל החליטה ועיין בהך דיומא דף פ"א ע"ב גבי הימלתא דמותר ע"ש ברש"י:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:17:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:17:1)

**וכן קליות כו'.** עיין בהך דכריתות דף ה' ע"א דאמר שם דמקרי נשתנה ע"ש ובע"ז ד' מ"ו ע"א אמר ג"כ דנתיבשו מקרי נשתנה ועיין בירושלמי דעירובין פ"ג ה"א גבי אפונין אם יכולים לאכול חיים אך באמת לפי מה דמשמע מדברי רבינו בהל' י"ח מוכח דס"ל דהך דשלקות המבואר במשנה הוא גזירה אחרת וכל דבר שדרך לשולקו ולמוכרו כך גזרו עליו ועיין בירושלמי פ"א דשבת דגם על כבושיהן ושלוקיהן גזרו ע"ש ואף דבגמ' מבואר בד' מ' ע"ב דגם חגבים כבושים מותרים ע"ש בדברי הרי"ף ז"ל צ"ל דס"ל דגם חגבים היה דרכם גם למוכרם חיים ועיין מש"כ רבינו לעיל בפ"ג הי"ו גבי חמאה שבישלו עכו"ם דאסור וכן כאן בהלכה י"ח ואף דהוא פסק דסתם כלים אינם בני יומם זה הוה גדר גזירה וכמו גבי שמן מתחלה כמבואר שם ד' ל"ו ע"א ועיין בתוספתא דע"ז פ"ה גבי גבינה שהעמידה ישראל ר"ל דאז לא גזרו ובודאי מיירי מחלב עכו"ם ואף דחלב אסור זה רק כשהישראל לקחן דכבר נאסר בידו ושוב אין לה היתר אבל אם הישראל מעמיד ברשות העכו"ם דאז אין על החלב איסור דעדיין אינו של ישראל וגם הגבינה הישראל עשה אותה לכך מותרת וכ"כ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:24:1)

**אבל חגבים כו' וכן כו'.** כ"כ דמדברי רבינו נראה דאם ידוע אסור אפילו בהנאה וגם גבי מורייס כן מדנקט שדרכם משמע אבל בידוע אסור אף בהנאה דלא כגמ' דילן וכמבואר בירושלמי ומשום דפסק במורייס כר' עיין בפ' י"ג מהל' מעשר גבי דמאי ועיין בתוספתא ע"ז פ"ה דהוה מחלוקת דר"י ורבנן גבי זיתים השילחים אם אסורים בהנאה והנה שם נקט שמזלף עליהם חומץ ובגמ' דילן משמע משום יין ובירושלמי בסוף פ"ב נקט ג"כ חומץ וס"ל לרבינו דפליגי כגון אם מזלפין עליהם חומץ שכר דהוא גופא מטעם גזירה כמבואר בע"ז ד' ל"ב ע"א ולקמן בהל' כ"ה ע"ש וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:27:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:27:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:27:1)

**קטן שאכל כו'.** עיין מש"כ בזה בהל' שבת פכ"ד דכאן נקט שאינו בן דעת משמע דאם הוה מופלא סמוך לאיש גם ב"ד מחויבים ועיין בהך דנדה ד' מ"ו ע"ב דשם משמע דגם על קטנה שיכולה לנדור שייך בזה, אך שם י"ל כיון דבעלה מיפר לה ובגדולה כה"ג היתה יכולה לאכול לכך לא גזרו גם שם וכעין הך דחגיגה דף ו' ע"א גבי קטן חיגר ע"ש ועיין בתוס' שם ד' ב' ע"א מה שהקשו דהיאך מקריב קטן בחוה"מ הא לא חזי ביום ראשון ור"ל ג"כ כה"ג דאף דקרבנותיו אינו רק נדרים ונדבות מ"מ אינו מחויב רק במה שגדול כה"ג אינו מתחייב ועיין רש"י נדה ד' מ"ו ע"ב ד"ה איסורא נמי ליכא ע"ש דר"ל דרק איסור שאסור גם על אחרים שייך לאסור גם עליו אבל איסור דרק הוא יהיה אסור לא שייך וכגון זדון שבועה וע"ש בתוס' ועיין בהך דפסחים דף קט"ז ע"א גבי חיובא לדרדקי ועיין מש"כ התוס' נדה ד' ס"א ע"ב גבי מת דהיכא דהפטור שלו משום דאינו בר לבישה לא שייך הך דלועז ובזה י"ל הך דשבת ד' קל"ט ע"א דאמר שם הטעם גבי כלאים משום דאתי למיסרך ועיין בעירובין ד' מ' ע"ב והטעם משום דגבי כלאים העיקר הוא המחשבה כמש"כ התוס' יבמות דף פ"ג ע"ב וכן בהך דעירובין הוא משום קבלת יוהכ"פ וזה לא שייך גבי קטנים משום דלאו בני דיעה נינהו ולא משום הפטור של הדין לכך אמר משום דאתי למיסרך. אך באמת משום דשם הוה רק מד"ס וזהו שכ' רבינו כאן דאסור להרגילו וע"ש ד' קנ"ג ע"ב משום דאתא לכלל דיעה, ועיין בהך דבכורות ד' ל"ה ע"א דאמר שם ג"כ הטעם משום דאתא למיסרך ועיין בהך דסוכה ד' מ"ו ע"ב לא לימא אינש כו' ומש"כ רבינו בהל' שבועות פי"ב ה"ז ע"ש גבי קטנים ובהך דב"מ ד' ע"ה ע"א גבי ריבית אמר שם ג"כ הטעם משום דאתא למיסרך ועיין במש"כ רבינו בהל' שבת פכ"ג הל' י"ז ובדברי ה"ה שם ובזה א"ש כיון דהיכא דאינו מקפיד והיכא דאינם שלו לא שייך בו גדר גזל וריבית ושם עדיין לא זכו בחלקם לכך אין בו החשש ועיין בהך דכתובות ד' כ"ח גבי תחומין דנאמן קטן וא"כ מוכח דגם קטן צריך להזהיר על תחומין וכמבואר שם דאינם נאמנים רק מה שהם בעצמם עושין אבל לא ע"י אחר, ועיין בהך דשבת דף צ' ע"ב גבי חגב, ועיין בירושלמי דמאי פ"ג ה"א דמבואר שם דיש חילוק בין נותן לתוך ידו ובמאכילו לפיו גבי דמאי, 4ועי' בתוספתא פ"ג דדמאי דגם גבי קטן דאם אמר האכילני צריך לעשר וי"ל כה"ג:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:29:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:29:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/17:29:1)

**אסרו חכמים כו'.** עיין בהך דשבת ד' צ' ע"ב והא עבר משום בל תשקצו כו' ובהך דפסחים דף נ"ה ע"ב גבי ביצים וחולין ד' ס"ד ע"ב ומש"כ רבינו לעיל פ"ד הי"ב ע"ש: