## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse Chapter 14

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:5:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:5:1)

**ואם היה מהול מטיפין ממנו דם ברית כו'.** הנה לפי מש"כ בהל' מילה דזה רק משום מצות מילה ולא בדין גירות א"כ קודם טבילה לא שייך זה וכמש"כ בהך דציצין שאינם מעכבים דאף דקי"ל דמצוה בחול ליטלן מ"מ קודם טבילה א"צ זה כמבואר כאן ד' מ"ז ע"ב וא"כ צ"ל דרבינו ס"ל דזה ג"כ נוגע לגירות וצ"ל דנהי נמי דלגירות אין זה עושה פעולה אך מ"מ זה הוה בגדר קבלת המצות והגירות ולכך קאמר בגמ' שם הטעם דשהוי מצוה לא משהינן דאף דהא כתב התוס' שם דעפ"י דין צריך להיות המילה קודם הטבילה ועי' בה"ה כאן בשם הרמב"ן ועי' בתוס' ישנים יומא דף ח' ע"א ד"ה ור"י רק דזה קאי גם אכה"ג דאם היה מהול ומזה יליף זה רבינו. והנה בענין הברכה עי' לעיל פרק י"ג בה"ה ובדברי רבינו פ' י"א מהל' ברכות הל' ז' ותוס' פסחים וכ"מ אך נ"ל דרבינו שם ר"ל על טבילת גיורת דכיון דהמצוה מתחלת רק בשעת טבילה אז מברך אבל גבי גר י"ל דדי במה שמברך בשעת מילה ולכך דייק בגמ' רק גבי אשה שמושיבין אותה במים עד צוארה ולא גבי איש דהא קי"ל לבו רואה את הערוה אסור ואם משום שצריך להשמיע לו את המצות וערום אסור עיין ב"מ ד' קי"ד ושבת ד' כ"ג ע"א וד' ק"ן ושם ד' ק"כ ע"ב וכ"מ בזה, ועי' ברכות דכ"ה ע"ב, ועי' יומא ד' ע"ח ע"א מכאן רמז לנדה ע"ש. אך י"ל דלכך נקט יושבת כמו הך דברכות ד' כ"ד ע"א דבאשה אם יושבת נכסה ולא באיש גם י"ל לפי מש"כ מחמת הברכה דהאשה מברכת ולא האיש או דגבי איש רק לאחר עליה כמו לשון הגמ' בברכות דף נ"א ועי' בהך דחגיגה ד' י"ט ע"א דכ"ז שהוא לח יכול להחזיק עצמו לכל מה שירצה לפי גירסת התוס' שם וה"נ כן וכמו שכ' התוס' בפסחים דף ז' ע"ב גבי קודם ניגוב ועי' תוס' נדה ד' נ"א ע"ב וכ"מ ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:7:1)

**איזהו גר תושב כו'.** עיין במש"כ רבינו בהל' מלכים פ"ח הי"א ובהל' עדות ספי"א אך זה רק בקבלה בב"ד אבל בלא זה או בזמן שאין היובל נוהג אז הוה בגדר ב"נ המבואר בפ"י שם ה"י ועיין מש"כ רבינו בהל' שבת פ"כ הי"ד ע"ש ובהל' ע"ז ספ"י ובהשגות שם ועיין במש"כ רבינו בהל' בית הבחירה פ"ז הי"ד דאסור לדור לו בירושלים וזהו כונת הראב"ד ז"ל כאן מש"כ בעיר עצמה, ועיין בהך דע"ז דף כ"ד ע"ב גבי ארונה אך י"ל דשם עדיין לא נתקדשה ירושלים ועיין בספרי פ' תצא פסקא רנ"ט דגם בעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו ועיין ביבמות דף מ"ח ע"ב דאמר שם טעם שמא ישמע כו' ועיין בסנהדרין דף ט"ז ע"ב גבי עיר הנדחת ובירושלמי פ"י דסנהדרין גבי גרים ותושבים מהו שישלימו לרוב גבי עיר הנדחת ועיין בהך דמכות דף ט' ע"א דמקשה שם אם ג"ת גולה לעיר מקלט ואמאי לא משני כך. דהנה עיין מש"כ רבינו ז"ל פ"ד מהל' ע"ז ה"ד דאין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת ועיין בירושלמי סוטה פ"ט לגבי אם מביאין עגלה ערופה זה תליא בהך דמכות דף י"ג ע"א אם יש להם קנין ללוים בעריהם או לא ע"ש בירושלמי ספ"ב דמכות וא"כ לפי זה יש חילוק להני שש ערי מקלט למ"ב כמבואר בגמ' שם וא"כ שש ערי מקלט הוה כירושלים דלא מקרי עריך וא"כ שם אסור לג"ת לדור בהם ואמאי לא מתרץ כן הגמ' במכות שם, ועיין בהך דע"ז דף כ"ד ע"א מה דמקשה שם דלמא מע"ז לחודא כו' וצ"ל דזה אתיא כמ"ד שם דף ס"ד ע"ב דבזה ג"כ נקרא ג"ת, ועיין בירושלמי שם רפ"ב דעתידים לקבל מצות ועיין חולין ד' צ"ב ע"א אלו ל' מצות ובע"ז ד' ג' ע"ב דגם תפילין קבלו עליהם, ועיין תוס' גיטין ד' מ"ו ע"א גבי גבעונים ד"ה כיון דכתב שם שלא באו להתגייר ע"ש ולשיטת רבינו בהל' מלכים ע"כ צריכים לקבל עליהם דין ג"ת ואז לא היה היובל נוהג ועיין בסוטה ד' ל"ה ע"ב דר"י ס"ל דאין יכולים לקבלם בלא גירות ע"ש בתוס'. אך נראה דעבד תושב כמבואר בכריתות ד' ט' ובירושלמי יבמות פ"ח מקבלין לעולם ועיין בירושלמי פ"ו דעירובין ה"א. אך מלשון רבינו ספ"כ מהל' שבת לא משמע כן, וכן כאן כתב להדיא להפך. והנה הר"א ז"ל כתב כאן בהשגות דקונה ע"ע כעכו"ם ובאמת עיין בב"מ ד' ע"א ע"א מבואר דגם גבי ג"צ כן דאינו מורישו לבנו וצ"ל דר"ל כמו שכ' הר"א ז"ל בפי' לתו"כ פ' בהר דרק מבן נח אינו יכול לגרוע בפחות מש"פ משום דכיון דאין לו קנין הגוף רק למעשה ידיו כו' צריך לקנות עצמו בדמים דהיינו פרוטה משא"כ בישראל דדי במחילה ועכו"ם לאו בר מחילה כן כתב הראב"ד, ועיין קדושין ד' י"א ע"ב דמבואר להיפך וגם גבי ישראל כן ותוס' שם ד' ד' ע"ב ובירושלמי שם. אך ר"ל כך דהנה הא מבואר בעירובין ד' ס"ב דגבי עכו"ם הוה פחות מש"פ קנין גמור וקונין ממנו בזה ע"ש. ואף דהא קנין הוה בגדר דין ולא משום שויא ועיין קדושין ד' י"ג ע"א ובירושלמי בעירובין שם הוה מחלוקת בזה וע"כ צ"ל דזה תליא אם בתר מקבל אזלינן עיין בקדושין דף ז' ע"ב בד"ה שתי בנותיך ועיין ב"מ ד' צ"ו ע"א גבי שאל שתי פרות ובכתובות ד' מ"ו ע"א גבי שכרם שניהם בפרוטה ע"ש וא"כ קשה למה גבי נמכר לעכו"ם צריך דוקא פרוטה בפדיונו וצ"ל כך דבאמת עיין בקדושין ד' ט"ז מוכח דזה שני דברים אחד מה שיוצא בגרעון כסף זה הוה כמו גדר ביטול המקח והשני שקונה א"ע מן האדון בכסף וזה הוה כמו קנין חדש לכך אם היה שייך דין גרעון כסף גם בנמכר לעכו"ם אז כיון דגבי עכו"ם פחות מפרוטה ג"כ הוה ממון היה די בכך דכדיניהם דיינינן כמבואר בב"ק ד' קי"ג ור"ל הדינין של תורה שפסקה בהם כמו בהך דבכורות ד' י"ג ע"א, ועיין תוס' ב"ב ד' נ"ד ע"ב אבל בגדר קנין חדש אז לא מהני בפחות מפרוטה גם מב"נ כיון דצריך להקנות לו להישראל בזה וזהו כונת התוס' קדושין ד' י"ו ע"א ד"ה בנכרי ע"ש. אך בעכו"ם דלאו בני מחילה פי' דבלא קנין אינו יכול לסלק עצמו ואף דהא מבואר בגיטין ד' מ"ז ע"א דעכו"ם בר הפקר הוא י"ל דזה ג"כ הוה בגדר קנין לכל העולם ואפשר דבזה כ"ע מודו לר"י בנדרים ד' מ"ג דעד דאתו לרשות זוכה ועיין תוס' יבמות ד' מ"ח ע"א ד"ה המפקיר דלא כתבו כן רק היכא דנקנה הגוף אז הסילוק הוה כמו שמקנה להעבד הגוף שלו משא"כ גבי עכו"ם דאין לו קנין בגוף העבד ולכך לא מהני סילוקו ולכך י"ל דלכך לא מהני ביטול רשות גבי עכו"ם משום דזה לא הוה רק גדר סילוק כמבואר בעירובין ד' ע"א ע"א וזה לא שייך בעכו"ם, וא"ש מש"כ הירושלמי דאינו מועיל ביטול רשות משום דחוזר בו אבל אם משכיר אינו יכול לחזור בו ומקרי גזלן, ועיין שם ד' ס"ח ע"ב דהוה מחלוקת אם תיכף בביטול קנה ומ"מ גבי עכו"ם לא מהני וכמש"כ, ועיין בדברי רבינו בהלכות עירובין דמבואר שם דמה שמועיל השכירות בפחות מש"פ הוא ג"כ רק בגדר סילוק ומשום היכר ע"ש בפ"ב הי"ב ונ"מ לענין מומר אם די בפחות מש"פ וכ"כ בזה. אך באמת עיין בירושלמי פ"ד דב"מ מבואר דגם בב"נ פחות מש"פ אינו יוצא בדיינים ע"ש בהל' ב' ועיין בסנהדרין ד' ק"ט וד' נ"ט ע"א ע"ש ודלא כתוס' בכ"מ וצ"ל דאף דממון חשוב הוא לגבייהו מ"מ לעשות ישיבת הדיינים על זה א"א דגם ב"נ צריך דיין, ועיין בב"מ ד' נ"ה ע"א ישיבת הדיינים ע"ש, ועיין במש"כ בהל' זכיה דהיכא דצריך כסף לא בגדר שויא אז גם לב"נ פחות מש"פ לא כלום, ועיין בירושלמי פ"א דקדושין דיליף דאין ב"ד נזקקין לפחות מש"פ מן קרא דלאשמה בה ע"ש, וזה ר"ל הר"א ז"ל כאן גבי ע"ע ועיין בתוס' ב"מ שם ד"ה אינו דהקשה למה נקט בת הא גם בישראל אינו עובד את הבת. אך י"ל דהא רש"י ביבמות ד' ס"ב ע"א כתב דגבי ב"נ בן ובת שוין וכן אין להם בכורה והוה ס"ד דיעבוד גם הבת, ועיין שבת ד' קט"ז ע"ב גבי הך דר"ג ע"ש ובירושלמי ב"ב פ"ח חכמי עכו"ם אומרים כו' ועיין בירושלמי ספ"י דשביעית גבי גר שמת אם רוצה להחזיר לבניו אם שייך בזה בן קודם ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:7:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:7:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:7:2)

**שאין קדושת הארץ עליה.**אזיל לשיטתיה דס"ל כן בסוף פ"ו מהל' בית הבחירה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:7:3
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:7:3](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:7:3)

**אבל בזמן הזה כו'.** הנה רבינו לא סיים לשון הגמ' מד"ס, והטעם דר"י בר"י אזיל לשיטתיה בהוריות דף י"א דמומר להכעיס אף בדבר אחד מד"ס הוה מין ואנן לא ס"ל כן, ועיין מש"כ רבינו בהל' רוצח פ"ד ה"י, ועיין ברש"י בעירובין ד' ס"ט ע"א ע"ש בתוס' ועיין ברש"י סוכה ד' כ"ט ע"א דקדוקי סופרים. והנה באמת מהך דשבת ד' ל"א ע"א קשה היאך קבלו הלל וכבר עמד שם רש"י על זה, ועיין במנחות ד' י"ח ע"ב גבי כל כהן שאינו מודה וכתב שם התוס' לאפוקי הפשט ונתוח וקשה הא הוה מין עיין מש"כ רבינו בהל' תשובה ולקמן בהל' שחיטה פ"ד ובפה"מ לרבינו לחולין פ"א ע"ש, ועיין מש"כ רבינו בפ"א מהל' בכורים הל' א' ע"ש, ובהך דחולין ד' ק"ל ע"ב כל המחזיק וצ"ל דנ"מ לענין אשתו אם יכולין ליתן להם מתנות כהונה ועיין בתוספתא פ"ד דפאה ופ"ב דדמאי דהוה מחלוקת אם גבי קדשי הגבול כן ע"ש ורבינו פסק דלא שנא לכך שינה לשון הגמ' בהל' בכורים הנ"ל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:14:1)

**שני אחים כו'.** הנה כאן מבואר דהם עצמם אין עליהם שם גרים מדחשיבי אחים, ועיין ברש"י כאן ד' צ"ח ד"ה לא תימא דלא שייך בזה כקטן שנולד ועיין ד' מ"ב ע"א מבואר ג"כ כן אך כאן ד' ע"ח ע"א מוכח דהם בפ"ע מקרי ג"כ גדר גרים ע"ש ובתוס' ד' מ"ז ע"ב ד"ה מטבילין משמע דהמילה שלהם הוא בגדר גירות ועיין בנמוקי יוסף שם. והנה בירושלמי כאן פי"א בהך מחלוקת דריה"ג ור"ע אם חייב על אמו על קללתה אמר שם מה פליגין בגר שהיתה הורתו כו' אבל הורתו ולידתו כו' גם ריה"ג מודה וצ"ל דר"ל כגון עכו"ם הבא על ב"י וס"ל כשיטת רש"י שכתבתי לעיל דיש בו שני הצדדין צד ישראלית וצד גירות ועי' בבכורות ד' מ"ו ע"א בתוס' ד"ה נתגיירה ושם ד' מ"ז ע"א גבי לויה שנבעלה מעכו"ם או כהנת דמבואר דבשעה שנולד יש עליו שם ישראל דאל"כ מה שייך בו גדר פדה"ב כלל ונ"מ אם מילה שלו דוחה שבת אם נימא דהוה בגדר גירות לא ידחה ואם הוה בגדר ישראל ידחה ובאמת זה ר"ל בהך דשבת ד' קל"ה ע"ב בהך דר"ח ורבנן עיין מש"כ שם בדברי רבינו ועיין בכתובות ד' מ"ד ע"ב דמשמע דלא הוה גדר ישראל גמור. והנה תוס' כתובות דף י"א ס"ל דאם מת אמו יורשתו ע"ש בד"ה מטבלינן. אך באמת נ"ל דמה שכ' התוס' ב"ב ד' קי"ד ע"ב ד"ה אך מטה דפי' שם דבגיורת קאמר ר"ל כה"ג דהיינו מעוברת שנתגיירה וא"כ נמצא דזה הוה מחלוקת. וכן נ"ל דמה שכ' התוס' ביבמות רפ"א בשם הירושלמי למעט אשת אחיו מאמו מכרת היינו ג"כ כה"ג ופליג על הך דגמ' דידן דקאמר וחייבין והטעם כיון דמעורב בו שתי כחות כמש"כ לכך נתמעט מכרת ועיין בתוס' בכורות ד' מ"ו ע"א דלא גרסי כגירסא דידן דטעמא דאפקר ליה לזרעיה קאי אנתגיירה מעוברת ע"ש. ועיין במש"כ רבינו לקמן פי"ט הי"ב אם בדיעבד לא תצא אם נשאת לכהן ומש"כ שם בזה ומדברי התוס' בכורות הנ"ל מבואר כשיטת רבינו דשאר האב לא גזרו אף מדרבנן יעו"ש. ובשיטת רבינו דס"ל דב"נ אסור מה"ת באחותו אף דבגמ' מבואר להיפך אליבא דר"ע נראה דס"ל דאינו נהרג על אחותו אבל מוזהר עליה ולא ס"ל הך דכל שב"ד של ישראל ממיתין ב"נ מוזהר ואזהרתן זו היא מיתתן רק ס"ל דלא בכל הדברים שב"נ מוזהר חייב עליה מיתה וס"ל דאחותו ג"כ כן וכמו גבי אבר מן החי של עוף וכה"ג ובזה א"ש ובהלכות מלכים אבאר זה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:17:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:17:1)

**העבד מותר כו'.** כ"כ בזה לחלק בין אמו גויה לבין אמו שפחה ואף דעבד אין לו יחס כלל כמבואר ביבמות ד' ס"ב זה רק למשפחה אבל מ"מ שם אב יש עליו עיין תוס' ב"ק ד' פ"ח דמחויב למול את בניו ועיין בהך דנזיר ד' ס"א ע"ב ברש"י א"ה בעבדים נמי ע"ש דהוא תמוה דהא לא הוי גדר ירושה עיין גיטין ד' מ"ג ע"א דמנליה יורשים וע"ש בתוס' ד"ה ואי אמרת אך זה רק בחציו עבד וחציו בן חורין אבל עבד גמור שפיר קרוי בנו על שמו אף דאין לו יחס ועיין בירושלמי פ"ד דשם גבי היוצא בשן ועין בניו עבדים ובפסקי תוס' סוטה על הך דסוף פ"ז ע"ש. אך אין הפי' כן בירושלמי וכמש"כ לעיל דר"ל אשפחה מעוברת ועיין תוס' יבמות ד' ט"ז ע"ב ד"ה בשלמא דמשמע דס"ל דעבד הבא על ב"י יש שם עבד על הולד ועיין שם ד' מ"ה ע"ב וד' ע"ח דלא משמע כן, ועיין בהך דקדושין ד' ע"ו ע"א דאמר שם איסור משום מאי משום שפחה מוכח דאין על הולד שם עבד. אך י"ל דזה תליא בהך מחלוקת דבכורות ד' מ"ז אם מזהמין את הולד ע"ש ברש"י ותוס', ובאמת ר"ל הך מחלוקת דיבמות דף מ"ה וירושלמי קדושין פ"ג אם בתה פסולה לכהונה או כשרה וכן קרא לה בירושלמי שם לשון מזוהם ע"ש ועיין בירושלמי פ"ח דיבמות דהוה בעיא שם אם עבד מצרי שנשא שפחה עמונית אחר מי מהם הולכין הזרע ואף דבכל מקום אזלינן בתר שפחה זה רק אם אינם שוים אבל כאן שגם הוא עבד י"ל דאזלינן בתריה ובזה א"ש הך דגיטין ד' מ"ג הנ"ל מהך דנזיר ד' ס"א ע"ב הנ"ל ועיין מש"כ רבינו בפ"ט מהלכות עבדים:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:18:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:18:1)

**ויראה לי כו'.** עיין בהשגות, ועיין תוס' ב"ב ד' י"ג מה שכ' בשם ר"ת גבי ממזר דמ"מ מוזהר על זכר גם נראה לי דכונת רבינו דנ"מ יהיה אם הורגין את הבהמה אם בא עליה עבד דהרי גבי ב"נ פסק בהל' מלכים פ"ט דאין הורגין את הבהמה דהוא בעיא דלא איפשטא והטעם משום דגבי ב"נ לא חיישינן לקלון כמבואר בסנהדרין ד' נ"ה ע"א א"כ גבי עבד י"ל דזה תליא בהך מחלוקת דב"ק ד' פ"ז ע"א אם יש לעבדים בושת ועיין תוס' נדה ד' מ"ז ע"א ומש"כ רבינו בהל' עבדים פ"ט ה"ח לא לבושה אך מלשון רבינו בהל' איסורי מזבח פ"ד ה"ג משמע קצת דאינה נסקלת ע"ש בזה: