## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage Chapter 11

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:1:1)

**הנושא כו' ואם מן הנשואין כו'.** ואלמנה לאחר שמסרוה לרשות הבעל הנה זה מחלוקת אמוראי בכתובות דף נ"ח ע"ב ע"ש. ובאמת לשיטת רבינו דס"ל דחופה היינו גדר יחוד כמבואר לעיל פ"י ה"א רק דאף שלא נבעלה הוה כנבעלה לכל דבר עפ"י דין זה רק בארוסה אבל ביבמה לא. ועי' בתוספתא כאן רפ"ד וביבמות דף קי"ב ע"א. ועי' תוס' כתובות ד' מ"ט ע"א ד"ה ואימא ועי' בסנהדרין דף נ"ז ע"ב ע"ש דגבי בן נח ליכא הך דין. ועי' יבמות דף ק"ז ע"א דגם גבי קטנה בת מיאון אמרינן זה, ובירושלמי שם הוה זה בעיא דלא איפשטא. ועיין בריש פ"ח דעדיות וכבר כתבתי בזה. והנה בירושלמי רפי"ג דיבמות דמבעיא ליה שם גבי ארוסה שביהודה אם הוה כנשואה או לא ולכאורה לשיטת רבינו דס"ל דחופה היינו יחוד וא"כ הוה כמו חופה וצ"ל דשם הוה בבית חמיו לא ברשותו ועיין ביבמות דף מ"א ובירוש' פ"ח דגיטין הי"א ע"ש ואמר ארוסה שביהודה כנשואה היא ועיין בירושלמי בכתובות פ"ד דאמר לא סוף דבר לחופה אלא אפילו לבית שיש בו חופה, וצ"ל דנ"מ אף אם לא נכנסו לשם נשואין רק סתמא הוה ג"כ גדר נשואין וכמו דאמרינן בגמ' דכתובות גבי חצר דידיה. ועי' מש"כ התוס' יבמות דף ע"ב ע"א דאף היכא דא"א לבעול מ"מ מקרי נשואין. ועי' תוס' שם דף ס"ה ע"ב ד"ה כי ותוס"י סוף נדרים ע"ש והך דכתובות דף י"א ע"ב דמבואר שם דאף אם יש עדים שלא בא עליה מ"מ הויא נשואה או דמיירי כגון שראו אותם מבחוץ דאל"כ לא הוה יחוד כלל או דר"ל דלא גרע ממסירה וכמ"ד דכתובתה שוב רק מנה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:2:1)

[השמטה**טען כו' ואם לא בגרה כו'. עיין**בתו"י כאן דף ט' ע"ב אם ע"י הטיה נעשה הפתח פתוח או לא ושם דף ו' ע"ב ודף ה' ע"ב בתוס' ושם דף מ"ו ע"א בד"ה בשלמא ע"ש דמשמע רק דאין יוצא דם והנה בהך דחגיגה דף י"ד ע"ב גבי הא דב"ז גבי בתולה שעיברה ע"ש ברש"י דמיירי שכה"ג נשא לה ומצא לה כו' ר"ל כך דאי חיישינן לשמואל אז אסורה לו דמ"מ נבעלה והוה שפיר הך חיישינן לחומרא ובפרט למה דקי"ל דאפילו נבעלה שלא כדרכה אסורה לכה"ג וע' תוס' יבמות דף נ"ט ע"ב גבי העראה ובדברי רבינו פי"ז מהל' אסו"ב ועי' בירוש' כתובות פ"א ה"ג מעשה שעיברה כו' אך לשיטת התוס' בחגיגה שם י"ל כך דמיירי שכה"ג בעלה ולא מצא לה כו' והיא אומרת שהטה אך עי"ז הביאה נתעברה וזהו דאמר דשמואל לא שכיח דתתעבר בלא ביאה גמורה וע"כ היתה ביאה גמורה וע"כ כו' ר"ל י"ל באמבטי. אך לכא' אם נימא דע"י הטיה פתחה סתום וא"כ תוכל לברר אם פתחה עדיין סתום או לא אך י"ל דמיירי בבוגרת וכמ"ד דבוגרת מותרת לכה"ג ובוגרת לעולם פתוח וא"כ לדידן דס"ל דבוגרת אסורה לכה"ג לא משכחת להך דב"ז ולכך לא הביאו רבינו. וא"ש: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:3:1)

**מוכת עץ כו'.** והנה בעולה שלא כדרכה עיין תוס' כתובות דף ל"ט ע"ב ד"ה טעמא מבואר דיש לה כתובה מאתים אך בירושלמי כאן פ"א ה"ג מבואר דרק מנה, וי"ל דזה תליא בהך מחלוקת דיבמות ד' נ"ט אם כשירה לכה"ג ועיין רש"י ביבמות שם דס"ל דלר"מ מוכת עץ כשרה לכה"ג ולכך ס"ל דכתובתה מאתים ועיין שם ד' ס' ע"ב אך בירושלמי ביבמות שם מבואר להיפך אליבא דר"מ ע"ש בפ"ו ה"ד ועיין מש"כ בזה לקמן בהל' א"ב פי"ז הי"ד ע"ש וגם נ"מ לפי מה דקיי"ל דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה הוה מקח טעות אם הטעם הוא משום מום או הטעם משום שזינתה. ועיין בירו' כאן נשא אשה בחזקת שלא זינתה כו' אין זה מקח טעות, וכן מוכח בגמ' די"א ע"ב ונ"מ לשיטת התוס' דשלא כדרכה יש לה כתובה מאתים אם כנסה בחזקת בתולה ונתבררה שנבעלה שלא כדרכה אם הוה מקח טעות. ועיין מש"כ התוס' ד' י' ע"א ד"ה חזקה ובמש"כ הרמב"ן ז"ל במלחמות פ"ג דכתובות גבי חרשית ושוטה דכיון דעפ"י דין אין להם כתובה לא הויא מקח טעות אם כתב לה כתובה אף אם נמצאת בעולה הרי מבואר דזנות גופא לא הויא מקח טעות:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:3:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:3:2)

**וכן גדולה כו'.** הנה רבינו ז"ל לא מחלק כמ"ש התוס' דמיירי שלא כלו בתוליה וכמו אם הערה רק דס"ל דאין עליה גדר מוכת עץ כלל. ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' א"ב פי"ח ה"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:4:1)

**ואם כנס כו'.** כן מבואר בירושלמי פ"א דכאן ה"ב ולא הויא כמו בקטן בהל' ז' דשם כתובתה מאתים משום דגבי קטן הקנינים שלו לבד מאישות גמרי למפרע. ועיין מש"כ בזה בהל' מכירה פכ"ט הי"ז ע"ש וכמו גבי גר קטן דהוה גר למפרע עיין תוס' סנהדרין ד' ס"ח ע"ב ובירושלמי פ"ד דקדושין ה"א ע"ש. ועיין בתוספתא סוטה פ"ה דגרס שם ר"י אומר ישקנה ויגדיל הקטן ע"ש והיכי משכחת לה הא לא הויא קדושין כלל וצ"ל כהך דקדושין די"ט גבי יעוד או גבי יבמה וכה"ג וע' בירו' ספ"ט דכתובות דמקשה מקטן מגרש ולא מקשה מקדש וכל כה"ג:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:6:1)

**ואין משיאין את הקטן כו'.** זה ר"ל מהך דב"ב ד' קנ"ו ע"ש ועיין יבמות ד' קי"ג ע"א תוס' ד"ה שמא וכ"מ:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:12:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 11:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/11:12:1)

**ואעפ"י שיצא דם כו'.** עיין בתוס"י ד' ט' ע"ב דפ"פ יכול להיות בלא דמים וגם אם הטה עושה הפ"פ בלא דמים ועיין בתוס' שם דף ה' ע"ב ד"ה לדם, ושם ד' ו' ע"ב וזהו דמקשה שם אלא מעתה שושבינים למה ר"ל דבשושבינים ג"כ אינו מבורר הדבר שהיא בתולה דהא יכול להטות. ועיין תוס' שם ד' מ"ו ע"א ד"ה בשלמא ובאמת זת תליא בהנך תרי לישני דכתובות ד' י' ע"א אם הטיה צריך כונה ע"ש ועיין בירושלמי כאן דס"ל דאם מצא פ"פ אנו תולין הדם בדם צפור וזהו מה דאמר בכתובות ד' י"ב ע"א כל שלא מישמש אינו יכול לטעון שם ר"ל שהוא אומר שהוא דם צפור וטענת פ"פ אין לו דמיירי שהיא בוגרת וכדומה אבל אם אומר פ"פ אז נאמן בכל מקום וא"ש מה שהקשו התוס' שם ד' י':