## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday Chapter 1

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:4:1)

**כל מלאכה כו' חוץ מהוצאה והבערה כו'.** ואף דהא גבי שחיטה אמרינן ביצה ד' י"ב וכתובות ד"ז דאמרינן ג"כ מתוך הנה מלשון רבינו נראה כך דרק גבי הוצאה והבערה כיון דאין התיקון בעצם האוכל רק לצורך אוכל שם שייך שפיר למימר דמותרים אף שלא לצורך משא"כ שאר דברים דהמלאכה הוה בעצם האוכל לא שייך לומר דהותרה אף שלא לצורך ועי' בתוספתא דביצה פ"א מה דס"ל לב"ה דמוליכין כלים ריקנין ביו"ט לב"ה בר"ה ע"ש ועי' בה"ג בהל' יו"ט דאמר שם דסנדל שנפסק בר"ה ביו"ט שמותר להוליכו ע"ש ועי' בירושלמי שבת פ' י"ז דבעי שם גבי קילורית אם מותר לגובלה ביו"ט ואמר שם דאסור שאינו אוכל נפש ועי' שבת ד' קל"ד ע"א גבי מהו לגבן ותוס' שבת ד' צ"ה ע"א ובירושלמי סוף פ"ז דשבת דס"ל דמגבן הוה תולדה דלש ועי' בירושלמי סוף פ"א דביצה גבי מהו להעמיד חלב ביו"ט ואמר שלא יעמיד מיו"ט לחול וזה ר"ל הך דשבת דף קל"ד הנ"ל גבי גבינה בת יומא מעליא ואף דהתוס' בביצה ד' ג' וד' כ"א וד' כ"ג ומגילה ד' ז' ע"ב כתבו דבגוף אוכל נפש אין לחלק רק אם הוא גרוע ע"ש אך י"ל דר"ל כיון דגבינה ישנה עדיף שוב יש חשש שמא יעמיד מיו"ט לחול כמ"ש הירוש' הנ"ל, ולענין בישול אם שרי ביו"ט שלא לצורך עי' בירושלמי פ"ב דשבת אם הבערה ובישול בב"א על איזה מהן חייב ועי' בירושלמי דביצה פ"א בהך מחלוקת דר"י ור"ל גבי המבשל נבילה ובבלי שם דף י"ב ע"א, אך באמת נראה דבישול אסור מה"ת ולכך ס"ל לקמן בפ"ג ה"ח דאין שורפין קדשים ביו"ט משום כיון דהוא גדר מצוה הוה כמו תיקון כעין דאמרינן בירושלמי שבת פ"ב גבי הקטר חלבים וגבי כלים גבי הדלקה דנעשה כמטהר כלים ע"ש ולכך אמרינן בירושלמי דגם מבערב שבת אסור משום דהמלאכה נעשית גם בשבת משום כיון דהשריפה הוא מצוה הוה זה גדר תיקון ועי' במעילה ד' י' ע"א גבי קדשים שנטמאו ע"ש סד"א כיון דאית בהו מצות שריפה ועי' מש"כ בזה בהל' פסולי המוקדשים פ' י"ט ע"ש ואפשר דתליא בהך פלוגתא דרבה ור"י בריש מו"ק ד' ב' ע"ב אם אזלינן בתר מעשה או בתר מחשבה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:7:1)

**כיצד אין קוצרים כו'.** עי' סנהדרין ד' י"ג ע"א וחגיגה ד' י"ח ע"א ועי' מו"ק ד' י"ב ע"ב אך גבי קצירה י"ל טעם אחר דאסור משום שמייפה את הקרקע ומיירי בשדה שלו וע' בע"ז ד"נ ע"ב גבי חוה"מ דאסור משום טרחא:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:8:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:8:1)

**אבל לשון וכו'.** עי' שבת ד' קל"ד ע"א ותוס' מגילה ד' ז' ע"ב ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:9:1)

**עשה כדי לאכול כו'.** ואף בגמ' דילן אמר זה רק אם נשתייר ליוט"ב אך בתוספתא פ"ב דביצה מבואר דאף אם נשתייר לחול מותר אך עיין בתוספתא פ"ג דפסחים מבואר שם דהנשים נוהגות שלא היו לשין במוצי"ט בחמין שהוחמו ביו"ט ע"ש וי"ל מטעם הרשב"א ז"ל שהביא בהה"מ ז"ל כאן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:9:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:9:2)

**ומולח אדם כו'.** עי' מש"כ הה"מ ועי' מש"כ לעיל בפ' כ"ג מהל' שבת ותוס' כאן די"ז ע"ב וע' מש"כ רבינו ז"ל לקמן פ"ג ה"ד ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:14:1)

**בני החיל כו'.** עי' בדברי הה"מ ז"ל מה שהקשה מהך דאמר בגמרא ופליגי אריב"ל ע"ש אך באמת לרבינו ז"ל היה לו הגירסא כמו בסה"ג מסייע ליה לריב"ל וקאי אהא דאמר שם דקי"ל כרבי יוסי הגלילי דלכם ולא לעכו"ם ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:14:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:14:2)

[השמטה**עיסת הכלבים כו'.** עי' בה"ה למה לא הביא רבינו הך דיכול לפייסם בנבלה אך באמת לפ"מ דקיי"ל כרשב"א בדף י"ז ע"א שוב אם יכול לאכול ממנו אחת מותר לאפות הכל וע"ש בתוס' ד"ה עיסה ותוס' פסחים דף מ"ו ע"א ד"ה עד, ובאמת בירושלמי חלה פ"א מוקי לה כרשב"א ע"ש: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:20:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:20:1)

**וכשם שהוא אסור כו' ואפילו נתערבו כו'.** עי' בהה"מ מה שהקשה אמאי לא נקט ספק יו"ט ספק חול, ובאמת זה הביא לקמן בסוף פירקין דגם ביו"ט שני אסור אם נולדה ומביטול אין ראיה כמבואר בירושלמי כאן דזה גרע ועי' בפסקי תוס' מנחות פ"ח גבי חמץ דאתחזק איסורא:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:22:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:22:1)

**ואפילו של ר"ה כו'.** הנה לשון אפילו הוא דחוק אך באמת נ"ל דהנה מרש"י ביצה ד' ה' ע"א מבואר שם דאם באו עדים מן המנחה ולמעלה חשבינן לחודש מיום המחרת וכן כתב בפסחים ד' מ"ז אך במנחות ד' ק' ע"ב מדברי רש"י שם לא משמע כן ועי' בהך דר"ה ד' כ"א ותוס' פסחים ד' נ"ד ע"ב ד"ה לקביעא דירחא ובירושלמי דפ"א דחלה ועי' בתענית ד"ה ע"א מוכח ג"כ דחשבינן מיום ראשון אך באמת כך דהנה רבינו ז"ל ס"ל לקמן בהלכות קידוש החודש דמקדשין למפרע וכ"ש בניסן ותשרי ע"ש בסוף פ"ג רק דנ"מ הוא לקרבן דהקרבן מקריבין ביום ב' וכן מבואר בתוספתא פ"ב דר"ה דנ"מ רק לגבי מוסף דהיינו קרבן ובזה א"ש מה דאמרינן בערכין ד' י"א ע"ב ולחזי פסח היכי עביד מצה היכי אכיל וע"ש בתוס' ד"ה אלא למה לא קמבעיא להו רק על כבש הבא עם העומר ולא אשאר קרבנות וגם למה מקשה שם רק פסח ומצה אך באמת כך דרק לענין קרבנות אזלינן בתר חשבון של ב"ד אבל לענין מה שנ"מ לדינא אז אזלינן בתר ראיית העדים האמיתיית אף לאחר רוב החודש וקא מבעיא להו בכבש הבא עם העומר אם הוה כמו קרבן או כמו דין דהנה עומר ודאי הוא דין דהוא מתיר חדש אבל כבש הוא מבואר בתוספתא דמנחות דאינו מעכב את העומר ע"ש בפ"ו וכן הוא בתו"כ פ' אמור או אפשר כיון דהגמ' קרא למנחת העומר באה בגלל זבח כמבואר במנחות ד' ד' ע"ב הוי כמו עומר ולכך אמר דלחזי פסח ומצה דהוה ג"כ דין לא קרבן צבור, וא"כ לפי"ז בזמן הקרבן היו שניהם יו"ט רק החשבון היה מיום ראשון ולאחר החורבן שוב אין נ"מ דליכא קרבן וזה מה דאמרי נהרדעי מימות עזרא ואילך כו' ר"ל דאף בתר התקנה דבאו עדים מן המנחה ולמעלה הוה החשבון מיום הראשון ורק בירושלים היו נוהגים שני ימים משום דהיו מקריבין הקרבן ביום שני ובגבולין הוי רק כמו שאר יו"ט ומה דאמר בעירובין ד' ל"ט דלא אתי לזלזולי ביו"ט ר"ל איו"ט ב' של ר"ה דלא כרש"י דהיינו זמן הבאת קרבן בבהמ"ק וא"כ אתי שפיר דברי רבינו כאן אך מהך דר"ה ד' ל"ב ע"א לא משמע כן ויש לדחות ובאמת הך תקנה שלא יהו מקבלין עדים מן המנחה ולמעלה לא הוה רק על ר"ה רק על כל ר"ח כן מוכח מדברי רבינו ז"ל לקמן בה' ק"ה פ"ג ה"ה ע"ש ומ"מ כשאירע כזה לא מיקרי מעובר ועי' בסוכה ד' נ"ד ע"א וברכות ד' ל' ע"ב ובמס' סופרים פ"כ הל' י"ב ע"ש ועי' סנהדרין ד' מ"א ע"ב גבי עד רובא של חודש ע"ש: