## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 4

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/4:1:1)

**ז' על ז' טפחים כו'.** עי' ברש"י ד' ד' וד' ז' ע"ש בתוס' ודף ט"ז ע"א וע"ב וע"ש ברש"י בזה ודף י' ע"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/4:10:1)

**סיכך ע"ג מבוי כו'.** עי' בהה"מ. והנה נראה לי דזה רק אם לא עבר שבת על הסוכה אבל אם עבר שבת אז כשרה הסוכה אף בשאר הימים ועי' ב"ב ד' קנ"ג ע"ב גבי בקעה דאם עברו עליה ימות הגשמים כו' ועי' בהך דפסחים ד' מ"ו וכ"מ ועי' בהגהות מרדכי פ"א דחולין גבי קשר של תפילין ע"ש ועי' בכורות ד' י' ע"א דאמרינן איסורו חישובו ועי' סוכה ד' ל"ג ע"ב גבי אגד ע"ש בר"ן דכיון דצריך אגד הוה קשר גמור ועי' שבת דף פ"א ע"ב גבי צרור בשבת ע"ש ועי' עירובין דף מ"ד ע"א גבי מחיצה. והנה רש"י ז"ל בסוכה שם כתב דוקא למ"ד לחי משום מחיצה וע"ש מה שהקשה התוס' בע"ב בד"ה סיכך ע"ש אך לשיטת רבינו ז"ל בפי"ז מהל' שבת ה"א וה"ט דפטור מוכח דס"ל דהלחי עושה אותה מחיצה מה"ת וכן כתב בפי"ד ה"ד ע"ש ועמ"ש התוס' סוכה ד' י"ט ע"א ד"ה אחוי ליה ע"ש ועי' בירושלמי פ"א דסוכה דטפח של סוכה רק מדבריהם ע"ש וע"ש פ"ג סה"א ע"ש ועי' בעירובין ד' כ' ע"א גבי פסי ביראות אם חייב עליו משום רה"ר ובירושלמי שם פ"ב ה"א דלא ס"ל כך ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:16:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/4:16:1)

**ועושה אדם את חבירו דופן כו'.** ואם גם האדם שהוא במקום דופן יוצא בהך סוכה עי' בהך דמקואות ספ"ה גבי גידור בכלים ע"ש ועי' במעילה ד' י"ט ע"ב מה דאמר שם ק"ו אם אחרים מביא לידי קדושה ע"ש ושם ר"ל כך דהנה עיין תוס' מנחות ד' מ"ו ע"א וד' מ"ז ע"א מבואר שם דקדושת כלי שרת הוה כך דאם פדה הדבר הנקדש בכלי שרת הפדיון חל ונתפס בקדושה רק הדבר אין יוצא לחולין ר"ל דהדבר חוזר ונקדש כהך דנדרים ד' כ"ח ע"ב פדאן חוזרות וקדושות וע"ש בתוס"י מש"כ שם ועי' תוס' בכורות ד' ל"ב ע"א גבי חרמים כה"ג ואמר בהך דמעילה דלעצמו ג"כ מביא קדושה כה"ג ולכך יש בהם מועל אחר מועל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:16:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 4:16:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/4:16:2)

**והוא שיעשה אותו שלא לדעת כו'.** עי' בהשגות מש"כ דבתר כונה דידיה אזלינן ועי' מש"כ רבינו לעיל בהל' שבת פט"ז הכ"ג ע"ש ועי' בהך דסנהדרין ד' פ"ה ע"ב גבי גנבו ישן מהו וע"ש מש"כ רבינו בפ"ט מה' גניבה והטעם כיון שהוא אינו יודע שהוא נגנב לא מקרי גניבה כלל ועי' ב"ק ד' ס"ח ע"ב דגבי גניבה בנפש לא שייך גדר יאוש ע"ש דאדם כ"מ שהוא הוא ברשות עצמו ויאוש לא שייך רק על דבר הקנוי וזהו מה דר"ל הגמ' ב"ק דף ד' ע"א אדם שמירת גופו עליו ע"ש ועי' בע"ז ד' נ"ד ע"א לשיטת רש"י דבע"ח אין עליו דין בימוס ר"ל משמש לע"ז ועי' ב"ק דף י"ב גבי מטלטלין דניידי דלא נקנו אגב קרקע ע"ש בתוס' ודוקא באדם ועי' בהל' מכירה פ"ג הי"א ובהשגות שם ועי' ב"ב ד' ס"ח ע"א דמבואר שהם שוין: