## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows Chapter 10

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/10:6:1)

**שאינו**שותה יין כו'. ע' בהשגות. וע' בתוספתא ספ"ח דב"מ דמבואר להיפך גבי שכירות ע"ש והנה בירוש' כאן מחלק דמיירי שאחר הנדר עברו ב"ד את השנה ולכך הוה כמו הך דשם גבי קבע זמן למשתה בנו ע"ש דף ס"א ע"ב ודף ס"ב ע"ב דכיון דידע מתחילה דיכולים לעברו י"ל דרק עד שיבוא הזמן קאמר וע' בירוש' כאן דלגבי שכירות לא. וע' בהך דכתובות דף נ"ד ע"א גבי ההוא דאמר נדוניא לברת וזל נדוניא אזלינן בתר השת' וע' ב"ב דף קכ"ח ע"ב גבי תטול אשתי כאחד מן הבנים ע"ש ברשב"ם דאף אם היו מרובים ונתמעטו נותנים לה כפי זמן החלוקה ע"ש. גם י"ל דאמרינן בב"ק דף צ"א משמיא רחימו עליה וע"ש דף קט"ו ע"א ובהך דב"ב דף נ"ה ע"א גבי אנדיסקא ובהך דב"מ דף ע"ז גבי מיטרא ע"ש בתוס' וה"נ י"ל דהעבור נעשה בזכות השוכר אך כ"ז בזמן שהיו ב"ד מעברים ע"י טעמים אחרים אבל עכשיו שכבר הם מסודרים עפ"י חשבון הוה שניהם כחדש אחד וע' בירוש' שקלים פ"א ופאה פ"ד דעכשיו מעברין אף בשנה של שביעית וע' בירוש' תענית פ"א סה"ג ע"ש מה דמחלק בין בתחלה לבסוף:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/10:10:1)

**הרי**שנדר כו'. עי' מש"כ התוס' מנחות דף ק"ז ע"א ד"ה מר דאף דידע דצריך להקריבם בירושלים מ"מ לא נתכוין רק כפי מקומו וא"כ ה"נ אף שבשעה שנדר היה דעתו לילך למקום אחר מ"מ לא הוה רק כמו מקום הנדר וע' בתוס' שם דף ק"ו ע"ב גבי הרי עלי לבונה דהביאו מחלוקת דירוש' אם ר"ל כמו קומצו או כמו קומץ של כהן ר"ל אם הוה זה מחמת הדין דפחות מקומץ לא סגי וא"כ צריך להיות קומץ של כהן או מחמת נדרו ומסתמא דעתו אקומצו. ונ"מ למה דמבואר במנחות דף י"א ע"ב לחד מ"ד דאף אם נחסר לבונה הבאה בפ"ע מ"מ קרבה ע"ש אם גם יצא ידי הנדר ובזה י"ל מה דמבואר במעילה דף י"ט ע"א לחד מ"ד דדי שיביאו לעזרה ע"ש ברש"י ובתוספתא פ"ד דפיאה אמר ג"כ עד שיביאם לבית הבחירה וע' בספרי פ' נשא פסקא כ"ט מטפל בהם כו' ור"ל דנ"מ דיצא ידי נדרו וכן נ"מ להך דמנחות דף ק"ח ע"ב גבי דמיו עלי הוקבע דבזה סגי רק עד שיביאם לבית הבחירה ואז אם מת די אף בפחות וע' בספרי פ' ראה פסקא ע"ז גבי תשא ובאת ע"ש. וע' בהך דערכין דף י"ח ע"א בתוס' ד"ה שיתן דגבי דמיו עלי ר"ל רק כשעת נתינה ולא כשעת הנדר וצ"ל דאין עליו חיוב כלל רק אחר אמידות ב"ד וע' מש"כ לקמן בזה. וע' במה דפליגי בירוש' דמאי פ"ב סה"א גבי תקנת חכמים כמו גבי דמאי אם אזלינן אחר מקומו או אחר מקום שהוא עכשיו:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:11:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/10:11:1)

**האוסר**עצמו כו'. עי' בהשגות והנה ע' מש"כ רבינו בפיה"מ פ"ח דפאה ובפ"ט דשביעית וכאן בפיהמ"ש כך מוכח דיש רק ב' רביעות ובכל רביעה יש ג' זמנים לפי המקומות ולר"מ הרביעה השניה מתחלת בי"ז במרחשון בזמן שכלה הזמן השלישי של רביעה ראשונה והזמן האמצעי של רביעה שניה הוא כ"ג והשלישי הוא ר"ח ור"י ס"ל דזהו זמן רביעה א' ורבינו פסק בזה כר"מ וע' בתוספתא תענית פ"א במה דפליגי ר"מ וחכמים אם אזלינן בתר זמן או בתר גשמים ממש וס"ל לרבינו דמה דאמר רביעה ראשונה לשאול ר"ל הזמן א' של רביעה ראשונה אך אנן לא פסקינן כן רק בזמן ב' של רביעה ראשונה. ולתענית יחידים פסקינן זמן ג' של רביעה ראשונה. אך לתענית ציבור פסקינן זמן ג' של רביעה שניה דהוא ר"ח לדידן. וגבי נדר בזמן ג' של רביעה שניה ואם ירדו הוא זמן ג' של רביעה ראשונה והוא זמן א' של רביעה שניה אבל עד הגשמים הוא ברביעה שניה וזמן ב' לגבי פאה ושביעית אזלינן בתר זמן של רביעה שניה וכן פסק רבינו בפ"א מהלכות מתנות עניים ע"ש. וע' מש"כ רש"י בתענית דף י"ד ע"ב ד"ה לא מן השם ושם דף י"ט ע"א ד"ה בזמן שיצאת ע"ש וע' בתוספתא פ"א דתענית וט"ס שם וצ"ל כמו בירושלמי כאן דלר' יוסי דבר שלא שייך לגשמים תליא בזמן ולא בגשמים ממש וזהו מה דמקשה בגמ' כאן דלר"י מאי נ"מ לן דין דרביעה שניה דהיינו תחילת זמן שלה דהוה ר"ח כסליו וגבי נדרים כיון דאזלינן בתר זמן ג' של רביעה שניה ובאם ירדו גשמים אז בתר זמן א' של רביעה ב' וא"כ למאי נ"מ הך דין דירדו גשמים ז' ימים וכו' דממ"נ דאי בגשמים ממש אז די ביום אחד דג' לרביעה א' וא' לרביעה ב' ובלא ירדו גשמים רק ג' של רביעה ב' ותירץ דמיירי דאמר עד הגשמים דאז צריך ממש וגם זמן הב' של רביעה ב' וא"ש כר"י כן הוא שיטת רבינו וע' בהך דנדה דף י' ע"ב גבי מדלפת דלא חשבינן כמוחזקת רואה וע"ש דף י"א גבי היכא דחזיא ממעין פתוח דלא קבעה וסת וע"ש דף ל"ט ע"ב. ובירושלמי פ"א ה"ו דהוה מחלוקת בזה ע"ש וה"נ לגבי רביעה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:11:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:11:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/10:11:2)

**שם ואם**פירש ואמר כו'. הנה בירושלמי כאן וכן ברש"י מבואר שם דאזלי לשיטתם בהך דתענית דף ה' ע"א. והנה שם לא פסק כן וכן לענין להפסיק מתענית יחידים פסק שם דף י"ב ע"ב דרק עד שיצא ניסן כולו ודוקא של תקופה וכמבואר בירושלמי שם ובדברי רבינו וצ"ל משום דאמר לשון הגשמים דהוא זמן ממוצע כמו לעיל וע' בהך דר"ה דף ז' ע"ב דהוה מחלוקת אם בניסן שכיחא קיטרא וע' בהך דשבת דף מ"ג ע"ב ע"ש ובתוספתא כאן פ"ד מבואר דרק עד יו"ט א' של פסח כמו גבי שאלה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:12:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 10:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/10:12:1)

**עבר**הפסח אעפ"י כו'. עי' בהשגות ונ"ל דר"ל כך דהנה עי' כאן דף כ' גבי מי שנדר וע' בתוספתא שם ספ"א דגרס להיפך וע' רש"י נזיר דף ל"ב ע"א ובירושלמי בנזיר שם פ"ה מפרש כך דאם הוא עדיין בתוך ימי נדרו צריך לנהוג איסור כימים שנהג בהם היתר אבל אם כבר נגמר כל ימי נדרו אז א"צ ע"ש וע' מש"כ רבינו לקמן פ"ד הי"ד אך שם גבי נזירות כיון דלא הביא עדיין קרבן הוה כמו בתוך נזירות ועיין בשאלתות דר"א פ' שמות וע' בירושלמי נזיר פ"ט ה"ב גבי עבד ג"כ כה"ג ובדברי רבינו שם פ"ב הי"ט ובתוספתא שם אבל גבי נדר רק בזמן שהוא תוך נדרו וכמש"כ וזהו כונת רבינו כאן דאם הלכה ונהנה קודם הפסח אסורה בהנאתו אחר הפסח כיון דהתנאי נמשך עד הסוכות מקרי עדיין תוך זמן הנדר. גם י"ל דר"ל כך דאף אם קודם הפסח הלכה וא"כ כבר עברה על נדרה במה שנהנית אסורה גם לאחר הפסח לילך דכל פעם שהולכת עוברת בכל פעם על נדרה וע' מש"כ הר"ן ז"ל בנדרים כאן דף י"ז ד"ה כיון דאם תלה נזירותו בתנאי אם אוכל ככר די"ל דעל כל כזית וכזית שאוכל חייב לנהוג נזירות בפ"ע ע"ש וע' בהך דשבועות דף כ"ח ע"א גבי התראה אם צריך בשעת התנאי או בשעת אכילת האיסור ע"ש ברש"י ותוס' ובמש"כ רבינו ז"ל לעיל בהלכות שבועות פ"ד הי"ז ע"ש. ועי' בירושלמי נזיר פ"ג ה"ה מה דאמר שם הוין סברי מימר מה פליגי במכות הא בקרבן לא ע"ש והיכא משכחת קרבן כה"ג וצ"ל כמש"כ הר"ן בנדרים הנ"ל דף י"ז דבעי התראה בין כל כזית וכזית לענין שינהוג נזירות הרבה ע"ש ונ"מ לענין קרבן דאם מתרה בו מתחילה שיש בהככר כך וכך זיתים ויתחייב ע"ז כך וכך נזירות חל עליו אך שם רק בלהבא. אבל כאן שכבר עבר לא מהני בכל פעם ופעם שיעבור למפרע. ועי' תוספות כתובות דף ע' ע"א ד"ה הכא שכ' שם דהיכא דאחר עובר לא מזדהר בתנאו. וכאן צ"ל דגם היא אסורה וע' בהך דיומא דף י"ג ע"ב דעל תנאי שיקיים אחר חיישינן שמא לא יקים ע"ש. ועי' בירושלמי שבועות פ"ג הי"א בהך מחלוקת דר"י ור"ל אם היכא דעבר על הדבר אי אמרינן לו שיקיים אותו אח"כ ע"ש. וע' במעש"ש פ"א במחלוקת דרבי וראב"ש גבי האוכל מע"ש שלו ובדברי רבינו פ"ז ה"כ מה' מעש"ש ועי' במש"כ רבינו בהל' גירושין פ"ט הכ"ד והל' ל"ג ע"ש: