## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows Chapter 12

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:1:1)

**כל**הנדרים כו'. כ"כ בזה לעיל דרבינו ס"ל דבאב הקיום הוא רק שמתרצה בהנדר וכן השתיקה מעת לעת וכ"ז שלא נתרצה לא הוה נדר ולכך יכול להפר כל הנדרים ונ"מ לארוסה דאז האב לבדו יכול להפר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:1:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:1:2)

**ולא.** תכחול כו' הנה לפי המבואר ס"ל לרבינו כר"י והפלוגתא כך דקישוט של מעלה לרבנן הוה נדרי עינוי נפש ולר"י הוה רק צערא ולא כלום הוא ובשל מטה אז תליא בהך מחלוקת דר"ה וראב"א ואנן קי"ל דהוה דברים שבינו לבינה לד"ה רק דפליגי בסתמא דלרבנן סתמא קאי גם אשלמעלה והוה עינוי נפש ולר"י הוה רק משום שלמטה ובינו לבינה אבל אם פירשה של מעלה לר"י אינו יכול להפר כלל אך רבינו ז"ל גבי רחיצה לא פסק כר"י וס"ל דבזה קי"ל דרחיצה הוה עינוי ולכך ס"ל בהל' שביתת עשור דרחיצת כל גופו אסור מה"ת ועיין בירושלמי דיומא שם מוכח דלר"י לא ס"ל כלל דרחיצה אסורה ביוה"כ ואזיל לשיטתיה כאן דלא הוה עינוי אך אנן לא קי"ל כן ע"ש וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:7:1)

**נדרה**שלא כו'. והנה ע' בירוש' כאן פי"א ה"ב דאם אמרה קונם פירות האילן כו' והיו פירות צבורים בסרקא מותרת ליקח מהם ור"ל דלא כונה על מה שכבר נלקט ועיין בהך דב"ב דף ס' ע"ב גבי בית מסויד דלא גזרו רק על עשית חדש ולא ע"מ שנבנה כבר ועי' ברשב"ם שם דף קכ"א ע"א דאף בדור שפסק מ"מ אם נשתיירו שם בנ"א מדור שעבר אסורים ע"ש ובהך דבכורות דף ד' ע"ב דאף אם נימא דבטלה קדושת בכורה במדבר מ"מ הני שנתקדשו נתקדשו ע"ש דיש מחלוקת בזה ובירושלמי פ"ב דערובין ופ"י דאותן פסי ביראות שכבר הותרו לא נאסרו אח"כ כמו גבי בור הקר דערובין דף ק"ד וזהו ג"כ כוונת הגמ' ביבמות דף ע"א ע"ב אם הנך דמלו בזמן שלא היו מצווין על הפריעה אם אחר כך כשנצטוו על הפריעה היו הם ג"כ צריכים לפרוע וזה תליא בזה אם נימא דהפריעה היא משלמת להמילה ומילה בלא פריעה אין עליה שם מצוה וא"כ כיון שמלו בזמן שלא היו צריכים פריעה נמצא שהמילה שלהם היתה כדין ואין צריכים לפרוע עכשיו משא"כ אם מילה ופריעה הן ב' מצות אלא שמעכבות זו את זו י"ל דגם על הני ניתנה מצות פריעה וכבר הארכתי בזה דהוא מחלוקת דבבלי וירושלמי בהך דשבת דף קל"ד ע"ב וע' בתוספות יבמות דף ע"א ע"ב ד"ה מאי טעמא דכ"ש דכיון דנצטוו על הפריעה כו' כאילו לא מלו ואף לכא' קשה דהא זה מבואר במשנה דשבת דף קל"ז רק דר"ל אם יש עליהם גם שם מהול או רק שם ערל לבד ויהיה נ"מ ג"כ למודר הנאה למאי דס"ל לרש"י בנדרים דהא דנדר הנאה ממולים אסור בערלי ישראל אי הוא דוקא במתו אחיו מחמת מילה או גם במומר ע"ש אם היה מהול ולא פרע אם יש גם שם מולים עליו או רק שם ערל ובזה א"ש מה שהקשו התוס' ביבמות שם וכ"מ מאי מקשה מלשון תורה ללשון בנ"א ע"ש אך מקשה כך דנהי דיש עליהם גם שם ערלים מ"מ גם שם מולים יש עליהם אם נימא דהוי מולים ויהיה נ"מ לבני קטורה לשיטת רבינו בהל' מלכים ולפמש"כ רבינו כאן לעיל פ"ט מחמת שנצטוו ע"ש. ועיין בהך דחולין דף י"ז ובהך דהוריות דף י' ע"א גבי כי יהיה מן הדבור ואילך. ובתוס' נזיר דף נ"ד ע"א גבי קבר. ובהך דיבמות דף ע"ח ע"א לאותן העומדים על הר סיני. ור"ל כך דהגרים שנתגיירו בשעת מ"ת לא היה עליהם הדין הזה. ועיין ברש"י יבמות דף ע"ו ע"ב ד"ה הנך דלא משמע כן רק דגם עליהם היה זה הדין וברש"י סנהדרין דף פ"ב ע"א ד"ה בת יתרו ובהך דיבמות דף ק' ע"א:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:8:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:8:1)

**וכן**אם נדרה כו' והנה כיון דרבינו פסק לק' פי"ג הי"ח כר"ע דהריני אסורה לכשאתגרש יכול להפר א"כ למה אינו מיפר כאן משום נדרי עינוי נפש לר"נ דכיון דנתגרשה הוה בעל בכלל בריות ואסורה ליהנות ממנו ג"כ וע' במה דפליגי רש"י ותוס' ביבמות דף קי"ב ע"א גבי יבם. וע' לעיל בה"ז דמשמע שם דכיון שגירשה בטלה ההפרה ולק' בה"י ע"ש ובירוש' כאן פי"א ה"א דס"ל כן. אך בגמ' דילן מבואר להיפך ע"ש. אך נ"ל דרבינו ז"ל לשיטתיה אזיל דס"ל בהל' גירושין פ"י הי"ב דהמגרש אשתו נדרנית אף בסתמא לא יחזיר ע"ש ולכך אם גירשה סתמא שוב לכתחלה אסור להחזירה ולכך לא מהני ההפרה אך כאן קשה אמאי לא הוה נדרי עינוי נפש לר"נ וצ"ל דזה הוה כמו דבר חדש וכמי שנולד עכשיו ודבר שלא בא לעולם לא הוה כמש"כ הר"ן כאן דף ל"א ע"א וע' בירוש' כתובות פ"ט ה"א גבי נכסים שנפלו לה אח"כ ובירוש' נזיר פ"ב ה"ה ע"ש וכ"כ בזה. אך רבינו ז"ל לא הביאו הך דין דבעל בכלל בריות וצ"ל דס"ל דזה תליא בהך מחלוקת דב"ב דף קמ"ג ע"א ור"נ לשיטתיה דס"ל שם דלכשתלד קנה ואנן לא קי"ל כן וראיה לזה מהך דגיטין דף י"ג ע"ב מה דמקשה שם אלא מעתה הקנה לנולדים ע"ש וכ"כ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:8:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:8:2)

**וכן.** אם אסרה כו'. ע' כאן דף פ"ד ע"א לפי הגרסא דגרס שם נדרי עינוי נפש ולא מפרש כפי' המפרשים שם:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:10:1)

**אמרה**כו'. ע' בכ"מ בשם הר"ן וכ"כ בזה דזה תליא בהך בעיא דלעיל ספ"ה דחילופיהן וגידוליהן אסור ורבינו פסק לחומרא וה"נ כן וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:13:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:13:1)

**האב**או כו'. והנה אם שומעים ואינם מדברים אם מהני הפרה של הבעל כיון דהא בעי לשון דמופר או בטל וברמז לא שייך זה או רק אם יכול לדבר ולא דיבר בלשון זה אז לא הוה הפרה אבל בלא זה הוה הפרה שפיר וכ"כ בזה במק"א כה"ג דאף היכא דבעי לשון זה רק משום דאמר להיפך וכעין זה ס"ל לרש"י בגטין דף ל"א וכ"מ דרק באלם מהני מחשבה בתרומה משום דאינו יכול לדבר אבל במי שיכול לדבר לא וע' במש"כ רבינו בהל' קרבן פסח פ"ג ה"ו דאף שהיו שם רמיזות שישחטו זה על זה אינו כלום ע"ש וע' בהוריות דף ג' ע"ב כגון שהרכין כו' וכ"כ בזה. ובפרט לשיטת רבינו לקמן פי"ג ה"ד דמהני בביטול בלבד בפעולה ע"ש וא"כ ה"נ יכול לעשות זה ולכך גבי קטן כ' רבינו בהי"ד משום שאין לו אישות ולא משום שאינו בר דעת ונ"מ לביטול ע"י מעשה דקי"ל דקטן יש לו מעשה וע' נזיר דף כ"ח ע"ב גבי מיחה או גילח דבטלה הנזירות וע"ש בירוש' דישב לפני הספר לא הוה מחאה דזה הוה בגדר מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו דרק מדרבנן מהני כמבואר בחולין דף י"ג:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:14:1)

**והבעל**מיפר כו' והנה אם יכול להפר נדרי בתו ונדרי אשתו כאחת לשיטת רבינו דס"ל דלא דמין להדדי אם הוה כמו דבר אחד ע' במש"כ התוס' חולין דף ל"ב ע"א ד"ה אבל וע' מש"כ רבינו בהל' פרה פ"י ה"ח דמשמע שם דאף דנקט במשנה דיכול להזות בהזאה אחת על כמה דברים מ"מ על אדם וכלים יחד לא ע"ש כיון דלא דמי להדדי וע' בירוש' דיומא פ"ה על הך דזבחים דף ע"ה ע"א גבי הזאה אחת אם עולה לב' קרבנות דאמר שם פר כהן משיח ופר העדה די בהזאה אחת והטעם משום דילפי מהדדי כמבואר בזבחים דף ל"ט וכ"מ וא"כ י"ל דה"נ כן. וע' בהך דחולין דף פ"ו ע"ב גבי כיסוי הדם ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:19:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Vows 12:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:19:1)

**נדרה**ועברה כו'. כן מבואר בהך דנזיר דף כ"א משום דס"ל בעל מיגז גייז וע' מש"כ רבינו לק' בהל' נזירות פ"ט ה"ט וי"א ע"ש וע' כאן דף פ"ג ע"א דדייק שם הטעם משום דאין נזירות לחצאין וע' בדברי רבינו לק' פי"ג הט"ו והטעם כ"כ דהפרה של נזירות הוא לא מחמת עינוי נפש רק מחמת דדין כך להפר וזהו כונת הגמ' נדרים דף ד' ע"ב סד"א כו' ע"ש וממילא בטל כל האיסורים וע' בירוש' נזיר והפר מה שעליה רק דבגמ' שם ר"ל כך דאף למ"ד מיעקר עקר לא ר"ל דהוי כמי שלא נדרה רק דזה דין כמש"כ התוס' נזיר דף כ"ב ע"א ודף ל"א ע"ב וא"כ נהי דאחר ההפרה בטלה כל הנזירות מכל מקום מה שעברה קודם ההפרה לא ליפטר רק בדבר שיש לה צער ובזה א"ש דלכא' מה מקשה שם נימא דאתיא כר"ש דס"ל בנזיר דף י"א ע"ב דלא הוי היתר לנזירות רק עד שיתיר כולם ולכך ע"כ מפר הכל אך לפי מש"כ א"ש דר"ל אקודם הפרה וכ"כ בזה: