## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts Chapter 1

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:6:1)

**וכן אין תוקעין בהם לא כו'.** הנה מדברי רבינו ז"ל נראה דס"ל דיש שני מיני תקיעות בתענית אחד בשופרות ואחד בחצוצרות ומה שהיו תוקעין בשש ברכות הוה בחצוצרות ומה שהיו תוקעין בלא הברכות היה בשופרות וזה מה דר"ל בתענית דף ט"ז תוקעין בקרנות ועי' ר"ה ד' כ"ז ע"א ובבעל המאור ובמלחמות וזהו שיטת הראב"ד ז"ל ע"ש וזהו ג"כ מה דאמרינן כאן דף י"ד שופרות בשבת מי שרי דהא בשבת לא הוה השש ברכות דזה לא הוה רק בב' וה':


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:6:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:6:2)

**אבל אין תוקעין אא"כ כו'.** הנה רבינו ז"ל מפרש כן דברי הגמ' דר"י אומר לעזרה ולא לצעקה דלעזרה מותר לתקוע אבל לא לצעקה. ובזה יתבאר דברי הירושלמי פ"ג דתענית ה"ח, רב אמר עננו מתניתא פליגא כו' והא תניא קדמאה כו' ר"ל כך דרב ס"ל דרק בפה ואמר שם דמדר"י ס"ל דתוקעין לעזרה ולא לצעקה מכלל דת"ק ס"ל דאף לצעקה תוקעין ובאמת לפי גרסת רש"י בב"ק דף פ' ע"ב דהך התרעת חיכוך קאי אשבת וכן הך ברייתא דושאר כל מיני כו' ע"ש בתוס' א"כ י"ל דהך דמקשה בתענית הקושיא הוא להיפך וקאי אמ"ד בשופרות ור"ל דס"ל דהתרעה דומיא דצעקה והך דשופרות לשון בתמיה וא"כ מוכח דהתרעה הוה ג"כ בפה ותירץ דתנאי היא דת"ק ס"ל דבפה ג"כ מיקרי התרעה ור"י פליג על זה ועי' מש"כ רבינו ז"ל לעיל בהלכות שבת פ"ב הלכה כ"ד ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:7:1)

**וכן אין כו' ואם התחילו כו'.** עי' בה"ה ועי' בפיהמ"ש כאן דפירש דאם התחיל להתענות בהיום צריך להשלים היום והך פלוגתא דשם אם שלש או אחת ר"ל זה תליא כמה זמן של קודם נץ החמה ועי' בעירובין ד' מ"א ע"א ועי' רש"י כאן דכתב דמשום דר"ח לא הויא יום משתה ושמחה עיין ברכות דף מ"ט ע"א דיש ספק אם שייך שמחה בר"ח ובתוס' דף י"ח ע"ב דס"ל דלא קאי רק אר"ח [השמטה ועי' בהך דברכות דף מ"ט ע"א דנסתפק שם אם שייך גבי ר"ח לשון שמחה ועי' בהך דשבת ד' כ"ד ע"א דאמר שם דבר"ח אין קדושה על הכוס ועי' בהך דסנהדרין דף ע' ע"ב דגם בסעודות עיבור החודש לא הוה בשר ויין ע"ש ובמס' סופרים פי"ח ומש"כ הרי"ף ז"ל בפ"א דמגילה וכ"מ ע”כ השמטה] וי"ל בפירוש רבינו ז"ל בפיהמ"ש דמיירי שהתחיל להתענות קודם שקדשו ב"ד את החודש וא"כ התחיל בהיתר ובעירובין מבואר להיפך דקאי אחנוכה ופורים והנה רבינו ז"ל כתב כאן גם חוה"מ וא"כ מוכח דס"ל דיו"ט לא וס"ל דשמחה בחוה"מ רק מדרבנן ועי' מש"כ רבינו ז"ל פ"ג מהל' נדרים הל' ט' ועי' מו"ק די"ד ע"ב וד' כ"ג ע"ב בתוס' ולא גרע מר"ח דאין מועד בפניו וגם נ"ל דזה הוה כמו עשה דרבים וגבי יו"ט לא שייך זה כלל, ועי' בתוס' סוכה ד' כ"ז ע"ש בזה ובהך דחגיגה ד' י"ח ע"א, והא דאמר בעירובין הנ"ל גבי הך דראב"צ דלא השלים כו' דפליג אר"ג וא"כ אמאי לא השלים ע"ש בתוס' וצ"ל כך דרק היכי שע"י היו"ט יתבטל התענית לגמרי אז אמרינן דהתענית דוחה את היו"ט והוה כמו עשה דרבים משא"כ שם דלא הוה היו"ט רק להך משפחה וא"כ התענית לא יתבטל דשאר ישראל יתענו בו ולכך אסור להשלים וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:9:1)

**כשם כו'.** עי' בה"ה ועי' מש"כ רבינו בהלכות נדרים פ"ג ה"ט, דאם נדר שיתענה בר"ח צריך להשלים וע' בתוספתא כאן פ"ג דמבואר ג"כ דמפסיקין והך דאם נדרו קודם לגזירתנו לא משכחת לה עכשיו אך הנה כיון דס"ל דמופלא סמוך לאיש דאורייתא לגבי נדרים ועל איסור תענית ביו"ט אינו מצווה וא"כ שפיר משכחת לה נדרו קודם לגזירתנו דהיינו אם קיבל עליו התענית בתפלת המנחה ובלילה הביא שתי שערות וא"כ הדין שצריך להתענות אך אם ס"ל כשיטת הראשונים דתענית לא הוה נדר גמור * אז י"ל דבזה לא שייך דין מופלא סמוך לאיש. ועי' מש"כ בזה אם תענית הוה כמו איסור חפצא או איסור גברא או דהוה כמו ממילא דהיינו שיקבל עליו שיהיה היום תענית וממילא אסור לאכול ובזה פליגי בתענית ד' י"ב ע"ב גבי לוה אדם תעניתו ופורע דשמואל אמר וכי נדר קיבל עליה כי ר"ל דאם נאמר דחל התענית על היום וממילא הוא אסור לאכול שייך ביה גדר לוה וכמו דאמרינן בערכין דף ו' ע"א גבי צדקה דאמר שם נדר צדקה ע"ש דמותר לשנותו ועי' בתוס' ד' י"ב ע"ב ובירושלמי דנדרים פ"ח אם מיירי ביום סתם או ביום זה ומש"כ רבינו ספ"ד דנדרים ועי' בהך דמנחות ד' ק"ב ע"ב כאשר נדרת ולא כאשר הפרשת ועי' בירושלמי פ"ה דנזיר דאמר שם דאם אמר הרי עלי מנחה מן המחבת או מן המרחשת ואח"כ קבע מחבת דהוה קביעות וה"נ גבי תענית דרק גבי מנחה סתם דהחיוב של מיני מנחה הוא ד"ת לא מן נדרו ולכך שייך כאשר הפרשת משא"כ שאם נדר להתענות יום דזה הוה כמו שהזמן ג"כ מן הנדר ואח"כ אם פירש איזה יום הוה קבע ועי' בנזיר ד' כ"ו ע"א גבי לנזירותי לחובתי הוה כמו מפורש ע"ש בתוס' ד"ה הא, ושם ד' כ"ה ע"א ועי' מש"כ הר"ן ז"ל בנדרים ד' ס"ג ע"א דאם נדר שנה אחת לא מהני השלמה לשנה שניה דאזיל לנדריה ועי' בירושלמי פרק י"ב דכתובות ה"א גבי ע"מ לזון חמש שנים דסתמא הוא ה' שנים הראשונים אך אם לא זנה ה' שנים ראשונים צריך לזונה שנים אחרות אך זה נ"מ אם מה שצריך לזונה שנים האחרות הוא בשביל התנאי או בשביל מה שחייב מה שלא זן הראשונים ונ"מ אם הראשונים היו ביוקר ועכשיו הוזלו ע"ש בירושלמי וגם נ"מ ממה דמבואר בב"ב דף ק"מ ע"א דאם מתה בתה דא"צ ליתן המזונות ליורשיה ע"ש י"ל דזה רק אם מתה בה' שנים הראשונים שהחיוב הוא רק משום התנאי לא מחמת חיוב אז לא נתכוון רק לה עי' ב"ב ד' ס"ג ע"א ותוס' ב"מ ד' ס"ה ע"ב ד"ה לכשיהיה לי ע"ש, אבל אם לא זנה ה' שנים הראשונים אם נימא דהחיוב הוא מחמת שלא זנה לא מחמת התנאי אז י"ל שפיר דאם מתה חייב ליתן ליורשיה ועי' תוס' ב"ב דנ"א ע"ב גבי במתנה קנתה כו', ותוספתא כתובות פי"א גבי תנו בית אלמנות לבתי ע"ש, ועי' במגילה דף ה' ע"א גבי זמן עצי כהנים דמאחרין מבואר דמועיל השלמה וצ"ל דשם רק נתחייב שידיר להביא ובזה א"ש הך דכאן דמועיל שיתענה ביום אחר דלא נדר רק שיקבל עליו להתענות, ועי' במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בפ"ח מהל' גרושין על הך דגיטין ד' פ"ד ע"א גבי ע"מ שתנשא לפלוני אם ר"ל מיד נשואים ראשונים או יכולה לקיים התנאי בפעם אחר, ועיין ב"ק דף ע"ח ע"ב ותוס' תמורה דף כ' ע"א ד"ה ר"ש, דמבואר שם דהשלמה לא בשביל דבר המופרש רק בשביל הנדר, ועי' במנחות דק"ח ע"ב גבי עלי עולה ועי' בערכין דף כ' ע"ב ע"ש, ועי' מה דפליגי בירוש' פ"ב דחגיגה ה"ד אם עורות של יום טבוח שייך לכל המשמרות כמו ברגל או שהוה כקרבן דיומא, ועי' בערכין ד' י"א ע"ב ובירוש' פ"ד דתענית פליגי בזה ר"י ור"ל דאם נימא דיכולין לומר שירה אנסכין בפ"ע דהיינו מן ימים שעברו איזה שירה צ"ל אם של היום או של יום של הקרבן, ועי' במעילה ד' י"ט ע"א בהך פלוגתא דר"י ור"ש ור"ל ג"כ כך כיון דהביאו לפתח העזרה נפטר מן הנדר והחיוב רק משום קרבן ונ"מ דאז אף אם קבע נדרו בשור יכול לפטור עצמו בשה, ועי' בחולין ד' קל"ט ע"א בהך דר"י ור"ל, ועי' בערכין ד' כ' ע"ב גבי דמי שור דמוכח שם דאף אם לא אמר עלי חייב באחריותו דכיון דעדיין לא חל קדושה הוה כמו שלא קיים הנדר וכמו גבי ערכין כמבואר בחולין ד' קל"ט ע"א ובכורות ד' נ"א ע"ב גבי פדיון הבן גבי כתב לכהן ע"ש בתוס' ד"ה אבל, ועי' בחולין ד' קל"א ע"א דבע"ח נוטלן בחובו ואמאי כיון דלא מטא ליד כהן אין עליו שם מתנות כהונה כלל ולא דמי להך דגיטין דף ל' ע"א גבי המלוה מעות כו' דשם שם מתנות כהונה חל עליו קודם שנתנו ליד כהן משו"ה יכול לשעבדם לבע"ח משא"כ בפדה"ב והוי כמו ראשית הגז עי' בתוספתא סוף חולין דחייב באחריותו ותוס' ב"ק ד' ס"ו ע"א וצ"ל דמיירי במזכה להם ע"י אחר גבי פדה"ב, עי' בירושל' תרומות פי"א ה"ז ופ"ו דתרומות סה"א דמבואר שם אף למ"ד דהאוכל תרומה בשוגג דצריך לשלם קרן וחומש דאין הקרן קדוש עד שיבוא ליד כהן מ"מ אם מזכה ע"י אחר שפיר קדוש, אך כ"ז אם אמרינן דתענית הוא גדר נדר על היום אבל אם רק לצעורי לא שייך זה ובזה תליא ג"כ הך מחלוקת דרב ושמואל אם הקבלת תענית הוה בזמן מנחה או בתפלת המנחה דמשום דלעשות היום בגדר תענית צריך זה דוקא בתפלה וכשיטת רבינו ז"ל כאן דהקבלה הוה בעננו וכן מבואר בשאלתות דר"א פ' ויקהל ועי' בירושלמי תענית פ"ב הי"ג דס"ל דהא דמבואר בשבת ד' כ"ד ע"א דצריך להזכיר עננו בערב הוא משום קבלת תענית וס"ל דאז לא חל עדיין חובת התענית דהוה כמו זמן בפ"ע וכשיטת רב ב"מ ד' קי"א ע"א גבי שכיר שעות דלילה ע"ש ובזה א"ש הך דתענית ד' י"ג ע"ב מה דפליגי אם עננו בש"ת או בין גואל לרופא ולא הביא הך ברייתא דשבת ד' כ"ד דמבואר שם להדיא בש"ת אך י"ל דשם קאי אערבית ושחרית דהוה רק בשביל קבלה וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:9:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:9:2)

**כיצד הרי שהיה כו'.** עיין תענית דף כ"ב ע"ב ודף י' ע"ב ועיין בספרי פ' בהעלותך דגם על אשה מקשה לילד כן ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:11:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:11:1)

**קבל עליו כו' ואצ"ל כו' ונמלך.** ר"ל שאם לא יתענה יכול לחזור בו כיון שלא קיבל עליו מבעוד יום וברישא ר"ל ג"כ דאף דהתענה כל הלילה לא מקרי כמו אם התחיל ביום להתענות דרק מקצת היום ככולו אבל הלילה לא עיין תוס' חולין דף נ' ע"א ופסחים דף פ"א וכ"מ בזה והך דהל' י"ג ר"ל אם מתענה אז מקרי תענית שעות ועיין תוס' ע"ז דף ל"ד ע"א דמבואר כך בשם הירושלמי ועיין נזיר ד' ב' ע"ב בתוס' ד"ה לימא ולא ס"ל כן ע"ש אך לפי מש"כ לעיל דתענית חל על עצם היום גבי שעות לא רק זה לכו"ע בגדר לצעורי נפשיה ולכך אמרינן במכות ד' כ"ד ע"א דעל זה קאמר קרא נשבע להרע כו' דזה רק לצעורי ועיין נדרים דף ס' ע"ב וזה נקרא חוטא וא"ש מ"ש התוס' בכ"מ מדשמואל אדשמואל ואכמ"ל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:16:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:16:1)

**ציבור שהיו מתענין כו'.** עיין בהשגות ושיטת רבינו הוא משום דס"ל כמ"ש התוס' מנחות דף ט"ו ע"ב ודף פ"ח ע"א ומעילה דף י"ד דלב ב"ד מתנה לא שייך רק בקרבן צבור ולא בקרבן יחיד ע"ש ועיין בשבועות דף י"א ע"ב דלא שייך רק במלתא דשכיחא אבל במלתא דלא שכיחא לא וזה י"ל החילוק של קודם חצות לאחר חצות ועיין בירושלמי כאן ועיין במש"כ רבינו ז"ל בפהמ"ש ספ"ב גבי אם התחילו אין מפסיקין דקאי על מקצת היום ע"ש וצ"ל דאתיא כמ"ד עד הנץ החמה כו':


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:17:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Fasts 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Fasts/r/1:17:1)

**בכל יום תענית כו' קוראין כו'.** עיין בה"ה ז"ל ועיין מש"כ רבינו ז"ל לעיל בהל' תפלה פי"ג הי"ח מה שחלק בין תענית שגוזרין על הצרה ובין תעניות שגוזרין על המאורע שעבר ועיין תענית דף כ"ו ע"ב כיון דבסמוך לשקיעת החמה ע"ש ברש"י ועיין סוטה דף ל"ט ע"ב: