## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 6

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:1:1)

**והאוכל כזית מן הדם כו'.** כן מבואר בהך דכריתות ד' כ"ב ע"א ובחולין ד' פ"ז ע"ב וכ"מ אך ביבמות ד' קי"ד מבואר דדוקא רביעית ועי' מש"כ התוס' ע"ז ד' ל' ע"ב גבי יין נסך דמטמא בכזית הואיל והאיסור הוא משום תקרובות ע"ש, ועי' תוס' נזיר ד' ל"ח ע"א דמבואר שם דגבי יין של ערלה ושל כלאי הכרם צריך רביעית ועי' תוס' זבחים ד' ק"ט ע"א גבי יין של נסכים ע"ש ובהך דנזיר ד' ל"ד וד' ל"ח, ורבינו ז"ל פסק בפ"ה מהל' נזירות ה"ב דבשתיה דוקא רביעית רק יין קרוש הוה בכזית מחמת הך דשבת ד' ע"ז ע"א, ועיין נדה ד' ע"ב ע"ב אפילו אתה מרבה כו' רביעית יין וע"ש בתוס' דכתב דלא פליגי עליה אך עיין במנחות ד' פ"ט דגרסי שמן ועי' תוס' סוכה דף ו' ע"א ורשב"ם ב"ב ד' נ"ח ע"ב דגרס רביעית יין ופסחים ד' ק"ט ע"א, והנה עיין בתוספתא דתרומות ובדברי רבינו שם פ"י ה"ב דדי בשתיה בכזית ועיין במש"כ רבינו בהלכות מעש"ש פ"ב ה"ה דגבי מעשר שני חוץ לחומה רק אם שתה רביעית יין אז חייב, ועיין בירוש' מעש"ש פ"ב דמבואר שם דגם גבי מעש"ש שתייתו בכזית דאמר שם דמצטרפין וכיון שאין שיעורו אין מצטרף, ועיין בתוספתא שם בתרומות דס"ל דאף דהם שוים מ"מ אין מצטרפין ועיין בהך דיומא דף פ"א דלא מייתבי דעתא ועיין בהך דחולין ד' ק"ח ע"ב גבי חצי זית בשר וחצי זית חלב דמצטרפי. אך שם י"ל משום דגבי בשר בחלב חייב אף שלא כדרך אכילה כמבואר בהך דפסחים ד' כ"ה ע"א ועי' בתוספתא פסחים פ"א דגם גבי חמץ אף דשתיה ג"כ בכזית מ"מ אינם מצטרפין ע"ש ועי' בתוספתא דכריתות פ"ב דאין מצטרפין אף דאכילה ושתיה שוין אך שם בסוף פרק גבי דם נקט אכל כחצי זית ושתה כחצי זית מצטרפין אם ממין אחד ור"ל דאף אם הקפה הדם לא די במה שבא מן צלול שהיה בו אז זית רק צריך שיהא בו עכשיו זית ועוד קמ"ל דאף דאמרינן תמחויין מצטרפין עיין שבת ד' ע"א וכריתות דף י"ב ע"ב מ"מ זה רק אם הוא ממין אחד דהיינו מין דם אחד דאם הם ממינים מחולקים אז תמחויין מחלקים עיין בכריתות שם דף ד' ע"א גבי חלב של ג' שמות ובהך דהוריות דף ג' גבי הוראת ב"ד אם מצטרף גבי שני מיני חלבים ושם דף ז' ע"ב ואף דרש"י בנזיר בדף ל"ד מבואר דס"ל דגבי נזיר אכילה ושתיה מצטרפין י"ל הטעם אף אם נימא דלא שוו להדדי בשיעורים מ"מ כיון דאם נקרש היין הוה בכזית א"כ זימנין משכחת לה דהשיעורים שלהם שוים שפיר מצטרפי כמו דאמרינן בהך דסוכה ד' י"ז ע"ב גבי עור ומפץ אך הא התוס' כתבו ביומא ד' ע"ז ע"ב דאין דרך לשתות יין קרוש רק שצריך לשרותו אך הא גבי נזיר מרבינן גם אכילת צער כמבואר בספרי פ' נשא ועיין נזיר ד' ל"ה ובשבועות ד' כ"ב ע"ב דאין דרך חרצן לאוכלו בלא תערובות ומ"מ בנזיר חייב ועיין בירושלמי נזיר פרק ו' ה"ב פסולת פרי ע"ש אך י"ל דזה תליא טעם דמ"ד דאינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג דהטעם משום כדי שיהיה תערובות אך בירושלמי אמר דהטעם משום בריה ע"ש, ובזה י"ל הך דר"ע וראב"ע גבי רביעית יין דנדה ד' ע"ב ע"ב דאזיל לטעמא דס"ל עד שיאכל שני חרצנים וזג וכמש"כ, ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' שבועות פ"ד ה"ד דאם אמר שלא ישתה הוה ברביעית. וצ"ל כך דס"ל לרבינו דכיון דקי"ל כמ"ד בכריתות דף ה' דעל שתיה במעש"ש הוה לאו בפ"ע א"כ לא אתי מכח אכילה ולכך בעי רביעית משא"כ בתרומה וחמץ דהוה לאו אחד והא דר"ל בירושלמי במעש"ש דע"כ הוא לאו אחד זה קאי אתרומה כמבואר בכ"מ, אך גבי דם כיון דכתיב לא יאכל והוציאו הכתוב בלשון אכילה די בכזית אך אם נימא דהלאו קאי גם אאכילה אז י"ל דשתיה כאכילה בכזית אבל אם נימא דקאי אשתיה בלבד אז הוה ברביעית ויהיה זה תליא בהך דירושל' דיומא הובא בתוס' שבועות ד' כ"ג אם י"ל דקאי גם על דם שקרש ויהיה זה תליא בהך מחלוקת דמנחות ד' כ"א גבי דם שקרש אם לוקין עליו, והנה אנן פסקינן דלוקין, אך ר"י ס"ל שם דאין לוקין ואף אם אח"כ נצלל ואף דר"י ס"ל במנחות ד' נ"ד דאין דיחוי באיסורין זה רק משום דאזיל לשיטתיה דחצי שיעור אסור מה"ת וא"כ לא נדחה לגמרי וכמ"ש רש"י בסנהדרין ד' מ"ז ע"ב גבי אבלות משא"כ גבי דם שקרש ועיין בהך דכריתות דף ד' ע"ב דצריך קרא לדם כיסוי דחייבין עליו ע"ש דלא נימא דהוה כעפר וגם ס"ל לר"י לחלק בין דם קדשים לשאר דמים ובפרט לר"י דס"ל דהוה לאו בפ"ע בקדשים כמבואר בכריתות דף ד' וכ"מ והגמ' דיבמות אזיל לשיטת ר' יוחנן כדגריס רש"י בשבת ד' קכ"א ע"א ע"ש אך באמת נ"מ בין אם המחה דבר אוכל דאז י"ל דדי בכזית ובין משקה כמו יין עיין תוס' חולין ד' ק"כ ע"א גבי נפש לרבות את השותה ותוס' נדה דף ל"ב ע"א, וגם נ"מ אם הצליל את הדם אם די בכזית כמו עכשיו או שיבוא מכזית וזהו כונת הגמ' בחולין ד' פ"ז ע"ב גבי מראה אדמומית ענוש כרת והוא דאיכא כזית ועי' בהך דמנחות ד' נ"ד ע"א ומש"כ התוס' סנהדרין דף ד' ע"א גבי דם השרץ דדי שיהא צלול כעדשה ולא בעי שיעור לכשיקרש יעמוד על כזית, ועיין בשבת ד' ע"ז ע"א גבי דם נבלות ובהך דבכורות ד' נ"ה ע"א גבי כבד שנימוח מטמא ברביעית ומשום דאיקרי בא מן הדם משמע אבל בלא זה הוה די בכזית ועיין בירושלמי נזיר פ"ז גבי נצל אם די בכזית או צריך לכשיקרש יעמוד על כזית, ועיין פ' י"ד ה"ט אך שם רק ר"ל אשיעור שהיה, ועיין כריתות ד' י"ג ע"ב דאמר שם אפילו כ"ש וכבר עמד על זה הראב"ד ז"ל בתו"כ פ' שמיני דהא סתם שתיה ברביעית אך י"ל דבאמת עיין בתוס' יומא ד' מ"ט ע"א ד"ה זר כתבו שם דלר"י חייב מיתה אף בשאר דברים המשכרים ובאמת בגמ' בכ"מ מבואר להיפך דרק לאו רק דנ"מ אם מחלל עבודה. אך כך דגבי יין גזיה"כ הוא דאם שתה מחלל עבודה אף דלא נשתכר כלל כגון ששתה בתוך הסעודה עיין תוס' תענית ד' י"ז ע"א ד"ה ויודע ובתוס' ישנים יומא ד' י"ח ד"ה לא מאכל אבל בשאר משכרים אם נעשה ע"י זה שכור ס"ל לר"י דחייב מיתה ולרבנן רק לאו ולא מחלל עבודה ואם לא נשתכר אז לר"י לאו ומחלל עבודה ולרבנן רק משום דאינו שוה בזרעו של אהרן כמבואר בהך דבכורות ד' מ"ה ותליא בגירסת רבינו בהלכות ביאת מקדש פ"ו. ובזה נתבאר ג"כ מש"כ הראב"ד ז"ל בפ"א מהל' ביאת מקדש ה' ט"ז בשם תו"כ גבי שתה בחוץ ונכנס לעזרה ולכאורה הא זה מבואר להדיא בגמ' דב"מ דף צ' ע"ב ע"ש מבית אביך את למד אך שם ר"ל אם נשתכר ע"י זה דאז אין נ"מ היכן שתה אבל גבי רביעית יין דאף אם לא נשתכר מ"מ גזיה"כ הוא י"ל דדוקא דאם שתה בפנים וכה"ג אמרינן בפסחים דף מ"א ע"ב גבי פסח אין לי אלא שבישלו משחשיכה כו', ולכאורה מ"נ ל"ל קרא על זה הא מ"מ מבושל הוא אך י"ל דנ"מ להך דשם דמ"א ע"א גבי צלאו ואח"כ בישלו או להיפך דאף דצלי אש הוא מ"מ אסור משום שבישלו לא שהוא מבושל ולכך צריך קרא על זה דהוה אמינא דזה רק בלילה בזמן אכילת פסח, ועיין בתוס' סנהדרין דף מ"ב ע"א דרק דיני נפשות אסור ולא דיני ממונות ור"ל גדר גזיה"כ אף דאינו משכר זה רק בדיני נפשות ועיין במו"ק ד' י"ד ע"ב דאכלי ושתי כו' ר"ל שאר משקין אך שלא ישכרו. וזהו מה דר"ל הגמ' בכריתות יכול אפילו כ"ש ר"ל אם נשתכר מן היין אפילו בכ"ש יהא חייב מיתה וגם י"ל דהוה אמינא דהוה כמו יוהכ"פ דתליא בכל אחד במלא לוגמיו שלו כמבואר ביומא דף פ' ע"ש וזה ג"כ כוונת ר"נ בעירובין ד' ס"ד לא מעליא הא שמעתא כו' דר"ל דלדידיה לא הוה משכר וגם מלא לוגמיו שלו היה יותר גדול מרביעית, וגם י"ל דנ"מ לת"ק אם נתן לתוכו מים דהוה מזוג אם מצרפין המים להיין לשיעור ועיין תוס' חולין ד' כ"ו ע"א דהמים נהפכין להיות כיין וכן נ"מ לגבי נזירות כה"ג אם מזוג די ברביעית יין, ועיין בירושל' דנזיר פ"ו דאמר שם כוס מזוג לוקין עליו ע"ש דר"ל משום משרת ועיין בירושלמי ע"ז פ"ה דאמר שם על הך דיין במים דאם במדה הוה כיין ביין ר"ל משום דהוא מתקן להיין וכעין הך דביצה ד' ל"ח דהוה חד מינא ע"ש בתוס' ד"ה משום ותוס' פסחים ד' קי"ד ע"א ד"ה אעפ"י ובהך דמנחות ד' מ"ב ע"ב לגבי תכלת ועיין בתוספתא דנזיר פ"ד דאמר שם בין מזוג וכן מבואר בספרי פ' נשא פסקא כ"ג אך י"ל דהשיעור לא משלים. וגם נ"מ דאף אם נימא דמשלים מ"מ שם יוצא מן הענבים אין עליו דהא מן הענבים לא יצא ועיין בהך דב"ק ד' ק"א בתוס' ובחולין ד' ק"כ ע"ב ופסחים ד' כ"ד ע"ב אם יש על יין שם ענבים אף בלא קרא, ועיין תוס' זבחים ד' ע"ח ע"ב וכ"מ, ועיין ירושלמי תרומות פ"א ה"ט דהוה מחלוקת שם לגבי זיתים וענבים לגבי שבת בהוצאה ולגבי תרומה אם הוה דינן כמשקין לגבי שיעור או כאוכלין ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:1:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:1:2)

**אבל דם דגים כו'.** עיין בהשגות, ועיין בירושלמי תרומות פ"ח ה"ג משמע כפי' הראב"ד ז"ל דאמר שם דמורייס מדאצליל אסור ר"ל משום מראית עין דדם. אך י"ל דס"ל לרבינו דלא חיישינן לגזירה רק משום איסור כרת ולא משום לאו, עיין יבמות ד' קי"ד ע"א ע"ש, וע"ש ד' קי"ט ע"א ושם ד' פ"ב ע"א. והנה מבואר בירושל' דנדה פ"ב דדם דגים הוא שחור ע"ש בהל' ו'. והנה לפי המבואר בכריתות ד' כ"ב ובחולין ד' ל"ו דם הנפש הוא רק אדום וא"כ ליכא למיגזר משום כרת ועיין בהך דסנהדרין ד' פ"ד ע"ב גבי חבלה ע"ש וכ"מ, ועיין חולין ד' ל"ד בשר בבשר מיחלף והוא משום הך דבכורות ד' כ"ט ע"ב דבשר עגל מיחלף בשלחיה ועי' ע"ז ד' ל"ה ע"ב גבי חלב טמא, ועיין יומא ד' נ"ו ע"ב גבי דם פר בדם שעיר ע"ש ועיין בפסחים ד' ע"א ע"ב דר"י ס"ל גבי בעלי מומין לא מיחלף ובחולין ד' מ"א ע"ב ס"ל לר"י דשפיר מיחלף משום דרמי מידי אמומא ע"ש וצ"ל כמש"כ התוס' זבחים ד' ע"ה ע"ב ד"ה דהאי ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:2:1)

**דם האדם אסור כו'.** הנה כ"כ דרבינו ס"ל הטעם לא משום דמחלף בדם רק משום דנפרש מן חי וזה ר"ל מה דאמר שם מצות פרוש כמו הך דחולין ד' ע"ד וכשיטת רבינו ז"ל לעיל פ"ב ה"ג ועי' במש"כ הראב"ד ז"ל פ"ג ה"ה ע"ש ונ"מ דאף אם אצבעו מטפטף דם ג"כ אסור דלא כשיטת התוס' שם ועי' בהך דעירובין ד' צ"ח ע"א גבי רוק דכ"ז דלא היפך אין עליו שם רוק כלל ולכך מבין השיניים שרי ועיין תוס' שבת ד' ס"ב ע"א ד"ה והא תניא שכ' דבמקום שלא נראה לא שייך מראית עין לכ"ע וכה"ג כתבו התוס' עירובין ד' ע"ז ע"ב גבי סולם בד"ה א"ה ע"ש ואף דבחלב לא אסרו אם פירש זה משום דדם חשיב כגוף עיין מעילה ד' י"ב ע"ב מה דמחלק שם בין דם לחלב משום דאינו מתקיים בלא דם ואף דדם לא הוה בכלל בשר כמש"כ התוס' פסחים ד' כ"ב וכ"מ ועיין חולין ד' קי"ג ע"ב ד"ה דם מ"מ נקרא יוצא מן הבשר ונ"מ לענין דם של שור הנסקל דאף דאימעוט בע"ז דף ל"ד ע"ב בשרו דוקא ולא פרשו מכל מקום דמו אסור בהנאה ג"כ וכמו גבי קדשים מחיים:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:2:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:2:2)

[השמטה**מש"כ**שם דדם של שור הנסקל אסור וכמבואר להדיא במכילתא פ' משפטים פ"י דמרבה שם דם וחלב ועור: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:3:1)

**אין חייבים כו' כ"ז שיש בו אדמומית כו'.** כן מבואר בהך דחולין ד' פ"ז ע"ב כל מראה אדמומית כו' ועיין בהך דנדה דף כ' ע"א דמשמע שם דגבי דם הקזה דם השני הוא דיהה יותר וכשיטת רש"י בחולין ד' ל"ו ע"א ועיין מש"כ רש"י פסחים ד' כ"ב ע"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:3:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:3:2)

**ועל דם הכנוס כו'.** הנה רבינו ז"ל ס"ל להיפך מרש"י, ועיין במשנה תמיד ד' ל"א ע"א דאמרינן שם גבי קרבן תמיד דצריך לקרוע את הלב ולהוציא את דמו, ועיין מש"כ התוס' פסחים דף ס"ה ע"א דלהעלות דם התמצית על גבי המזבח ליכא איסור אבל להעלות דם שלא נתקבל על הכלי על המזבח אסור ע"ש וביומא דף ס"ד בתוס"י ועיין ברש"י זבחים ד' צ"ב ע"ב ד"ה או דילמא ע"ש, והנה לשיטת רבינו דדם השחיטה שנכנס בתוך הלב הוה רק גדר דם האברים וא"כ מה חשש יש בדם הלב, וצ"ל כהך דאמרינן בזבחים ד' כ"ו ע"א ש"מ דם המובלע באיברים כו' ע"ש בתוס', ועיין בהך דזבחים ד' ס"ד ע"ב וד' ס"ו ע"א דמשמע דגבי עוף עיקר הדם הוא בגוף ולא בראש ע"ש ומה דאמרינן בגמ' שם דף ס"ה ע"א ונמצה דמו כולו ר"ל משום דגבי עולת העוף לא בעי שיריים כמש"כ התוס' זבחים ד' נ"ה ע"א וע"ש בתוס' ד' נ"א ע"ב ד"ה תן ע"ש, ועיין בפה"מ לרבינו בזבחים פ"ו דנקט שם דגם דם הכבד צריך למצות אע"ג דלא הוה רק דם האברים, וע' בהך דנדה ד' נ"ט ע"א בתרנגלת דאית בה כמה מיני דמים, ועיין במנחות ד' כ"א ע"א דמשמע שם דדם שצריך להקריב יש בו חיוב כרת וא"כ גבי עוף חייב ג"כ על הני דמים כיון דצריך להתמצות וא"כ למ"ד שם דילפינן גם שאר דמים מקדשים וא"כ ה"ה בדם העוף דחולין י"ל דחייבין על דם הכבד כרת וכן על דם הכליות של עוף. ובזה א"ש מ"ש התוס' כריתות ד' כ"א ע"ב ד"ה כי דאמאי לא מוקי לה בלב עוף הך ברייתא ומש"כ שם מדקתני בל"ת דלמא אתיא כר"ש דלא נאמר כזית רק לענין כרת ולא לענין לאו אך בזה א"ש דגבי עוף י"ל דאף על שאר דמים חייב כרת וכמש"כ, ועי' במש"כ רבינו בהל' שגגות פ' י"ד ה"ב גבי ב"ד שהורו וטעו שרק על דם שחיטה חייב ולא על דם הלב והטעם הוא משום דאמרינן בתוספתא שם דאמרו דאין חייב רק על דם הקרב לשמים וע"ש בתוס' ישנים ד' ג' ע"א בד"ה הורו ע"ש, ועיין ברש"י כריתות ד' כ"א שכתב שם כמש"כ רבינו כאן דחיה בכלל בהמה, אך בס' יראים כתב דזה הכוונה דמרבינן בכריתות דף ד' ע"ב דם כיסוי דר"ל דם חיה שצריך לכסות ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:4:1)

**השליל כו' לפיכך כו'.** עיין בהשגות ובה"ה, וכ"כ בזה ועיין בירושלמי פ"ז דנזיר ה"ב מה דבעי שם אם נפלים יש להם רקב ואמר שם דתליא בהך מחלוקת אם דם נפלים מטמאים ברביעית דמ"ד אין דמם מטמא כו' ס"ל דאין להם רקב ואף דמחלוקת הוא באהלות פ"ב אם גבי קטן צריך רביעית דדי אף בפחות מרביעית לר"ע וצ"ל משום דס"ל דהוה בגדר בריה, ועי' מש"כ התוס' נדה ד' כ"ז ע"א ד"ה כל ע"ש ובדברי הראב"ד בהשגות פ"ד בהל' טומאת מת הי"ג ע"ש בסוף ובתוספתא פ"א דשבועות ועיין ביומא ד' פ' ע"א טעון קריעה ע"ש והא דלא אמר כאן משום כל בבהמה צ"ל משום דדם לא הוה בכלל נבלה כמש"כ, אך א"כ לפי"ז אם נימא דגיד נוהג בשליל ואף דמותר מטעם כל בבהמה כמבואר שם דף ק' ע"ב זה שייך רק אם נימא יש בגידין בנותן טעם אבל למאי דקי"ל אין בגידין בנותן טעם לא וכעין דאמרינן בפסחים ד' כ"ב ע"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:7:1)

**הכבד כו'.** עיין בכ"מ, ועיין בבכורות ד' נ"ה ע"א זכרותא דדמא כבדא ע"ש ובאמת עיקר הטעם דלא מהני מליחה לכבד הוא משום דהרי בגמ' ד' קי"ב אמרינן מישדי ביה תרתי גללי מילחא כו' והרי חזינן דהמלח שואב אם הדם ומבואר שם ד' קי"א ע"ב דגבי דמא דכבדא לא מהני זה דאינו נמשך אחר המלח ולכך לא מהני בו מליחה דאין המלח שואבו ועיין בירושלמי פ"י דתרומות ע"ש. אך נ"מ דאף למ"ד דס"ל במנחות ד' כ"א דדם שבישלו וכן מלחו אינו עובר עליו בדם הכבד כיון דבלא זה הוא קפוי וגם אין המלח שולט בו חייב וא"ש מ"ש התוס' ד' קי"א ד"ה דם ע"ש ובאמת נראה מאי דאמרינן בגמ' מנחות ד' כ"א גבי דם שבשלו ומלחו ר"ל אם עכשיו נצטמק ונפחת משיעור אבל קרש בחמה כיון דהדר אף דכעת אין בו כזית מ"מ חייב וכעין דאמרינן במנחות ד' נ"ה ע"א הואיל ויכול לשולקה גבי גרוגרות:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:10:1)

**אין הבשר כו' ומשליכו מיד כו'.** עיין בהשגות אך בהלכות גדולות מבואר כדברי רבינו אך הטעם כך דזה ודאי ס"ל דגם אחר מליחה נשאר קצת דם בהבשר וכיון שנתעורר הדם לצאת שוב י"ל דחל עליו תורת דם עיין תוס' חולין ד' י"ד ע"א ושם ד' פ"ז ע"ב ד"ה כל וד' צ"ז ע"ב ד"ה וכחל, רק די"ל דזה אינו יכול לצאת רק ע"י הדחק וכעין דאמרינן ד' קי"ב גבי ככר שחתך עליו בשר ועיין בנדה ד' ס"ב ע"ב דמבואר שם דבלוע שאינו יכול לצאת אלא ע"י הדחק בדרבנן לכ"ע לא הוה כמו בעין ועיין תוס' כריתות ד' ט"ו ע"ב ע"ש ועיין בירושלמי פסחים פ"ז גבי חד גברא בישל תרנגולתא בשמן שרפה וצוה לו לשולקה והטעם משום דבעצם שמן בבשר הוה נותן טעם לפגם כמבואר בע"ז ד' ל"ח ע"ב רק מה דנבלע בעין אסור לכך צוו לו לשולקה ושוב מה שאינו יכול לצאת הוה כמו בלוע שאינו יכול לצאת ושרי, וכן הך טעם דאמרינן בירוש' פי"א דתרומות גבי כלי חרס מגעילו ג"פ ועיין שם בפ"ב דערלה ובפסחים פ"ג ה"א ובלבד לאחר ג' תבשילין וכן כתב רבינו בהלכות מעשה הקרבנות פ"ח הי"ד ומבשל ושונה ומשלש הוא ג"כ מטעם זה דשוב הוה כמו בלוע דאינו יכול לצאת ולכך כאן צריך מתחלה להדיח הבשר דכ"ז שיש דם בעין עליו אז הוה הדם שבתוכו ג"כ כמו בעין ועיין בהך דמנחות ד' כ"ג ע"א גבי שמן שמקצתו בלוע ומקצתו בעין ע"ש ובע"ז ד' ל"ג ע"ב בתוס' ד"ה כסא ושם ג"כ כן דכ"ז שיש עליו גם הבלוע כמו בעין וע"ש ד' ס' ע"ב ד"ה אי ע"ש ועיין תוס' ביצה ד' ט"ז ע"ב גבי הך דכתבו שם גבי דגים אם מותר השמנונית שנבלע ועיין בהך דמעילה ד' י"ז ע"א בתוס' ד"ה והא שכ' שם ואמאי טהור ואף דר"י ס"ל דבלוע כמאן דליתא וצ"ל ג"כ משום זה כיון דיש מקצת בעין הוה הבלוע כמו בעין ועיין בנדה ד' י"ג ע"ב גבי הך דר"י דאמר שם רואין אותן גבעולין כו' ע"ש ברש"י והוא ג"כ כן וא"ש. והנה כבר ידוע מחלוקת הראשונים אם דם שמלחו הוה מה"ת או דרבנן לכך שם לכ"ע דבלוע שאינו יכול לצאת לא הוה כמו בעין אך רבינו ז"ל לא ס"ל כן ולכך הצריך חליטה ועי' במש"כ הראב"ד ז"ל בהל' שמיטה פ"ז ה"ג דבלוע הוה כמבוער ועיין תוס' פסחים ד' נ"ב ע"א ובירושלמי פ"ה דמעש"ש דאמר שם הכל מודים בתבלין שהוא כמבוער ע"ש בהל' ו' ולכך ס"ל לרבינו בהל' מעשה הקרבנות פ"ח כמש"כ משום דאין שם נותר חל על דבר שאינו בעין וכן מבואר בפה"מ בהך דזבחים ד' צ"ז גבי מריקה ושטיפה דעיקר נותר הוא משום שמנונית הדבוק בכלים ועיין רש"י שם דף כ' ע"א וד' כ"א גבי ידים לענין לינה ועיין בהך דפסחים ד' פ"ג ע"א דאמר שם עצמות לישדינהו אף דיש בהם טעם בשר ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' ק"פ פ"ח הי"ג גבי נטף מרוטבו על הסולת כתב שם וישליכנו וא"צ לבערו והוא ג"כ מטעם זה ואף דמבואר בשביעית ספ"ז גבי וורד חדש שכבשו ע"ש דחייב בביעור או די"ל דזה תליא בהך מחלוקת דהכובש ג' כבשים וכמבואר בירושלמי שם ה"ה גבי לולבים שכבשן עם העלים ע"ש או דאפשר לומר כמבואר בע"ז ד' ל"ה ע"א כיון דאוקמי קמוקים כמאן דאיתא לאיסורא בעיניה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:12:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:12:1)

**והרוצה לאכול בשר חי כו'.** עיין בהשגות, ועיין בהך דפסחים ד' ע"א ע"א ובהך דמנחות דף ק' ע"א דמבואר דאוכלין אותם חי וזה ליכא למימר דמולחין אותם עיין ירושלמי רפ"ג דעירובין דמתחלה אמר שם דבשר מליח מערבין בו ואח"כ בעי שם אם מותר לערב בבשר חי ומביא ראיה מהך דמנחות ד' ק' וא"כ מוכח דאוכלין אותו בלא מליחה ובפרט למה שכ' הר"ן ז"ל פ"ה דע"ז דאיסור מליחה בשבת חייב משום מבשל לכ"ע ע"ש ודלא כמש"כ הר"א ז"ל בס' ב"ה דהיו מולחין אותם מחמת קדשים, ועיין בהך דנדרים ד' י"ח ע"ב ע"ש ברש"י, ואם מותר מה"ת להניחו בחומץ בשבת עיין בהך דשבת ד' ק"מ ע"א אלא מעתה שרי אומצא אך זה רק במים ועיין מש"כ רבינו בפכ"ב מהל' שבת ה"י שהוא כמבשל ע"ש ועיין בהך דזבחים ד' צ"ד ע"ב ומש"כ רבינו בפ"ח מהל' שבת ה"ב ע"ש גבי שורה חטים ושעורים, ועיין בעירובין ד' ק"ד ע"ב גבי הך דאמימר דחזי דתרו ביה בונתא ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:12:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:12:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:12:2)

**ואם חלטו בחומץ כו'.** וכן בהל' י"ג וכ"מ דחומץ מצמת צמית ועיין ברש"י חולין ד' צ"ז ע"ב דס"ל דכבוש כמבושל לא הוה רק בחומץ ובולע ופולט וצ"ל או משום דאם שהה זמן רב גם חומץ מבליע ומפליט כמבואר בפסחים ד' ע"ד ע"ב או לכך נקט רש"י שם תבלין משום דתבלין מרככי כמבואר בהך דחולין ד' קי"ב ע"א ואם מתבל בתבלין כו' וע"ש ד' קי"א ע"א גבי כבד אמר ג"כ כן. ובאמת נ"ל דזהו מה דאמרינן בסוף פ"י דתרומות ביצה שנתבל בתבלין ע"ש בדברי רבינו בפט"ו מהל' תרומות ור"ל דמיירי אף באינה קלופה ומשום דתבלין מרככי לה וכמש"כ ועיין חולין ד' צ"ח ע"א בתוס' ובמס' פרה פ"ה מ"ו אם יש עליה שם כלי, ועיין בפ' י"ז דכלים מי"ד בר"ש בשם תוספתא ע"ש וכן נמי הא דאמרינן שם בתרומות במשנה י' גבי הך דכל הנכבשים זה עם זה מותרים ע"ש וע"ש בירושלמי דאמר לית כאן נכבשים אלא נשלקין ור"ל בחומץ וכמו דמבואר בתוספתא שם מחמת דחומץ צמית אבל תרדין בלעי טפי עיין חולין ד' קי"ב ע"א דסילקא אסירא ור"ל משום דתרדין בלעי טפי, וע"ש בירושלמי גבי כרוב של שקיא כו', ועיין בהך דפסחים ד' מ' גבי שורין בחומץ וחומץ צומתן ובהך דשבת דף ק"ט ע"א דחומץ צומת המכה, ועיין בהך דמנחות ד' פ"ו ע"א דנקט שם כבוש ושרוי בפ"ע וע"כ דכבוש ר"ל בחומץ וכשיטת רש"י בכ"מ, ועיין ברכות ד' כ' ע"א גבי זיתים שכבשן בטרפיהן ע"ש ברש"י:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:13:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:13:1)

**וכן ביצה כו'.** עיין פסחים ד' ע"ד ע"ב שכ' שם רש"י דאסמיק וע"ש בתוס' מה דתמה עליו אך באמת רש"י ר"ל מה דאמרינן בחולין ד' צ"ג ע"ב גבי ביעי דגדיא דבעי חוטין אדומים ועיין לקמן בפ"ז הי"ד ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:20:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 6:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/6:20:1)

**סכין ששחט כו' ואם חתך כו'.** עיין בה"ה, אך באמת עיקר הטעם כמש"כ רש"י ד' ח' ע"ב משום דדם לא בלע סכין ע"ש ותוס' שם ד"ה והלכתא ועיין תוס' שם דף קי"ג ע"א ד"ה אין מחזיקין דס"ל דלא שייך דם משריק שריק היכא דהדם בעין דלא כמש"כ התוס' כאן: