## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse Chapter 8

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:2:1)

**ויבאו לה וסתות אלו או אחד כו'.** עיין בה"ה. והנה רבינו ז"ל מפרש דהך דאמר בגמ' לוסתות אחת לא ר"ל כפי' רש"י רק דדי שיעשה בכל יום רק פעם אחת וזהו מה דר"ל הך או באחד, ועיין לקמן ד' ס"ח ע"א דשם נקט ג"כ הך ואם יש לה וסת ולמה לן זה ועיין בפה"מ כאן שפי' דבתוך י"א יום אם קבעה וסת די בפעם אחת לענין דיה שעתה. ובזה א"ש דברי רש"י ד' ל"ט ע"א ד"ה בתוך דאמר דגם לענין דיה שעתה לא הויא וסת וזהו היפך מגמ' דילן אך ר"ל דאין צריך לזה ג' פעמים, ועיין כאן ד' ט"ו ע"ב בהך דאמר ר"ה לא שנו ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:4:1)

[השמטה**במש"כ בהא דחולין דף קכ"ד מה דאמר שם את שבא לכלל מגע בא לכלל משא. ומ"ש**התוס' בכורות דף כ"ג ע"א דשם לא בא לכלל מגע ומ"מ מטמא במשא והנה רבינו ס"ל כך דכמו דאמרינן בכריתות דף כ"א ע"א דלאסוקי טומאה בעינן שיהא ראוי לכל ע"ש וה"נ כן דמתחלה בעינן שיהא ראוי לטמא במגע אז מטמא במשא אבל כשכבר נחית לה טומאה אז אף שאינו ראוי לטמא במגע מטמא ג"כ במשא. ולכך א"ש פסק רבינו בהלכות אבות הטומאות פ"א הט"ז דגבי חררת דם פסק דטהורה אף ממשא והטעם דלא היה עליה שם טומאה מעולם וגם י"ל משום דהוי כמו סרוחה מעיקרא והא דבבכורות דף כ"ג ע"ב אמר דחזיא אגב אמו זה קאי למ"ד בחולין דף ע"ד ע"א דאבר דעובר מת טמא וע"ש דף ע"ב ע"א וא"כ יש עליו שם טומאה מבפנים רק דמה דאינו טמא מחמת טומאה בלועה וא"כ אם הוציא ידו שפיר טמא משא"כ לדידן דבמעי אמו אין עליו שם טומאה כלל לכך לא חל עליו אח"כ שם טומאה כלל וטהור אף במשא וכן מה דס"ל לרבינו בהלכות טומאת מת פ"ד ה"ו גבי כזית חלב שהיה מפורר ואחר כך התיכו שהוא טהור ומשמע טהור אף ממשא ע"ש בתוס' נזיר דף נ' ע"ב והטעם דמיירי שהיה מפורר מעיקרא ולא היה עליו שם טומאה מעולם ובזה א"ש ג"כ דס"ל לרבינו בפ"א מהל' אבות הטומאה הי"ב דמחלק בין עור לקיסם דגבי עור אינו מטמא אף במשא והטעם דאף בפלטתו חיה ע"ש דף קכ"ב מ"מ נתבטל לגבי העור דאפשר ליבטל להיות כמבטל דהיינו אם פלטתו סכין דאז נעשה הבשר כעור ולא מטעם שהוא מבטל' רק ממילא כן ע"ש בתוס' דף קכ"ב ע"א ד"ה דאמר וע"ש דף קכ"א ע"א ובדברי רבינו שם פ"א ה"ח ע"ש בהשגות וברש"י שם ד"ה והוא שכינסו אך שם קאי לר"ל דס"ל במנחות דף נ"ד דיש דיחוי אך אנן לא קי"ל כן וא"ש פסק רבינו וע' פסחים דף מ"ו ע"א גבי בצק בעריבה ע"ש ולכך גבי עור לא היה מתחילה ראוי לטמא במגע לכך אינו מטמא במשא משא"כ גבי קיסם וא"ש: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:11:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:11:1)

**כל אשה כו' שאפשר שיבא כו'.** עיין בהך דכתובות ד' ב' דאמר שם דאיכא נשיא דקא משניא ווסתייהו ועיין תוס' כאן ד' ס' ע"ב ד"ה עוברה דגבי וסת לא אמרינן כן ולכך ס"ל לרבינו לעיל בפ"ד דלאחר תשמיש צריכה בדיקה וכ"כ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:14:1)

**הדם טהור כו'.** ואף דפסק דמקור מקומו טמא ס"ל כמש"כ דזה רק דם הבא מן המקור ואף דבגמ' אמרינן דגם דם מכה כן כאן וד' ס"ו י"ל דאמרינן משום דיש בו גם טיפת דם מהמקור ומ"מ לא מטמא האשה להיות כרואה די"ל דהוה כמו הפסק בין הפרוזדור לדם וכמו גבי שפופרת ומ"מ מטמא הדם וזה תליא בהך דכאן ד' כ"ז ע"ב גבי משום ביטול ברוב נגעו בה, ועיין בכורות ד' כ"ג וכמו שכתבתי בדברי רבינו בסוף פ"א מהל' שאר אבות הטומאות כמו דאמרינן בירושלמי דתרומות פ"ה ונזיר פ"ו דהיכא דיש איסור וטומאה מתוך שבטלה איסורו בטלה טומאתו או כמו שכתבתי בחולין ד' קכ"ב דס"ל לרבינו דהא דאמרינן כל שאינו בא לידי מגע אינו בא לידי משא זה רק היכא דמעולם לא היה חל עליו טומאת מגע אבל אם מתחלה חל עליו אך אח"כ נסתלק ממנו טומאת מגע מ"מ נשתייר בו טומאת משא, ועיין בהך דכריתות ד' כ"א ובשיטת רבינו גבי נפסלה מאכילת אדם וכן הוה הך דנזיר ד' נ' ע"ב גבי חלב המת שהתיכו ע"ש וה"נ כיון דמתחלה יצא דם המקור מעורב עם דם המכה וגם בטל ממנו שם נדה לענין שתהיה האשה רואה בטל ממנו גם לענין טומאת מגע ומשא ובאמת זה כונת התוספתא כאן פ"ג למגעות ולהיסטות הלך אחר הרוב ר"ל כמש"כ אם רוב דם המכה אז טהור משום ביטול וכן מוכח בתוספתא כאן ספ"ז גבי דם המנטף ע"ש. אך בגמ' דידן ד' נ"ז ע"ב מבואר שם דאין הפי' כן בתוספתא וע"ש ברש"י ובתוס' ד"ה ובמגעות מ"ש על רש"י. אך באמת לפי המבואר בירושלמי כאן פ"א מוכח דלענין רה"י לכו"ע אף לשמאי ובד' נשים כך דברה"י תולין ובשאר נשים ואשה שאין לה וסת י"ל דשורפין וע"ש בה"ב וזה ר"ל הגמ' ד' י' ע"ב רוקה ומדרסה בשוק טהור ר"ל ברה"ר, וכן מוכח בירושלמי שם סה"ו וע"ש בה"ז דאמר תפתר באשה שאין לה וסת וכשיטת רש"י הנ"ל. ובזה מבואר דברי הגמ' ד' ד' ע"ב בהך דאמר שם מאי טעמייהו דרבנן חכמים תיקנו משמע דבלא תקנת חכמים הויא טמאה למפרע ואדרבא הטומאה הוא משום התקנה, וע"ש ד' ג' ע"ב, אך לפי מש"כ א"ש דנ"מ לאשה שאין לה וסת וכה"ג וגם נ"מ אם אין עליה שם טומאה כלל או הויא בחזקת טהרה ונ"מ לפרה אדומה דכל זמן שאינו מוחזק בטהרה הוא טמא עיין בדברי רבינו פי"ג מהלכות פ"א ובירושלמי שבועות פ"ב גבי ספק רה"ר וכ"מ בזה וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:15:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:15:1)

**אבל החרשת כו'.** הנה בגמ' חשיב ג"כ מי שנטרפה דעתה דהיינו שנשתטית אח"כ, וכן רבינו בהלכות מטמא מו"מ פ"ד ה"ט חשיב זה וכאן לא. והנה שם י"ל משום דלגבי תרומה בעי כונה לטבילה ולכך אחרות מתקנות אותה כמבואר בחולין ד' ל"א ע"ב דכונת דחברתה כונה מעלייתא ע"ש על זה, ועיין בהך דכתובות ד' י"א ע"א גבי גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד אף דטבילה לגירות בעי כונה כמבואר בירושלמי פ"ג דקדושין הי"ד כיון שזו וזו לשם קדושת כו', ועיין ברש"י יבמות ד' מ"ה ע"ב ד"ה יכילנא וד"ה מי ע"ש ועיין בהך דכאן ד' ל"ב ע"א והטבילוה קודם לאמה ע"ש לתרומה והטעם כמו דאמרינן בהך דנדרים ד' ל"ה ע"ב דמחוסרי כפרה א"צ דעת משום דהקרבן בא לתקנם ולא בגדר כפרה עיין מש"כ רבינו פ"א מהל' מחוסרי כפרה ה"ה ופ"ג ה"ו ויראה לי שמביאין עליהן כפרה כדי להאכילם כו', ועיין בירושלמי פסחים פ"ח וסוטה פ"ב ובתוספתא פ"א דכריתות מבואר כן וגם דהא התיקון הוא נ"מ גם לאחרים לענין אם נגע בקודש או בתרומה גבי טבילה, ובאמת הך דר"י דאמר הכל צריכין דעת חוץ כו' י"ל דר"ל כמו הך דכריתות ד' ז' ע"ב דגבי מחוסרי כפרה א"צ שידע שחטא ולכן מהני להביא בשותפות קרבן אף לר"י ע"ש ור"י אמר זה שם. ובזה א"ש הך דנדה ד' כ"א דאמר שם ר"י מביאה קרבן ונאכל מחמת דא"א לפה"ק כו' והא ר"י אית ליה דצריך לידע באיזה חטא חטא כמבואר בכריתות דף י"ט וכ"מ וכאן אינה יודעת אם על לידה אם על זיבה אך משום דגבי מחוסרי כפרה שאני כמש"כ, אך כאן דלא בעי כונה למה לא מהני בדיקת עצמן, ועיין בירושלמי תרומות פ"א דחרש הוה בר שמירה אך לא בר דעת היכא דצריך דעת מן הדין, ועיין בהך דגיטין ד' ע"א ע"ב אע"ג דחריף טפי לא מהני גבי חרש, אך זה רק היכא דצריך דעת עפ"י דין וצ"ל משום נאמנות דאין מאמינים אותם ועיין בהך דעירובין ד' ל"א ע"ב גבי השולח עירובו ע"ש בתוס' ד"ה כאן ועיין בהך דפסחים ד' ד' ע"ב גבי דרבנן דמתחלה אמר שם אטו אמירה דהני כו' ואח"כ אמר שם דנאמן בדרבנן. אך באמת כך דאם אמרו שאחר עשה זה לא מהימני כלל דאז הוי כמו גדר עדות ולא מהני כלום, וכעין דאמרינן בהך דעירובין ד' ל"א ע"ב הנ"ל דפריך שם וליחוש דלמא לא ממטו, ע"ש בתוס' ד"ה כאן שהקשו הא מהימן, אך באמת כיון דלא נגמר הדבר על ידם לא דייקי וכעין מש"כ התוס' שם ד"ה וליחוש ע"ש וכעין דאמרינן בכתובות ד' כ"ח ע"ב ושהיינו מוליכים חלה כו' דוקא על ידי עצמו, ועיין בהך דב"ק ד' קי"ג ע"א דאמרי אשכחינהו כו' ע"ש, ועיין בהך דיומא ד' פ"ד ע"ב ע"ש ועיין ביבמות ד' צ"ט ע"ב ע"ש בתוס' ד"ה וכולן, ועיין בהך דיומא ד' מ"ג ע"א דס"ל לר"י דחרש גרע מקטן ע"ש, ועיין בהך דסוכה ד' מ"ב ע"א גבי היודע לשמור גופו. אך לפי הנראה כאן מדברי רבינו התיקון שלהם כאן כדי לקבוע להם וסת ושוב אח"כ שלא בשעת וסתה מותרת, ועיין כאן ד' ג' ע"א גבי מודה שמאי בשוטה ותוס' שם ד"ה אב"א וא"כ אם היתה פקחת מעיקרא שכבר נקבע לה וסת שוב א"צ לפקחת ולכך השמיט רבינו הך שנטרפה. אך עיין בהך דבכורות ד' מ"ב ע"ב דאמרינן הואיל ואישתני אישתני וא"כ ה"נ ניחוש שמא נשתנית וסתה, ועיין כתובות ד' ב' ע"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:15:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:15:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:15:2)

**ואח"כ כו'.** ואף דהא רבינו פסק לעיל בפ"ד דלאחר ת' צריכה בדיקה גם באשה שיש לה וסת ולבעלה לבד ג"כ וא"כ אף לפי מש"כ בשוטה היכי סמכינן. אך לפי מש"כ לעיל דרק אגב תקנתא דטהרות נשאר גם לבעלה, וא"כ שוטה דאינה נאמנת על הטהרות אינה צריכה בדיקה אף לבעלה אם יש לה וסת, ועיין בטהרות פ"ה מ"ח דאשה שוטה הרי היא כזבה ודאית לענין טהרות ע"ש בפה"מ לרבינו ועיין בהך דפסחים ד' י"ט ע"ב דמוכח כדברי רבינו ולא כדברי הרא"ש דדוקא אם הוחזק זב שהוא בר דעת אז דוקא גזרו על הרוק בתורת גזירה אבל שוטה הוה ודאי טמאה. גם י"ל כמש"כ לעיל דהתקנה לא הוה רק על האשה שתבדוק עצמה כדמוכח מלשון רבינו שם ועל שוטה לא תיקנו: