## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 6

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:1:1)

**כיצד הוא מעשה האוב זה שהוא עומד ומקטיר קטרת ידועה.** וכן גבי גולגולת המת כתב ומקטיר ולהלן הלכה ב' גבי ידעוני כתב ומקטיר זה אתי כתירוץ דרבא וכולי עלמא מודה זה וקאי נמי אידעוני ואתי שפיר וכן מבואר בירושלמי הל' ב' ואזהרה שלהן מניין שנאמר אל תפנו אל האובות עירובין די"ז ע"ב ע"ש, והוריות דף ד' ע"ב, והנה עיין מש"כ רבינו ז"ל בפ"א מהל' שגגות דבעל אוב ובעל ידעוני במעשה א"כ מוכח דס"ל כר"ל ודלא כהכסף משנה דרבי יוחנן לדידן פטור דמשנתנו כר"ע, אך זה צ"ע אם ס"ל גם בהקשות זרועותיו כריש לקיש. והנה גבי אומר אלי אתה פסק דפטור מקרבן בהל' שגגות פ"א הל' ב', וע' שם בתוס' דס"ג דזה לר"ל אבל לר"י הוי מעשה, אך יש לומר דרבינו ס"ל כמש"כ התוס' שם דס"ה ע"ב דרק בעדים בחסימה הוי זה מעשה אך גבי השתחויה פסק רבינו ז"ל בפרק ז' מהל' שגגות כרבי יוחנן דהשתחויה הוי מעשה. אך יש לומר דלמסקנא גם לרבי יוחנן ס"ל דהקשה לא הוי מעשה רק מקטיר, אך ע' מש"כ רבינו ז"ל לקמן פי"א הל' י' והחובר עצמו כו' הראה באצבעו כו' הרי חזינן דס"ל דזה הוי מעשה וע' ב"ק דקט"ז ע"ב, וע' סוטה דמ"ז ע"ב, אך יש לומר לחלק בין קרבן למלקות כמש"כ הרמב"ן במלחמות ע"ש, ועי' בהך בירושלמי שבועות פ"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:3:1)

**ואותן הכהנים כו'.** כן מבואר בירושלמי כאן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:3:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:3:2)

**לפיכך העושה כו'.** ר"ל דהא כבר כתבתי דכל דבר שהוא עבודה באיזה ע"ז אם עשאה חייב מלקות אמר דכאן פטור דזה לאו ע"ז היא רק גזירת הכתוב במולך ואין זה הך מעביר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:3:3
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:3:3)

[ממהדורא תניינא: **הנותן מזרעו כו' והאזהרה שלו. כבר**כתבתי בזה לעיל דיהי' נ"מ אם מסר ולא העביר דאז לוקה ואזהרה הוא מקרא דומזרעך לא אזהרה דלא ימצא ועי' בס' המצות בזה וכן נ"מ למה שהקשה התוספות דס"ד ע"ב גבי זרעו ולא כל זרעו דאינו חייב משום בן ראשון אך י"ל דנ"מ שמסר כל הבנים ואז אף אם העביר בן א' פטור כיון דבמסירה היו כלם, אך מ"מ ללקות לוקה על המסירה ועי' זבחים דפ"ב ע"ב גבי הכניס דם בפנים דהיכי דמכניס על מנת להכניס לפני ולפנים לא נפסל בהיכל ובחולי' דק"ב ע"ב זה לפי מחשבתו וזה לפי מחשבתו עי"ש בזה ובירושלמי כאן דמבואר דהיכא דהיתה עבודתה בכך אף שהעבודה היתה בבנים ובבנות מ"מ אם העביר האב ג"כ חייב דאז הוי בגדר ע"ז שעובדים אותה במקל דע"ז דנ"א ע"ב ורש"י סנהדרין דס"ב ע"א וכבר כתבתי ועיי' בספרי פרשת ראה פסקא פ"א.
**ובאמת**כך דהנה שיטת רבינו בפי' המשניות כאן וכן סבירא לי' לרש"י כך דבאמת למ"ד מולך הוא עבודה זרה עבודתה הי' לשרף אדם לע"ז אך עוד חק הי' להם שהאב ימסור בנו לכומר והכומ' יעבירנו לא שריפה ממש, ואז אם הכומר העבירו חייב האב ואפשר דגם הכומר אז חייב ויהי' תלי' בהך מחלוקת דע"ז ד"נ ע"ב ודנ"א גבי ע"ז שעובדין אותה במקל ע"ש ובפ"ג ה"ד ע"ש בהשגות, אך זה תלי' אם יש תולדות בע"ז עי' סנהדר' דף ס"ב ובספרי פ' שלח פסק' קי"ב דדקדוקי ע"ז פטור, ועי' מכות דכ"א גבי גדידה ע"ש וגם שלא כדרכה חייב ור"ל דכיון דשפך דם הוי זה תולדה דזריקה ועי' בספרי פ' ראה פסקא פ"א דדרכם הי' גם באבות ואמהות ע"ש ועיי' בירוש' כאן פ"ז ה"י דאמר שם א' המולך כו' בין שעבדה בין שלא עבדה כו' חייב ואמר שם דרק בשאין עבודתה בכך אבל בעבודתה לכך פטור, ועי"ש במחלוקת דר"ש ורבנן ובתוס' כאן דף ס"ד ע"ב ד"ה במעביר, ור"ל כך דס"ל כשיטת רבינו בפי' המשניות ורש"י דהיכא דדרכה בכך אז המעביר חייב בכל ענין ואז המוסר פטור אף שמסר זרעו, והטעם דס"ל דא"א לחייב שנים על פעולה ומציאות אחת ועי' רש"י סנהדרין ד' ע"ח ע"א ותוס' מנחות דף ס' ע"א וכיון דהמעביר חייב המוסר פטור אבל אם אין דרכם בכך אז גזר לנו התורה דאם מסר דווקא מקצת זרעו, ובאמת מבואר בתו"כ דגם עבדים ונשים חייבים ואף דגבי עבד אין זרעו מתייחס אחריו, יש לחלק בין זרעו שנולד לו בעבדות לזרעו שנולד לו קודם שנעשה עבד, ועי' תוס' ב"ק דף פ"ח גבי מילה וברש"י נזיר דף ס"א ע"ב ובמ"ש הרמב"ן ז"ל בס' תורת האדם גבי אבילות, וכבר הארכתי בזה במ"א, דהיכא דהעבד יש לו בנים קודם שנעשה עבד ואח"כ נשתחרר י"ל דתו הוי כמו בהך דיבמות דס"ב, וא"כ משכחת חצי עבד דלא כייפינן לשחררו, אך י"ל דהוי בגדר דיחוי וכבר כתבתי כה"ג גבי כהן מומר לע"ז ואח"כ עשה תשובה דנדחה מאכילת קדשים, והך דמנחות דק"ט שם קאי רק אאותם שהקריבו בבמות לגבוה בזמן המקדש, אך לא מתרומה, וכה"ג מצינו גבי בת כהן שנישאת לישראל דחוזרת רק לתרומה אבל לא לחזה ושוק, ועי' סנהדרי' דף נ"ח ע"ב גבי עבד מותר בבתו ורש"י חולין דף קי"ד ע"ב, ובירוש' יבמות פי"א. עכ"פ כך סבירא לי' לר' זירא בירוש' שם ור' אילה ס"ל דגם זה חייב וטעות סופר שם, וכן הדין גבי אוב לשיטת רש"י דף ס"ה ע"ב גבי מעלה כו' ע"ש בתוס' מה דהקשו משאול אך בירוש' מפורש שם דאז נעש' הדבר ע"י שניה' ע"י השואל וע"י הנשאל ואז חייבים שניהם ותלי' בזה וכבר כתבתי בזה גבי המגלח נזיר אם שניהם חייבים דהוי רק לאו א' ופעולה אחת, ולא דמי להקפה, וכן בהקפה למה לא יתחייב הניקף עם סייעו גם משום לאו דמקיף ע' סנהד' דע"ח, עכ"פ כ"ה שיטת רש"י ור' בפי' המשניות ואף דכל זמן שלא העביר הכומר ליכא חיוב על המוסר מ"מ החיוב כן, ועיין בדברי רבינו בפי' המשניות פ"י גבי זקן ממרא דצריך התרא' ומה דמבו' בגמ' דפ"ח ע"ב דליכא גבי זקן ממרא התראה זה רק בזמן שהורה לעשות ובאמת בזה פליגי בירוש' דלשון המשנה סנהדרין דף פ"ו מבואר שם דהחיוב הוא אם הורה לעשות ובברייתא שם נקט דהחיוב הוא רק בעשי' רק אין נ"מ אם הוא בעצמו עשה או אחר עשה זה ע"י הוראתו וכן הוא בספרי פ' שופטים פסק' קנ"ה דרק על מעשה הוא חייב, וכבר כתבתי בזה דזה נ"מ אף דבכל מקום מבואר דגמר דין הוי בגדר מעשה וכן הוראה אך זה רק אם הוי ההוראה כדין ועי' סנהדרין דף ל"ג עכ"פ חזינן דאף דהחיוב נגמר ע"י אחר מ"מ חייב וה"נ כמו גבי מולך. ע"כ ממהדורא תניינא]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:4:1)

**אינו חייב כו'.** ר"ל דהוא משכו, אך מ"מ עבר ברגליו והגמ' ר"ל שלא משכו רק הניחו שילך בעצמו וכן מבואר שם בירושלמי ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:6:1)

**מצבה כו'.** ע' ע"ז דנ"ד ע"ב ע"ש וכן בירושלמי מוכח דזה רק לשם ע"ז וזה הוא בימוס ורק אם נפל אז אסור גבי בימוס וזה הוה כשיטת רש"י דט"ז ע"ש בתו' וע' בתו' דמ"ז ע"ב וע' בספרי דמקיש בימוס לפסל ופסל לבימוס וקא משמע לן דין ע"א שנשברה מאליה וכמבואר בירושלמי פ"ד סוף הל' ד' דקימה ר"ל שאם נפלה לא יקימנה ואף דגבי בימוס אמרינן בגמ' דבימוס שנפגם לכולי עלמא שרי, אך הירושלמי קאי שם לרב ושמואל ע"ש, ועי' בתו"כ פ' בהר ע"ש, ועי' ברמב"ן בספר המצות, אך באמת ר"ל דמצבה לצורך קרבן, עי' נדרים דכ"ב ע"א, עי' שם במפרשים אך זה תליא אם במה די באבן אחד כמבואר זבחים דק"ח ומצבה הוא אבן אחד וא"כ לדידן דס"ל כרבי יוסי ע"כ מצבה כמ"ש רבינו, ועי' תוס' ע"ז די"א ע"א וירושלמי בע"ז ריש פ' ד':


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:6:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:6:2)

[ממהדורא תניינא: **מצבה כו' ואינו לוקה עד שיפשוט כו'. עיקר**הגדר דהנה רבינו סבירא ליה בס' המצות דהשתחואה הוי גדר עבודת פנים עי"ש במצוה ה' וכבר כתבתי בזה בח"א דזה רק בפושט ידים וזה הוי כעין פנים ועי' מנחות דק"ט ע"ב דמבואר שם דהשתחואה לא הוי עבודה וצ"ל דרק בשחיה בעלמא ועי' תוספות מנחות דכ"ז ע"ב ובדברי רבינו בהלכות ביאת מקדש פ"ב הל' ד' דנ"ל דס"ל דהוי עבודה ובחגיגה דכ"ו נראה דמותר ויהי' נ"מ גם כן גבי בעל מום דהנה רבינו ס"ל ברפ"ו שם דאף על ביאה ריקנית לוקה אך זה רק אם נכנס לעבודה אך נ"מ דגבי בעל מום עובר אז י"ל דלא עבר רק אם עבד וכה"ג ס"ל לרבינו בהל' אסורי מזבח פ"א דגבי בעל מום קבוע לוקה גם על הקדש בלבד אבל על בעל מום עובר לא לקי רק על הקרבה וכן מבואר בירושלמי נזיר פ"ה. עכ"פ בעל מום קבוע תיכף כשנכנס למקדש חייב ויהי' נ"מ אם בעל מום מותר ליכנס להשתחוות ועי' בדברי רבינו בס' המצות ס"ט דמבואר שם להיפך דרק אם נכנס שלא לעבוד אז לוקה על זה אבל אם נכנס לעבוד אינו חייב רק עד שיעבוד וכעין הך דזבחים דפ"ב ע"ב שכתבתי לעיל אך י"ל דכונתו דאם נכנס להשתחוות אז פטור וכן נ"מ למה דמבואר בזבחים דס"ג ומנחות ד"ח שאם הקיפו נכרים העזרה מותרים ליכנס להיכל לאכול קדשים ור"ל דאף דכניסה ריקנית אסורה ולוקה אבל לאכול קדשים אם אין מקום אחר מותר וגדר עבודה עי' יומא דס"ח ע"ב ותוספות דכ"ה ע"א וכמה מקומו' כה"ג בעל מום מאי דהוא ג"כ אוכל קדשים ותוספתא סוף סוכה מבואר דבעל מום אסור ליכנס ליטול חלק לחם הפנים בין אולם למזבח אך שם י"ל דיכול להוציאו לחוץ לאולם מה שאין כן כאן, ועיי' בתוספתא סוטה פ"ז גבי נשיאות כפים וסוכה דמ"ד, עכ"פ י"ל דהשתחואה בגדר פישוט ידים הוי עבודה ולכך אסור זה בחוץ רק מ"מ כרת אין בו ורק כעין פנים רצפה של אבנים כמו בביהמ"ק ועי' ירושלמי ע"ז פ"ד ועיי' לקמן בהלכה ח' גבי משתחוה לעכו"ם משיכבוש פניו בקרקע אבל כריעה לא ועי' בתוספתא סנהדרי' פ"י דכריעה חייבי' עליה מיתה בידי שמים אך בדברי רבינו בלכות שגגות פי"ד הל' ב' לכאורה מבואר דחייב על כריעה בלבד ובירושלמי דהוריות שם מבואר דרק שחיה אך י"ל דרבינו ס"ל כך דשלא כדרכה חייב רק על שחיה אבל כדרכה אף שהי' דרכה בפישוט מ"מ חייב גם בכריעה או י"ל דס"ל דעכ"פ חייב כרת ועי' סנהדרי' דס"ד ע"ב גבי מולך ורש"י סנהדרי' דס"ב ע"א גבי תולדות דס"ל להיפך דרק סקילה ולא כרת ונ"מ לקרבן ועיי' רש"י מכות דכ"א גבי מגדד שלא כדרכו. ע"כ ממהדורא תניינא]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:8:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:8:1)

**אבל לעכו"ם כו'.** עי' הוריות דף ד' אבל כריעה לא הוי רק מיתה בידי שמים, עיין תוספתא דסנהדרין פ"ב גבי מגפף ובתוספתא דמס' שקלים פ"ו ע"ש. והנה באמת לפי המבואר מדברי הגמ' בהוריות משמע דזה רק בעכו"ם שדרכם כן ור"ל כך אף דדרך בפישוט ידים ורגלים. חייב אף בלא פישוט ידים אבל אם אין דרכה בכך אף דהשתחויה חייב בכל ע"ז י"ל דזה רק בפישוט ידים ורגלים, ובזה א"ש דברי הירושלמי בפרק ד' דע"ז השתחוה למרקוליס מהו ע"ש והלא השתחויה חייב בכל ע"ז אלא ע"כ כמו שכתבתי דנ"מ בלא פישוט ידים. והנה עי' מה שכתב רבינו ז"ל בס' המצות מצות עשה ה' דחיוב השתחויה הוא משום עבודת פנים ע"ש ברמב"ן שהקשה עליו, ועי' בירושלמי דסנהדרין פ"ז דס"ל אם עבדה בעבודתה בעבודת הגבוה ובעבודת השתחויה חייב על כל אחת ואחת ע"ש. אך יש לומר דהנה התוס' מנחות דכ"ז ע"ב כתב דהשתחויה מיקרי עבודה, ועי' שם דק"ט ע"ב ע"ש, ומש"כ רבינו בפ"ב מהל' ביאת מקדש ה"ד ובהך דשבועות דט"ז, אך י"ל דזה רק בפישוט ידים ורגלים ולכך גבי משכית רק בפישוט, וע' בירושלמי פ"ה דסנהדרין גבי את מי עבד בזה מדויק שם לשון רש"י בסנהדרין ד"מ ע"א ד"ה ובמה דנקט שם מרקוליס ולא פעור והטעם דשם בגמ' בע"ב חשב במה עבד הני ד' עבודות ולא חשב עבודתה והטעם משום דשם לא חשיב רק בדיקות ואם אמר אינו יודע חייב כיון דאין נ"מ דבין זה ובין זה חייב אבל בעבודתה הוי דרישות ואינו יודע פטור. והנה לפי מה שכתבתי דהשתחויה בשאר ע"ז היו רק בפישוט ידים ורגלים א"כ קשה לרש"י דהוה בכלל דרישות לכן כתב דמיירי במרקוליס ומרקוליס דרכה בהשתחויה. והנה לפי מה דמבואר לעיל פ"ג הל' ו' מדברי רבינו דכל דבר שהוא דרך כבוד אף אם היתה דרכה בכך לעבוד מ"מ צריך הוא לכוון לעבודה אבל בסתם פטור ואם כן גם בהשתחויה כן. ובזה א"ש דברי הגמ' סנהדרין דס"א ע"ב, אך זה רק בהשתחואה בלא פישוט, ועי' בירושלמי סנהדרין פ"ז דאמר שם דמגפף אין בו מעשה וזה הוא כוונתו ובזה מבואר דברי הירושלמי דשבת יצא השתחואה לחייב על מקצתה ר"ל בלא פישוט דעבודת פנים לא הוי ומ"מ חייב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:10:1)

**אסור לעשות כו'.** ע' בהשגות ועי' בירוש' פ"א דמגילה גבי הקהל מבואר כדברי רבינו, ועי' מה שכתב רש"י בתמיד דכ"ט ע"א גבי קלונסות, ועיין בעירובין דף ג' ע"א גבי אמלתרא ועי' מעילה די"ג ע"א ובתוס' די"ב ע"ב ובב"ב דף ג' וכ"מ ועיין ביומא דס"ט ע"ב היכן היה הבימה ע"ש בתוס' לראב"י ועיין בתוספתא פסחים פ"ה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:10:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 6:10:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/6:10:2)

[ממהדורא תניינא: **אסור לעשות כו'.** עי' בהשגות וכ"כ בזה דבאמת מבואר בירושלמי דלכך אסור לעשות הקהל ביו"ט ובשבת מחמת עשיית הבימה דאסורה בלאו ור"ל דאסור רק גדר קביעות וגם להקדישה אבל בגדר ארעי מותר וכמ"ש הראב"ד ז"ל כאן ובנין בג' ימים הוי קביעות ועי' רש"י תמיד דכ"ט ע"א גבי גפן זהב דרק דרך בנין וקביעות אסור, ועי' במעילה די"ב ע"ב ודי"ג ע"א אם היו קורות של עץ נבנה בהר הבית ובעזרה וצ"ל וזה לא הוי בנין ועי' ברשב"ם ב"ב דע"ט ועירובין ד"ג גבי אמלתרא וכמה מקומות בזה ובבא בתרא ד"ג עי"ש וכבר כתבתי בזה. והנה רבינו ז"ל בהל' בית הבחירה פ"א הל"ט דייק שם עץ בולט מוכח מזה דאם אינו בולט מותר ודייק לה מהך דר"ה ד"ד ע"א שלמה שקעי' בבנין וסדי' בסידא ור"ל כדי שלא יהי' בולט ובזה אתי שפיר מה דמבוא' ביומא די"ב דממעטינן מקדש מטומאת נגעים והרי מבואר בנגעים פי"ב דצריך דווקא שיהא עץ בהבית רק שם די תחת השקוף כמבו' שם במשנה ד' וזה אינו בולט ועי' ברש"י ותוס' זבחים דף נ"ד ע"ב. ע"כ ממהדורא תניינא]