## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 3

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:3:1)

**חל י"ד להיות כו'.** הנה באמת נ"ל פי' אחר בהמשנה דזה לא קאי אשבת רק אערב שבת ובזה פליגי ר"מ ורבנן דר"מ ס"ל דמבערין הכל לפני שבת ר"ל בערב שבת לפני שקיעת החמה ולא קבעינן לה זמן כבכל ע"פ וכן מבואר בירושלמי כאן פ"א ע"ש עם חשיכה וכן מבואר בבעה"מ וחכמים ס"ל בזמנו דגם בע"ש קבע לה זמן בשעה ו' וראב"צ ס"ל דתרומה ממתין עד ע"ש עם חשיכה וחולין בע"ש בשעה ו' וכן מבואר בירוש' כאן פ"ג דאמר אתיא דראב"צ כר"ג דר"ג מאחר באכילת תרומה ע"ש אך עי' בתוספתא כאן לא משמע כן וע"ש ד' י"ג ע"א:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:6:1)

[השמטה**מי שהניח כו' הרי זה מבטל כו'.** הנה מלשון רבינו משמע דכיון שביטלו קודם שבא לכלל חמץ שוב אינו צריך לבערו אפי' מדרבנן והוה כמו סרוחה מעיקרא לקמן ספ"ד ולא דמי לביטל קודם זמן איסור דהתם כבר היה שם חמץ עליו משא"כ כאן שבשעה שיחול עליו שם חמץ כבר הוה עפרא וכמש"כ לקמן ספ"ד, ועי' מש"כ התוס' זבחים דף פ"ו ע"א ד"ה ופליגא גבי עצמות קדשים דאי מבטל מהני ולא חל עליה אח"כ שם נותר ועי' בהך דפסחים ד' פ"ג ע"א גבי עצמות קדשים דאמר שם לשדינהו ר"ל ג"כ קודם הזמן שחל על הטעם המובלע בהן שם נותר ע"ש ועי' מה דס"ל לרבינו בהל' מעה"ק פ"ח הי"ד וגם גבי כלי חרס מהני מריקה ושטיפה לבד מחטאת רק זה מיד קודם שנעשה נותר דכשיש עליו קצת בעין מצטרף גם המובלע עמו עי' במנחות ד' כ"ג ע"א גבי שמן ע"ג עצים ע"ש ברש"י ותוס', ועי' תוס' ע"ז דף ס' ע"ב גבי טופח ע"מ להטפיח ע"ש ושוב אח"כ לא יועיל מה שיטול הבעין ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפיהמ"ש בזבחים על הך דדף צ"ז ע"ש וכ"כ בזה: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:8:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:8:1)

**לפיכך אם לא בטל כו' שהיה דעתו עליו והיה בלבו כו'.** או דר"ל רבינו לאפוקי פירורים דבטלי ממילא כמבואר ד' ו' ע"ב או דר"ל דנ"מ אם עובר בשוגג אף שלא ידע עיין תוס' כאן ד' כ"א ע"א דכתבו דלא עבר כלל דזה הוה גדר אונס וע"ש ד' ע"ג ע"ב בהך דר"י בן ריב"ב אם יש שהות ועי' ביבמות ד' צ"א ע"ב גבי הך דמאי הוה ליה למעבד ועי' בכורות ד' י"ג ע"ב בתוס' גבי דאיבעי ליה לעיוני היכא דשכיח ועי' מש"כ בזה בהל' פרה פט"ו ה"ח ע"ש אך כ"ז היכא דלא פשע כמו גבי חלון של רבים ועיין בהוריות ד"ג ע"ב בהך דר"ש ורבנן ור"ע וב"ע אם זה הוה גדר אונס או לא אבל עכשיו שתיקנו שיבטל והוא לא ביטל שוב לא הוה אנוס ועבר וכמו מש"כ התוס' ביצה דכ"ה ע"ב ד"ה אורח ארעא ועי' חגיגה דף י"א ע"א כיון דידע דאיכא מעות הקדש איבעי ליה לעיוני ע"ש ועי' ב"ק דכ"ו ע"ב גבי הכיר בה ושכחה ע"ש דחייב ובאמת כתבתי בזה לחלק בין היכא שהוא נהנה ואוכל אז חייב אף דלא היה מוטל עליו לבדוק ולכך בהל' פרה שם ובמשנה דפרה פי"ב נקט רק נכנס למקדש דאז פטור ולא אכל קודש וכעין מש"כ הראב"ד ז"ל בהלכות מעילה פ"ז ה"ב ע"ש ועי' תוס' יבמות ד' ל"ה ע"ב ד"ה ונמצאת, ועי' סוכה ד' מ"ב ע"א גבי עולת העוף ועי' יבמות דס"ט ע"ב גבי בת כהן שנשאת לישראל ומת אם מתירין לה לאכול תרומה ומ"מ אם אח"כ נתבררה שהיתה מעוברת משלמת קרן וחומש עי' שם ברש"י וע"כ משום זה דאכילה שאני, ועי' בפסחים דל"ג ע"א בהך דנתכוון להתחמם בגיזי חולין כו' ע"ש מש"כ לחלק בין חיוב מעילה דהחיוב הוא רק על ההנאה ובין שאר חיובים דהחיוב הוא על האכילה ועיין בירוש' פ"ח דכלאים ה"א גבי לא יהיה קדש התורה אסרה הנאת ביאתו ע"ש ועי' חולין דקט"ו ע"ב מה דיליף ג"ש בשר בחלב מן לא יהיה קדש ע"ש בתוס' ד"ה ונאמר וע"ש ד' קל"ו ע"א ד"ה אימא דהנאה בדבר דלא שייך בו אכילה הויא הנאה כמו אכילה ע"ש וכן כתב הראב"ד ז"ל בהשגות על בהמ"א בפ"ב דפסחים גבי בגד דלבישתו הוא אכילתו וא"כ מה ראיה מביאה לבב"ח וע"כ צ"ל לחלק בין דבר שהאיסור הוא הנאה שבא ע"י המעשה שעושה או דבר שהמעשה שיש בו ההנאה הוא האיסור וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:8:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:8:2)

**הרי זה עבר כו'.** עיין בהשגות ועי' בירושלמי פ"ה דפסחים מוכח דעובר לאחר חצות בבל יראה לר"י ע"ש בה"ד ועי' רש"י ד' ד' וכ"מ אך נ"ל כך דאם השהה אותו גם בפסח עבר למפרע מאחר חצות אבל אם ביערו קודם שחל הפסח אז לא עבר לאחר חצות והוי כעין הך דירוש' פ"ד דע"ז גבי החוצב צלם לע"ז דלכשיגמר אז לוקה על כל סיתות וסיתות ע"ש ואם לא גמר אינו לוקה כלל דאין שם ע"ז עליו במחובר וכבר כתבתי בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:9:1)

**מי שיצא מביתו קודם כו'.** והנה דייק רבינו קודם הביעור ומן המשנה אין ראיה דמשמע דרק קודם הביעור דיש לו תקנה בביטול משום דשם נקט פסח ופסח אסור לשוחטו על החמץ וע"כ אם נזכר לאחר הביעור צריך לחזור משום דאין יכול לשחוט הפסח וכן מבואר בשאלתות דרב אחאי גאון פסקא ע"ג ע"ש אך רבינו ז"ל כתב ג"כ כן ועי' בעירובין ד"ק ע"א וד' ק"ד ע"ב גבי פלוגתא דהמוצא שרץ במקדש וע"ש בירוש' דתלה לה בהך דר"א ור"י דדף ק' שם אך גבי פסח יהיה נקרא גדר אנוס אם חזר לבער את החמץ ולא עשה פסח ולא גדר דרך רחוקה ונ"מ כמ"ש רבינו ז"ל בהל' ק"פ פרק ה' הלכה ב' ע"ש ועי' בספר בה"ג הלכות נחלות דאמר שם מאן דאתי מאורחא ומטא יומא טבא כו' ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:9:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:9:2)

**ועד כמה כו'.** עי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' תרומות פ"ג הלכה י"ו דלא ס"ל הך דר"י דאוכל עד כביצה לא הוה חשיב ליתנו לכהן עיין ר"ש חלה פ"ב מ"ו ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהלכות מעשר שני פרק ג' הלכה ט' דכגרוגרת חשיב ולא פסק כר"י ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:11:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/3:11:1)

**כיצד ביעור חמץ שורפו כו'.** והא דלא חייש שמא * יהנה נ"ל כך דבאמת הא האיך שרי לשרוף הא ע"י השריפה בא לדבר דמותר ליהנות ממנו והוה כהך דעירובין ד' ל"א דאסור לקנות בית באיסורי הנאה ועי' תוס' ע"ז דמ"ח ע"ב ד"ה ואין נוטעין ע"ש ועי' נדרים ד' מ"ז ותוס' חולין ד"ד ע"ב וכ"מ אך שהחיוב הוא כן לא איכפת לן והוה כמו לא אפשר ולא קמכוון וכעין שכתבו התוס' פסחים ד' כ"ב ע"ב ד"ה ואבר מן החי אבל במה שהשריפה לא הוה מצוה אסור השריפה גופא והוה כמו שרשיפא דפסחים דכ"ז אך באמת גבי חמץ יש בו שני דברים אחד חובת ביעור ואם ע"י נעשה איזה הנאה אף דהוא עצמו אינו נהנה מ"מ לא קיים דין ביעור דכיון דאשתרושי קמשתרש הוה כאילו קיים עדיין עי' חולין ד' קל"א ע"א ועי' שבועות ד' כ"ח ע"א מה דאמר שם רב אשי מי גרם לשניה שלא תאכל כו' ע"ש ברש"י דכיון דע"י גרם הראשונה יש לשניה מקרי הראשונה קיימת ע"ש ועי' בירושלמי פ"ב דפסחים סוף ה"א רבי אומר תשביתו כו' ולכך מבואר בירושלמי שם ריש ה"א דאסור להאכילו לכלבי הפקר ע"ש אך זה רק קודם שקיים מצות ביעור אבל אח"כ אז נשתייר עליו רק איסור הנאה ובזה א"ש מה דאמרינן בירושלמי שם כיון שפיררו בטלו ר"ל דשוב מותר ליתנו לכלבי הפקר ועי' מש"כ רש"י פסחים ד' ה' ע"ב ד"ה ש"מ יאכילנו לכלבים ר"ל דכיון דלפי ס"ד דהתשביתו קאי על יו"ט י"ל דלא משום מצות ביעור רק שלא יעבור עליו בב"י שוב י"ל דמותר לכלבי הפקר, אך זה לכלבי הפקר אבל בהנאה לדידיה אסור בהנאה אף לאחר שנעשה אפר כיון שהאיסור הוא על הדבר וזה מה דר"ל בעירובין ד' ל' ע"א אוכל הנאסר לו לאדם ע"ש ברש"י ולא כמ"ש התוס' פסחים ד' ה' וד' כ"א ע"ש אך זה רק לחמץ של ישראל אבל של הקדש או של עכו"ם קודם שריפה מותר ליתנו לכלבי הפקר ולאחר שריפה מותר האפר ועי' ב"ק דצ"ח ע"ב הכל מצווין עליו לבערו ונ"מ ג"כ דנ"ל דהא דאסור רוצה בקיומו גבי איסורי הנאה רק בדבר שיש עליו חובת ביעור עי' ע"ז ד' ס"ד ע"א ברש"י ד"ה רבנן וכן כלאים כן ודס"ב ודל"ב ע"א דשם רק גבי יין נסך וכן בדס"ה ע"ב הכלים בזמן שיש בהם יין יש שם יין נסך עליהם כעין הך דמעשר שני פ"א מ"ג וסוף פ"ג ע"ש ועי' תוס' ע"ז שם דנ"ט ע"ב ועי' בירוש' פ"ב דפסחים ה"ב: