## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 5

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:1:1)

**אין אסור משום חמץ בפסח כו'.** ואם עירב ה' המינים ולש ממנה עיסה עי' בירושלמי חלה פ"א ה"א אמר שם דלגבי חלה אינו חייב על חלתה מה"ת כה"ג ע"ש והטעם י"ל דנוכל לומר דכיון שלא היה עדיין עיסה קודם התערובות נעשה פנים חדשות ע"י התערובות ואין עליה שם לחם כלל והוה כעין פרד דהוה מין בפ"ע ועי' עירובין ד' פ"א ע"א וכן מבואר בירושלמי פ"א דחלה ה"ב דגבי חמץ ג"כ כן ועי' תוס' מנחות ד"ע ע"א מה שהביאו ראיה מהך דשם ד' מ"ה ע"ב ליקט מכולם ע"ש אך שם י"ל דמיירי שעשה עיסה מכל מין בפ"ע ואח"כ צירפם וכן ר"ל הך דכתב רבינו ז"ל בהל' מאכלות אסורות פי"ד ה"ה וחמשה מיני תבואה כו' מצטרפין לענין חמץ בפסח והוא מהך דמנחות דף ע' ע"ב שם ר"ל ג"כ כה"ג ועי' מש"כ הרב בה"מ פ"ג דכאן ע"ש וכן הוה ס"ד בירושלמי פ"ט דכלאים סוף ה"א צמר ופשתים שטרפן בטל ר"ל להיפך משיטת רש"י דרק אם טוה חוט צמר בפ"ע וחוט פשתן בפ"ע וחזר וחברן אז הוי כלאים אבל אם טרף שניהם יחד אז אין עליהם שם צמר ופשתים כלל והוי כבריה חדשה ולפי המסקנא זה הוי לבדים דמתניתין עיין בתוס' יבמות דף ה' ע"ב וכ"מ ובמה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בפ"ט מהל' כלאים ע"ש ועי' בהך דמעילה ד' י"ז ע"ב דאין הפיגול והנותר מצטרפין לטמא טומאת ידים ובירושלמי פ"ז דפסחים מבואר דמצטרפין וע"ש ברש"י דפירש כגון חצי זית ואף דהא יש שיטה בגמ' דלטומאה בעי כביצה עי' פסחים ד' פ"ה וכ"מ וצ"ל דס"ל לרש"י דאם נשתייר רק פחות מכזית לא חל עליו שם נותר כלל לגבי טומאה דאי אפשר שלא ישתייר כמ"ש התוס' שבועות ד' כ"ז ע"ב ועיין בירושלמי שם ריש פ"ג דתלה לה בפלוגתא דר"ע ורבנן ועי' שבת דף צ"א ע"א דאמר שם גבי יוצא לאפסולי בכזית ע"ש ברש"י ד"ה ואמאי משמע קצת דפחות מכזית לא חל עליו שם ליפסל ביוצא:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:2:1)

**חמשה כו' אם לשן כו'.** ולענין זיעת מים של עץ עי' במכשירין פ"ד מ"י ובתוספתא שם הובא בר"ש דמים שהם יוצאים מן העצים כשהם לחים קרויים מי פירות ועיין בפ"ב דשם מ"ב ועי' נדה דף ח' גבי קטף ועי' מש"כ בזה בהלכות כלי המקדש גבי קטרת וכבר כתבתי בזה לעיל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:2:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:2:2)

**והוא שלא יתערב בהם שום מים בעולם.** ע' בהשגות ובתוס' שם ובמנחות ד' נ"ד אך באמת נ"ל דרבינו ז"ל ר"ל שנתערב המים במי פירות והך דפסחים ד' ל"ח ע"ב ומנחות ד' נ"ז שם מיירי דנתערב בהעיסה ורבינו ז"ל אזיל לשיטתיה בהלכות טומאת אוכלים פי"ו ה"ד דאם נתערב מים במי פירות נעשה הכל דין מים אף כ"ש מים ועי' בירושלמי פי"א דתרומות ה"ב דר"מ ס"ל כן והוא בתוספתא פ"ב דמכשירין ועי' בתוס' חולין ד' כ"ו ע"א גבי תמד ותוס' עירובין ד' כ"ט ע"ב גבי שכר ע"ש ובזבחים ד' כ"ב ע"א גבי במים ולא במזוג ושם ד' ע"ח ע"ב, ועי' תוס' פסחים ד' כ"ח ע"ב ד"ה נתחמץ ע"י דבר אחר מה שכתבו ולא דמי ר"ל דהשמרים אינם מתערבים בהעיסה רק מחממין העיסה ומקרב להחמיץ ועיין תוס' פסחים ד' ע"ה ע"א ד"ה וגרפו מש"כ שם בשם הירושלמי ע"ש ועיין בהך דמנחות ד' מ"ב ע"ב בתוס' ד"ה וסמנין ע"ש ועיין מה שכתב בהגהות אשר"י בע"ז פ"ב על הך דדף ל"ד ע"א ע"ש ד"ה ומשום הכי ע"ש ועי' בהך דפסחים דף מ' ע"ב גבי לתוך החרוסת ישרף מיד וזה ג"כ הוה מי פירות עם מים וא"כ זה תליא בפלוגתא דר"ג ורבנן שם ד' ל"ו ע"א ובאמת בתוספתא פ"ג דשם מבואר דר"מ ס"ל כר"ג דישרף מיד ובזה א"ש מה דאמר שם בגמ' ד' מ"א ע"א מדלא מצמית צמית חמיע נמי לא מחמע ע"ש בתוס' ור"ל דזה הוי ג' מחלוקת חדא דאינו מניח להחמיץ לעולם וחד ס"ל כר"ג דמחמיץ מיד וחד ס"ל דמחמיץ כשאר דברים המחמצים וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:3:1)

**ואם הרתיח המים כו'.** עי' יבמות דף מ' ע"א גבי חלוט וצ"ל דשם מיירי שחלט את העיסה לא את הקמח דאל"כ אין יוצא בה ידי חובת מצה כיון דלא בא לידי חימוץ ע"ש בתוס' ותוס' פסחים ד' ל"ו ע"ב וד' ל"ז ע"ב וד' מ"א ע"א וע' בירושלמי פ"ב דפסחים דממעט שם דאינו יוצא ברבוכה משום דאינה צריכה שימור ע"ש בה"ד אך שם משמע דר"ל רבוכה בשמן וכמ"ש רבינו ז"ל בפיה"מ מנחות פ"ט ועי' שם במנחות ד' נ"ג ע"א ומש"כ בזה בדברי רבינו בסוף הל' בית הבחירה ע"ש ומ"ש הרמב"ן ז"ל במלחמות כאן בפ"ב ובדברי הרי"ף ז"ל כאן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:3:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:3:2)

**וכבר נהגו בשנער ובספרד כו'.** הנה באמת נ"ל דהך מחלוקת דפסחים דף מ' גבי והרוצה שימלול נותן את הקמח כו' ר"ל דשם מיירי במים רותחין ות"ק ס"ל דאם מערב חומץ עם מים אף שהמים רותחים לא הוה חלוט שפיר וכמו מי פירות עם מים שמחמיץ מהר לר"ג ולכן ס"ל דמתחלה יתן הקמח לתוך הקדירה דהיינו במים רותחים ונחלט ואח"כ יכול ליתן את החומץ ויש אומרים פליגי וס"ל דגם זה הוה חליטה ובזה א"ש דברי הגמ' שם ועי' שם דע"ד ע"ב וחולין ד' קי"א ומש"כ בזה בתרומות פ"י מ"י גבי כל הנכבשין ע"ש בתוספתא. וא"כ כיון דאח"כ אמרו שם דעולא אמר דאחד זה ואחד זה אסור שוב אסור לחלוט, ועי' לקמן בהל' י"ז גבי מורסן דשם כתב רק וכבר נהגו כו' והטעם דבאמת מורסן אינו מחמיץ ע' לקמן פ"ו ה"ה ובתרומות פי"א אך בירושלמי כאן אמרינן דמיירי שיש שמנונית על המורסן וחיישינן שמא נשאר בהם קצת קמח לכך לא החמיר כ"כ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:9:1)

**נאמר ושמרתם כו' לפיכך אמרו חכמים כו'.** עיין בהה"מ ז"ל והנה עי' בגמ' כאן דף מ' ובהך דמנחות ד' נ"ג ע"א מבואר כך דבאמת שימור אינו נקרא אלא א"כ יש בו דבר שיוכל להחמיצו והוא אינו מניחו להחמיץ אך מ"מ השמירה לגבי חטים של מצוה לא משום סיבה רק לשם מצוה והוה כמו היסח הדעת פסול הגוף לר"ל אך זה לא שייך רק אם יוכל להיות איזה סיבה וזה מה דאמר במנחות שם מצה תהיה החייה ע"ש ברש"י ר"ל דכיון דחטין של מנחות אין לותתין אותם כמבואר שם ד' ל"ו ע"א לכך צריך שיהיו נילושות בפושרין כדי שיהא בהם דין שימור וכן הך דפסחים שם דאמר והני דמהפכי כיפי ר"ל דהיו מגביהין את השיבלים ומעמידים אותם כדי שלא יחמצו כמש"כ בפסקי תוס' מנחות סימן ר"ז משום אגב מידלייהו ע"ש אמר להם דיעשו זה לשם מצוה לא לשם להזהר מסיבה ועי' חגיגה דף כ' וד' כ"ג ע"א לא חידשו דבר בפרה ועי' שם בירושלמי פ"ב דחגיגה ה"ה ו' והך בציקת של נכרים מיירי ג"כ במשומרים רק לא לשם מצוה ועי' ב"מ ד' צ"ג ע"א אם משמר כעושה מעשה דמי אם לא ע"ש ועי' בה"ג כאן דחרש שוטה וקטן לא בני שימור במצת מצוה ועי' בירושלמי פ"א דתרומות דדבר דבעי שימור בשביל סיבה גם חרש הוה בכלל שמירה ועי' ביומא דף מ"ג ע"א וב"ק דף ט' ע"ב ע"ש בתוס' דס"ל דהוו בני שמירה רק שמירה לשם מצוה לא שייך בהו ועי' חולין ד' ז' ע"א ברש"י אך י"ל דרק בזמן המקדש דאז הוה המצה בגדר מכשירי פסח כמבואר בפסחים דף צ' ע"א אז צריך זה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' ק"פ סוף פ"ד דהוה ג"כ בגדר חבורה המצה של פסח ע"ש ועיין פסחים דנ"ג ע"א חיטא דמינטר לפסחא ע"ש ועי' רש"י חולין דף ד' ע"א וכ"מ:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:9:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:9:2)

**דגן שנטבע כו'.** ואף דקי"ל דחטים מותר ללתות צ"ל דרק בידים אבל אם לא שמרם ונפל למים אסורות ועיין ברש"י מנחות ד"ע ע"ב דפירש על התבואה כגון חטים ששראן במים ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:9:3
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:9:3](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:9:3)

**שנטבע בנהר.** נ"ל דזה רק בנהר אבל במעין שרי משום דהוה כמו טיף להדי טיף טיף כיון דנובע תמיד עי' בע"ז ד' מ"ז ע"א קמאי אזלי ע"ש ולכך מבואר בירושלמי פ"ח דתרומות סוף ה"ד דגבי מעין אין בו חשש גילוי י"ל ג"כ משום טעם דטיף טיף כמבואר בע"ז דף ל' ע"ש והך דמבואר בתרומות פ"י מ"ב שם מיירי בבור של מים ולא באר ועי' ב"ק ד' קט"ו ע"ב ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:20:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:20:1)

**מותר ליתן התבלין והשומשמין כו'.** עיין בהשגות ועי' בירושלמי פסחים פ"ב ה"ד במתובלת אגוזים ומש"כ רבינו ז"ל בהל' מעשה הקרבנות פי"ב הי"ז ובהשגות שם ועי' תוס' מנחות ד' כ"ג ע"ב ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:23:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 5:23:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/5:23:1)

**כלי מתכות וכלי אבנים כו'.** עי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מעשה הקרבנות פ"ח הט"ו דכלי אבנים א"צ הגעלה ע"ש וצ"ל הטעם כך דגבי קדשים שצריך לחול איסור נותר לא חל על טעם רק על בעין ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפיהמ"ש פרק י"א דזבחים על הך דרבי טרפון דעיקר המריקה משום שמנונית הדבוק בכלי ע"ש ר"ל משום דהטעם הוה כמבוער כמ"ש הראב"ד ז"ל בהל' שמיטה ועי' בסוף פ"ז דשביעית גבי וורד חדש ושם גבי הכובש ג' כבשים אך יש לחלק כך בין היכא דלא נכנס רק טעם ובין היכא דנבלע הבעין ועי' בנדה ד' ס"ב ע"ב בהך פלוגתא דר"י ור"ל גבי חרסין שבלעו משקין ועי' תוס' ע"ז ד' ס"ז ע"א דדבר לח נכנס בעין בתוך הבולע וע"ש ד' ל"ב ע"א גבי חרס האנדרייני ותוס' כריתות ד' ט"ו ע"ב והנה עי' במנחות ד' כ"ג ע"א דמבואר שם דאם יש מקצת בעין מצטרף הבלוע ג"כ שיהיה כמו בעין ע"ש וכן כתבו תוס' ע"ז דף ס' ע"ב גבי משקה טופח ע"ש ועי' תוס' ביצה ד' ט"ז ע"ב ד"ה קמ"ל גבי פשטידא דיש שמסירין השומן ע"ש ולכך צריך מריקה ושטיפה בחמין כיון דיש שומן בעין צריך גם להסיר הבלוע אבל היכא דליכא רק בלוע לחוד ובפרט אם רק טעם אז גבי קדשים אין צריך מריקה וגם י"ל דהא דחזינן דגבי קדשים יש הרבה חומרות כמו בישל בלא בלוע ומקצת כלי ככל הכלי ובמים ולא ביין כמבואר בזבחים ד' צ"ו ע"ב וכלי אבנים א"צ זה ועי' בפסחים ד' פ"ג ע"א דאמר שם גבי עצמות של פסח לישדינהו אע"ג דהא בלעי טעם וע"כ כמ"ש ועי' תוס' זבחים ד' פ"ו ע"א ע"ש דגם אם מחובר קצת בשר בעצמות יכול לבטלם להעצמות וע"ש בר"ש פי"א דתרומות ובזה א"ש מה דאמרינן בפי"א דתרומות בירוש' דקדירה של חרס שבישל בה תרומה מגעילה ג' פעמים ודיו משום דגבי תרומה ג"כ בעיא דבר הראוי לאכול דאל"כ פקע הקדושה כמ"ש הרמב"ן ז"ל במלחמות פ"ג דב"מ וכבר כתבתי בזה והנה מבואר בנדה ד' ס"ב הנ"ל דבדרבנן בלוע לא הוה כמו בעין ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מעה"ק פ"ח דמבשל ג' פעמים ע"ש והוא ג"כ משום זה ועי' בירושלמי ערלה פ"ב ופסחים פ"ג ה"א ובלבד אחר ג' תבשילין ועי' בירושלמי דמאי פ"א ה"ג דר"י הוה מתקן אפילו בשר משום דחושש למשקין שיש בו אף דלא גזרו על תערובות דמאי ע"ש ובזה א"ש הך דע"ז ד' ע"ו ע"א ע"ש וא"ש: