## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release Chapter 4

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:6:1)

**והיא יושבת כו'.** עיין סנהדרין דף מ"ט ע"א ברש"י ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:7:1)

**ובשעת רקיקה כו'.** כן מוכח מהך דשם ד' ק"ו ע"ב הוא גוץ והיא ארוכה כו' ואמאי תשב והוא יעמוד וע"כ כמש"כ רבינו, ועיין תוס' סוטה ד' כ"ז ע"א ד"ה רב אשי ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:10:1)

**ואין הסדר מעכב כו'.** והנה מוכח מכאן דהפסול הוא במה שהאחיר החליצה דאל"כ הא בלא זה אנן קיי"ל דאין הקריאה והרקיקה מעכבין וכ"כ בזה, ועיין בהך דגיטין דף ע"ה ע"ב גבי הך דשמואל כה"ג ועיין בירושלמי פסחים פ"ה ה"ג אם תימר פסול כמי שלא קדמו אך זה רק שייך בהך דגיטין כיון דלא מהני אבל כאן כיון דאינו מעכב א"כ מה מועיל מה שתריק אח"כ וכבר עבדה לרקיקה ועיין בהך דבכורות ד' ג' ע"ב ברש"י ד"ה הכא ע"ש ובהך דב"מ ד' כ"ו ע"ב מתנה בעלמא כו', ועיין רש"י סנהדרין ד' ס"ד ע"א ד"ה אשקלה ע"ש בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:13:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:13:1)

**בד"א כו' אבל כו' ואינם כו'.** עיין בה"ה מה שהקשה בזה. אך באמת רבינו ז"ל ס"ל דבגמ' מיירי בחרש וחרשת מעיקרא דשם ליכא למימר הטעם משום בר דעת רק משום קריאה משא"כ רבינו ז"ל ר"ל שאח"כ נתחרשו ואף דביבמות ד' ק"י ע"א אמר שם רבה דגם בפקחת ואח"כ נתחרשה הטעם משום דלאו בני קריאה נינהו, באמת זה תליא בהך פלוגתא דרשב"ג ורבנן בגיטין ד' ע"א אם חרש הוא מיעוט מטעם גזירת הכתוב דדעתי אינו כלום או משום דלאו בר דעת וכן ס"ל לר"א ביבמות ד' קי"ג משא"כ לדידן, ועיין מנחות ד' צ"ג ע"א וכ"מ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:16:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:16:1)

**או שהתיר הוא כו'.** עיין בירושלמי כאן דה"ה אם מתחלה חלצה ואח"כ התירה ג"כ פסול החליצה וכן משמע מלשון רש"י כאן בד"ה אע"ג, ועיין בהך דשבת ד' צ"ב ע"א גבי שנצין ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:16:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:16:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:16:2)

**וכן קטנה שחלצה.** עיין בה"ה וכן מבואר להדיא בדברי רבינו בהלכות עבדים פ"ד הי"ג דחליצת קטנה פסולה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:16:3
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:16:3](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:16:3)

**אבל חרש כו'.** והנה זה כבר כתב לעיל בהל' י"ג אך באמת יש ב' מיני פסולים אחד דר"ל דפוסלתה לאחים ועיין בהך דכאן ד' ק"ה ע"א דקאמר שם אי לימא לעלמא כו' וע"ש בתוס' ד"ה לאחין ובאמת למה לא דייק הגמ' כך וכן יקשה מזה למ"ד בגיטין ד' כ"ד ע"ב דאינה פוסלה אך י"ל דיש נ"מ בין לכהונה בין לאחים ועיין בהך דכאן ד' ל"ה ע"ב ודף מ"ב ע"א וא"כ י"ל דאף דפסלה לאחים מ"מ לכהונה לא פסלה וגם י"ל להיפך, וכן נ"מ בין לעצמו בין לאחים אחרים ועיין ד' נ"ב ע"ב גבי כתב גט לזיקתו ע"ש ברש"י ותוס' ד"ה או ושם ד' ק"ח ע"ב גבי ומודה רב שהיא מותרת לאחין ע"ש ועיין מש"כ רבינו לקמן בהל' כ"ו ועיין מש"כ התוס' גיטין ד' פ"ב ע"ב דגבי ריח הגט אם מת מתייבמת ע"ש וזהו כונת הגמ' דיבמות ד' נ"ב ע"א גט דמהני בא"א מהני ביבמה ר"ל דמהני בא"א לענין לאוסרה אח"כ להתייבם אם מת מהני ביבמה ג"כ לאוסרה על יבם משא"כ ריח הגט:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:18:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:18:1)

**חלצה במנעל של בגד כו'.** כן מבואר בגיטין דף כ"ה ע"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:18:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:18:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:18:2)

**או מנעל פרום כו'.** עיין תוס' כאן מ"ש מהך דשבת דף קמ"א ע"ב, ועיין בירושלמי כאן מה דמחלק בין אם נקרע לארכה או לרחבה, ועיין בהך דחולין ד' מ"ה ע"א ע"ש ובר"ה ד' כ"ו ע"ב גבי שופר ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:19:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:19:1)

**חלצה כו' ומחופה כו'.** כן מבואר ד' ק"ג ע"ב וכאבוה דשמואל ועיין בירושלמי כאן דהוה מחלוקת דרב ור"י דר"י ס"ל שם דהא דפליגי רבנן עליה דר"ע בשבת דף ס"ו הוא רק למדרס ועיין בתוספתא עדיות פ"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:19:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:19:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:19:2)

**או שלו היה גדול כו'.** הנה לשון רבינו כאן אינו מדוקדק וגם באמת לפי מה דאמרינן בזבחים ד' י"ט ע"א גבי נכנסה רוח בבגדו אם הוה מעל בשרו, וה"נ גדול שאינו דבוק ברגל לא. וא"כ י"ל דלכך צריך למדחסיה לכרעיה דרגל היינו עקב וא"ש. אך באמת בירושלמי מבואר דאם היו שני מנעלים והתחתון של פשתן וחלצה העליון כשרה דדוקא אם התחתון ג"כ של עור אז הוה מעל דמעל ע"ש וא"כ לא ס"ל זה ועיין בירושלמי עירובין פ"י הי"ב ע"ש ומש"כ בזה בהל' כלי המקדש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:20:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:20:1)

**סנדל המוסגר כו'.** הנה בגמ' הוה פלוגתא בזה אם מוחלט הוה חליצה כשרה ואף דבאמת מוסגר ג"כ אסור בהנאה י"ל משום דהא אפשר שיטהר ועיין תוס' ערכין דף כ' ע"ב ד"ה אעפ"י אך באמת כך דלא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה רק דבר שגם אפרו אסור כמו ע"ז של ישראל וכן עיר הנדחת כמבואר בהך דחולין דף פ"ט ע"א וכן גבי בגד המנוגע אם החליטו ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' טומאת צרעת פי"ג הי"א והי"ב דגבי בגד מוסגר אם קצצו ועשאו מוכין טהור וגבי מוחלט אסור ועיין בירושלמי פ"ג דערלה ה"ב וה"ג וכן מבואר בתוספתא שם דאפר מבגדים המנוגעים אסור ולכך ג"כ ס"ל לרבינו שם דמוחלט אינו בטל אפילו באלף דהביטול לא עדיף מאם שנשרף וכל היכא דהבא ממנו אסור א"א להתבטל ועיין בהך דפסחים ד' כ"ז ע"ב גבי הקדש ועיין בירושלמי פ"ה דע"ז ותוס' זבחים ד' ע"ב ע"א דלכך לא בטל משום לא ידבק ובאמת כל הני דחשיב בע"ז ד' ע"ד לא חשיב רק נקברין דאפרן אסור וכן שער נזיר מיירי בטמא ע"ש ברש"י ובירושלמי הטעם דלא כמו דאמרינן בגמ' דילן קדושין ד' נ"ז אך יש לחלק בין נזיר טהור במקדש בין נזיר טהור בגבולין עיין בנזיר ד' מ"ה ע"ב ועיין בסוף תמורה ובירושלמי פ"ג דערלה ורבינו ז"ל בסוף הל' פסולי המוקדשים ר"ל גבי נזיר טמא, והך דידלק משום שק ולכך לא בטל משום דאפרו אסור, וגבי פטר חמור י"ל בין במחיים בין לאחר מיתה, ועיין מש"כ רבינו ז"ל בפה"מ פ"א דבכורות דאף לר"י דס"ל דפטר חמור אסור מחיים לא אסור רק הנאת דמיו אך מגמ' דילן בכורות ד' י' ע"ב מבואר להיפך אך זה נ"ל דמחיים לאחר פדיון דהוה הפקעה לא גדר פדיון אז פקע האיסור אף משערו אבל לאחר מיתה דשוב אין לו תקנה כמבואר בתוספתא דבכורות ובירושלמי דקדושין פ"ב אז הוה בקבורה ולא בטל, ועיין בתוס' עירובין ד' פ' ע"א מה שפירשו בשם ר' אברהם ר"ל דהיכא דבעי השיעור עצמיי כמו גבי אתרוג ושאר דברים אז שייך לומר כתותי משא"כ בדבר דגם אם ע"י חיבורי אדם הוה חיבור לא שייך לומר כתותי ועיין בהך דנזיר ד' נ' ע"ב ותוס' סוטה ד' כ"ה ע"ב. ובזה א"ש מ"ש שם מכלאי הכרם דגבי טומאת אוכלים שאני דאף חיבורי אדם חיבור, ועיין בהך דעדיות פ"ג בהך מחלוקת דר' דוסא ורבנן ובטהרות פ"ח מ"ח ע"ש, ועיין חולין ד' קי"ח ע"ב וכ"מ בזה, ועיין בפרה פי"א ובדברי רבינו שם פי"א ה"ו אך שם בעי שיעור טפח אך באמת נ"ל דכל היכא דאם אין הדבר כמו שהוא לא נאסר כמו בערלה וכלאי הכרם ושאר דברים דמה שהוא פרי ע"י זה הוא אסור א"א לומר בזה כתותי דאדרבא ע"י האיסור הוא חשוב כעין דאמרי' בהך דבכורות ד' י' איסורו חישובו ועיין בהך דפסחים ד' מ"ו ע"א ושבת ד' צ"א וכן מבואר בב"ב ד' צ"ז ע"א גבי הכשר דכל שהוא אסור הוא משקה ומכשיר ע"ש וכ"מ בזה, רק גבי ע"ז ועיר הנדחת ומנוגע דשם אף עצים ואבנים אסור וכ"ש אסור ולכך אמרינן כתותי ולמסקנא הדר ביה ממנוגע משום דבאמת גבי מנוגע בעי ג"כ דבר והא דעצים ואבנים מטמא הוא רק משום דבא מן הטמא ועיין בהך דחולין דף קכ"ט ע"א כשישמש מעשה עץ שימש ר"ל לא בעצם ועיין תוס' שבת ד' כ"ח ע"ב ע"ש בתוס' ישנים. ובאמת זה תליא בהך מחלוקת דנגעים פי"ג מ"ג כמה שיעור לטמא באבניו ר"ל אם יש עליהם כמו גדר אבר וגבי נדה וזבה לכ"ע אין השם רק על עצם הדבר כמבואר בהך דשבת ד' פ"ג דנדה אינה לאברים ועיין תוס' כריתות ד' י"ג ע"א ע"ש ובאמת גבי בהמה טמאה ג"כ אם האבר שאסור ממנה הוא מחמת שבא מטמאה או שהאיסור על כל דבר ונ"מ לר"ש דס"ל דקלוט בן פרה אם יצא אסור ובמעי אמו שרי כמבואר בחולין ד' ס"ח ע"ב ע"ש ואם הוציא אבר אחד ואח"כ שחט את אמו דאבר עצמו אסור אם היה העובר קלוט אם יש על האבר איסור משום בהמה טמאה ג"כ כיון דכל העובר ליכא עליו שם בהמה טמאה וגם למ"ד בחולין ד' ק"ב דאין אבר מן החי בבהמה טמאה הכא מאי, ועיין מש"כ התוס' זבחים ד' ס"ט ע"ב בשם ר"ח דיש דבר דאף שנחתך מן החי מ"מ אין עליו שם אבר מן החי כגון גבי טרפה הרי חזינן דלא אזלינן בתר עיקר, ועיין תוספתא דחולין ספ"ז ותוספתא דשבת פי"ו דאבר מן החי של בן ח' יש עליו שם אבר מן החי ע"ש וצ"ל ג"כ דזה תליא אם אזלינן בתר עיקר הדבר גם י"ל דזה תליא בהך מחלוקת בחולין ד' ק"ב גבי אכלה כולה ע"ש. ובזה א"ש מש"כ רש"י שבת ד' מ"ח ע"ב גבי בית הפך ודפירש שם רש"י דכירה זו מטולטלת היא ע"ש ולמה לן זה הא מבואר שם ד' קכ"ה ע"א דתנור וכירים טמא אף מחובר אך באמת זה תליא אם מה דזה טמא אף במחובר הוא משום גזה"כ כשיטת הרמב"ם ז"ל במס' כלים פ"ה מי"א או משום דאין חיבורו חיבור גמור כמש"כ התוס' ב"ב ד' ס"ה ע"א ע"ש ועיין בזה בהל' שבת פכ"ה הי"ג ע"ש ורש"י ס"ל דזה גזה"כ ורק אתנור אבל הכלים המחוברים לו לא מטמא וג"כ כהך דחולין ד' קכ"ט הנ"ל ונ"מ לענין מקוה מן לבנים העשויים לצורך תנור אם יכולים לעשות מהם מקוה, אבל שאר דברים דהפרי הוא האיסור לא שייך כתותי, ועיין בהך דמנחות ד' ק"א ע"א דאמר שם גבי עצים דאינם נפדים משום דטהורים בעלמא כו', והני אע"ג דנטמאו ר"ל דבלא הקדושה לא היה עליה שם טומאה כלל רק הקדושה גורמת להיות לה שם טומאה וא"א שזה תועיל לפדותה להפקיע הקדושה, ועיין בירושלמי תרומות פ"ג ה"א מה דאמר שם דלכך מן הטמא על הטהור הוה תרומה משום דבעיניה הוא שגרמה לו טומאה, ר"ל דע"י שהוא אוכל ויש בו שיעור ע"י זה הוא מקבל טומאה וא"כ איך אפשר לומר שהוא אינו אוכל ולא יהיה תרומה משא"כ גבי מגולה, ועיין בירושלמי מעשר שני פ"ג ה"ב מה דמבואר שם דתרומה שלקחה בכסף מעשר אינו יכול לפדותה ע"י טומאה של טבול יום, ועיין ביבמות ד' ע"ו דכהן פצוע דכה יש שיטה שמותר בגיורת וגבי בעל מום מבואר בכ"מ עיין בהוריות ד' י"ב ע"ב וסנהדרין ד' נ"א ע"ב דנשאר בקדושתו והטעם משום דבעל מום אינו פוסל רק בכהן וא"כ א"א דהמעלה שלו תעשה לו חסרון להורידו ממעלתו וזהו כונת הגמ' בהוריות שם מידחי דחי ע"ש משא"כ גבי פצוע דכה דזה היה חסרון גם בישראלים ועיין בהך דפסחים ד' פ"ב ע"ב מה דמחלק בין לן לנטמא גבי שרפה ע"ש. ובזה א"ש ג"כ מה שהקשו בהך דשבועות דף י"ג דמקשה שם היכא משכחת לרבי כרת ביוהכ"פ ע"ש אמאי לא מוקי לה כמו דאמרינן ביומא ד' פ"ז ע"א דאחטא ויוהכ"פ מכפר גם רבי מודה, אך באמת הוא חד טעם מה דאמר שם ביומא דאגב שאני אם הך מ"ד דס"ל בשבועות שם דכרת דיומא לא מכפר דר"ל דכיון דיוהכ"פ גופא הוא הגורם להחטא א"א שהוא יהיה המכפר על זה ועיין בסנהדרין ד' מ"ז גבי מיתת ב"ד דבדין קא מקטל כו', והוא ג"כ מחמת זה דהחטא גרם להמיתה וזהו ג"כ מה דאמרינן בכ"מ אין קטיגור כו' ועמש"כ רבינו ז"ל בפה"מ פ"ו דנזיר על הך דדף מ"ב ע"א גבי היה שותה יין כל היום ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:20:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:20:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:20:2)

**ושל עכו"ם כו'.** הנה רבינו ז"ל פירש רק משמשי עכו"ם ולא משתחוה לסנדל עצמו והטעם י"ל דשוב מקרי לאו להילוכא עביד. אך באמת כך דס"ל לרבינו דרק גבי משמשים דקיי"ל דאם ביטל ע"ז ביטל משמשיה א"כ חזינן דאין האיסור בעצם הדבר וגם י"ל כעין דאמרינן בזבחים ד' פ"ג ע"ב מה דמחלק בין קמצים שלא קידשו בכלי לאימורים שהעלן קודם זריקת דמן משום דמחוסר מעשה בגופייהו בקמצים וה"נ גבי ע"ז מחוסר הביטול בגופו משא"כ במשמשים ועיין בהך דפסחים ד' מ"ח ע"א מה שמחלק בין איסור גופו לאיסור דבר אחר ובהך דעירובין ד' ע"ח ע"ב ע"ש וכ"כ בזה במקום אחר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:20:3
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:20:3](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:20:3)

**ושל עיר הנדחת כו'.** הנה מלשון רבינו משמע דגם זה הטעם משום דלאו להילוכא עביד ומיירי דנעשה מעור של בהמת עיר הנדחת וכדומה אבל סנדל של עיר הנדחת גופא כיון דמתחלה עביד להילוכה י"ל דכשר ועיין בירושלמי כאן דס"ל דכשר וי"ל דמיירי כעין זה, ועיין בהך דחולין ד' ק"מ ע"א ומש"כ שם, ומש"כ רבינו ז"ל לעיל בהל' שקלים פ"ג הי"א גם יש לחלק בין של צדיקים לשל רשעים וכ"כ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:23:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:23:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:23:1)

**שאי אפשר לדם כו'.** עיין בהך דסוטה ד' ט"ז ע"ב גבי ג' צריכין שיראו, ועיין מש"כ רש"י סנהדרין דף מ"ט ע"ב דפירש כך רוקא דמתחזיא על ארעא ר"ל שהשיעור כך ברוק:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:24:1)

**חליצה כו' אעפ"י שלא ניתנה כו'.** והנה בגמ' מבואר דגם בגדר שכירות א"צ לשלם לו יעו"ש ברש"י הטעם משום דהוא מחויב לחלוץ וע"ש בתוס' ד"ה אין לו ואף דגם גבי הצלה מחויב להצילו ומ"מ צריך ליתן לו שכרו התם שאני דכי היכי דהוא מחוייב להצילו ה"נ הבורח עצמו מחויב להציל את עצמו עיין בהך דכתובות ד' מ"ח ע"א לאו כל כמיניה להעשיר כו', ורש"י שם ד' ס"ט ע"ב ד"ה הא מני משא"כ כאן דעליה אינו מוטל רק עליו החיוב, ועיין בהך דסנהדרין ד' מ"ג ע"א בהך בעיא דשם על מי מוטל הסודר שמניפין בו והסוס אם עליו או על הב"ד ועיין בהך דקדושין ד' ח' ע"ב אפילו עני הסמוך עליה ובכתובות דף מ"ז ע"א ברש"י ד"ה כיסו, ועיין בהך דב"ב דף קמ"א ע"א גבי המבשרני כו', ובגיטין ד' ע"ח גבי זרוק חובי בתורת גיטין אך שם י"ל משום דהוה מוחזק ונ"מ אם נתנה לו המעות קודם החליצה, ועיין בנמוקי יוסף כאן, ועיין בהך דר"ה ד' כ"ב ע"ב גבי מאתים זוז ועיין בהך דכתובות ד' מ"ו ע"א דצריך לשכור עדים ובירושלמי שם אם אותן העדים שמעידין שהבעל שכר אם הוזמו לוקין ומשמע שם דעדותן לא מהני לשום דבר ואמאי הא נ"מ לענין שצריכים להחזיר הדמים ואכמ"ל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:34:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 4:34:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Levirate%20Marriage%20and%20Release/r/4:34:1)

**ויבמה שחלצה כו'.** ואם נתן לה גט יבמין או אם קידשה במאמר ונתן לה גט וחלצה אז בודאי שצריכה להמתין ג' חדשים אחרים, ועיין בתוס' גיטין ד' צ' ע"א ד"ה והלכתא ותוס' יבמות ד' מ"ב ע"א ע"ש: