## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage Chapter 4

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:1:1)

**אבל האיש שאנסוהו כו'. עי' בהשגות ובמש"כ ה"ה ז"ל ולא ראיתי שהצריך כו'.** והנה באמת בב"ק דף ס"ב ע"א מבואר דהא דרב הונא רק באומר רוצה אני ע"ש אך זה רק שלא יעבור בלאו דלא תחמוד עי' מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות פ"א מהל' גזילה ה"ט ע"ש אך כאן י"ל דשוב גם גבי איש שייך לומר הם עשו שלא כהוגן ולא יהיו קדושין, ובאמת לפי שיטת רבינו ז"ל בסוף פ"ט מהל' גזילה דמחלק בין גזלן לאנס דגבי גזלן אף אם נתן דמים לא הוי קנינו כלום ע"ש וא"כ כיון דלא אמר רוצה אני שוב עבר על לאו דלא תחמוד ויש שם גזלן עליו ושוב אין קנינו כלום:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:1:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:1:2)

**ויש לאיש לקדש כו'.** כן מבואר בירושלמי פ"ב דקדושין ה"ז, אך זה יהיה נ"מ אם קידש כמה נשים בשטר אחד אם נימא דלא מהני כמו גבי גט עי' גיטין ד' מ"ב וד' פ"ז ושם ד' י' דמשני דהך דאשה בקדושין לא חשיב ולכך לא חשיב גם זה וא"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:4:1)

**אפילו היה עני הסמוך עליה כו'.** הנה בירושלמי פ"ב דקדושין מבואר דהוה קדושין כה"ג. ועי' בנדרים דף ס"ה ע"ב גבי כל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה, ועי' ב"מ דף קי"ד ע"א איברי עליה קרמי:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:6:1)

**וכן דין כל קדושי ספק כו'.** עי' קדושין ד' מ"ו ע"א גבי צריכה קדושין לדעת אביה ולא חיישינן משום תקלה ועי' יבמות ד' ק"ה ע"א גבי רקיקה ועי' שבת ד' קמ"ח ע"ב ע"ש ועי' בהך דכתובות דע"ג ע"ב מבואר שם מדברי הגמ' דהיכא דהוו ספק קדושין הוו מה"ת ועי' מש"כ הר"ן ז"ל פ"א דקדושין על הך דד' ה' ע"ב דס"ל דהוי רק דרבנן היכא דהוה ספק בדין ועי' יבמות ד' ל"א ע"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:7:1)

**אבל גדול כו'.** עי' בהשגות ועי' בירושלמי גיטין פ"ה ה"ה דגבי תרומה דרק אם יכולה לשמור את קדושיה אז אוכלת בתרומה משמע דקדושין דרבנן הוה אף בפחות מזה ובאמת בירושלמי דיבמות שם אמר דחלוקים על חנינא בן אנטיגנוס ע"ש ועי' בבעל המאור שם. והנה ביתומה בחיי האב אם האב יכול לקדשה קדושי מיאון דרבנן עי' רש"י יבמות ד' פ"ט ע"ב ד"ה מדאורייתא אבוה ירית וד' ק"ז ע"א ד"ה מסר האב מה דדחיק שם רש"י וכתב לאו דוקא, ואמאי לא מוקים לה כה"ג, ועי' ברש"י קדושין ד' מ"ד ע"ב ובהך דגיטין ד' ס"ה ע"א משמע דאביה אינו יכול לקדשה אף קדושין דרבנן ושוב גם אמה ואחיה אינם יכולים לקדשה כיון שיש לה אב, ועי' בהך דנדרים ד' כ"ג ע"א בהך דאביי ע"ש, דלא משמע כן ובקדושין ד' מ"ה ע"ב ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:8:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:8:1)

**והם תלויים כו'.** עי' בהשגות ועי' ברש"י נדה דף נ"ב ע"א דמבואר לכאורה דהוה קדושין גמורים בלא ביאה אם נתגדלה בד"ה שוב אין יכולה למאן, אך י"ל דשם קאי לר"מ דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ועי' ביבמות ד' פ"ט ע"ב גבי הך דב"ש וב"ה. אך באמת רבינו ז"ל ר"ל כאן כמו שכתבתי לעיל דיש בקדושין שני דברים אחד מה שמיוחדת לו ומה שנאסרה על אחרים בגדר א"א, וס"ל כאן דלענין שתהא מיוחדת לו מיתלי תלי וגמרה ממילא, אך שתהיה על אחרים באיסור ערוה שלא יהא קדושין תופסין בה ותהא פוטרת צרתה אז לא גמרה רק אם בא עליה ונ"מ דאם קידשה אביה כשהיתה קטנה ונשאת שלא מדעת אביה אז כי גדלה גדלו הנשואין בהדה וא"ש מ"ש התוס' ביבמות ד' פ"ט ע"ב. ועי' בירושלמי פ"ה דגיטין מה דבעי שם אם קטנה יש לה חופה ומתחלה אמר שאין לה חופה שתאכל בתרומה ובאמת הרי זה משנה מפורשת פ' בתרא דעדיות שהעיד ר"י הכהן שאוכלת בתרומה בנשואין לבד בלא ביאה וע' בירו' רפ"ה דיבמות ועי' מש"כ רבינו ז"ל בה' תרומות דלא ס"ל כפרש"י ותוס' בגיטין וביבמות רק דס"ל דמיירי כשהשיאה אביה ע"ש מש"כ אך הירושלמי ר"ל כך אם אמרינן דנשואין גדלו בהדה אי בעי נשואין אחרים אח"כ, וזהו דאמר אין לה חופה ואח"כ אמר דיכולה לאכול בתרומה על חופתה הראשונה ועי' בתוספתא דעדיות פ"ג ע"ש, דמשמע שם דר"א דאמר תיבעל גם י"ל משום * שמא תמאן ונמצא זרה אוכלת עיין קדושין דף מ"ה ע"ב ור"א ס"ל כב"ש כמבואר בירושלמי פי"ג דיבמות וא"ש הוא דפליג על הך עדות דר"י הכהן הנ"ל. ועי' מש"כ רש"י סנהדרין ד' נ"ה ע"ב ד"ה ואינו מאכיל ע"ש בתוס' מה שהקשה עליו. אך לפי מש"כ א"ש דנהי דלא הויא א"א לאסור על אחרים אך לענין תרומה תליא משום קנין ונ"מ דכי גדלה גדלה בהדה וכעין מש"כ רבינו ז"ל בהל' מכירה פכ"ט הי"ז דגבי קטן שמכר דכשהגדיל ולא מיחה הוה מקח ומשמע למפרע וכמו גבי גר קטן ועי' בכתובות ד' צ' ומש"כ רבינו ז"ל לקמן פי"א ה"ז דמוכח שם דיש לה כתובה מאתים ולא כמו גבי גר וכן גבי שוטה שנשא אשה ואח"כ נשתפה דאין לה רק מנה כמבואר שם בהל' ו' ובירושלמי פ"א דכתובות משום דלענין זה הויא קנין למפרע ועי' מש"כ התוס' קדושין ד' מ"ה ע"ב ד"ה בפירוש בסוף הדבור בשם בה"ג דכי גדלה גדלו נשואין בהדה ע"ש. וכן יש להיפך דלענין לאסור על אחרים מקריא א"א אבל שתהיה שלו לא קנה, וזהו לשמואל ביבמות ד' נ"ו ע"א גבי יבמה אם בא עליה בשוגג, ועי' ברמב"ן אם בא עליה בשוגג על יבמתו ובא עליה אחר אם חייב מיתה. ועי' בנדרים ד' ע"ד ע"ב וד' ע"ה ע"א בהך דקאמר שם משבאה לרשותו, ואמאי לא מוקי כה"ג, ועל כרחך דחייבין עליה מיתה, ומ"מ אינה שלו לכל הדברים:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:8:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:8:2)

[השמטה**למש"כ שם על הירוש' פ"ה דגטין חסר שם וצ"ל כך. דהירושלמי**ס"ל דתוספתא דעדיות פ"ג ר"ל דר"א פליג על עדות דר"י הכהן ולא ס"ל כבבלי ביבמות דף פ"ט ע"ב דתגדיל ותבעל רק תבעל לחודא ומשום דחייש שמא תמאן וא"כ אוכלת זרה בתרומה למפרע. אך מבואר בירוש' דיבמות פי"ג דר"א ס"ל כב"ש דנשואה אינה ממאנת וא"כ לאחר שתבעל ליכא חשש מיאון ואף דבגמ' דילן דף ק"ז ע"א ס"ל דגם בנכנסה לחופה ולא נבעלה לב"ש לית להו מיאון בירוש' דיבמות שם הוה זה בעיא דלא איפשטא ולכך ס"ל גם כאן כן וא"ש. ומש"כ בענין ביאת שוגג ביבמה אם חייבים עליה מיתה ע' תוספות סוטה דף כ"ד ע"ב דמבואר שם דחייבין מיתה: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:9:1)

**חרש שנשא כו'.** והנה בירושלמי כאן פ' חרש מחלק בין כסף לביאה וס"ל דביאה קונה מה"ת. והנה באמת גבי קטן יש ב' טעמים חדא לפי שאינו בן דעת וגם לפי שאינו בר חיובא עיין ברש"י סנהדרין ד' ס"ו ע"ב ושם ד' נ"ה ע"ב ועיין בקדושין ד' נ' וברש"י כתובות ד' ע"ג ע"ב והטעם לפי שאינו איש. והנה בדבר שהוא עושה ע"י הגוף בזה יש קנין אף לקטן כמ"ש התוס' סנהדרין ד' ס"ח ע"ב והנה חרש אין לו זכיה אבל מ"מ מקרי איש כמו לענין יבום וכמה דברים ועי' בירושלמי פ"א דקדושין ה"ג ותוס' גיטין ד' כ"ב ע"ב וד' פ"ה רק כאן יש עוד טעם דהא צריך עדים כמ"ש רבינו בהל' גירושין פ"ו רק זה תליא במה שכתבתי לעיל אם גבי ביאה די ביחוד עפ"י עדים לשיטת רבינו אם זה הוה בגדר דין או בגדר סברא וא"כ צריך העדאת העדים ועל קטן וחרש אינם יכולים להעיד ועי' בירושלמי פ"א דתרומות אם חרש הוא לאו בר דעת בגדר סברא או רק עפ"י דין דס"ל שם דבר שמירה הוא רק דאינו בר מחשבה ועי' תוס' בכורות ד' ל"ז ע"א דכהן חרש אינו מחלל עבודה וכבר הארכתי בזה במקום אחר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:9:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:9:2)

**לפיכך אם בא כו'.** עי' בהשגות ועי' מש"כ רבינו לקמן בהל' גירושין פי"ד הט"ו ע"ש ולענין אם זנתה אשת חרש אם מותרת לבעלה ע"ש בירושלמי ועי' בתוס' יבמות ד' נ"א ע"ב גבי נשואין דרבנן אם נאסרה על בעלה אם זנתה ע"ש וע"ש ד' ק"י ע"א גבי ההוא עובדא דהוה בנרש דאמר שם קדש בביאה מאי כו' ולכאורה הא כיון דקדש בביאה שוב נאסרה על בעלה הראשון דמדרבנן הויא אשתו וע"כ הויא מדעתה דאל"כ לא הויא קדושין וא"כ מה הועילו בזה שהפקיעו קדושין של השני הא מ"מ אסורה על הראשון וצ"ל דמיירי כגון שהיתה תחלתה באונס וסופה ברצון דלא נאסרה על בעלה כמבואר בכ"מ, ומ"מ לענין קדושין שפיר הוה קדושין דהא קיי"ל דסוף ביאה קונה ועי' תוס' ב"ק ד' מ"א ע"א ע"ש דאם קודם הביאה היה אונס כיון דהביאה ברצון נאסרה על בעלה ע"ש ועי' בירושלמי סוטה פ"ד דמרבה שם דתחלתה ברצון וסופה באונס נאסרה על בעלה. ובאמת קשה למה לן זה הריבוי הא אסורה מכח תחלת הביאה שהיתה ברצון אך נ"ל דנ"מ להך דקדושין ד' י' ע"א כגון שהערה בה ובתוך הביאה קבלה קדושין מאחר וא"כ מקודשת לשני והיאך לעביד הראשון ע"כ צריך שיפרוש ממנה כמו בהך דשבועות ד' י"ח ומ"מ נאסרה על בעלה השני דהא גם משמש באבר מת נאסרה על בעלה עיין בסוטה דף כ"ו ע"ב ובפיה"מ לרבינו בפ"ז דסנהדרין ע"ש וזהו דאמר בירושלמי דסוטה הנ"ל דתחלתה ברצון אף דהיה בהיתר ר"ל כה"ג מ"מ נאסרה על בעלה כיון שהיא הביאה האונס עליה ובאמת לרבא שם קשה דהא לדידיה הויא קדושין שאין מסורין לביאה ועי' בירושלמי פ"ט דגיטין ולקמן בפ"ח הי"ג ע"ש בדברי ה"ה ז"ל בשם הירושלמי אם נימא דגבי תנאי ע"מ שתבעלי ר"ל נמי גמר ביאה. ובאמת נ"ל דזה כונת התו"כ הובא לקמן בהל' א"ב פכ"א בה"ה ואל אשה בנדת טומאתה אין לי אלא שלא יגלה לא יקרב מנין כו' אין לי אלא נדה שאר עריות מנין ע"ש בדברי רבינו ז"ל בספר המצות ובדברי הרמב"ן ז"ל ועי' בירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ט ופ"ז דשבת אך באמת ר"ל כך דהנה עיין בשבועות דף י"ח ע"ב ובירושלמי פ"ב דהוריות יליף מהך לא תקרב אזהרה למשמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי דאסור לפרוש כו' ר"ל דסוף ביאה בלא תחלת ביאה יש בו ג"כ אזהרה וכרת וזהו דר"ל דגם בשאר עריות ר"ל בא"א וכהך עובדא דקדושין דף י' ע"א וכמ"ש. והנה רבינו כתב כאן רק אם בא פקח והנה לפי מה דקיי"ל ביבמות דף ק"י וקי"א דחרשת קנויה ומשוירת א"כ לפי"ז י"ל דגם אחר יכול לקנותה וזה תליא בהנך גירסות דשם במשנה וע"ש דף נ"א ע"א ועי' בירושלמי פ"ג דקדושין ה"ח כל אשה שאינה קנויה לאדם אחד אפילו קדושי מאה תופסין בה ע"ש. אך לפי"ז קשה דא"כ למה בהך דיבמות דף ס"ח ע"א אמר דהטעם דחרש אינו מאכיל משום דלאו בר קנין הוא ועיין בגיטין דף נ"ה ע"א ואמאי לא נימא כיון דהיא משויירת א"כ אינה כולה של כהן והויא כהך דאמרינן בירושלמי פי"א דתרומות ותוספתא פ"ט דיבמות דאם יש לישראל אפילו אחד ממאה אינה אוכלת וצ"ל כך דבאמת כך דהנה שם מבואר דמה דבת ישראל שנשאת לכהן אוכלת בתרומה משום קנין כסף ע"ש בתוס' בשם ספרי ועיין בירושלמי פ"ט דיבמות על הך ובת כהן מתלמודתו של כהן ע"ש. ועי' ביבמות דף פ"ו ע"א מכלל דנשואה נותנת רשות ויליף לה מן אתם וביתכם ע"ש, ר"ל כך דשני דינים יש דארוסה בת ישראל אוכלת מה"ת רק בגדר קנין כספו ונשואה אוכלת משום דהיא עצמה קרויה כהנת, וזהו ג"כ מה דס"ל לרש"י ביבמות דף נ"ו ע"ב גבי אלמנה לכה"ג ארוסה בת ישראל אוכלת מחמת קנין כספו ויבמה לאחר יבום אוכלת רק משום נשואין לא משום קנין עי' תוס' יבמות דף ס"ז ע"ב ורש"י כתובות דף נ"ח ע"א ד"ה והאי ע"ש וזהו ג"כ ר"ל מה דס"ד בגמ' דקדושין דף ה' ע"א ומה כסף שאינו מאכיל ר"ל שאינו מאכיל בדרך אישות רק בגדר קנין, וס"ל לגמ' דידן דרק האישות של חרש וחרשת הוה משוייר ולא הקנין, אבל הירושלמי ס"ל דחרש אין לו קנין כלל אפילו מדרבנן אך מ"מ אישות יש לו ומ"מ בת כהן הנשואה לישראל חרש לשיטת הירושלמי מותרת לאכול בתרומה אף מדרבנן וגמ' דידן לא ס"ל כן רק מדרבנן יש לו בה קנין, ועי' בירושלמי פי"ד דיבמות הל' א' ע"ש ותוס' חולין דף ד' ע"ב גבי חמצן של עוברי עבירה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:14:1)

**וכן היבם כו' חוץ מיבמה שנתקדשה כו'.** הנה נ"ל דזה רק אם היבם חלץ לה אח"כ אבל אם בא עליה לא הוה קדושין רק דמ"מ אסור לבוא עליה מחמת דהוה כמו בא על א"א וכעין מש"כ בירושלמי פ"ט דגיטין דאינו יכול להפקיע זכות שזכתה לו תורה שיהיה יכול ליבמה, וכן מוכח בירושלמי פ"א דיבמות והוה כמו בקדושי יעוד למ"ד מעות הראשונות לקדושין נתנו כמבואר בקדושין דף י"ט ע"ב ועיין בתוס' יבמות דף ט"ז ע"א ד"ה בני ע"ש. והנה בירושלמי דקדושין פ"א מבואר דרק קדושין אינו יכול להפקיע מידי יעוד אבל נשואין הכל מודים ששיחק לו אב באדון ע"ש ר"ל דאז הוה כמו מעשה ואינו יכול לבטלה וא"כ לפי"ז למה דחק בגמ' דילן ביבמות דף צ"ב ע"ב קדושין אין בה נשואין יש בה, לימא כה"ג. ועי' בתוס' יבמות דף י"ח ע"ב ד"ה שומרת יבם ושם דף ק"ט ע"ב קסבר המקדש אחות יבמה וי"ל שם ג"כ כן דנשואין מפקיעין לא קדושין, ועי' בתוספתא כאן פ"ו דיבמות או שקידשה היא את עצמה אומרים לו המתן כו' מבואר ג"כ כן ועי' בתמורה דף כ"ה ע"א דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ע"ש ובאמת הא דאינו תופס קדושין בא"א מלבד הטעם דערוה עיין קדושין דף ס"ז ע"ב עוד יש טעם משום דהיא קנויה כבר לאדם אחר ונ"מ גבי שפחה חרופה קודם שחרור עיין לקמן בהל' י"ו לשיטת רבינו ז"ל דלא ס"ל כשיטת רש"י ביבמות דף נ"ה דלכך נקראת שפחה חרופה חייבי לאוין משום לאו דלא יהיה קדש דס"ל לקמן בהל' א"ב פי"ב דגבי שפחה ליכא לאו זה וע"כ משום דס"ל דהויא גדר א"א ועיין מש"כ בזה לקמן ולכך אם קידשה אחר אינה מקודשת אף דאינה ערוה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:15:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:15:1)

**המקדש כו'.** ולענין למ"ד כותים גירי אריות הם אם קידשה אם הוה קדושין עי' מש"כ התוס"י יומא דף נ"ה ע"ב דאף דכותים גירי אריות מ"מ הוו בגדר בני ברית לגבי תרומה ע"ש והטעם י"ל משום דמבואר בירושלמי פ"ד דקדושין ה"א דגרים הם ואין דוחין אותם כדרך שדוחין כו' אבל מקבלין אותם מיד. ועיין בירושלמי פ"א דשקלים ה"ט ובפיה"מ שם ע"ש ועיין בהך דשבת דף מ"ו ובתוס' סוטה דף כ"ה ע"ב דדוקא היכא דמדחינן אז אמרי' מי יימר כו' ע"ש. ובזה יש ליישב דברי רש"י בסנהדרין דף נ"א ע"א ד"ה ולכותים דס"ל דאיכא לאו דלא תתחתן ומ"מ היא א"א והיינו משום דר"ש לשיטתיה דס"ל דכותים גירי אריות ומ"מ בני ברית הם וכמ"ש ועי' תוס' יבמות דף ס"ח ע"ב ד"ה נכרי ע"ש. ומ"ש הר"ן ז"ל ריש פ"ד דקדושין ע"ש. ובזה יש ליישב דברי הירוש' ספ"ז דיבמות פתר לה בעכו"ם פסול כו' ומה שייך לומר גבי עכו"ם ובזה א"ש דר"ל כמו גירי אריות:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:16:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:16:1)

**המקדש כו' עד שתשתחרר כו'.** עיין בירושלמי פ"א דקדושין בה"א דאינה יכולה לצאת בגט. ונ"ל דרבינו ז"ל ס"ל דלגרשה אינו יכול משום דלא מקרי כריתות וכעין הך דירושלמי פ"ג דקדושין וכן ס"ל לרבינו וכן שיטת רש"י ז"ל דף ס' ע"א ע"ש וכן פסק רבינו בפ"ז הי"ב ע"ש ועיין ביבמות פ"ג ופ"ה ע"ש ובנדרים פ"ט ובסנהדרין פ"ט ע"ש. והנה לפי"ז רק בכסף כן ולא בשטר כמבואר בירושלמי ועיין לעיל בפ"ג דלא משמע כן בהל' ז' דנקט שם או כתב לה ועיין בירושלמי פ"א דיבמות דאם יבמה אם בא אחר וקידשה וחלץ לה היבם ובא עליה לא הויא קדושי ראשון קדושין אבל בלא ביאה הוי שפיר קדושין של הראשון קדושין. ועי' בהך ביבמות דף נ"ג ע"א ע"ש בתנאי ורבינו ס"ל בהל' גירושין דתנאי הוה דבר אחר ולא מן גוף המעשה ע"ש בפ"ח, וא"כ חזינן מהך דירושלמי דיבמות הנ"ל גבי אם קידש יבמה ובפ"ה דיבמות הל' ב' גבי חליצה פסולה וגבי מאמר דאף שנעקר ממנו זיקת המת מ"מ אם קידשה אחר לא תפסה בה קדושין, וה"נ כאן קודם שחרור לא הוה קדושין אם קידשה אחר ומה דפסק רבינו דאם בא אחר וקידשה אחר שנשתחררה הוה מקודשת בספק לשניהם י"ל דמיירי קודם טבילת שחרור עיין בתוס' יבמות דף מ"ז ע"ב דס"ל דמעכב ועיין מש"כ לקמן ה"ה ז"ל בפי"ג מהל' א"ב הל' י"ב דאם נתקדשה קודם טבילה הוה קדושין אך מ"מ להיות גמרי קדושין הראשונים אינם נגמרים עד אחר טבילה כיון דאכתי אז אינה בת ישראל ועיין במה שכ' התוס' דף כ"ג ע"א בקדושין גבי הך דמר זוטרא בשם ר"י ע"ש ועיין לקמן בהל' א"ב פ"ג הל' י"ג דמוכח שם מדברי רבינו דכשנשתחררה חייבין עליה מיתת ב"ד. ונ"ל כך דהנה רש"י ז"ל בגיטין דף מ"ג ד"ה ואם לחשך ס"ל דשפחה חרופה לאו דוקא לע"ע אלא ה"ה לכל ישראל וע"ש דף ל"ט ע"ב ברש"י ד"ה אורה ע"ש לא משמע כן. ועיין בירושלמי קדושין פ"א דמיבעי ליה שם אם ביציאת ע"ע לחירות פקעי קדושין של שפחה חרופה ועיין ברש"י כריתות דף י"א ע"א משמע ג"כ רק לע"ע אך באמת שם קאי לר"ע ונהי דלדידן דס"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין שפיר תפיס קדושין בחציה בת חורין מ"מ לר"ע דס"ל דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין לא תפסי בה קדושין דהיא אסורה לו מחמת שהיא חציה שפחה אבל בע"ע דשפחה מותרת לו תפסי קדושין, אבל לדידן יכול להיות בשאר ישראל, אך רבינו ז"ל לא ס"ל כן דאף לדידן אינו חייב משום שפחה חרופה רק אם מאורסת לע"ע עיין בפיה"מ כריתות שם מבואר כן להדיא וכן מוכח מדברי רבינו בהל' א"ב והטעם משום דכיון דבין שיחרור לטבילה דאז אם קיבלה קדושין מאחר חיישינן לקדושי שניהם כמ"ש, אין עליה שם חרופה דאינה נקראת מיוחדת משא"כ בע"ע דנשאת לו בהיתר וגם אחרי שיחרורה ג"כ מותרת לו לא פקע. ועיין בהך דב"ק דף מ"ט ע"ב גבי שבח ולדות דכיון דשייכי ידה במקצת לאחר מיתה זכיה בכולה לרשב"ג ועיין רש"י סנהדרין ד' מ"ז ע"ב גבי דיחוי ע"ש ועיין בירושלמי גיטין פ"ח ה"א נפלו לו נכסים ולה אפילו כתב כמי שלא כתב ר"ל דכאן לא מהני סילוק דכיון דיש לו במקצת נכסים זכות גמור לא מהני סילוק ע"ש ועיין תוס' יבמות דף ע"ט ד"ה ונתינים ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:18:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:18:1)

**שיכור ואם הגיע כו'.** עי' מש"כ רבינו בהל' גירושין פ"ב הל' י"ד ובהל' יבום פ"ב ה"ד כתב שיכור שאינו מכיר כלום ולקמן בהל' שחיטה פרק ב' הל' י"ב ובפרק ד' הל' ה' כתב שנתבלבלה דעתו ועי' בהל' נזירות פרק א' הל' י"ב כתב שאם הגיע לשכרותו של לוט שוב אינו בן חיוב ע"ש ועי' בפ' ד' מהלכות תרומות הל' ד' ובתוספתא שם פ' ג' ובמה שכתב רבינו ז"ל ס' פ' כ"ט מהל' מכירה, ובאמת קשה למה לא הקשו בהך דעירובין דף ס"ה מהך דנזיר ד' י"א דמבואר דיכול לידור וצ"ל דיש לחלק כמו שכתב התוס' קדושין ד' ע"ח ע"ב ד"ה לא צריכא דנדר שאני וכן גם לענין תרומה כן, והך דהלכות יבום ע"כ מיירי שאינו מכיר כלום ולא משום שאינו בר חיוב דלא גרע משוטה ואז גבי שחיטה לא מהני אפילו אחרים עומדים ע"ג עי' מש"כ בהל' שחיטה בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:19:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:19:1)

**יראה לי שאם קידש כו'.** עי' בהך דגיטין דף פ"ט ע"א גבי אציפא דתוחלא משמע קצת כשיטת רבינו אך י"ל דשם רק אמרינן דזה לא מיקרי קלא וגם י"ל דאביי לשיטתיה דלא ס"ל הא דשמואל כמבואר כאן ד' י"ב ע"ב ועי' מש"כ לקמן בפ' י"ז מהלכות א"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:21:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:21:1)

**המקדש את האשה כו'.** עי' בתוספתא פרק ב' דקדושין דאמר שם כיון שהחזיקה כו', כיון שמשכה כו', דמשמע דבעי קנין גמור ונ"ל דהך החזיקה בטלית דקאמר בתוספתא ר"ל שנהנה מן הדבר וכעין הך דהשואל קרדום מחבירו עי' קדושין ד' מ"ז בקע בו קנאה דזה הויא חזקה אף במטלטלין ועי' תוס' ב"מ ד' צ"ט ע"א וד' ע"ט ע"א גבי ספינה ושם דף צ"ד ע"ב גבי שאלה ועי' מה דס"ל לרש"י ב"מ דף ח' גבי הך דרכוב קני ומש"כ רבינו ז"ל בהל' גזילה פי"ז ע"ש, ועי' תוס' גיטין דף כ"ב ע"א ובכורות ד' י"ג ע"א ע"ש בפסקי תוס', ובזה א"ש מ"ש התוס' גיטין ד' ל"ח ע"א ד"ה אבל בחזקה דהא גבי ע"ע לא קנה בחזקה כמבואר בקדושין ד' כ"ז ע"א וד' ט"ז ע"א ע"ש, ובזה א"ש דרק חזקה במה שהוא עושה בהדבר לא מהני אבל היכא שהוא נהנה מן הדבר הויא חזקה אף במטלטלין וכמו המצע מצעות בנכסי הגר ב"ב ד' נ"ג ע"ב ע"ש ברשב"ם ועי' בהך דסנהדרין ד' פ"ה ע"ב דזגי עליה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:22:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Marriage 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/4:22:1)

**קרוב לה כו' או שהיה ספק כו'.** עי' בהך דיבמות דף ל"א ע"א: