## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 12

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:5:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:5:1)

**כל א' ואחד.** הנה עי' בירושלמי בסוף פ"ג דמגילה משמע דעזרא תיקן שיהיו מברכין כל אחד ואחד לפניו ולאחריו וע"ש בפרק ד' ובברכות פרק ז' הלכה א' גבי הך דבעי רבי זירא אלו ג' קרויות מה את עביד להון כו' ושם בהלכה ד' גבי ר"ז קם מקרוא כו' וע"ש בפ"ה הלכה ד' וכן בירוש' דמגילה שם גבי עד מתי אתם עושים את התורה קרחות קרחות ע"ש, ובאמת ר"ל כך דזה תליא אם קריאת התורה הוי כל הג' חיוב אחד או דכל אחד ואחד חיוב בפ"ע ובאמת זה תליא בהני לשונות דב"ק דפ"ב ע"א היכי תיקן משה אם חד גברא או תלתא וגם י"ל דתליא בהך דמגילה דכ"ב ע"ב בפלוגתא דר"י ורבנן ע"ש ונראה לי דזה ר"ל מה דאמרינן בגמרא דנדרים דפ"א ע"א שלא ברכו בתורה תחלה ע"ש ר"ל כה"ג שרק הפותח והחותם היה מברך ועי' ב"ב דט"ו גבי שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא ע"ש בתוס' דלא בעי סרסור. ובירוש' סוף מגילה אמרינן דכל השירות ושמונה פסוקים שבתורה מברך לפניה ולאחריה ר"ל כך דהנה עי' ברמב"ן במלחמות פ"א דמגילה גבי מגילה בזמנה כו' כתב דקריאת התורה הוה רק חובת ציבור ע"ש אך באמת הרי מבואר להדיא במו"ק דכ"ג ע"א דאף היכא דליכא ציבור מחוייבין להכנס בביהמ"ד ולקרות ועי' רש"י סנהדרין די"ז ע"ב אך הדין כך דהיכא שיש ציבור אז היחיד פטור מקריאה משא"כ אם ליכא ציבור אז מוטל החיוב על כאו"א שיהיה עשרה לקריאת התורה וזה רק בכל התורה אבל השירות ואינך מוטל על כל יחיד ויחיד לשמוע ולכך כאו"א צריך לברך וגם נ"מ מי שאינו מבין בלה"ק אם יש עליו מצות שמיעה עי' מה שכתב רבינו בהל' חגיגה סוף פ"ג דמשמע רק גבי הקהל הדין כן ולא בשאר קריאות ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:6:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:6:1)

**אפילו בדיקדוק אות כו'.** עי' קידושין דמ"ט ע"א דמשמע דזה רק כמו מנהגינו שש"ץ קורא אבל אם כאו"א בעצמו קורא א"צ כל כך בדקדוק ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:7:1)

**ואפי' חזן הכנסת כו'.** עי' עירוכין די"א ע"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:10:1)

**מימות עזרא נהגו כו'.** עיין ברש"י קידושין דף מ"ט ובברכות ח' וסוטה ל"ג וסנהדרין כ"א ומגילה בבלי ובירושלמי ושבת דקט"ז ומכות ד' י' ובירושלמי סוטה פ"ז וקידושין פ"א וביומא פ"ג בירוש' תרגם עקילוס ע"ש ולבאר זה נ"ל כך דהנה עי' בגיטין דף ס' ע"א גבי תורה חתומה נתנה עי' שם מה דפליגי רש"י ותוס' אך כך דנבואת משה רבינו היה ג' פעמים בשעה שהיה אומר ובשעה שהיה כותב ללמדם ובשעה שהיה כותב למצות הכתיבה דבס"ת יש שני מצות א' מצות הכתיבה בעצמה ואחד מצות הלימוד מן הכתוב וזה ר"ל במנחות ד' ל' הקב"ה אומר ומשה כותב ואומר. ר"ל דקודם אמירה היה משה כותב מה שאמר לו הקב"ה ואח"כ מלמדם לישראל אך זה רק בהך כתיבה ללמוד אבל בכתיבה למצות כתיבה זהו המחלוקת דגיטין ד' ס' ובזה היה כתוב ע"פ המסורה ובהני דללמד היה ע"פ הקריאה ועי' במגילה דכ"א ע"ב וידבר אלה ממנין עשרה פסוקים ר"ל דע"כ בימי משה כשתיקנו קריאה אז עדיין לא הוה הס"ת כמבואר בגיטין הנ"ל ומ"מ הוה וידבר היה ג"כ נכתב בהכתיבה כדי ללמוד והנה ודאי המ"ע של כתיבת הס"ת רק בלה"ק רק הני דכתב ללמוד ר"ל הך דסוטה דל"ג ע"א כל התורה כו' וזה ר"ל רש"י בקידושין ד' מ"ט ע"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:11:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:11:1)

**ואין הקורא כו'.** מגילה ד' ל"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:12:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:12:1)

**וברכת כהנים כו'.** עי' בירוש' כאן נראה דס"ל דהא דאין מתרגמין ברכת כהנים זה רק בשעת הברכה דאז אין צריך לתרגם משום דאז לא הוי קריאה רק ברכה, אבל בשעה שקורין בתורה צריך לתרגם, ובאמת בירוש' גרס לא ניקראין ור"ל דלא הוה קריאה ויכול לקרותן בע"פ. וגם אין אחד יכול להוציא חבירו. וע' מש"כ רבינו בהל' ביכורים פ"ג ובפ' י"ד מהל' מעשר שני:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:15:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:15:1)

**שניה חותם בה.** עי' בהשגות ועי' בירוש' פ"ז דיומא גבי ברכה דעל המקדש ועי' בתוספתא פ"ג דברכות דהמפטיר בבית עולמים לא היה חותם ובאמת זה תליא בשיטת הירוש' פ"ב דברכות ה"ד ופרק ד' ה"ג ובהל' ה' ובר"ה פרק ד' ה"ו דסבירא ליה דדוד וירושלים אחד הוא ועי' בתוספתא סוף פרק ג' דברכות דאם בירך זה לעצמו וזה לעצמו יצא ע"ש וע' ברכות דמ"ט ע"א ועי' פסחים ד' ה' ע"א דחשיב בנין ביהמ"ק קודם משיח ואכמ"ל, ועיין בירושלמי פ"ה דמעשר שני:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:16:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:16:1)

**ובימי התענית בשחרית.** עי' מגילה ד' ל' ע"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/12:24:1)

**וצריך להעמידו כו'.** עי' בירוש' פ"א דמגילה גבי ובלבד מקום התפר: