## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 2

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:1:1)

**דחויה היא שבת כו'.** עי' בירוש' פ"י דעירובין ה"א מחלוקת שם גבי תינוק ע"ש ותוס' שבת ד' קל"ג ע"ב אך באמת רבינו ז"ל לא רצה לומר כן רק דרצה לומר דלא נימא דיש איסור שבת רק דסכנה דוחה אותה, רק דגוף השבת נדחה מפני הסכנה וזה ר"ל הראב"ד ז"ל והביאו הר"ן בפ' בתרא דיומא גבי הך דנבלה דאיסור שבת מעכבו עיין שם במה שתמה עליו הר"ן ז"ל אך הכי פירושו דנבלה האיסור על האוכלו ושבת הוא רק על העושה זה וכיון שצותה לנו התורה שנציל אותו בכל מה שאפשר ממילא צריכין אנו לחלל שבת בשביל החולה משא"כ באכילת נבלה לנו אין איסור במה שהחולה אוכלה א"כ ע"ז אין שייך שהתורה צותה לנו לעשות זה וא"כ ממילא יותר טוב שנדחה שבת מלהאכילו נבילה וזה ר"ל הירוש' בסוף פ' בתרא דעירובין מוטב ידחה ל"ת שלא באתה לידו כו' ר"ל דבל תוסיף עובר ע"י מה שאנו מצוין אותו לעשות ובל תגרע עובר רק ע"י מה שאינו עושה ועל זה לא נצטוינו ועי' בסנהדרין ד' ע"ב ע"ב גבי מחתרת ועי' שבועות ד' כ"ו ע"ב ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' שבועות פ"ה הלכה כ' במה דפליגי שם רבינו ז"ל עם הר"ן ז"ל אם מה שמותר בשביל סכנה אם זה מקרי בגדר ביטול הדבר, או שהדבר הוא אסור רק שהסכנה דוחהו, ועי' תוס' פסחים דמ"ו ע"ב מה דמקשו מאי טעמא לא אמרינן הואיל ע"ש, ואי אמרינן דהאיסור נשאר רק דלחולה נדחה לא שייך בזה גדר הואיל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:2:1)

**כללו של דבר כו'.** וזה הוא מש"כ רבינו בה"א דחויה שבת לא ר"ל אם דחויה אם הותרה רק דגבי חולה אין וכל צרכיו אף שבלא הן לא ימות רק כיון שהוא מסוכן והוא צריך להם שרי ועי' לקמן בהל' י"ד ועי' מכילתא פ' תשא דצריך קרא שחייב על שבת לאחר שעברה הסכנה וזה נ"מ בין שבת לשאר איסורין ועי' בפסחים ד' כ"ה ע"ב גבי אישתא צמירתא דהוה פלוגתא שם אם הוה סכנה אם לא ובע"ז דף כ"ח ע"א מבואר דזה סכנה ומחללין עליה את השבת ע"ש ועי' תוס' שבועות ד' ט"ו ע"ב ע"ש וצ"ל כך דבעצם אינו סכנה רק דמביא לידי סכנה וזהו מה דאמרינן בנדרים דף מ"א פרונקא דהוא בעצם אינו הסכנה רק דמביא לידי סכנה ובשבת זה שרי ולא בשאר איסורין ועי' תוס' ע"ז ד' י"ב ע"ב ד"ה הבלוע ע"ש אף דלפעמים מתרפא מאיליו מ"מ מחללין עליו את השבת ועי' שבת ד' כ"ט ע"ב מפני החולה שיישן ע"ש ובר"ה ד' כ"ג ע"ב:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:3:1)

**אלא על ידי כו'.** עי' ירוש' שבת פ' ט"ז ה"ז אם דאיכא סכנתא אפילו ר' אמי יטפי ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:5:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:5:1)

**והחום שמסמר כו'.** עי' מש"כ בהל' ב':


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:10:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:10:1)

**ואם היו צריכין לדברים כו'.** עי' בהרב המגיד ועי' תוס' סוכה ד' כ"ו ע"א דמשמע שם דסכנת אבר הוה סכנה ועי' בירוש' פ"ב דע"ז בהך דרב ולוי ע"ש ועי' נדה ד' נ"ה ע"ב. ומש"כ בשם הרמב"ן ז"ל גבי שבות, עי' שבת ד' ל"ז ע"ב בר מיניה דר"י דמסוכן הוא ושם ד' ק"מ ע"א גבי הך דראב"י ע"ש ועי' שם ד' קל"ה ע"א גבי אמו שוחה עליו וד' קמ"א ע"ב בתינוק שיש לו געגועין ושם ד' ס"ו ע"ב ועי' ביבמות ד' קי"ד ע"א ע"ש בתוס' ועי' בע"ז דף מ' ע"ב גבי הך דרבי ושם ד' כ"ח ע"א דחש הוא כאיב ליה מעט ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:13:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:13:1)

**חיה משיתחיל כו'.** עי' בנדה ד' ל"ט ע"א בתוס' ד"ה והיולדת ע"ש דיש חשש לדם לידה מעל"ע קודם פתיחת הקבר ועי' במשנה פ"ז דאהלות ועי' בתוספתא ערכין פ"א משמע דהוצאת יד הוה גדר יושבת על המשבר ע"ש גבי האשה שנגמר דינה ועי' נדה דף כ"ח ע"א בהך דרב הונא ושם ד' ל' ע"ב דב' ידיו אב' צדעיו ושם ד' כ"ט ע"א ר"י אומר משיוציא צדעיו הוה לידה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' איסורי ביאה ועי' בס' ה"ג בהל' מילה דמי שאינה יכולה להלך הוה לידה גמורה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:14:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:14:1)

**עושין מדורה לחיה כו'.** עי' בה"ה בשם השגות ור"ל דכאן מיירי תוך ל' וע"י עכו"ם ועי' בה"ג הל' מילה הביא הך דיומא על קטן ובהך דפסחים ד' ס"ט ע"א ובפסחים שם קאי לר"א וצ"ל דבה"ג מיירי ע"י עכו"ם והנה הך דלעיל הל' ב' דאמר ביומא שם ד' פ"ד ע"ב אפילו ספק שבת אחרת ר"ל שם כך דאם לא יעשו רפואה בשבת זו לא ימות רק אם גם בשבת שניה לא יעשו אז יש חשש מיתה מותר גם בשבת זו ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מאכלות אסורות פי"ד הי"ג ואם היה טועה במדבר כו' מוכח שם דאף אם כעת הוא בריא מ"מ כיון שידוע לנו שע"כ יהא מסוכן בעבור כיון שהוא במדבר הותר לאכול מיד ועי' שבת ד' ס"ט ע"ב ועי' ביומא ד' ס"ז ע"א גבי הרי מים והרי מזון עי' שם בתו"י דמיירי שאחזו בולמוס ור"ל ע"י ההליכה עם השעיר למדבר יהא מסוכן דאל"כ פשיטא ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' עבודת יוהכ"פ פ"ג ה"ז משמע דאם רק כשל כחו מותר ועי' יומא ד' פ"א ע"א דאמר שם עינוי לא הותר מכללו ועי' מו"ק ד' ט' ע"א וצ"ל כך דמה שהמסוכן עצמו עובר זה לא מקרי הותר מכללו כלל דלגביה אין האיסור כלל רק מה שהאחרים עושים בשבילו זה מקרי הותר מכללו גם י"ל הך דיומא ד' פ"ד הנ"ל ר"ל כמו הך דשבת ד' ק"מ ע"א גבי שתיית חלתית דאם התחיל אם לא יסיים השתיה יהיה סכנה וקמ"ל דמותר להתחיל בשבת אף שע"י זה יהיה מוכרח לחלל שבת אחר:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:16:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:16:1)

**כיצד ראה כו' ואעפ"י כו'.** עי' בירוש' שבת מוכח שם דאף אם מתכוון לזה מותר אך מדברי רבינו ז"ל נראה דאם מתכוין לזה חייב ולכך כתב בהל' שגגות פ"ב דהטעם דפטור מפני שהיה שוגג ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:16:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:16:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:16:2)

**שמע שטבע כו' פטור כו'.** הטעם לא כמו שר"ל המ"מ מהך דמנחות דשם גבי קדם והבריא דשם עבד שליחותיה כמו הך דב"ק ד' קט"ז דעביד שליחותיה רק הטעם כאן דלא נתכוין לצידה כלל רק להעלות התינוק דלא הוה צידה ונ"מ אף בתינוק שאינו של סכנה ועי' תוס' ביצה ד' ג' מש"כ על חשש שמא יצוד דגים טמאים ע"ש ור"ל דאוכל נפש ביו"ט הותרה לגמרי ולא מקרי כלל מלאכה ביו"ט וא"כ לא נתכוון כלל למלאכה ועי' בתוס' סנהדרין ד' ס"ג ע"א ד"ה על כולם ע"ש וזה בעצם המחלוקת בירוש' פ"ז דשבת ופ"א דביצה גבי המבשל נבילה ביו"ט ועי' בבלי ד' י"ב ר"ל כך דאם הותרה מטעם אוכל נפש אז אם ירצה לאכול נבילה ג"כ הותרה כמש"כ התוס' ואם נימא דעל זה לא עשתה התורה זה בגדר מלאכה רק אהתירה ולא אאיסורא כמ"ש לעיל:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:17:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:17:1)

**ננעל דלת כו' ואעפ"י שהוא מפצל כו'.** עי' בגמ' דנקט אע"ג דקא מכוון ולא כמו בהך הלכה ט"ז גבי צידה כיון דצריך לשוברו והוה מלאכה אין נ"מ היכי הוא מכוין ועי' לקמן פרק י"א ה"ז אבל אם חתך דרך הפסד משמע שם דהכונה משוה ליה למלאכה וע"ש ד' ע"ד ע"ב גבי האי מאן דסלית סילתא ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:17:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:17:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:17:2)

**ואין צריך ליטול רשות מב"ד כו'.** ר"ל כך דהנה עי' בתוספתא גיטין פ"ד ובתוספתא ב"ק פ"ז ופ"ט דאם הרופאים טעו דוקא דאם יש להם רשות ב"ד אז הם פטורים ע"ש וקמ"ל דזה רק לרפואה אבל להצלה לא בעי רשות ועי' ב"ק ד' פ"ה ע"א גבי התורה נתנה רשות ור"ל דהוה כמו רשות ב"ד וכמו שליח ב"ד שטעה ועי' בהך דברכות ד' ס' ע"א והוה מחלוקת ועי' סנהדרין ד' פ"ד ע"ב גבי מה מכה בהמה לרפואה פטור ע"ש ר"ל כמו גבי בכור בבכורות ד' ל"ג ע"ב גבי בכור שאחזו דם ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:21:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:21:1)

**ובעת עקירתם כו'.** עי' בירוש' סוף פ"א דכתובות גבי פ"נ דבפלטיא הולכין אחר הרוב ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' א"ב פט"ו הל' כ"ו גבי מחצה על מחצה מפקחין עליו את הגל והטעם דס"ל שם דלהחיותו ולפקח עליו את הגל חדא מלתא היא וס"ל דרב פליג בזה עם שמואל אך כאן ס"ל לרבינו דרק ברוב ישראל מחללינן והטעם דבהל' א"ב שם הוחזק התינוק בספק עכו"ם ספק ישראל ובספק מחללין שבת משא"כ כאן לא הוחזק שום אדם בספק לא נתנה שבת לדחות אצלו מספק וכעין זה ס"ל לרבינו ז"ל בהל' בכורים בפ' ט' ה"ה גבי כוי לענין מתנות ע"ש ועי' מ"ש התוס' כתובות ד' כ"ח ע"ב גבי בית הפרס ואף דקי"ל דכ"מ ספק נפשות דוחה זה רק למי שנתנה לדחות וכמו דאמרינן בבכורות ד' מ"ו ע"ב כי אקילו רבנן בסופו אבל בתחלתו לא אקילו וה"נ כן ולא דמי להך דערכין ד' ז' דשם ודאי ישראל הוא ונתנה לדחות אף בעובר עי' תוס' נדה ד' מ"ד ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:22:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:22:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:22:1)

**המהלך במדבר כו'.** עי' בהשגות ופליגי בזה אם בלא הך יום שידוע לו שהוא חול מונה ששה או רק חמשה ועושה שבת כיון דהך יום אינו מן המנין ושבת הוא רק ביום ז' ועי' לקמן בהל' קידוש החודש פ"א ה"ה ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:23:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:23:1)

**ובעיר הסמוכה לספר כו'.** זה לא מין גדר פ"נ רק משום כבוש כמו בהלכה כ"ה ומלחמת חובה מותר אף להתחיל בשבת כמבואר בירוש' ועי' בהל' מלכים פ"ו והא דאמר גם על נהרדעי כן ושם הוה חו"ל עי' ב"ק ד' פ"ג ע"א וד' פ' ועי' בר"ן פ"ג דשבת דגבי נזק דרבים הוה כל נזק כמו סכנה ולכך כאן אף בסתם יוצאין עליהם בשבת משא"כ בהלכה כ"ד כתב רבינו דוקא להרגו ולא סתם ועי' מש"כ התוס' סנהדרין ד' כ"ו ע"א גבי שביעית דמשום ארנונא התירו משום דהוה חשש דפ"נ ועי' במרדכי פ"א דמו"ק מבואר דאין מחללין על פדיון שבויים ע"ש, וע"כ משום זה דבהך דסנהדרין הוה כמו לרבים וכמ"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 2:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/2:24:1)

**ואפילו כו'.** עי' כריתות ד' ג' ע"ב ושבת ד' קכ"א ע"ב ע"ש: