## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 6

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:4:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:4:1)

**נפלה דליקה כו'.** עי' כתובות ד' ע' ע"ב למעוטי שאר איסורים דשבת ועי' בירוש' שבת פ"א ה"ד ויאמר דלא יעבוד ועי' ירוש' שביעית פ"ה ה"ח ובתוספתא שביעית סוף פ"ג ע"ש ועיין במו"ק דף י"ב ע"א גבי מדיירין דאמר שם דבשבת מותר בטובה ע"ש ועיין בנ"י שם דס"ל דזה רק מלאכה דרבנן אך עיין בירוש' פ"ז דשבת מבואר דהוה מה"ת ע"ש בהל' ב' דחשיב לה מתולדה דחורש אך באמת כך דהנה אנן קיי"ל דאף בשאר איסורים אמירה לעכו"ם אסור עיין ב"מ דף צ' ותוס' ר"ה ד' כ"ג ע"ב אך גבי שבת יש בו עוד איסור משום הנאה ממעשה שבת ובזה רק דבר שמהנה לו בעצם כמש"כ התוס' שבת ד' קכ"ב ע"א ד"ה ואם דכבוי לא הוה הנאה ממעשה עכו"ם ע"ש ולכך בשאר איסורי שבת אף גילוי דעת אסור משא"כ בכבוי ושאר איסורים אז גילוי דעת מותר והנה בהך דמדיירין י"ל דתליא בהך פלוגתא דרבה ור"י מו"ק דף ב' ע"ב גבי מנכש אם הפעולה בעצם הדבר שעושה המלאכה דהיינו חורש או לצורך דבר אחר דהיינו כמו זורע ועיין מש"כ רבינו ז"ל לקמן פ"ח ולכך פסק ר"י במו"ק ד' י"ב הנ"ל כרבי משא"כ לדידן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:22:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:22:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:22:1)

**בד"א כו'.** עיין ע"ז דף ע' ע"א:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:24:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:24:1)

**פירות שיצאו חוץ כו'.** עי' בתוספתא שבת פי"ח ע"ש והטעם דגבי שבת אסור כמו מבשל ובי"ט שרי כמבואר ביצה די"ז ע"ב ע"ש אבל בחש"ו גרע דהוה כמו ע"י נכרי וא"ש התוספ':


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:25:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 6:25:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:25:1)

**השוכר את הפועל כו' לא יתן לו כו'.** ואם מותר לשלם לאחד בשביל שאינו עושה בשבת עי' כתובות דף ס"ד ע"ב מבואר דאסור גבי מורד אך שם שאני דהנה עיין בתמורה ד' כ"ט ע"ב מבואר דגבי אתנן שכר פקעתא שרי ולא מקרי אתנן וגבי רבית אף שכר בטילת המעות הוה רבית כמבואר בראשונים והטעם דהנה קיי"ל ב"ק ד' פ"ה דאם ביטלו ממלאכה חייב לשלם לו השבת ע"ש ואם ביטל כיסו של חבירו פטור כמבואר בירוש' ב"מ פ"ה וכן חנותו של חבירו ע"ש ולכך הדין דגבי זונה כיון דעפ"י דין צריך לשלם שכר פקעתא לא הוה אתנן משא"כ גבי רבית כיון שע"פ דין א"צ לשלם שכר ביטול המעות לכך לא מקרי התשלומין עבור הביטול המעות רק עבור הנאה שלו מהמעות והוי רבית וא"כ שם בכתובות גבי מורד כיון שעפ"י דין מחוייב לשלם לה שוב הוה כמו שכר שבת משא"כ בדבר שאינו מחוייב עפ"י [דין] לשלם וגם אינו עושה כלום לא הוה שכר שבת דבאמת עיקר הטעם י"ל כמ"ש רש"י מו"ק ד' י"ב ע"א וד' י"ח ע"ב דנטילת השכר משוה ליה מלאכה ועי' ע"ז דף כ"ו ע"א משמע שם לכאורה דהיכא דאסור בחנם כמו לעכו"ם מותר ליטול שכר ולא מקרי שכר שבת ע"ש עי' בריטב"א ועיין ע"ז דף ס"ד ע"א גבי כלאים וגיטין דף מ"ד ע"א גבי עכו"ם שנטל ביתו של ישראל ע"ש ועי' בתוס"י נדרים ד' ל"ז מה דהקשו שם הא חפצי שמים מותרין ותירצו דנטילת השכר לא הוה חפצי שמים ע"ש ועיין תוס' מו"ק ד' ו' ע"א ד"ה דמוזלי דלא ס"ל כן ועיין במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' שבועות פ"ו ה"ט היכא דאינו רוצה לעשות הדבר בלא שכר אם גם זה מקרי מצוה ועיין ביצה דף י"א ע"ב ומו"ק דף ז' ע"א גבי מקרין את הפירצה ועי' יומא דף ע"ז ע"ב גבי א"כ אתה מכשילן כו' ועיין במה דפליגי במס' פרה סוף פ"ז הובא בר"ש שם היכא דאינו מניחו לפרוץ הגדר אא"כ יגדור אח"כ אם זה הוה כמו לצורך מי חטאת אף מה שיגדור ע"ש ועיין בסוף פ"ק דזבחים גבי הולכה שניה אם הוה עבודה ע"ש, ועיין פסחים דף נ' ע"ב גבי שכר מתורגמנין ועיין ב"מ דף צ"ג ע"א אם משמר כעושה מעשה דמי אם לא ועי' לקמן פכ"ג הכ"ד: