## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 7

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 7:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/7:2:1)

**כל אלו המלאכות כו'.** וזה הוא דאמר כאן בירוש' שיש ל"ט תולדות לכל מלאכה ומלאכה ויש ששה ע"ש ור"ל כשיטת רבינו שיש ב' מיני אבות וזה מה דחשיב ששה והנה בירוש' כאן חשיב ג"כ תולש דהוה מן שם קוצר וכן רבינו ז"ל בפי' המשניות ס"ל כן אך רבינו ז"ל כאן חזר בו וס"ל כשיטת בבלי דתולש הוה תולדה ועיין בנדרים דף ס"א ע"ב ע"ש גבי עד הקיץ ועי' חולין ד' קל"ז ע"א ובירוש' פאה פ"ג ה"ג ופ"ד ה"ז ומש"כ רבינו ז"ל בהל' מתנות עניים ע"ש מש"כ ובאמת נ"ל דכל שלא נשתייר ממנו בארץ נקרא תולש ואין החילוק בין ביד או בכלי ובכ"מ כעין זה נקט לשון תולש וכן גבי תאנים שצמקו בחולין דף קכ"ז ע"ב ובירוש' פ"ג דערלה וגם נ"מ לגבי התראה עי' תוס' שבת ד' ע"ג ע"ב ודף צ"ו ע"ב וד' צ"ז ע"ב ע"ש וריש ב"ק ולשיטת רבינו הנך דהוה משום שם המלאכה יכול להתרות בהם והני דרק תולדה זה צריך להתרות משום האב ובזה א"ש הא דאמרינן בירוש' דסנהדרין פ"ה ה"א דבעיא שם אם מקושש חייב משום קוצר או משום תולש ומה נ"מ הא הוא חד מלאכה אך י"ל כך דהנה מבואר בחגיגה דף ו' ובזבחים ד' קט"ז דבסיני לא נאמר רק הכללים ע"ש וזהו דמבעי ליה אם תולש הוה בגדר אב כשיטת הירוש' או בגדר תולדה כשיטת הגמ' דילן וא"כ אז עדיין לא נצטוו על זה ועוד יש מין מלאכה דלא הוה לא אב ולא תולדה רק מצורך המלאכה והוא סחיטה בכביסה והגסה בבישול כמש"כ רבינו ז"ל לקמן פ"ט הל' י"א ויש נ"מ כמו שיתבאר לקמן:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 7:3:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/7:3:1)

**או הזומר כו'.** עי' כריתות דף ט"ו ע"א גבי מה דאמר שם בדלית המודלת מוכח דזומר לא הוה רק תולדה ולא שם אחד דאי שם אחד גם לר"א פטור ע"ש ברש"י ועי' מש"כ רבינו ז"ל לקמן פ"ח ה"ב אך שם קאי אקוצר ואזומר וצריך לעצים אך בגדר זורע הוה אב משום דגבי שביעית כתיב לא תזמור ועי' במה דפליגי במו"ק ד' ב' ע"ב אם תולדות אסור בשביעית ע"ש ובירוש' שבת שם ופ"ח דכלאים וט"ס שם בירוש' וצ"ל נטע וזמר בשביעית, ובאמת לר"א דמחייב על וולדי מלאכות במקום מלאכות וקצר יקצר פטור אם קצר ומסק אם חייב ועיין בכריתות דף ד' משמע שם דהא לר"י תמחויין מחלקין למ"ד שם ד' ט"ז דאף אם אינם טעמים אחרים זה רק אם הוה ב' מיני חלב ועי' בתוספתא פ"ב דכריתות מוכח דאף לר"ג דס"ל אין ידיעה לחצי שיעור מ"מ אם הוה ב' מיני חלב אף דהוא חד איסור מ"מ אם הוה ליה ידיעה בינתים פטור מדנקט שם אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ואכל חצי זית ממין אחר אין מצטרפין וע"כ כה"ג ועיין בהך דהוריות ד' ג' ע"א דמבעי שם אם מצטרף ובירוש' שם (דמבעי ג"כ כה"ג) בפ"א ה"ב דמבעי ליה כה"ג גבי חלב כליות ע"ש ועי' בהך דשבועות דף י"ח ע"ב דאמר שם לר"א אם בשרץ נטמא אם בנבלה נטמא ע"ש וזה אין שום נ"מ כיון דמ"מ טמא הוא ועי' בירוש' שם פ"ב דשבועות ועי' תוס' שבת דף צ' ע"א ע"ש וע"ש דף ע"ב ע"ב גבי חומר בשבת משאר מצות כו' דאכל חלב וחלב ולמה לא מוקי כה"ג לר"א ור"ל לגבי שבת כגון קצר וגדר ולגבי חלב כגון דאכל ב' מיני חלב ועי' מש"כ בדברי רבינו ז"ל בהל' שגגות פ"ו ה"ט וי"א: