## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 6

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/6:2:1)

**מצטער פטור כו'.** אך זה רק בגדר פטור משא"כ גבי גשמים דאז הוה בגדר שהסוכה נדחה דהנה באמת כך עי' מש"כ לקמן רבינו ז"ל בהל' ה', והוא מהך ד' כ"ח ע"ב שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים ולא חשיב שם שינה ועי' רש"י סוכה דף כ"א ע"ב ד"ה לא יצא ודף ז' ע"א ברש"י ד"ה מאי לאו ותוס' שם ד' מ"ה ע"ב ד"ה אחד זה ועי' עירובין ד' מ"ד ע"א עושה אדם את חבירו כו' ועי' בהך דנדרים ד' ט"ז ע"א דאמר שם סוכה שאני עושה וכן בשבועות ד' כ"ט ע"א ולא נקט שאני יושב אך כך דהנה אנן קי"ל כמ"ד בעירובין ד' ע"ב ע"ב דעיקר דירה של אדם הוא מקום פיתא נמצא כך דבמה שהוא אוכל הוא עושה את הסוכה לסוכה דמצוה של סוכה שתהיה כל ז' קבע ואז נקרא שם סוכה וכשיש לו סוכה אז צריך לישב שם וצריך לעשות הסוכה לז' ימים וזהו מה דר"ל בירושלמי פ"ב דסוכה על הך דדף כ"ז ע"א מה דפליגי שם ר' אושעיא ור"י דחד אמר כל ז' חובה ואמר שם בשלא נתן דעתו ר"ל דמתחלה עשה סוכה לז' ימים אז די בלילה ראשונה משא"כ אם לא נתכון לז' אז צריך לאכול כל ז' דאל"כ אין לו סוכה כלל ולכך מבואר בירושלמי פ"ג דשבועות ה"ב דסוכה לא נקראת רק בז' ימי החג דבשאר הימים לא נקרא רק צל ועי' בעירובין ד' כ"ב גבי דירה שתשמישה לאויר וד' ט"ו ע"ש ובזה א"ש מה שהקשה התוס' ברכות ד' י"א ע"ב דלמה אין מברכין על שינת סוכה ע"ש דזה לא הוה קיום מצוה רק שאסור לישן חוץ לסוכה משא"כ אכילה שבזה עושה את הסוכה לסוכה דאם אינה סוכה לא מקיים כלל מצוה ולכך נקט בנדרים הנ"ל לשון סוכה שאני עושה דבאכילתו הוא עושה את הסוכה. ובזה א"ש מה שהקשה הרמב"ן ז"ל במלחמות פ"ב דשבת בשם רש"י על הך דסוכה ד' כ"ט גבי שולחנו בתוך הבית דאמרו לו לא קיימת וכו' דהרי עכ"פ קיים מצוה שינה דבזה לא שייך שמא ימשך ע"ש אך כיון שאין סוכתו כשירה לאכילה אין שם סוכה עליה כלל וא"כ אינו ישן בסוכה והוה כמו בזמן הגשמים דאז בטילה הסוכה לא שנפטר האדם ולכך אין מטריחין אותו לעלות וגם אין מקיצין אותו ועיין עירובין ד' ס"ה ע"א בהך דמסר שינתיה לשמעיה ע"ש ברש"י ותוס' וכאן לכו"ע כן ועי' הוריות ד' י"ב ע"ב ע"ש אבל גבי מצטער אין הדין כן וגם פטור רק מליכנס אבל אם נכנס ובאמצע הסעודה נצטער אינו יוצא ועי' בהך דב"מ דף ל' ע"ב גבי דרכו להחזיר בשדה ע"ש בדברי הרא"ש ורבינו וזהו מה דר"ל בע"ז דף ג' בעוטי מי מבעטי ע"ש ובהך דרב יוסף ד' כ"ט שם אמר דהוה אצלו כמו גדר גשמים ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפיהמ"ש סוף פ"ב דסוכה דירידת הגשמים בתחלת הסוכה הוא סימן רע ע"ש ר"ל דכבר כתבתי דדי במה שבלילה הראשונה קובע סוכתו לז' ימים וא"כ אם בלילה ראשונה ירדו גשמים בטלה סוכתו ובזה א"ש הך דיומא דף י' ע"ב ע"ש בתוס' ותוס"י דסוכה לא מקריא דירה בע"כ ע"ש דאם היא דירה בע"כ שוב אינו יוצא בה ידי מצות סוכה וכעין דאמרינן בירוש' דערלה פ"א דאף הנוטע לסיג ולקורות פטור מן הערלה מ"מ אם נטע לשם מצות אתרוג חייב בערלה דהא אתרוג נקרא פרי ואם אינו פרי אינו יוצא בו ידי חובתו ואם נטע לשם אתרוג ע"כ הוא פרי וה"נ דסוכה ע"כ בעי דירה מדעתו דתשבו כעין תדורו ועי' תוס' סוכה ד' כ"ו ע"א ד"ה הולכי ע"ש וע"כ לא מקריא דירה בע"כ ועי' תוס' ר"ה ד' כ"ח ע"א ד"ה המודר גבי הנאת ישיבת סוכה ע"ש ור"ל דבלא הישיבה של הנאת עצמו לא קיים המצוה כלל ע"ש ובזה א"ש הך דמנחות ד' מ"א ע"א מש"כ שם התוס' דבגדי כהונה אין בהם איסור שעטנז דהלבישה הוא רק צורך עבודה ע"ש ולמה לא אמרינן כן גבי ציצית אך ציצית אם אין הנאת לבישה בטלית אין נקרא כסות כלל ופטורה מן הציצית עי' תוס' נדה ד' ס"א ע"ב ע"ש וכ"מ ומנחות ד' מ"א, ולכך לא מצינו גבי מצטער פטור רק מן שינה לבד גבי חתן ועיין סוכה דף כ"ה ע"ב ואכמ"ל. ובזה א"ש מה שמקשין העולם היאך מותר ליהנות ולישב בסוכה בשעת הגשמים הא הסוכה איתקש לחג אך לפי"ז דאז אין שם סוכה עליה א"ש אך באמת קשה לכאורה לרב דס"ל בקדושין ד' נ"ד ע"א דכתנות כהונה שלא בלו אין בהם מעילה מחמת דלא נתנה תורה כו' וכל הנאה שרי ואידך ס"ל דרק הנאה מהחומה ע"ש ברש"י ד"ה והא ובאמת זהו ר"ל מה דאמרינן בפסחים ד' כ"ו גבי היכל דקרי לא אפשר וכן גבי מראה ר"ל משום הך דקדושין הנ"ל דכיון דלא ניתנה תורה למלה"ש שוב אין בו מעילה ועי' בפסחים ד' פ"ה ע"ב גבי שערי ניקנור ע"ש וא"כ לפי"ז י"ל להיפך ממה שכתבו התוס' שם סוכה דף ט' וכ"מ רק דלאחר נפילה גרע טפי ואסור ליהנות מהם דהוה כמו כתנות כהונה שבלו ועי' בירושלמי פ"ז דפסחים הל' י"א דאמר שם ממה שהיו מניחין המנעלים תחת האגף הדא אמרה שלא קדשה ואמאי הא זה מותר ליהנות ועי' תענית ד' י"ט וד' כ"ג ע"ש שנכנסו להר הבית מפני הגשמים אך י"ל דלבזיון לא שייך זה הטעם דקדושין ד' נ"ד הנ"ל, ועי' תוס"י יומא ד' ס"ט ע"א גבי בגדי כהונה וכן באמת קשה מהך דסוכה ד' ל"ז ע"ב גבי הדס של מצוה אסור להריח ע"ש ברש"י דלא ס"ל הטעם משום מוקצה רק משום דאיתקש לחג ואמאי ג"כ לא נימא הך טעמא דלא ניתנה תורה כו' אך באמת זה רק אם משתמש בדבר אח"כ שאין עליו שם המצוה אבל גבי סוכה דכ"ז שהוא יושב בה הוא מקיים מצוה ועיקר המצוה הוא הנאת הגוף של ישיבה וכן גבי לולב ואתרוג כ"ז שאוחזם בידו אז הוא בכלל הנטילה ולכך מבואר בירושלמי ספ"ג דסוכה דגבי לולב כ"ז שאוחזו בידו מותר לטלטלן בשבת רק אם הניחם בארץ אז אסור לטלטלם דשוב נפסק המצוה וא"כ לא שייך בזה הך דלא ניתנה תורה וכן א"ש דלכאורה קשה הא בכל הקרבנות הותרה סמיכה אף דהויא הנאה ג"כ לבד העבודה עי' בתוס' סנהדרין ד' פ' ע"א ונדרים ד' י' ופסחים דס"ו ע"ש אך דגבי סמיכה אף אם סומך כל היום שם סמיכה עליו ולא שייך בזה הך דין וזה ר"ל הירוש' הובא בתוס' שם למצות הושבה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:5:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/6:5:1)

[השמטה**וכלי שתיה כגון כו'.** עי' ברש"י אך החילוק בין שתיה לאכילה משום דמבואר בשבת דף קי"ח ע"א דאין קבע לשתיה וא"כ כל היום יש צורך בהם וא"ש: ע"כ השמטה]


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/6:9:1)

**כל ז' ימים כו' וכשמבין כו'.** משמע מדברי רבינו דזה צריך דוקא חוץ לסוכה דבסוכה בעי שיהא דעתו מיושבת עליו וכאן אין דעתו מיושבת עליו ועי' ברא"ש פ"ב דסוכה על ד' כ"ה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:12:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/6:12:1)

**ובלילי יו"ט הראשון מברך כו'.** עי' ברא"ש מה דמחלק בין ליל יו"ט ראשון לליל יו"ט שני ועי' בירוש' ברכות פ"ח ה"א דאמר שם גם גבי הבדלה דסוכה ואח"כ זמן וזה ע"כ בליל ב' אך י"ל דהירושלמי לשיטתיה אזיל דס"ל בפ"א דסוכה דאף שבירך זמן על עשיית סוכה מ"מ צריך עוד הפעם לברך זמן בשעת ישיבתו דלא כבבלי ד' נ"ו ע"א וס"ל דזה שפסקו סוכה ואח"כ זמן לא מן הטעם דגמ' שם רק כך הדין ובאמת רבינו ז"ל לא הביא הך מחלוקת דהילך חמץ הילך מצה ועי' מש"כ בזה בהל' תמידין ומוספין ועיין בירושלמי פ"ג דסוכה ה"ד דעל הלולב מברך שהחיינו בשעת תפלה דהיינו ר"ל בשעת ההלל ומשום הנענועים ועי' בירושלמי סוף פ"ג דשם ובשבת סוף פ' י"ט מוכח שם דנענועים הוה מצוה בפ"ע ועיין בירושלמי ריש פ"ה דשם דלכך קורין הלל בכל יום בחג משום לולב ע"ש ועי' פסחים ד' צ"א ע"ב דהלל הוא משום לולב ועי' בירושלמי פ"ט דברכות דס"ל דשהחיינו על הלולב מברך בשעת העשיה כמו בגמ' דילן, וי"ל דזה תליא אם לולב צריך אגד ואם צריך עשיה עיין ד' ל"ג ע"א, ובאמת נ"ל דהא דאמרינן בסוכה ד' מ"ז ע"א כשם שז' ימי החג טעונין קרבן ושיר ולינה ר"ל כך משום מצות לולב דבמקדש צריך כל ז' מה"ת משום הך ושמחתם עי' בירוש' שם וא"כ נמצא יש חיוב על כל א' מישראל שיהיה בירושלים ושיהא חייב במצות לולב ולכך בעי לינה ומ"מ גם ר"א מודה דמכשירי לולב זה אינו דוחה שבת דמ"מ יוכל לעשות שיהיה פטור דהיינו שלא יהיה בירושלים כמו דאמרינן בשבת ד' קל"א גבי ציצית ומזוזה הואיל ובידו להפקירן וגם י"ל כיון דקי"ל דלולב זה יוצא בשאול אף במקדש כמ"ש הרמב"ן ז"ל במלחמות ריש פ"ג דסוכה דלא כתוס' שם וא"כ חזינן דאין המצוה בעצם הדבר ומשום זה לא דחי וכן נמי מה דאמר שם שיר ר"ל הלל שצריך כל יום לומר הלל בשביל הלולב ושל שמיני עצרת ההלל והלינה בשביל הקרבן ועי' בערכין דף י' ע"ב דשם אמר בשביל קרבנות ומשום חג ואף בפסחים ד' צ"ה ע"ב דרק בלילה צריך שיהיה חג לא ביום וא"כ קשה מה שהקשה הש"ס שם בערכין מר"ח וצ"ל דבאמת דהא הלל לא שייך רק בזמן שיש קידוש דאין אומרים שיר אלא על היין עי' ברכות ד' ל"ה ופסחים ד' ס"ד בתוס' ובירוש' שם ור"ח אין בו קדושה על הכוס כמבואר שבת ד' כ"ד אך במס' סופרים פי"ט משמע דבסעודה שעושין בליל עיבור החודש בלילה היה שם כוס וזהו מה דמקשה כאן ר"ל מלילה וא"ש מה שתירץ דוקא חג ועי' סנהדרין דף ע' ע"ב דמבואר להיפך ועי' ברכות דמ"ט ע"א דמספקא ליה אם שייך שמחה בר"ח ע"ש: