## Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 8

###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:1:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:1:1)

**או שהיה מאשירה הנעבדת אעפ"י כו'.** עי' בה"ה ועי' במה שכתב רבינו ז"ל בהל' פרה אדומה פי"א הלכה ו' ושם השוה אשירה לע"ז, אך י"ל דכאן מיירי רק בלולב ואתרוג דבעיא פרי וכמ"ש וכן כתב רבינו ז"ל בפיה"מ כאן פ"ג גבי ערלה ותרומה טמאה וכיון שנטע לשם אשירה שוב אין אוכלין את הפירות כמבואר בע"ז ד' מ"ח ע"א שאין טועמין מפירותיה כו' ע"ש וגבי פרה הוה זה מחלוקת דתנאי במס' פרה פי"א מ"ח גבי ליקטו לחטאת ועי' נדה ד' נ"א ע"א בתוס' ד"ה אלא ע"ש וגם י"ל משום הך דמבואר בירושלמי פ"ד דע"ז דהמשתחוה לע"ז של אוכלין אין לה ביטול לעולם דנעשה גם תקרובות לעצמה ע"ש ועי' בע"ז דנ"ב ע"א דלא משמע כן ועי' בירושלמי פ"ב דפסחים המשתחוה לכרי ומרחו מהו שיחול איסור טבל ואמר שם משום דהוה קל על חמור אף דטבל איסור מיתה צ"ל משום דזה לית ליה תקנה עי' בחולין ד' ק"א ע"א ע"ש גבי טומאה, אך י"ל דמיירי כגון שהשתחוה לה ישראל ועיין בירושלמי יומא פ' יוהכ"פ ה"ד דמבעי ליה גבי חלה וערלה איזה מהם חמור ר"ל איסור מיתה ואיסור הנאה, ועיין בירושלמי פרק א' דבכורים ה"ב ועוד י"ל דכאן ס"ל דכיון דבעי לכם כדאמרינן בירושלמי כאן ובערלה ורק כיון דיש לו תקנה בביטול וזה רק בדבר שהיה לו שעת הכושר מתחלה וכעין שכתבו התוס' ב"ב דף נ' מהך דפסחים ד' ו' גבי עיסת ארנונא ועי' בירושלמי דערלה פ"א ה"א וה"ג גבי הקדש דאין פוטר מן הערלה הואיל וראוי לפדותו ועיין פסחים ד' ל"ג גבי טומאה דמחלק כה"ג ועי' בסוטה דמ"ג ע"ב דצריך דוקא דבר העומד לכך דאמר שם דהא מעיקרא לפירא קיימא ועיין זבחים ד' צ"ד ע"א בהך דאביי ורבא ע"ש ועיין במנחות ד' ק"א גבי טומאת אוכלים וכריתות דף כ"א ובכורות דף כ"ג ע"ב שאני התם דחזו אגב אמייהו ועיין ב"ק דף מ"ט ע"ב גבי שבח ולדות וסנהדרין דף מ"ז ע"ב ברש"י גבי דיחוי ע"ש ועיין בר"ן פ"ג דע"ז:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:2:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:2:1)

**אתרוג של תרומה טהורה ושל מעש"ש כו'.** והנה לפי מה דס"ל לרבינו ז"ל בהל' טומאת אוכלים פי"ב ה"ב דצריך דוקא רצון בעלים א"כ היאך נכשר המעש"ש הא אינו שלו אף דס"ל דיוצא בו ידי מצוה זה רק משום דס"ל דחל עליו שם אתרוג אף שעדיין לא הגיע לחיוב של קדושת מעשר עי' בהל' מעש"ש פ"ט ה"ב גבי נטע רבעי דאף דס"ל דקדוש מ"מ כשהוא בוסר יכול ליתנו במתנה אף דדין נטע רבעי יש בו מ"מ קדושה אין בו וה"נ אנן קי"ל כמ"ד אתרוג הבוסר יוצא בו ידי אתרוג בד' ל"ו ע"ש ועי' בסוף פ"א דערלה גבי ענקוקלות דאין בהם דין רבעי ומ"מ מבואר בירוש' שם גבי פגי תמרה דצריך לקוברם ע"ש ר"ל דאיסור רבעי יש בהם אך לא הקדושה ולכך אינו יכול לפדותם וכן הטעם מה דפסק רבינו דמעש"ש חייב בחלה אף דס"ל דממון גבוה הוא משום דפסק כמ"ד בירושלמי פ"ה דדמאי ה"א דחלה צריך להפריש קודם למעש"ש אם אירע שגלגל עיסת טבל וכל הקודם מחבירו חבירו מתחייב בו כמבואר שם אך לגבי הכשר קשה ובגמ' י"ל דזה אתיא אליבא דר"מ ור"מ אית ליה אדם אוסר דבר שאינו שלו וה"ה גבי הכשר אך לדידן קשה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' כלים פכ"ד ה"ז ופכ"ה הי"א אך י"ל דזה הוה כמו לצורך עי' תוס' ע"ז ד' נ"ט ע"א גבי אתרוגי קסרי ועי' בירושלמי שבת פט"ז גבי מטמאין להציל היא תרומה היא מעש"ש ובירושלמי פ"ג דתרומות מחלוקת דב"ש וב"ה מאימתי מטמאין ע"ש בה"ד ועי' פסחים ד' ל"ח ע"א ובאמת לכאורה קשה כיון דזה אתיא לר"מ ור"מ סבירא ליה דאתרוג הוה כאגוז א"כ בלא זה לא אתכשר דאין בו כביצה ועי' חולין ד' קי"ט ע"א בריה שאני ועי' בדברי רבינו והר"ש פי"א דפרה ועי' תוס' שבת ד' צ"א ע"א וירוש' פ"ב דערלה בהך פלוגתא דשמאי ורבנן גבי כל המחמץ והמתבל ע"ש ועי' פסחים ד' מ"ו ע"א וכ"מ בזה:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:5:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:5:1)

**הדס שנקטם כו'.** נ"ל דס"ל הטעם משום דכיון דחזינן דמשוינן דין האתרוג לטריפות וכמו דבטריפה אמרינן בחולין ד' ס"ח ע"ב דלא מצינו טריפה שחוזר להכשירה ה"נ כיון דמבואר דאם עלתה בו תמרה כשר שוב לא הויא פסול ולא דמי להך דענביו מרובים מעליו דשם אין הפסול בעצם ועיין בתוס' ריש פ"א דסוכה ועי' חולין ד' נ"ד ע"א גבי אי בדרא לה סמא ודף מ"ח ע"א ותוס' כאן ד' כ"ט ע"ב גבי נקטם ועי' תוס' בכורות דף ל"ח ע"ב גבי ברקא ע"ש והנה בתוספתא כאן מבואר דגם גבי ערבה מהני אם עלתה בו תמרה לכן מכשיר רבינו גם בערבה אם נקטם ועי' תוס' כאן ד' ל"א ע"ב גבי ירוק ע"ש ועי' נדה דנ"ה ע"א ע"ש גבי גלודה ועי' ביבמות ד' ע"ט ע"ב גבי סריס חמה ע"ש ותוס' שם ד' קי"ב ע"ב דאין זה רפואה בדוקא ועי' במנחות ד' כ"א ע"א דע"י חמה לא הויא דיחוי משום דהדר ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:5:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:5:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:5:2)

**היו ענביו מרובות כו'.** עיין בה"ה ובכ"מ. הנה מספקא לי אם דבר שתלש לא הוה עדיין גמר רק לאחר שתלש נגמר אם הוה זה גמר גם לענין תו"מ ועיין ברכות דף מ"א ע"ב גבי נובלות בושלי כמרא ומה שפירש שם הר"ש ז"ל בדמאי פרק א' דאינו נגמר רק אחר שמחממין אותו ועיין כאן דף ל"א ע"ב ועיין חולין דף כ"ו ע"א ובכורות דף ע"ט ובהך דפסחים דף נ"ג ע"א בנסחנו ונ"מ גם לענבי הדס דהא בירושלמי אמר כאן שני טעמים אחד משום דהוה גמר פרי וכן מבואר בירושלמי פרק א' דמעשרות דענבי הדס הוה גמר שלהם לענין מעשר משישחירו וא"כ אם השחיר בתלוש אם הוה זה גמר ועיין בירושלמי פרק ה' דמעשרות לגבי בית כה"ג וביצה דף י"ג אך נ"ל דזה הוה גמר למעשר וא"כ אסור לאכול אם אוכלן שנים דזה הוה קבע כמבואר במעשרות פרק ב' וב"מ דף פ"ט ע"ב וכ"מ ולכך דקדק רבינו כאן וכתב שליקטן אחד אחד לאכילה דאי לאו הכי אסור לאוכלן מטעם טבל וא"כ ע"כ מיירי דאשחר מעיו"ט דאל"כ הא מותר אף שנים שנים ולהפריש תו"מ ביו"ט עיין ביצה דף י"ג ודף ל"ז ע"א ע"ש אך י"ל דהנה מבואר בירושלמי פרק א' דמעשרות דיש מינים שדי בהם אם ביכר אחד נתחייבו כולם גבי רמון וענבים וכן פסק רבינו בפרק ב' מהלכות מעשרות ועיין בירושלמי דמאי פרק א' דגבי תמרים אין הדין כן וא"כ י"ל דה"נ מיירי דאשחר מאתמול אך רק ענבה אחת ועיין בירושלמי פרק א' דערלה אם הם חייבין בערלה ועיין בתוספתא פרק ג' דמעשרות גבי המיטליא גבי מעשרות דחייב ועיין בע"ז דף ל"ח ע"ב ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:7:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:7:1)

**ניטל דדו והוא כו'.** והנה באמת לפי דמבואר כאן ובפיהמ"ש לרבינו גבי חזזית נראה דר"ל כמו בהני אתרוגים שיש בהם פטמא בהגוף שלהם וכן ר"ל בהך דנדה דף מ"ז ע"א והנה אם העץ מצטרף להשלים השיעור של אתרוג עי' בנזיר ד' נ"א ע"ב גבי נמלה שחסר אחת מרגליה ובירושלמי שם גבי מן הארכובה ולמטה גבי רקב ועי' זבחים ד' ק"ז ע"ב בהך דר"י ור"ל גבי עצם מצטרף לבשר ומנחות ד' כ"ג ע"ש. ועי' בירושלמי נזיר פ"ה ה"א גבי מאי דאמר שם פרידה של רמון שחלקו בפיו ואכלו תליא בפלוגתא דר"י ור"ל ואמר שם דנ"מ לענין משקין שבו ר"ל דאם לא חלקו ואכלו כמו שהוא גם המשקה שלו מצטרף כיון דהוא כברייתו אבל אם חלקו אז צריך שיהיה כזית בבשרו בלא המשקה דמשקה שלו הוה זיעה בעלמא. ועי' ברש"י פסחים ד' ל"ג ע"ב ובעוקצים פ"ב מ"ח ובתוס' יומא ד' ע"ט ע"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:7:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:7:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:7:2)

**ניטל העץ שהוא תלוי כו'.** והנה מה הפסול עליו אם משום דחסרה הפיטמא או העוקץ או משום דע"י זה נעשה גומא באתרוג והפסול הוא באתרוג ועי' במה דפליגי רבינו ז"ל עם הגאונים בהל' מקוואות פ"ב הט"ו גבי שער שבראש אם הוה דבר בפ"ע או שהוא שייך לגוף ועיין בהך דבכורות ד' מ"ד ע"א גבי ניטלו קרנים ונעקרו ממקומם דהוה מום גמור שם פליגי ג"כ רבינו ז"ל עם רש"י דמדברי רש"י ז"ל שם משמע דהמום הוה מה שנעשה ע"י זה גומא בראש ומדברי רבינו משמע דהמום הוה מה שלא נשאר מן הקרנים כלל ועי' במש"כ הה"מ ז"ל כאן בד"ה ניטל אך באמת הא מבואר בפוסקים דגומא שהוא מברייתו לא פסל באתרוג וא"כ הך גומא הוה מברייתו ואמאי נפסל ועי' בהך דב"ק ד' ע"ח ע"ב אם קרן הוה בגדר שיור ע"ש ובהך דבכורות ד' ל"ט ע"א גבי יש ברי"ה באחת ע"ש ועיין שם ד' מ"א ע"א מה דמקשה שם ויעשה נקבות שלו חרוץ ע"ש ועי' בירושלמי פי"א דתרומות סה"ג דאמר שם במובלעות באוכל וקאי על הלכה ד' על עוקצי תאנים וגרוגרות כו' ר"ל דלכך הם אסורים לזרים משום דהם כאוכל כיון דמובלעים באוכל ובאמת זה הטעם ג"כ מה דמבואר במס' עוקצים פ"א מ"ו דמטמאים ומיטמאים ומצטרפים ובתוספתא שם אמר גבי אתרוגים דלכך עוקצי אתרוגים מצטרפים רק אם רוצה לתלותן על פתח חנותו הרי חזינן דעוקץ של אתרוג אין שם אוכל עליו, וע"כ כאן הפסול רק משום העוקץ ולא משום חסרון באתרוג. ועי' ב"ק ד' נ"א ע"ב גבי טם טפח וסילק אבניו מהו וה"נ כן אף דהגומא הוה מברייתו כיון דע"י העץ נסתם הגומא שוב כשניטל י"ל דהוה חסרון באתרוג ועי' בחלה פ"ב מ"ו גבי חלה דמצטרף הן וסובן ואם ניטל הסובין שוב אין מצטרף הסובין אם חזר להקמח ועי' שבת ד' ע"ו ע"ב וב"מ ד' מ' ע"ב גבי שמרים וב"ב ד' צ"ד גבי הבורר צרור ועי' חולין ד' פ"ז ע"ב גבי מים שבדם וכן גבי מי חלב דכ"ז שהם כברייתם שם דם עליהם ושם חלב עליהם ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' ק"פ פ"ח הי"ב גבי מרק וליחה של בשר הפסח ועי' בפיהמ"ש שם ועי' בהך דמנחות ד' מ"א ע"ב גבי ובלבד שלא תהא מופסקת ע"ש בתוס' דר"ל דנ"מ דלהתירן ולעשות מהם ציצית אסור דהוה כמו פנים חדשות וכן יהיה נ"מ להך דשם ד' מ"ב ע"א גבי מלא קשר גודל ועי' תוס' עירובין ד' ה' ע"א ד"ה סוף מבוי מה דפליגי שם עם רש"י ועי' בירושלמי פ"ב דתרומות ה"א במה דבעי שם גבי אגד שנטמא וחזר והתירו וחזר ואגדו אם יכול לטבול ועי' בתוספתא דע"ז פ"ז גבי בית של ישראל שהיה סמוך לע"ז ונפל ובירושלמי חלה פ"ג דאם בא לעיסת הנשוך לכו"ע מצטרף ע"ש בהל' ז' ועי' תוס' סוכה ד' כ"ז ע"ב גבי שאם נפל הדר בני לה וסוטה ד' מ"ג ע"א גבי בונה בית על מכונו ורש"י ב"ק ד' צ"ו ע"ב ותוס' ר"ה ד' כ"ז ע"א ד"ה נסדק ע"ש ובר"ן נדרים ד' מ"ז ע"א ועי' בירושלמי פ"ב דיבמות ה"י אם גירש אם מותר להחזירה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' יבום פ"ב הכ"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:7:3
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:7:3](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:7:3)

**עלתה חזזית כו' שנים או שלשה כו'.** באמת הא זה אמר רב ורב ס"ל במנחות ד' כ"ט ע"ב דשלש יגנז משום מנומר ואנן קיי"ל דלא כרב שם דרק ד' יגנז וע"ש ד' ל"א ע"ב גבי קרע מה דמחלק בין אפיצין ללא אפיצין ועי' בגירסת התוס' שבת ד' ע"ט ע"ב ובירושלמי פ"א דמגילה גבי קרע ועי' גיטין ד' נ"ד ע"ב גבי אזכרות ע"ש ועי' במס' סופרים פ"ה הי"ד דפעם שלישית לא יתפור ע"ש וצ"ל דרק גבי אתרוג דבעי הדר אז גם בג' מקומות פסול ועי' גיטין ד' כ' ע"א ע"כ כו' ובחידושי הרשב"א ועי' בטהרות פ"ח מ"ח הובא בתוס' זבחים ד' ק"ה מה דמחלק שם גבי צירוף בין שתי חתיכות לשלש ומנחות ד' כ"ו ע"ב גבי קומץ ובירושלמי יומא פ"א ה"ב דהוה מחלוקת שם אם יכול להביא בג' כלים ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:9:1)

**כל אלו כו'.** עי' בה"ה ז"ל שכתב שאתרוג שחסר אין לך מום גדול מזה כן זה מבואר במנחות ד' ט' ע"ב דחסרון כבעל מום ועי' תוס' זבחים ד' ק"ט ע"א דכתב ג"כ כן אך זה רק דחסר מכשיעור אבל כאן לא מקרי זה מום ועי' כאן ד' ל"ב ע"א גבי האי לולב דסליק בחדא הוצא דזה הוה כפסול הגוף ועי' בתמורה ד' י"ז ע"א גבי שרוע וקלוט דהוה פסול הגוף ושם ד' ז' ע"א ועי' בירושלמי פ"ט דסוטה דמבעי ליה גבי קלוט אם הוה בגדר בעל מום או בגדר מחוסר אבר ע"ש בהל' ה' ועי' בדברי רבינו ז"ל בהל' כלי המקדש פ"ב ה"ח דאם חסר אחד מסמניה הוה קטורת זרה ועי' במגילה ד' כ"ט ע"א גבי האי מאן דיהיר ע"ש ופסחים ד' ג' ע"ב שחץ פסול ובמנחות ד' ו' ע"א שכן מום ניכר ע"ש וגם יהיה נ"מ לאתרוג של שותפים אם זה מקרי לקיחה תמה עי' תוס' ד' כ"ז ע"ב וד' מ"א ע"ב ורשב"ם ב"ב ד' ל"ז ע"ב דהא בגוף האתרוג אין כאן חסרון אף אם מקפיד עליו חבירו ועי' פסחים ד' פ"ח ע"א וביצה ד' ל"ז ע"ב ועי' בהך מחלוקת בירושלמי פ"א דבכורים ה"א גבי שנתן לו רשות להבריך אם צריך ליתן לו רשות לעולם או די לשעה ע"ש ובדברי רבינו ז"ל בהל' בכורים פ"ב הי"א ובהשגות שם בהל' י"ג ע"ש וזה יהיה נ"מ לאתרוג של קהל עי' בתוס' הנ"ל וברשב"ם וכאן בדברי הה"מ הי"א אך י"ל דזה הוה כהך דביצה ד' ל"ט ע"א גבי כרגלי כל אדם ועי' בירושלמי פ"א דשקלים גבי תמיד ושקלים גבי הך דבן בוכרא ועי' זבחים ד' ד' ע"א ד"ה וישנו בצבור ותוס' מנחות ד' ע"ח ע"ב ד"ה או לאחד מבני חבורה משמע דס"ל דאין להיחיד חלק בהתמיד ועי' תוס' שבועות ד' י"ד ע"א ד"ה דלא מחסרא ע"ש דאינו גובה משל כהן ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' תמורה פ"א ה"א דיש ליחיד שותפות בקרבן ציבור ע"ש ועי' יומא ד' נ' ע"א ועי' במה דפליגי בתענית ד' כ"ז ע"א ת"ק ורשב"א אם צריך ישראלים ג"כ במעמד או די בכהנים ולוים ר"ל אם הם ג"כ נקראים בעלי הקרבן ועי' ע"ז ד' נ"ב ע"ב דאנשי אחז אינם יכולים לאסור כלי שרת דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומ"מ אמרינן שם ד' מ"ד ע"א דאם היה הנחש נחשת בא משל ישראל היו יכולים לאוסרו וע"ש בדף מ"ז ע"א ובריטב"א ע"ש:


###### Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:9:2
[Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/8:9:2)

[השמטה**במש"כ שם אם בדבר של ציבור יש להיחיד חלק. ובאמת**בזה פליגי הר"ן והרא"ש ז"ל בנדרים דף ס"ה ע"ב גבי מודר הנאה אי מותר ליהנות אחר שמסרו לציבור וכן הוא בפסקי תוס' ערכין פ"א דכיון שמסרו לציבור אין לו שום זכות בו וכן הוא בירושלמי שקלים פ"א שם ובזה א"ש מה דרבינו ז"ל פסק לק' בהל' שקלים פ"א ה"א דשקל אין מצטרף ע"ש מש"כ בזה אך הטעם דכיון דתיכף שמסרו לציבור שוב אין שמו עליו וא"א לצרף והוי כמו דבר אחר ולכך ג"כ פסקינן גבי הא דב"ק דף ק"י ע"א גבי גזל הגר דלחצאין לא יצא וע"ש דף מ' ע"א גבי כופר אך הטעם דהרי כ' התוס' מנחות דף ע"ג ע"ב דקודם שבא ליד כהן יש עליו שם שלחן גבוה וגדר קרבן ואח"כ פקע כמו חרמי כהנים ולכך לא מצטרפי וכ"כ בזה: ע"כ השמטה]