## Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus

###### Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:9:1
[Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Torah/s/Leviticus/r/9:9:1)

**ויקרבו בני אהרן וגו׳.** עיין מו״ק דף כ״ח ע״ב, ולא נקט מקרא דלקמן וימציאו, דזה רק גדר גרם, הולכה שלא ברגל עיין זבחים דף י״ג [י״ד] ע״ב וזה הוה שלא כדין, (והם ס״ל דאין צריך שאר הדברים המכשירים רק הכוונה שיזרק הדם, ואנן לא ס״ל כן וא״כ עשו שלא כהוגן בזה, ורק ויקריבו עשו כד״ת), רק מחמת שיטתם דס״ל דא״צ לאמצעיים, וכמ״ש בדרוש בגדר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, ר״ל דס״ל דהשגחה הוה רק אור ולא עצם, ונ״מ דאם אפשר לסלק האמצעים לא אכפת לן, וה״נ בהולכה, ועמ״ש ברמב״ם בהל׳ עיה״כ בזה פ״ג ע״ש, וגם שתויי יין ר״ל דלא הוה ע״י זה משתכרים עמ״ש ברמב״ם בהל׳ ביאמ״ק ע״ש, וכן גבי מעלה עשן דזה רק גדר מכשיר וכמבואר בירושלמי פ״ג דיומא והם הוה ס״ל דזה עדיין גדר חינוך של מזבח וא״צ מעלה עשן כמ״ש בירושלמי ביומא, והנה באמת כאן גבי חטאת כתיב ויקריבו, משום דס״ל כמ״ש במ״א גבי קורח דכל שיש לו מעלה זה רק בהפרט אבל בדבר השוה א״צ כלל המעלה, עמ״ש בגיטין דף נ״ט ע״ב ודף ס׳ ע״ש בזה, וגבי מנורה ברמב״ם בהל׳ בהמ״ק, וגבי כה״ג שעבד עבודת כהן הדיוט בד׳ בגדים וכ״מ בזה, וא״כ גבי קרבן דרק שיש במשכן צריך כל הדברים גם גדר הולכה כדת, אבל גבי עולה שיש גם בבמה אז הוה ג״כ גדר במה לא אכפת לן בזה כנ״ל (והארכתי בזה בדרשתי בהטעות שלהם בגדר ואל אצילי בנ״י: ועי׳ מ״ש בספר המורה ח״א ע״ש) אך באמת לא כן רק גם בזה צריך הולכה ולכך לא הוה כהוגן וכמ״ש, ועמ״ש גבי פרה אדומה לקמן.


###### Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:18:1
[Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Torah/s/Leviticus/r/9:18:1)

**ואת האיל זבח השלמים אשר לעם.** מה הוה אם קד״ק או קק״ל כיון דזה של ציבור, ועיין זבחים דף ק״א ע״ב, אך שם קאי אמה שהקריב משה רבנו בז׳ ימי המילואים הוה קד״ק, ועיין כאן בת״כ משמע דזה גדר שלמים, גם (מי אכלן) ולמה לא הוה השאלה של אנינות, והם הוה (קדשי ד׳) דליכא … שלמים בציבור רק בעצרת, ועיין זבחים דף קי״ח, אך י״ל קק״ל, ונאכלים לבעלים לכל ישראל, והזה ושוק נאכל לב׳ ימים, ונאכל למחר ופקע אנינות לכ״ע, כצ״ל, וגם נאכל לבניהם וכו׳, וזה ג״כ מה דמבואר בת״כ [פ׳ שמיני] פרשה א׳ פ״א (דיברא ד׳) דאיל המילואים נאכל בכל מקום ע״ש, והא הוה קד״ק כמבואר זבחים דף ק״א ע״ב הנ״ל, וצ״ל דזה לא הוה כן, ועי׳ לקמן פר׳ ד׳ מבואר דהוה קק״ל, וכ״כ רש״י זבחים דף נ״ה ע״ש בזה.


###### Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:22:1
[Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:22:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Torah/s/Leviticus/r/9:22:1)

**וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעלה והשלמים.**
**ת״כ, מכילתא דמילואים, אות כט: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם; זה מקרא מסורס ואין ראוי לומר אלא וירד מעשות החטאת העולה והשלמים וישא אהרן את ידיו ויברכם, שבירידתו נשא את כפיו וגידף את העם.**
(ברמב״ם הל׳ תפלה פי״ד הי״ד: במקדש מברכין כו׳). עיין בירושלמי פ״ד דתענית מבואר דגם במקדש היו מברכין גם במוסף ע״ש, והנה באמת אם נשיאות כפים בגבולין הוה עבודה יש בזה כמה סתירות, עיין סוטה דף ל״ח איתקיש מברך למשרת, ועיין ערכין דף י״א ע״א דברכה לאו עבודה, ותוס׳ סוטה דל״ט ע״א דגבי נטילת ידים, ובדברי רבינו ז״ל לקמן פט״ו ה״ה, ועיין בספרי פ׳ קרח דנט״י לתרומה הוה גדר עבודה, ועיין זבחים ל״כ ע״ב גבי פרה אדומה, וסוף פרק בתרא דזבחים גבי במה דא״צ רחיצת ידים. אך באמת כך, דהנה כבר עמדו התוס׳ ברכות די״א ע״ב דמשמע שהיה ב׳ פעמים ברכת כהנים במקדש, ועיין תוס׳ סוטה דל״ח ובדברי רבינו שם, אך באמת נ״ל דהא דאמרינן בגמרא דמנחות די״ח ע״ב דב״כ בין בפנים בין בחוץ הוי עבודה לא ר״ל אגבולין, רק ר״ל בעזרה ובין האולם ולמזבח, וזה הני ב׳ פעמים ברכת כהנים. וכן מבואר בת״כ פ׳ שמיני, ועיין מגילה די״ח ע״א ע״ש, אבל ב״כ בגבולין הוה רק מ״ע, עי׳ כתובות דכ״ד ע״ב ומנחות דף מ״ד, ובזה א״ש דברי התוס׳ דתענית דף כ״ז ע״א מה דדחקו עצמן לדייק דכהן בעל מום כשר לנ״כ, ולא הביאו מהך דמגילה דכ״ד ע״ב, כמש״כ תוס׳ מנחות דק״ט ע״א רק דבתענית שם קאי על נ״כ שבמקדש ושם הוי כמשרת, והך דמגילה קאי על נ״כ שבגבולין, וכן מבואר בתוספתא דסוטה פ״ז הכל כשרין לעלות כו׳, ובזה א״ש מש״כ התוס׳ שם דף י׳ ע״א ד״ה התם דנ״כ חמור מתפילה לגבי שכרות, ועיין תוס״י כריתות דף י״ג ע״ב בשם בה״ג כתב להיפך, ובזה א״ש דשם ר״ל בעזרה והוה גדר עבודה ואסור אף בלא שכרות, ועיין עירובין דף ס״ד ע״א ע״ש.


###### Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:23:1
[Tzafnat Pa'neach on Torah, Leviticus 9:23:1](https://torahapp.org/share/book/Tzafnat%20Pa%27neach%20on%20Torah/s/Leviticus/r/9:23:1)

**ויבא משה ואהרן אל אהל מועד וגו׳.**
**שם שם, ל: ויבא משה ואהרן אל אהל מועד; למה נכנס משה ואהרן ביחד, ללמר אהרן על מעשה הקטורת.**
באמת לפי המבואר בת״כ ריש פ׳ שמיני, גבי קטורת דשמיני למילואים, דנכנס ללמדו על מעשה הקטורת, וכן הוא בירושלמי יומא פ״א, ומה זה, הלא כל ז׳ הימים היה מקטיר קטורת. אך עיין מנחות דמ״ט וד״נ דיש נ״מ בין קטורת לחינוך המזבח ובין קטורת להקטרה ע״ש, וכן לפי המבואר בת״כ פ׳ ויקרא ובזבחים דף מ׳ גבי מזבח קטורת הסמים מוכח כך, דהא מעלה עשן בהקטורת יומא דף נ״ג ודף ל״ח ובירושלמי פ״ג דיומא מבואר דזה הוה רק מכשיר להקטרה לא להעשיה, ובשעת עשיה לא היה צריך זה, ועיין בירושלמי פ״ב דיומא ובהך דכריתות ד״ו ע״א ע״ש ברש״י גבי חיסר, וביומא דנ״ג, וכבר עמדו על דברי רש״י ז״ל דהוא להיפך מהגמרא דע״ז גופא חייב מיתה, אך י״ט נ״מ בין קטורת שחסר בה מתחילה דאז הוה בגדר קטורת זרה, עיין יבמות דף ס״ט ע״א ובין אם חיסר אח״כ אז רק פסולה, וכן מבואר בירושלמי שם דגבי חיסר נקט רק פסולה וכן בנתן בה דבש, עכ״פ מעלה עשן עיקר החיוב הוא בשעת הקטרה, ונ״מ גבי מפטם קטורת דחייב אף בלא מעלה עשן אף דצריך שיהיה קטורת כשירה, עיין בירושלמי מגילה פ״א גבי עובדא דאנטנינוס דא״ל חסור א׳ כו׳ ומשום דשם עשה לו ר׳ רומנוס ע״ש… לכן נראה דקטורת לחינוך לא היה צריך כלל מעלה עשן ולכך היה צריך ללמדו אז על מעשה הקטורת ור״ל ליתן לתוכו מעלה עשן. והנה יש מ״ד בירושלמי יומא פ״א ותו״כ פ׳ שמיני וספרי פ׳ נשא דגם בשמיני למילואים היה אז פריקה והעמדה וא״כ גם אז צריך חינוך ומשיחה בשמן המשחה כמבואר בירושלמי פ״א דיומא שם (וט״ס שם), ולכך הוי ס״ל לנדב ואביהוא דלא צריך מעלה עשן, עיין ביומא דנ״ג, אך באמת גם עם היה הדבר נעשה בב״א החינוך וההקטרה דאז נגמר וא״כ צריך מעלה עשן, עיין עבת רפ״ז ע״ב עשר עטרות כו׳. ועיין בדברי רבינו בהל׳ מעה״ק פי״ג ה״ד דלא היה חוצה אותה, ומשמע דלא היה עושה אותה חלות כמו חביתין, וזה הוה מחלוקת בירושלמי דיומא פ״א ה״א גבי הך דריב״ח בעי עשירית האיפה היך קריבה אם שלימה אם חציה, ומייתי ראיה מדמבואר בתו״כ דמשה בא ללמד את אהרן על הקטורת, ר״ל דאך דמשה היה מקריב כל ז׳ ימי המילואים קטרת, התם היה רק לחינוך וחינוך צריך להקטיר בין הערבים ושלמה, כמבואר במנחות דף מ״ט ודף נ׳ ע״ש בתוס׳, ועיין בתו״כ פ׳ ויקרא פ׳ ג׳ דדריש שם שיהיו סממניה לתוכה, ר״ל דצריך שיהיה שלמה לא פרס או כזית שדי לקטורת, רק לחינוך שלמה, ולכך שוב הוצרך אהרן להתלמד על מעשה הקטרת, ולמה לא יתלמד ג״כ על חביתין כיון דחינוך אינו דומה לחביתין, ודחי משום דזה בחוץ וזה בפנים (צ״פ הלכות מתנות עניים, פ״ב הי״א).