## Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur

###### Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur 4:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur 4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20for%20Minchah%20of%20Yom%20Kippur/r/4:1)

**וירע אל יונה וכו' ויאמר ה' ההטב חרה לך ויצא יונה וכו' וימן ה' קקיון וכו'.** עד סוף. ראוי להבין ענין זה בכלל ופרט. וכאן בתחילה יש לחקור יונה נביא ה' מדוע לא יחוס על אבדן כמה רבבות ולא סגי דלא מצלי עלייהו כאשר דחק ונכנס אברהם אע"ה להתפלל על אנשי סדום המפורסמים ברשע להציל בעבור קצת צדיקים שביניהם. אלא. שגם אשר ה' ברב רחמיו סליח"ה הוא דעבי"ד וינחם ה' כמו הצער עלה ויצר לו. עוד יש לחקור מה דעתו של יונה הנביא אך יצא יצא מן העיר והיו עיניו עומדים צפופי"ם לראות מה יהיה בעיר ומה תשאר עוד אחרי אשר נתקבלה תשובתם. גם ענין הקיקיון בכללו טעון ידיעה בתחילה וסוף:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur 4:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur 4:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20for%20Minchah%20of%20Yom%20Kippur/r/4:2)

**ויתכן** לבא לכלל ישו"ב במ"ש הרמ"ע ז"ל דהגוים אין להם תשובה וגם שישובו מדרכם הרעה תשובתם נשארה מעל וגזרה עומדת לעומתם וגם בנינוה לא הועילה תשובתם רק לזמן ולא לכלה הפשע ולהתם החטאת משא"כ ישראל דע"י התשובה נעקר החטא מכל וכל כמו שנאמר מחיתי כעב פשעיך וכו' והתשובה היא דוקא לישראל עכ"ד ועפ"ז יתישב כי יונה הנביא ידע דנינוה נחתם גזר דינם והם ימקו בעונם ואין תשובה מועלת להם כי עונם בקומתן ובציביונם לא יתמו חטאים ולא נצרכא אלא להאריך להם זמן מה. וזהו תוקף טענתו של יונה דבשלמא אם היה לנינוה דין תשובה ונמחל עונם ניחא ובשגם יגיענו בושה שיאמרו עליו נביא שקר אין זה כדאי לאבד כמה רבבות. אמנם השתא דעונם כדקאי קאי ואין להם ביטול שאין זה אלא לזמן כמו הצער עלה שיאמרו עליו שהוא נביא השקר ולכן חרה לו עד מות וישאל נפשו למות. וה' אמר אליו ההטב הרה לך. ובדברי ה' הללו נסתפק מה הוא כונתו יתברך האם זכה בטענתו וכביכול הודה לדבריו דהטב חרה לו והדין עמו ויאבד כל זכר למו של נינוה. או דילמא מילתא בעלמא אמר לו ואדרבה תמיה עליו דאין הדין עמו וכלומר באמת נראה בעיניך דהטב חרה לך וירצה לומר לו דאין הדבר כן. ומשום הכי יצא מן העיר לראות מה יהיה בעיר אם ה' הסכים לדעתו ויהיו לשמה כרגע או זמנא יתיהב להו לפי שנסתפק בדבר ה':


###### Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur 4:3
[Tzaverei Shalal, Haftarah for Minchah of Yom Kippur 4:3](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20for%20Minchah%20of%20Yom%20Kippur/r/4:3)

**אכן** הלכה רווחת בשילהי יומא דבפקוח נפש חוששין לחיי שעה ועמ"ש התוס' בע"ז דף כ"ו ועיין להרב שבות יעקב ח"א סי' י"ג וא"כ יונה הנביא אין טענתו טענה דקי"ל חוששין לחיי שעה וק"ו דאיכא למיחש להיי כמה שנים וכל מעשה ה' קושטא דדינא שכן ראוי לחוש לחיי כמה שנים. ולכן רצה להעיר יונה בדבר הקיקיון דודאי ארחא דמילתא ומעשים בכל יום אשר במעט קט וזמן מה יתיבש ואפ"ה נצטער כי בא השמש ונמס הקיקיון. ושאל לו ה' אם היטב חרה לו על הקיקיון דאף שסופו ליבש הא מיהא לא הגיע זמנו או"ד לא חש יונה על הקיקיון רק שמאד נצטער בכאב ראש לחולי וכבר גלוי וידוע לפניו ית' אכן נכנס עמו בדברים. והשיב יונה כי צר לו על הקיקיון והיינו שחס עליו ולא הגיע זמן ליבש ודומה למאי דחיישינן לחיי שעה. על כן אמר לו אתה חסת על הקיקיון משום חיי שעה ואיך לא אחוס על נינוה לחיי שעה וכ"ש לחיי כמה שנים וזו תשובה נצחת וארחות תימ"ה דרך תמיהא ואיך לא אחוס וכו' ובזה נחה שקטה תגבורת חקירותנו ודוק היטב: